רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    שירה נאור | צילום: יונתן בלום
    7 לילות • 21.08.2018
    "רצתי, אבל בטעות לכיוון המטבח ולא לשירותים, ופשוט הקאתי על כל המטבח של המטוס"
    רז שכניק | צילום: יונתן בלום

    שירה נאור, רווקה, נולדה בשנת 1993 בלוס־אנג'לס וגדלה בתל־אביב וברמת־גן. בגיל עשר התחילה לדבב בסרטים ובסדרות כמו 'דורה' (שם היא מדבבת את דורה עצמה) ו'משפחת סימפסון'. הופיעה בפסטיגל כילדה ב־2002 ורשמה תפקיד משחק ראשון בסדרה 'הלב של עמליה' בערוץ הילדים. במהלך שנות הנעורים השתתפה בעשרות סדרות כשחקנית וכמדבבת. בגיל 17 שיחקה בסרט צרפתי 'הבן האחר' שצולם בארץ ובגיל 18 שיחקה בסדרה 'גאליס'. שירתה בתיאטרון צה"ל ואחרי השחרור שיחקה בסדרות כמו 'תאג"ד', 'שבאבניקים', 'לה פמיליה' ו'אנחנו במפה'. בימים אלה משחקת בתפקיד ראשי בסדרה 'צפוף' בערוץ ZOOM בחברת הכבלים HOT.

     

     

    מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

     

    "גיל שלוש, בגן שולמית בנווה צדק, הוציאו אותנו לראות קשת בענן שממש לא הצלחתי להבין. זה הדהים אותי, 'וואו, מה זה הפלא הזה'".

     

    מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

     

    "בטיסה ללוס־אנג'לס, לפני שנתיים, בלופטהנזה. טסתי לבד. בשורה שלי, באקונומי, היו שני בחורים גרמנים חתיכים וזה ממש ביאס אותי כי לא רציתי להיות מודעת לעצמי בטיסה הזו, של איך אני אוכלת את מה שמגישים וכו'. ואז אמרתי לעצמי, 'טוב, אני אירדם'. התחלתי להרגיש רע, רציתי להקיא, הם פינו לי מהר את הדרך, רצתי, אבל בטעות לכיוון המטבח ולא לשירותים, ופשוט הקאתי על כל המטבח של המטוס. הדיילת הגרמנייה עוד הגישה לי שקית זבל, אבל לא שלטתי בזה. הרגשתי במצב קשה מאוד, הלכתי לשירותים, שטפתי את כל הבגדים, ישבתי שם שלוש שעות עם בגדים רטובים בריח של קיא ואמרתי לעצמי שאני בחיים לא חוזרת לשבת ככה ליד הגרמנים החתיכים. בינתיים הם יצאו לחפש אותי, ואז חזרתי וישבתי ולא הפסקתי לבכות כל הטיסה. התחברתי לוויי־פיי, כתבתי לאמא שלי, 'תיקחי אותי מפה'. אבא חיכה לי בלוס־אנג'לס. היה את התור הכי ארוך בעולם, משהו כמו שעתיים וחצי. המשכתי לבכות לכל אורך התור. זה לא נגמר. היה גם בלגן במכס ולא נתנו לאף אחד לצאת החוצה. פשוט התיישבתי על הרצפה, אבא מתקשר, ואני בוכה שאני לא קמה מפה. אחרי בערך חמש שעות יצאתי החוצה כדי לישון יומיים. זו החוויה הכי גרועה שהייתה לי בחיים. בתור פיצוי, בחזור טסתי ביזנס".

     

    מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך?

    "אח שלי שלח לי צילום מסך מפייסבוק שכתוב 'סרטון הסקס של כוכבת 'תאג"ד'', עם תמונה שלי. נחנקתי. נהייתי לבנה בשנייה. אמרתי לו, 'גיא, תפתח את זה ותגיד לי מה זה'. הוא אמר לי, 'אני לא פותח, אבקש ממישהו אחר'. זה היה נוראי, כותרת שאתה אף פעם לא רוצה לראות עם הפנים שלך והשם שלך. המחשבה הראשונית היא שנהרסו לך החיים. ואז מישהו אחר פתח ואמר שזה סתם, זה לא אמיתי. ידעתי שאין מצב לדבר כזה אבל אינטרנט זה דבר מבהיל ואתה לא יודע אף פעם. כשהוא אמר לי שאין כלום, הייתה אנחת רווחה גדולה. כעסתי על אחי שהוא לא פתח לפני שהודיע לי".

     

    מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

     

    "ילד בבריכה, שאמר לי כשהייתי קטנה, 'יש לך בטן שטוחה ורגליים שמנות'. כל החיים אני בטוחה בזה. זו הדפקה שלי לנצח".

     

    ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

     

    "שנים חשבתי שמהמורות שלי כי הייתי עושה להן מלא רעש, אבל לא מזמן הייתי בצילומים בבית ספר וישבתי עם המורות ועשינו צחוקים ואמרתי שאני מרגישה שהתנצלנו ביחד. סגרתי מעגל. ויש עוד משהו: כשהייתי בגן חובה היה ילד מרושע שכל הזמן היה מרביץ לכל הילדים בגן. פעם אחת הוא הרביץ לי, הרגשתי שאני חייבת לנקום בו והלכתי לבית ועשיתי ניסויים עם יוד, שייראה כמו דם. לקחתי בכיס בגן, מרחתי על הברך שלי בהפסקה ואמרתי שהוא פצע אותי. צרחו עליו ממש. אז סליחה".

     

    מתי היית הכי קרובה למוות?

     

    "בשבוע שעבר נסעתי באופניים על רחוב הרצל בתל־אביב עם חבר, דיברנו במהלך הנסיעה. בזמן שנסענו שכחתי שאני בכביש עם רמזורים, נסעתי באדום בלי לשים לב ומכונית דוהרת חלפה בשבריר שנייה על פניי. החבר אמר, 'ראיתי את המוות שלך קורה מול העיניים', ובעצם הבנתי שהייתי מאוד קרובה לסוף ממש. הייתה לי גם תאונת דרכים בצבא, נסעתי עם תובל שפיר שנהג ברכב. דיברנו ואז פשוט נכנסו באוטו. כנראה שיש בעיה בחלוקת הקשב שלי, גם להיות בדרכים וגם לנהל שיחה בלי שזה יתנגש. דבר דומה קרה לי גם עם חברה, כהולכת רגל, כשדיברנו ואוטו כמעט עבר עליי ממש. היא משכה אותי ברגע האחרון. אולי בגלל זה ההורים שלי לא לוחצים שאוציא רישיון גם בגילי, 24".

     

    מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?

     

    "תחתונים שמתאימים לגוף האישי של כל בנאדם. זה לא הגיוני שב־2018 יש עדיין תחתונים שמפריעים ביומיום וצריך להוציא אותם מהתחת. לא סביר שאין תחתונים שנצמדים לגוף ולא זזים. אני מודה שאף אחד לא התרשם מהמוצר שאני מציעה, אולי רק בנות, אבל כשזה יומצא גם בנים יוכלו ליהנות מהטכנולוגיה".

     

    מה הגילטי־פלז'ר שלך?

     

    "'הרווק בגן עדן 3'. זה הרמה הכי גבוהה של הריאליטי הכי מטומטם שראיתי בחיים ואני לא מפסיקה לצחוק מזה".

     

    מה ההחמצה הגדולה של חייך?

     

    "אבא שלי עובד בלוס־אנג'לס, כארכיטקט, חי על הקו. גם אמא עושה איתו פרויקטים. כשהייתי בת 12 הם רצו שנעבור כולם ואז עשיתי מרד קשה מאוד, אמרתי שהם הורסים לי את החיים ושאני לא מוכנה לעבור לאל־איי לעולם ופשוט אלך לגור עם מישהו אחר. בתקופה הזו כבר התחלתי לדבב ולשחק ואמרתי, 'אתם לא הורסים לי את הקריירה עכשיו'. הם נכנעו. מאז יש לי תמיד מחשבה, 'מה היה קורה לו הייתי גרה שם, אולי הייתי מיילי סיירוס?'"

     

    מתי בכית לאחרונה?

     

    "אני בוכה כל הזמן, זו שגרת החיים. התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי ופעם ראשונה שאני ממש משקיעה ולא מבריזה כל שבוע ופתאום אני עוברת תהליך בטיפול ומוצפת, ויכול להיות שסתם, מישהו ישאל אותי 'מה קורה' כדי שאתחיל לבכות וזה בדיוק מה שקרה כשהסוכנת שלי התקשרה, שאלה מה נשמע, והתחלתי לבכות. אני כל כך פגיעה".

     

    מה הג׳וב הכי גרוע שהיה לך?

     

    "הייתי מארחת במסעדת 'בית תאילנדי' בת"א וזו הפעם היחידה שעסקתי במשהו שלא קשור למשחק. שנאתי את זה בטירוף כי לא ידעתי לתפעל את המחשב והתביישתי לשאול. גם לא ידעתי להזמין לעצמי אפילו מים אז הייתי קונה מים מאותו סוג לפני המשמרת. תמיד גם הייתי שוכחת שאמרתי לאנשים, 'בסדר, אני דואגת לך'. זו עבודה שהכניסה אותי ללחץ ולא הבנתי למה לא מציעים לי צ'ייסר פיצוי כי אני זו שסבלתי. למפורסמים הייתי עושה טובה שאני מושיבה אותם כדי שלא ירגישו מיוחסים. זה היה הגילטי־פלז'ר שלי שם. החזקתי מעמד חודש. המנהלים אהבו אותי דווקא".

     

    אם היית גבר, מי היית?

     

    "לא יודעת אבל בטח הייתי מה שמכנים 'הומואית קשה', כי רוב החברים שלי הם גייז".

     

    איזו עצה היית נותנת לשירה בת ה־16?

     

    "הרבה פחות מייק־אפ וגם פחות כמו אישה בת 40. התחלתי להתאפר בגיל הזה, משהו שבנות עושות כדי להרגיש גדולות, ואנחנו חושבות שמייק־אפ יבגר אותנו. ואת לא יודעת להתאים בדיוק מייק־אפ ופתאום יש פס כתום בצד שפשוט רואים שאת ילדה בת 16 בגללו. וגם מדהים אותי כשאני מסתכלת על תמונות ואומרת, 'למה את נראית ככה? למה עשית את זה? איזה עור פנים היה לך מתוקה, תעיפי הכל'. אני רואה היום את הבלוגריות מתאפרות, וגם הן עושות את זה נורא מבוגר, אבל הן לפחות יודעות את העבודה".

     

    מתי היית הכי מאושרת?

     

    "הדירה הראשונה שלי לבד הייתה ממש פצפונת ברחוב פינסקר בת"א, אולי 35 מ"ר, המיטה, המטבח והסלון באותו מקום. עברתי דירה אחרי שלוש שנים ואני זוכרת את הלילה הראשון במיטה בדירה החדשה כשאמרתי לעצמי, 'יש לי חדר שינה, אני לא מאמינה שאני כבר לא במטבח, בסלון ובחדר שינה בו זמנית. נרדמתי ממש עם חיוך. נרדמתי בשנייה בהרגשה של 'הכי כיף לי בעולם'".

     

    מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

     

    "מהפרצוף מראה שלי. ואני אסביר: כשאת מסתכלת על עצמך במראה, או בחלון ראווה, את עושה עיוות כזה בפנים ומשום מה חושבת שאת נראית ככה יותר טוב, אבל זה לא כך, כמובן. אני מכווצת את השפתיים ועושה פרצוף רציני וזה ממש מביך, כי זה קורה לפעמים גם ליד אנשים באופן כללי. כל בחורה תדע מה זה פרצוף מראה, חד־משמעית. זה פשוט משהו שקורה. בסלפי זה פרצוף אחר, מודעות אחרת, זו התכוננות אחרת. אני לא עושה דאק פייס, אבל מנסה להיראות טבעית ומחויכת אבל גם רצינית. שמע, זו תורה שלמה".

     

    מה מפחיד אותך?

     

    "מסיבות טכנו. אני לא אהבתי אף פעם מוזיקה אלקטרונית. הביט שחוזר על עצמו מכניס אותי לסוג של חרדה וחוסר שקט, אני מרגישה שאני ממש בלחץ, שזה סוגר עליי ולא פותח לי את הנשמה כמו שמוזיקה צריכה לעשות. מכניס אותי ללופ שאני לא רוצה להיות חלק ממנו. לא מזמן הציעו לי לבוא למסיבה בים ואמרו לו שתהיה מוזיקה הכי כיפית בעולם. אמרתי שניסע עם עוד חבר ואפילו התרגשנו לקראת העניין. נכנסנו לרחבה, הייתה מוזיקת טכנו מטורפת, פשוט עמדתי שם ואמרתי לחברים שלי, 'למה באתי מבחירה לסיוטים שלי?' ופשוט הלכתי וישבתי על הים הכי רחוק שאפשר, מחכה שנברח לבית הפנקייק. פעם יצאתי עם מישהו שאמר לי שהוא מתעסק במוזיקה הזו, השמיע לי ואמרתי לו, 'בבקשה תפסיק כי זה עושה לי לא טוב'".

     

    מה הדבר הכי יקר שקנית פרט לבית או רכב?

     

    "אני לא חוסכת בנעליים ובתיקים. לא מזמן בלוס־אנג'לס ראיתי נעל של פראדה ב־900 דולר וממש עמדתי לקנות אותה. ואז חבר שלח לי חיקוי מאיזה אתר, ממש טוב, ורכשתי ב־50 דולר והיא נהרסה מאוד מהר. אבל יש לי נעליים שהגיעו גם ל־700 דולר. אחד הסרטים האהובים עליי הוא 'השטן לובשת פראדה'".

     

    אם הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזרת?

     

    "תכל'ס בטוח לתנ"ך, רק כדי להבין שנייה מה הלך שם. מי היה, מי לא היה, מי התערבב עם מי. זה להבין את הג'וס של התנ"ך, איך התלבשו, איך זה משפיע עלינו היום. ברור לי שכולם שם היו בסמטוכה. וגם כדי לראות אם יש משהו שבאמת קרה. הם באמת בנו את המגדל הזה?"

     

    את מי היית מזמין לארוחת החלומות שלך?

     

    "רק אנשים שאני מכירה ואוהבת, אנשים מפורסמים היו מלחיצים אותי כך שלא הייתי רוצה ללכת לארוחה הזו".

     

    מה הדבר שאת הכי שונאת בעצמך?

     

    "אני מתארגנת ארבע שעות לפני כל מקום שאני הולכת אליו. זה קיצוני. אני יכולה לחשוב מה הלוק המוזנח שאני צריכה להיות בו כדי ללכת לרופא בבוקר".

     

    לו היית קמה כביונסה בבוקר, מה היית עושה?

     

    "רוקדת בחדר ואומרת, 'הו מיי גאד, אני זזה כמו ביונסה'".

     


    פרסום ראשון: 21.08.18 , 17:46