במשרד החינוך גובשה טבלה המציגה את התשלומים המקסימליים שמותר לגבות מהורים. אלא שבפועל המשרד עוקף את הכללים שהוא עצמו קבע, מאשר לבתי־הספר לגבות אלפי שקלים נוספים לתלמיד מעבר לתקרת התשלומים, ובכך מרוקן מתוכן את חוק חינוך חובה חינם.

לטענת פורום ועדי ההורים היישוביים חוק חינוך חובה חינם עולה להורים חמישה מיליארד שקלים בשנה. זאת בשל מתן היתרים לגבייה חריגה והיעדר פיקוח.

נכון להיום, הסכום המקסימלי המותר לגבייה מההורים נע בין 1,058 שקלים לתלמידי כיתות ט' לבין 1,388 שקלים לתלמידי כיתות י"ב. התקרה הזאת גובשה במשרד החינוך ואושרה על ידי ועדת החינוך של הכנסת. אולם בפועל, משרד החינוך אישר באמצעות ועדות חריגים לכמעט 2,000 בתי־ספר לגבות אלפי שקלים נוספים מהורים.

צילום : ידיעות אחרונות

נוסף על הסכומים החריגים הנגבים באישור, בתי־הספר כבר גובים תשלומים נוספים. למרבה האבסורד, בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה בשנת 2012 על תופעת הגבייה הבלתי־חוקית מההורים, עיגן בשנת 2014 משרד החינוך אפשרות לגבייה חריגה באמצעות חוזר מנכ"ל. במסגרת זו רשאים בתי־הספר התיכוניים לגבות תשלומים מעבר לטבלה המאושרת בסכומים הנעים בין 3,900 ל־7,000 שקלים. סכומים אלה, שמצטרפים לטבלה הבסיסית, כוללים תשלום מרצון שיכול להגיע לגובה 450 שקלים, תוכניות לימוד נוספות (2,300 שקלים), תוכנית לימודים עבור מקצועות של חמש יחידות שאינן בתוכנית הליבה (1,500 שקלים) והפעלת בית־הספר אחר הצהריים (400־600 שקלים).

דו"ח בנושא תשלומי הורים, שהופק על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי, מציין כי בקבוצה זו נכללים גם בתי־הספר על־אזוריים שקיבלו מראש אישור לגבות עד 7,500 שקלים בשנה. "מצב זה מעלה חשש להיווצרות מערכות חינוך נפרדות לבעלי דירוג סוציו־אקונומי גבוה המבקשים לרכוש שירותי חינוך איכותיים", מתריע הדו"ח.

אמנם תשלום החובה היחיד הוא ביטוח תאונות אישיות (בעלות 49 שקלים), אולם בפועל, ההורים לא רוצים למנוע מילדיהם שירותים שבית־הספר מעניק, ולהותיר אותם מאחור.

ורד דנינו מבת־ים תשלם השנה 21,000 שקלים תשלומי הורים עבור שני ילדיה הלומדים בכיתה ז' ובכיתה י"ב בישיבה תיכונית. "במגזר הדתי האפשרויות מוגבלות ואנחנו כבולים", אמרה, "מכיתה ז' עד י"ב הורה משלם לילד אחד 60,000 שקלים בממוצע. רבים נאלצים לקחת הלוואות מהבנק ואחרים להצטמצם ולוותר על מותרות. ישנן משפחות שצריכות להחליט אם לקנות בית או לחנך את הילדים".

שמעון יום טוב מחולון ישלם 4,100 שקלים לבית־הספר התיכון שבו לומד בנו, תלמיד כיתה י"ב. "ישנו טריק לפיו תלמיד מגמות מחול ומוזיקה מחויב ללמוד גם במסגרת פרטית שעלותה כ־5,000 שקלים בשנה, הסכומים אינם כוללים מסע לפולין ותחרויות", אמר יום טוב. "אומרים לנו שזו בחירה, אבל איזה הורה יעמוד מהצד ולא ישלם כשהורים אחרים משלמים?".

ח"כ יעקב מרגי | צילום: אלכס קולומויסקי

מהדו"ח עולה כי בשנת הלימודים 2017־2018 נתן משרד החינוך אישור ל־1,258 בתי־ספר לגבות עד 3,000 שקלים לתלמיד; 289 בתי־ספר קיבלו אישור לגבות עד 3,000 שקלים; 134 בתי ספר עד 4,000 שקלים; 83 בתי ספר עד 5,000 שקלים ול־197 בתי־ספר ניתן אישור לגבות סכומים בתקרה של בין 6,000 ל־20,000 שקלים.

עוד מתברר בדו"ח כי 33%, שהם 1,632 מבתי הספר, גבו כספים מההורים בלי לדווח על כך ובלי לקבל אישור ממשרד החינוך. 72% מהם משתייכים לחינוך החרדי.

"זוהי שערורייה היוצרת אפליה ופערים בין תלמידים", אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי, "אישורי ועדות חריגים מתרבים משנה לשנה. לא יהיה מנוס מתיקון חקיקתי להגבלת גביית תשלומים נוספים".

לדברי עו"ד נוגה דגן בוזגלו, חוקרת במרכז אדוה, "משרד החינוך הרחיב את האפשרות של בתי־ספר להנהיג תוכניות לימוד ולימודי מגמה בתשלום של אלפי שקלים בשנה. בכך הוא ממסד מגמה של הפרטה זוחלת במערכת החינוך ויוצר מסלולי לימוד מועדפים לתלמידים מבוססים".

מחר יקיים פורום ועדי ההורים הפגנה מול משרד החינוך בתל־אביב בתביעה לבטל כבר בשנה הקרובה את סעיף תשלום סל תרבות ולהצהיר על ביטול מוחלט של תשלומי ההורים.