וושינגטון פינת הוליווד

בילדותו, ג'ון דיוויד וושינגטון, בנו הבכור של הכוכב ההוליוודי דנזל וושינגטון, רצה ללכת בדרכי אביו ולהפוך לשחקן. אבל החיים לא תמיד קלים בתור "הבן של דנזל". "התמרדתי כמתבגר בגלל המעמד שיש לאבא", התוודה וושינגטון כשנפגשנו בפסטיבל קאן האחרון. "תיעלתי את הטינה והחרדה שלי לפעילות פיזית, והתחלתי לשחק פוטבול".

למה דווקא פוטבול?

"פוטבול דורש קסדה, ודרכה לא רואים את הפנים שלך, אמנם יש לך על החולצה את שם המשפחה 'וושינגטון', אבל הצופים במשחק לא בהכרח יודעים ילד של מי אתה. יכולתי לבטא את הכעס שהצטבר אצלי על המגרש".

ובכל זאת, וושינגטון גילה שגם על מגרש הפוטבול אפשר לרוץ אבל אי אפשר להתחבא. "הייתי שחקן טוב, והכותרת בעיתונות הייתה: 'לבן של דנזל וושינגטון היה משחק מצוין'. ואבא שלי בכלל לא עשה כלום על המגרש, אני עשיתי את הכל".

עולה על המגרש

וושינגטון בן ה־34 גדל סמוך ללוס־אנג'לס, הבכור בין ארבעת ילדיהם של דנזל ופולטה. על מגרש הפוטבול הוא השקיע את המיטב, זכה להכרה, נחשב להבטחה, ואפילו הצליח להתקבל ב־2006 ל־NFL, ליגת הפוטבול הלאומית והמקצועית. אבל שם ההתקדמות נעצרה. "הייתי על הספסל כל הזמן. התמודדתי עם הרבה דחיות, וזה הכין אותי לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה".

אחרי שש שנים מאכזבות ושלוש קבוצות וושינגטון תלה ב־2012 את הקסדה והמדים, והחליט להגשים את ייעודו האמיתי. "משחק לא היה תוכנית גיבוי, רציתי לעשות את זה כל החיים. תוכנית הגיבוי שלי, הפוטבול, הפכה להיות התוכנית המרכזית בגלל העכבות שלי".

וושינגטון התקבל לסדרה הקומית המצליחה "בולרז", שעוסקת, איך לא, בפוטבול. כאן הוליווד כבר לא יכלה להתעלם מביצועיו, והשנה נראה אותו בכמה סרטים, כולל סרטו החדש של ספייק לי, "שחור על לבן", שכבר רץ על המסכים.

איך היה המעבר מפוטבול למשחק?

"יש דמיון בין שני המקצועות: הרעיון של הקבוצה, ההישענות על אחרים, מטרה משותפת. משחק, לעומת זאת, הרבה פחות כואב פיזית, אז הוא עדיף", הוא צוחק.

מה אתה אומר למי שמייחס את ההצלחה שלך לאבא שלך?

"יש לי ולאבא שלי קשר משפחתי, אין לי מה לעשות עם זה. אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל אני יודע שאני משקיע את כל המאמץ במשחק, בדיוק כמו שעשיתי על המגרש".

בעוד האבא מככב על המסכים ב"נקודת שוויון 2" וזוכה לביקורות קטלניות, וושינגטון הבן דווקא זוכה לחסד מהמבקרים על ההופעה שלו ב"שחור על לבן". ספייק לי הבמאי לא היה צריך ללכת רחוק כדי למצוא שחקן לתפקיד הראשי: הוא מכיר את וושינגטון ג'וניור כמעט מהעריסה מאחר שדנזל הוא אחד מחבריו הטובים. וושינגטון האב גם שיחק בסרט "מלקולם אקס" של לי, בעוד הבן היה ניצב באותו הסרט כילד.

"מאוד התרגשתי לקבל שיחת טלפון מאגדה חיה ונושמת כמו ספייק לי", מספר וושינגטון הבן. "ספייק נתן לנשים ולגברים שאינם לבנים פלטפורמה להשמיע את האמת שלהם. העובדה שיכולתי להיות חלק מזה היא עניין גדול וכבוד עצום".

נלחצת לעבוד עם מישהו שהוא גם חבר משפחה וגם אגדה?

"בשיחה הראשונה הייתי בלחץ, אבל ברגע שהתחילו החזרות זה הרגיש נכון. בצילומים מערכת היחסים של אבא שלי עם ספייק לא נכחה, אחרת זה לא היה הוגן כלפי ספייק או הקאסט".

הכיף האמיתי: אפרו

"שחור על לבן", שזכה בפרס הגדול של חבר השופטים בפסטיבל קאן, משחזר את סיפורו האמיתי של רון סטולוורת', השוטר השחור הראשון שהתקבל בשנות ה־70 למשטרת קולורדו, והצליח בעזרת שוטר יהודי (אדם דרייבר) להסתנן לשורות הקו־קלוקס־קלאן. "לעשות מה שהוא עשה, ועוד בשנות ה־70, אלוהים ישמור. הוא היה אמיץ. גם הגברים והנשים הלבנים שתמכו ברון היו גיבורים, וזה לא היה עניין של מה בכך באותה תקופה. זה משהו נוסף שעלינו לקחת מהסיפור".

במהלך התחקיר נפגש וושינגטון עם סטולוורת'. "למזלי רון חי ובריא והוא שיתף איתנו פעולה ונתן את כל המידע שיכול היה לספק. לא רציתי לחקות אותו, רציתי שהרוח שלו תשכון בי".

מה עוד עשית כדי להיכנס לתפקיד?

"היה לי פלייליסט שכולו מוזיקה מהתקופה ששמעתי בלופים. ראיתי הרבה סרטים מהשנים האלה וגם סרטים תיעודיים. נעזרתי בדודים ובדודות שלי, שחלקו איתי סיפורים. זה היה גם כיף אמיתי ללבוש את הבגדים של אז ולהתהדר באפרו".

צילום: AP

הסרט מתרחש אמנם בסבנטיז, אבל לי מחבר בין מה שקרה אז לבין השלטון של טראמפ. מה חשבת על כך?

"לי מחבר כאן בין דורות, ואני אוהב איך שהוא התחיל וסיים עם חומרים עכשוויים, שמציגים סוגיות שלצערנו עדיין מלוות אותנו. התחלנו לצלם את הסרט אחרי שטראמפ נבחר, ובהחלט אפשר לחוש בשינוי באמריקה".

וושינגטון מרעיף שבחים על שותפו לסרט דרייבר ("שחקן נפלא, הכימיה בינינו הייתה טבעית"), וכמובן על הבמאי. "ספייק הוא גאון, שקולט את האנרגיות של האנשים שעובדים איתו. בזמן הצילומים התקרבנו מאוד, הוא כמו אבא בשבילי, מעניק תמיכה והדרכה".

אז אתה מרגיש שהביצועים שלך לא יאכזבו את הפירמה של אבא שלך.

"אבא אחלה, אבל יש לי גם אמא מדהימה. היא הייתה עילוי כילדה, למדה בג'וליארד, הופיעה בברודוויי ופירנסה כשהם הפכו לזוג ואבא ניסה לפרוץ. היא הקריבה את הקריירה שלה עבור הילדים. ההקרבה שלה היא גם חלק מהמוטיבציה שלי: אני רוצה להחזיר לה עבור כל מה שהיא עשתה, לכן אני משקיע 110 אחוז במשחק, כמו שהיא השקיעה בנו". •

"שחור על לבן" של ספייק לי מוקרן בבתי הקולנוע ברחבי הארץ