לאף אחד אין ביטוח

טוהר דוד מתה מוות אכזר, מיותר, מזוויע בפרטיו. הנערה היפה שאהבה לרקוד ולצייר הגיעה למסיבת טבע ביער. וביער סמים וזאבים שחישבו את כספם ורווחיהם גם כשקרסה ופירכסה והקיאה.

שנה חלפה מאז הריאיון שקיימתי עם הוריה למוסף 7 ימים בתום השבעה, ועדיין אני זוכרת את מאבקם הנואש, מהפך הקרביים, בתמונות שקפצו בראשם על בתם ברגעיה האיומים בלילה ההוא: מבועתת, נאבקת, נופלת, קוראת להם לעזרה.

היא הייתה ילדת טבע שליקטה אבנים וצדפים, פרחים ופרפרים. כמה שבועות לפני שמתה, ביקשה מהוריה טלסקופ כדי לחקור את השמיים. השמיים היו מעליה כשנטלה סם אסיד, כשהתמוטטה על במת הריקודים, כשמארגני המסיבה, צעירים כמעט כמוה, השקו אותה על פי החשד בקוקאין כדי לאושש אותה. כשהכניסו אותה לרכב רק כדי להסתובב ולחזור כי המסיבה חייבת להמשך. גם כשהחלה לגסוס, כבולה אל המושב האחורי, חישבו, לפי החשד את ההפסד הכספי מהתפנית הבלתי צפויה בעלילה.

מצאו אותה מאוחר מדי, מופקרת לנפשה, פצועה וחבולה בכל גופה. לאף נערה לא מגיע למות עם קוצים בכפות הידיים. לאף הורה לא מגיע ללקט עשבים משערותיה של ילדה בחמשת הימים האחרונים לחייה. לאף אחד אין ביטוח שבפעם הבאה זה לא יתקרב אליו. כי זה קורה במשפחות הכי טובות. בשכונות הכי טובות. בגילאים הכי אבסורדיים. זה מתחיל ברחובות הערים, בשכונות החלשות והחזקות. קצת אחרי חצות, כשאפילו הצרצרים ישנים, צעירים יוצאים לשוטט את עצמם. פושטים על הכיכרות, משחירים את הגנים, רובצים על המדרכות, עפים על הכבישים הריקים. מתגודדים באפלת הלילה. הם צועקים, מתפרעים, מעשנים. משתכרים. מקיאים. ומתי שהוא, בתפר הזה, בין בילוי אחר חצות למסיבות רוויות אלכוהול, הם הופכים למפלצת. לסוחרי אסיד וקוקאין. לסוכני סיגריות ובחורות, לסרסורים קרים, מנותקים, שברגע של משבר, במקום להתעשת ולהציל חיים, הם מחשבים קופה.

"לפני כמה חודשים נסעתי בכביש המהיר וראיתי גור חתולים מיילל באמצע הנתיב", אמר לי אביה של טוהר בשבעה. "המכוניות נסעו במהירות ופחדתי שהן ידרסו אותו, אז החניתי את הרכב בצד הדרך, קפצתי לאמצע הכביש, עצרתי את התנועה, ממש סיכנתי את עצמי והצלתי את הגור. היום אני חושב, אם אני לא פחדתי לסכן את החיים שלי כדי להציל גור חתולים קטן, איך הגענו למצב שאנשים צעירים לא היו מוכנים להציל צעירה כמוהם שקרסה להם מול העיניים?".

זו שאלה שכל הורה שיש לו נערה בבית צריך לשאול את עצמו כשהוא מקפיץ אותה לחברים. או להתכנסות תמימה של מוזיקה ושמים. או למסיבה של צעירים שרק רוצים לרקוד, ובסוף מתים לפני שהספיקו לחיות.