בצה"ל בחנו בשבועות האחרונים עשרות מקרים של ירי אל עבר מפגינים פלסטינים במסגרת ההפגנות על גדר הגבול עם עזה – ובסופה של הבחינה, הוחלט לראשונה על פתיחה בחקירה פלילית של מצ"ח בשני מקרים.
האירוע הראשון שייחק ר הוא מותו של עבד אל־פתאח אל־נבי (18) ב־30 במארס 2018. אל־נבי תועד כשהוא נסוג לאחור מאזור העימות הסמוך לגדר המערכת מזרחית לג'באליה אל עבר רצועת עזה, ובשעה שגבו מופנה אל עבר כוחות הביטחון הוא נורה ונפל. הסרטון שמתעד את הפגיעה בו הופץ עוד באותו היום, והוביל למחאה מצד הפלסטינים על ירי במפגין שלא מהווה סכנה.
בתגובתו הראשונה לאחר התקרית נמסר מדובר צה”ל כי הסרטון הוא חלק מהתעמולה הפלסטינית – ונרמז כי ייתכן שהסרטון ערוך בצורה מגמתית. בנוסף, נטען אז כי הלוחמים ירו בהתאם לנהלים. “חמאס מפיץ סרטונים שונים, בהם גם כאלה המציגים רק חלקי אירועים, ערוכים ומפוברקים”, נמסר אז. “הכוחות פעלו לפי נוהלי הפתיחה באש ובצורה שקולה, תוך שנמנעו מלפגוע באזרחים שחמאס הציב בחזית מתוך רצון להביך את ישראל תוך סיכון אותם אזרחים. הפעלת הכוח של צה”ל היא שמנעה את התממשות התרחיש של פגיעה בתשתיות ביטחוניות והפרה המונית של הריבונות הישראלית. נציע שלא לקחת את תעמולת חמאס כעובדה”.
האירוע השני שייחקר הוא מותו של עותמאן חילס (16) ב־13 ביולי 2018. גם אירוע זה תועד במצלמות, וניתן לראות בו כי הנער הפלסטיני מטפס על הגדר באזור מעבר קרני - ואז נורה ונופל. גם סרטון זה הופץ בשעתו בקרב הפלסטינים, ושימש כתעמולה נגד ישראל בטענה כי כוחות הצבא יורים במפגינים שאינם מהווים סכנה.
בצה"ל הודיעו אתמול כי את ההוראה על הפתיחה בחקירתם של שני האירועים קיבל הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, וכי היא התקבלה "לאחר עיון בתחקירים הפיקודיים, בממצאי מנגנון התחקור המטכ"לי ובמידע שהתקבל בצה"ל לאור החשד שבאירועים אלה בוצע ירי שלא בהתאם לכללי הפתיחה באש". עוד נמסר כי עם השלמת החקירות ייבחנו ממצאיהן על ידי הפרקליטות הצבאית.
גורמים בצה"ל אומרים כי לחקירות מצ"ח אין השלכות כרגע מבחינת ההפגנות השבועיות בגדר. במילים אחרות: אין כל כוונה לשנות את נוהלי הפתיחה באש הקיימים בגלל אירועים חריגים – וצה”ל ימשיך להגיב בכוח לכל איום על הגדר. לפני מספר חודשים עתרו באגודה לזכויות האזרח נגד המדינה בכל מה שקשור להוראות הפתיחה באש בגבול עזה, והמדינה טענה אז בתגובה כי הוראות הפתיחה באש חוקיות לחלוטין - ובג"ץ דחה את העתירות.
בעבר הושמעה ביקורת בציבור הישראלי על חקירות של הצבא נגד חיילים בחשד לשימוש לא ראוי בנשק בעת אירועי לחימה, ונטען כי ה”משפטיזציה” של הצבא עלולה להוביל לכך שלוחמים יהססו לפתוח באש במקרים שבהם נשקפת סכנה לחייהם מחשש שיועמדו לדין לאחר מכן. טענות אלו הושמעו במיוחד סביב משפטו של החייל היורה אלאור אזריה, שהורשע בהריגה לאחר שירה במחבל שכוב על הקרקע בחברון במארס 2016. בצה”ל הקפידו להכחיש לכל אורך הדרך טענות לפגיעה ביכולות המבצעיות בעקבות מקרים מסוג זה. בנוסף, נטען כי חקירות פנימיות של הצבא במקרים של אירועים חריגים עושות רק שירות טוב למדינת ישראל - שכן הן מעידות על מערכת ביקורת עצמית יעילה ומתפקדת, ועל כך שמקרים שבהם מתבצע ירי שלא לצורך הם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. חקירות מסוג זה, נטען לא פעם, מסייעות לשכנע את בתי־הדין הבינלאומיים בכך שישראל מבקרת את עצמה – וכך יכולות למנוע דו”חות דוגמת “דו”ח גולדסטון” שפירסם האו”ם ב־2009 על אירועי עופרת יצוקה, ושבו נטען כי ישראל הפרה את דיני המלחמה עשתה די כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית בעזה.
