המשך לא יבוא

בהיעדר כוכבי קולנוע צעירים וכריזמטיים, סרטי הפעולה האמריקאיים נאלצים להמשיך ולהישען על אלילי האתמול, גם אם הם בעשור השישי והשביעי לחייהם. אל ברוס וויליס, ליאם ניסן וטום קרוז מצטרף דנזל וושינגטון, המתגאה בראיונות עימו שלאחר 55 סרטים, זו הפעם הראשונה שהוא מופיע בפרק המשך. הראשון היה ב־2014, כש'המשווה', גיבור סדרת הטלוויזיה משנות ה־80 בכיכובו של אדוארד וודוורד, קמה לתחייה בדמותו של וושינגטון. עכשיו מגיע החלק השני, אבל לאור תוצאותיו העלובות, ספק אם יהיה לו המשך.

וושינגטון מגלם את רוברט מק'קול, גמלאי של שירותי הביטחון האמריקאיים, העושה את ימיו בסיוע לנזקקים. הוא מסיע ניצול שואה קשיש, עושה שליחויות לשכנים ומציל ילדה חטופה. אבל כששלושה מחסלים סדיסטים בבריסל רוצחים בעל ואישה בברוטליות שתגרום לכם להקיא, הוא יוצא למסע נקמה. מסע המוביל לשום מקום. כי בניגוד לסרט הקודם, שבו ידעת בדיוק מיהו האיש הרע - בסרט הנוכחי דמויותיהם של הרעים מעורפלות ולא ברורות. גם הקוד המוסרי והמצפן המנווט בין טובים ורעים, מטושטש למדי.

בכל אשם ריצ'רד וונק, שכתב תסריט לא קוהרנטי, מלא חורים. סצנות ודמויות לא מתחברות. פיסות מידע נזרקות לחלל הסיפור כמו חלקי פאזל, האמורים להצטרף לתמונה כוללת לקראת סיום הסרט. זה קורה מאוחר מדי ומעט מדי. גם הסתירה באישיותו הייחודית של הגיבור, מבוגר אבהי ומכונת הרג כאחד, היא חידה בלתי פתורה. זו הסיבה שקשה להאמין לדנזל וושינגטון ולו גם לרגע אחד. פה ושם הסרט מבריק בקטעי אקשן מהוקצעים. אבל אפילו במאי מיומן כאנטואן פוקואה, שזהו סרטו הרביעי עם וושינגטון, לא מסוגל להתגבר על תחלואי העלילה המפוררת.