קצת לפני השעה תשע בערב החל הסלון של משפחת כורזים להתמלא בשכניהם ליישוב בית־חשמונאי שבשפלה. סיבת ההתכנסות: חוג בית עם מי שמכהן שנים רבות כראש המועצה האזורית גזר, פטר וייס, לקראת הבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר. "זה היה בתחילת יולי. הגיעו בערך עשרים איש וישבנו בכמה שורות על כיסאות פלסטיק. האווירה הייתה נעימה", מספר אדם שנכח שם. אבל עד מהרה הכל השתנה, בשל התבטאות חריגה של וייס בעניין מקומן – או יותר נכון, אי־מקומן – של נשים במערכת הבחירות.
"אני אומר לכם בגילוי הכי אמיתי, שאני היום לא צריך להרוג את עצמי בעבודה", נשמע קולו של וייס בהקלטה שהגיעה לידינו. "למדנו איך עובדים, איך נותנים סמכויות למנהלי מחלקות, ורוב רובם הם חבר'ה צעירים, בעיקר נשים. אני לא יודע איך זה יצא, זה אולי כוונה מלמעלה. אני מאוד מאמין, דרך אגב, שאישה יכולה להיות, רק לא ראש מועצה, להכל היא מתאימה".
דבריו עוררו מיד פרצי צחוק, לצד קריאות רמות מהקהל. "דיר באלק", נשמעת מישהי אומרת לו, אלא שווייס המשיך בשלו: "בצבא כל הכבוד! איפה את מדברת? טייסות נווטות... לנהל מועצה?" נשמע קולו של וייס, שהוקלט על ידי אחד הנוכחים במקום. בנקודה זו קוטעת את דבריו צעקה רמה מצד הקהל, "ראש המטה שלך היא אישה". אדם נוסף שנכח במפגש, נשמע אומר: "גישה מתקדמת וממש מעוררת השראה".
משם – איך לא – גלש הדיון לפייסבוק. "פטר הצליח להמם אותי בדקות הראשונות באומרו כי אישה לא יכולה להיות ראש מועצה. כל תפקיד כן, רק לא ראש מועצה. אני לא חושב שהדברים נאמרו כהלצה, פטר הוא אדם כן וישר", כתב אדם בשם אבי רימון, שלקח חלק במפגש.
וייס לא נשאר חייב, והעלה בעמוד הפייסבוק האישי שלו פוסט נעלב משהו, שבו התלונן על כך שהוקלט באותו ערב. "הירהרתי לגבי התעוזה שבדבר: להגיע לסלון ביתם של חברים או שכנים, לשבת ולדבר ביחד, ועדיין לחתור כל העת כדי למצוא שלל על מנת לפגוע בי", הלין, וכלל לא התייחס לאמירתו הפוגענית. מגיבה בשם טלי ברק ענתה לו שהיא לא מבינה מה הבעיה בהקלטה. "מדובר בחוג בית פתוח לכל", כתבה. וייס בתגובה השיב: "ככל הנראה הפוסט הזה לא מיועד בשבילך. ננסה פוסט אחר בהמשך".
"הוא לא אמר את זה בצחוק, הוא אמר את זה בשיא הרצינות", טוענת רותם ידלין, בתו של האלוף במיל' עמוס ידלין, שמתמודדת מול וייס על ראשות המועצה. "אני חשה עצב רב שבשנת 2018 אנשים מתבטאים בצורה חשוכה שכזו".
זה הפתיע אותך?
"לא. לצערי לא".
למה?
"כי אנחנו מתנהלים 25 שנה עם אותה הנהגה שתקועה מאחור בכמה תחומים, וגם בהתייחסות לנשים וגברים".
ידלין, 37, זועמת על וייס. "כשאני הולכת לבחור, אני בוחרת מנהיג לא בגלל האריזה שהוא מגיע בה", היא אומרת. "מה שהכי חשוב זה הקבלות והניסיון. בואו תבחנו אותי לפי הרזומה שלי, ולא לפי אם אני גבר או אישה".
הרזומה של ידלין כולל השתתפות בקורס טיס (שאותו לא סיימה), עבודה כעורכת דין במשרד גדול, וכהונה בתפקיד בכיר בלשכת ראש הממשלה. וייס, מצידו, מסר בתגובה: "אישה בהחלט יכולה לעמוד בראש רשות מקומית... כוונתי הייתה באותו מפגש, כי המועמדת הספציפית המתמודדת בבחירות הנוכחיות איננה יכולה לעמוד בראשות המועצה שלנו" (ראו גם מסגרת).
בעוד כחודשיים ייערכו בישראל הבחירות לרשויות המקומיות, והקמפיינים בעיצומם. הסלולר מצפצף מדי פעם, ומסרונים אנונימיים טוענים בעד או נגד מתמודדים שונים. ברשתות החברתיות מתקיימים דיונים סוערים סביב תשתיות עירוניות ואיכות החינוך. על שלטי החוצות כבר מתנוססות תמונות של מועמדים ולצידן סלוגנים מושחזים. מועמדים, אמרנו? גם מועמדות. בניגוד לסבבי הבחירות הקודמים, ב־2018 מתמודדות עשרות נשים על הכיסא מספר אחת בעיר. ברשות לקידום מעמד האישה יצאו השנה בקמפיין מושקע, "תתמודדי", בכיכובה של הבדרנית ליטל שוורץ, שקרא לנשים לקום ולהתמודד בבחירות, נוכח מספרן הזעום של נבחרות ציבור בשלטון המקומי: שיעור הנשים המכהנות כיום בראש עיריות או מועצות מקומיות עומד על כשני אחוזים בלבד, ושיעור הייצוג הנשי במועצת הרשויות מגיע לכ־13 אחוז.
התמודדות במערכת בחירות היא אתגר רציני לכולם. נוסף לסכומי הכסף שצריך לגייס, מדובר במרתון שמצריך משאבים נפשיים עצומים. אלא שמעדויות של מתמודדות לרשויות המקומיות שעימן שוחחנו בשבועות האחרונים, עולה כי הן נתקלות בקשיים על רקע מגדרי. בירושלים, למשל, הוסרו מהאוטובוסים שלטים של המתמודדת לראשות העירייה רחל עזריה, כיום חברת כנסת מטעם כולנו. גם פניה של מתמודדת נוספת בעיר הקודש, עינב בר כהן, שהתנוססו על גבי שלטי הבחירות, הושחרו לאחרונה. במועצת העיר בטירת־הכרמל רוססו כתובות נאצה אלימות להחריד על ביתה של המתמודדת אפרת דוד ששון. בראשון־לציון מצאה המתמודדת הדס הכהן את שמשת מכוניתה מנופצת לרסיסים, ויותר מפעם אחת. בהרצליה, המתמודדת לראשות העירייה מאיה כץ נאלצת להסביר פעם אחר פעם מדוע היא כן יכולה לכהן כראש עיר לפני שהקימה משפחה.
כך שגם אם דבריו של וייס כוונו רק נגד אישה מסוימת, כמו שהוא טוען כעת, סביר להניח כי גברים שמתחרים במרוץ לא נאלצים להתמודד עם אמירות ומעשים דומים.
300 אוטובוסים
"צולם עכשיו בירושלים! שתפו! חרדים משחיתים אוטובוס עם שלט של אישה!" נכתב בעמוד פייסבוק בשם "מחאת השבת". לדף הועלה סרטון שבו נראית קבוצת חרדים תולשת את שלטי הקמפיין של ח"כ עזריה מצידו של אחד האוטובוסים של חברת אגד. עוד רואים בסרטון כיצד תמונתה נקרעת לגזרים ומושלכת על המדרכה. מעשה קונדס? לא. גם לא קפריזה משיחית רגעית, כי בתוך כמה ימים נתלש דיוקנה של המתמודדת עזריה מכל 300 האוטובוסים שעליהם הודבק תמורת מאות אלפי שקלים.
"לפני עשר שנים כשהתמודדתי למועצת העיר, חברות האוטובוסים לא הסכימו לשים עליהם תמונה שלי, או של נשים בכלל, מחשש להשחתה", מספרת עזריה. "החלטתי להילחם, ועתרתי לבג"ץ, והוא פסק יום לפני הבחירות שביום הבחירות יופיעו תמונות שלי על אוטובוסים. בבחירות המקומיות הקודמות ב־2013 הוחלט שלא יהיו בכלל תמונות על האוטובוסים – לא של נשים ולא של גברים – כי החברות אמרו שלא יוכלו להגן על שלטי הקמפיין. הפעם החברות העריכו שזה אפשרי, אז יצאנו לקמפיין הזה. בירושלים זו הדרך הטובה ביותר להעביר מסרים במרחב הציבורי. הרמנו קמפיין מאוד חיובי, עם מסרים בסגנון 'על האוטובוס הזה נוסעים אוהד בית"ר ירושלים והפועל קטמון. תאמינו זה אפשרי', או 'על האוטובוס הזה נוסע מורה מבית צפאפא וגולנצ'יק'".
מסרים של ביחד.
"בדיוק. ואנשים התחברו, וזה גם היה סוג של השקה לכל הקמפיין".
אבל כבר בלילה הראשון להצבת השלטים על האוטובוסים, מספרת עזריה, הגיעו אליה סרטונים שהדירו שינה מעיניה. "חרדים מהעיר שלחו לי סרטונים שבהם רואים שהתמונות שלי מושחתות", היא מספרת. "הם היו נבוכים, וביקשו להסביר שזה לא מייצג את הקהילה שלהם. בהתחלה אמרתי, 'אוקיי, זה רק כמה אוטובוסים'. יצאתי בהודעה שזה לא מאפיין את כלל המגזר החרדי, ויצרתי קשר עם המשטרה. ואז התברר שמדובר בקבוצה מנטורי קרתא שבכלל לא מצביעים, ושלא מדובר בכמה אוטובוסים, אלא בקמפיין מאורגן. וככה בתוך שבוע הם השחיתו הכל. המשכתי לשלם עבור אוטובוסים בלי השלטים שלי. 330 אלף שקל ממש ירדו לטמיון, במקום לשטוף את העיר. אני, בגלל שאני אישה, לא יכולה לעשות את זה".
כשהחלטת לרוץ לבחירות חשבת שהעניין המגדרי ישפיע?
"ממש לא. הקמתי רשימה למועצת העיר, הייתי חברת מועצה בירושלים וסגנית ראש עיר. אני חברת כנסת מוכרת ומוערכת. זה שאני אישה לא היה אמור להיות ה־אירוע, אבל מהר מאוד הפך להיות כזה באופן שהפתיע אותי. כמובן שאני לא עוצרת. זה רק מחזק אותי לעשות קמפיין יותר טוב מכולם. כאישה, את צריכה תמיד להיות טובה יותר".
עזריה איננה היחידה שסובלת מכך שבירושלים יש מי שהחליטו שאסור לראות נשים בציבור. גם שלטים עם דמותה של חברת מועצת העיר עינב בר כהן, שמתמודדת כחלק מרשימת התעוררות, הושחתו לבלי הכר. גם היא כבר חוותה זאת קודם. "זה קרה גם ב־2013 כשהתמודדתי בפעם הראשונה", היא אומרת. "השלט שלי שהוצב אז בכניסה לעיר לא החזיק מעמד יותר מ־24 שעות. זה מכעיס, אבל אני יודעת שמדובר בקבוצה קיצונית שהולכת ומתמעטת. אסור שהדרת נשים מהמרחב הציבורי תרתיע נשים. במרבית הקדנציה האחרונה שימשתי כמחזיקת תיק העסקים, תפקיד שנחשב מאוד גברי, וראיתי איך הנוכחות שלי כאישה מסייעת להגברת הייצוג של נשים בפורומים שעוסקים בתחום".
עצה מירון זהבי
מי שחושב שדברים כאלה קורים רק בעיר הקודש, שיחשוב שוב. מאיה כץ, חברת מועצה בכירה המתמודדת השנה על ראשות עיריית הרצליה, גילתה שאלמונים השחיתו את דיוקנה שהתנוסס ברחבי העיר. "הופתעתי שריססו ספריי שחור על שלט בחירות שלי", היא מודה השבוע. "להוריד שלטים זה דבר שקורה על ימין ועל שמאל, התרגלנו. אבל לרסס ככה ולא על הכיתוב, אלא רק על הפנים – זו אמירה לדעתי, אמירה מגדרית".
כץ, 32, יו"ר סיעת צעירים וסביבה נטו ומחזיקת תיק התחבורה, תיק ההתחדשות העירונית ותיק הצעירים בעירייה, מספרת כי נתקלה באמירות מקוממות שלא היו מפנים כלפי עמיתיה הגברים. "הייתי בחוג בית ומישהו אמר לי: 'תשמעי, את אישה צעירה, לא כדאי שתקימי משפחה וילדים ורק אחר כך קריירה?' האם גם את רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר־שבע שהתמודד בגיל צעיר וניצח, שאלו את השאלות האלה? ממתי זה או־או? זה יכול להיות גם וגם. שאלות כאלה מעידות על אפליה המובנית כסטריאוטיפ בתודעה של אנשים. הייתי חברת מועצה עשר שנים, וגם כיום אני מ"מ ראש העיר, אז תשפטו אותי לפי הרזומה".
בשל ההתעסקות במגדר של כץ ובגילה היא הפיצה לאחרונה סרטון לא שגרתי ברשתות החברתיות. יועץ התקשורת שלה אביטל סהר, המתקרא בסרטון ירון זהבי, נראה שם כשהוא מודיע על החלטתו־לכאורה לרוץ לראשות העיר ומציג את הרזומה העשיר שלו. באמצע הסרטון מתגלה האמת, כשקולה של כץ נשמע מפיו. "זה מרגיש טבעי שגבר בגילי יגיע לכל ההישגים האלה ואיש לא יפקפק ביכולות שלו להיות ראש עיר מצוין, אז בואו נשתחרר מהסטריאוטיפים ומתקרות הזכוכית שאנו יוצרים לעצמנו", היא אומרת מגרונו.
איך לגייס כסף
הייצוג הנשי הזעום בשלטון המקומי הביא לפני ארבע שנים לתיקון בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), שיזמה יפעת קריב, אז חברת כנסת והיום מתמודדת בעצמה בבחירות לראשות עיריית הוד־השרון. בשל התיקון בבחירות הקרובות יתוגמלו לראשונה סיעות שיכניסו יותר נשים למועצות הערים. יחד עם הקמפיין "תתמודדי" וקריאת ארגוני נשים לחברותיהן להיכנס לעולם הפוליטי, נראה שמתחולל שינוי בשטח. לפי נתוני עמותת כ"ן, שעוסקת בצמצום הפער המגדרי במרחב הציבורי ובקידום נשים למוקדי קבלת החלטות בישראל, כ־75 נשים מתמודדות נכון לעכשיו על תפקיד ראש הרשות המקומית. "המספר הזה גדול פי שניים ממספר המתמודדות ב־2013", גאה מנכ"לית העמותה, ד"ר מזל שאול. היא עצמה מתמודדת השנה לראשונה, לראשות המועצה המקומית אזור. "אתה מרגיש היום בציבור שרוצים יותר נשים כי הן יותר ענייניות, יותר מולטי־טסקינג, יותר מסתכלות על דברים בצורה רגשית לעומת גברים, שהשיח שלהם מאוד שכלתני".
אבל שאול יודעת היטב שהתמונה אינה כה ורודה. "בסקר שהזמנו מד"ר ישראל ויסמל־מנור, אמרו רוב הנשאלים שאישה תטפל טוב יותר בתחומים כמו רווחה וחינוך, ותילחם טוב יותר מגבר בתופעות של שחיתות, ולמרות זאת נשים עדיין לא נתפסות כשוות ערך לגברים להנהגת רשות מקומית", היא מספרת.
חסם אחר שעליו היא מצביעה הוא הקושי בהשגת מימון, החמצן של כל קמפיין. "אצל נשים גם קיים חסם תרבותי, שעוצר אותן מלגייס כספים מהציבור. לגברים יותר קל לגייס כסף, כי הם יודעים להפעיל את החבר'ה מהצבא או קשרים עם חברים קרובים. במסגרת ההכשרות שלנו לנשים אנחנו מסבירות שזו מטרה ראויה והמטרה מקדשת את האמצעים".
כשכבר מגיעה בקשה למימון ממתמודדת או המטה שלה, מצד תורמים רבים לא נרשמת התלהבות. יועץ אסטרטגי, המייצג כיום מועמדת לראשות עיר גדולה ומעדיף להישאר בעילום שם, טוען כי הוא ראה זאת מקרוב פעם אחר פעם. "מערכת בחירות מתחילה כשנה לפני ההצבעה בקלפי", הוא מסביר. "אז גם מתחילות ההוצאות. קמפיין עולה כסף, ובלי ערבות בנקאית משמעותית לא ניתן לצאת לדרך. פעמים רבות מי שנותן ערבות רואה בזה סוג של השקעה. נשים לא נתפסות כחלק מהשיח הזה, ולכן קשה להן להתניע את הקמפיין".
מחסום נוסף, לדבריו, נוצר מכיוון שבדילים פוליטיים הסיכויים של נשים לרוב פחות טובים מול גברים. "אחוז ההצבעה בבחירות לרשויות נמוך יחסית, ויש בהן מעורבות גבוהה של קהלים סקטוריאליים, כמו דתיים, חרדים, עולים, מקומות עבודה ועוד. בקהלים שכאלה כמעט תמיד מדובר במועדון גברי סגור, ולכן הם גם יסגרו את הדיל הפוליטי ביניהם. הסיכוי לנצח בעיר משמעותית ללא מישהו שישים ערבות ובלי דילים עם הקבוצות הסקטוריאליות וקבוצות הכוח הוא אפסי. כמה מרים פיירברג (ראש עיריית נתניה — ג"ל) אתה מכיר?" הוא שואל, ספק מדגיש.
מחוץ לדיל
דילים תפורים מראש או הסכמות שבשתיקה הם בדיוק מה שאפרת דוד ששון, שמתמודדת כיום לראשות עיריית טירת־הכרמל, חוששת מפניו. "טירת־הכרמל היא עיר די מסורתית, ומן הסתם יש ציבור שהרבה פחות טבעי ומתאים לו לראות אישה כראשת עיר", היא אומרת. "אחד המועמדים לראשות העיר בעבר חבר אליי פוליטית", היא מספרת כדוגמה. "המהלך הזה גרר כל מיני אמירות. מישהו שקרוב למחנה של ראש העיר המכהן שאל אותו לאחרונה, 'איך הסכמת להיות מקום שלישי ברשימה של אישה?' הערות מהסוג הזה אני שומעת כל הזמן ובכל מיני מקומות, וכך גם מסרים שהמקום של אישה הוא בבית עם הילדים".
היא בת 42, ילידת העיר, ובחמש השנים האחרונות משמשת כחברת מועצה, לצד עוד אישה אחת מתוך 13 חברי מועצת העיר, אך הנושא המגדרי מלווה אותה כבר מראשית דרכה בפוליטיקה המקומית. "כשנבחרתי למועצת העיר הייתי האישה היחידה במועצה. באופן טבעי ביקשתי לשמש כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, אבל התפקיד ניתן דווקא לנציג מש"ס. הייתי מאוד נסערת מזה", היא מודה.
לפני כחודש חוותה אירוע שהסעיר אותה עוד יותר: במהלך לילה אחד רוססו על קירות הבניין שבו היא מתגוררת כתובות נאצה נגדה: "רבין מחפש חברה", רוסס בספריי שחור על קיר אחד, ו"בדם ואש את אפרת נגרש" על קיר סמוך.
"היינו בהתארגנויות של הבוקר כששכנה מודאגת התקשרה אליי ושלחה לי תמונות שהיא צילמה מחזית הבניין שלנו", מספרת דוד ששון. "כולם היו בשוק, היה זעזוע גדול מאוד. הגיע מיד קצין מודיעין ונאסף חומר בשטח. הסברתי לילדים שלי מה קרה, והילדה שלי בת השמונה אמרה לי, 'אבל אמא, אמרת שהבחירות זו תחרות הוגנת'. ברור לי שזה קשור גם לכך שאני מהווה איום פוליטי, וגם לכך שאני אישה ואמא לילדים. מישהו חושב שבדרך הזו הוא יפחיד אותי וירתיע אותי, ואולי יגרום לי לרדת מהמרוץ".
מצעד האלימות לא נגמר כאן. יום אחרי שהודיעה על הצטרפותה לסיעת יש עתיד בראשון־לציון גילתה הדס הכהן, דוקטור לחינוך, שאלמונים ניפצו את השמשה הקדמית של רכבה. "למרות שזה לא קרה לי מעולם, לא חשדתי. חשבתי שאולי לאחד השכנים נפל על הרכב משהו, זה יכול להיות", היא מספרת.
כמה ימים לאחר התקרית ההיא שוב מצאה את השמשה הקדמית של האוטו מנופצת. הפעם הכהן כבר הבינה שזה לא מקרה, אלא שמישהו מתנכל לה. "הפעם זה קרה קצת אחרי שפירסמתי בפייסבוק את פעילות השטח הראשונה שלי", מספרת הכהן. "במוצאי שבת ירדתי לרכב וראיתי שמישהו ריסק את השמשה בצורה רצינית. ממש חורבן. כל הרכב היה מלא ברסיסים, מבפנים ומבחוץ, והייתי חייבת להזמין גרר כדי לפנות את הרכב לתיקון". הכהן מתקשה להצביע על גורם ספציפי שמבקש להתנכל לה, אך כחרד"לית שמתמודדת בבחירות, ועוד בסיעה כמו יש עתיד, היא בטוחה שהעניין המגדרי קשור לניפוץ השמשות. "יש גישה כזו, שיותר קל להפחיד ולהלחיץ נשים. יש תפיסה כזו, אני ערה לה", היא אומרת.
את חושבת שאם היית גבר, מי שעשה לך את זה היה חושש יותר?
"כן. כי החברה שלנו היא די סטריאוטיפית, וכוחנות כלפי נשים נתפסת כמרתיעה. אותי זה לא מרתיע. בבחירות הקודמות התמודדתי במפלגה שאני הקמתי. כשהלכנו להצטלם, הצלם אמר על מישהי שהתמודדה לראשות העיר, 'מסכנה, כל הכסף שלה ילך לפח', והוסיף שהוא לא מאמין שאישה מתאימה לתפקיד. האמת, כעסתי. עיצבן אותי שבגלל שהיא אישה, זו התפיסה, אבל אני יודעת שזה לא מקרה יחיד. אנחנו כנשים צריכות לעשות דרך שגבר לא עושה. כשגבר מתמודד, זה ברור ומובן שהוא מתאים לתפקיד, אבל כשאישה מתמודדת זה לגמרי נתפס אחרת. את זה אנחנו צריכים לשנות".
תגובות
פטר וייס, ראש מועצה אזורית גזר: "מניעים פוליטיים הנוגעים לבחירות הקרובות מביאים קומץ תושבים להתנהלות הזרה למרקם הקהילתי בגזר. דבריי הוצאו במכוון מהקשרם במפגש עם תושבים בסלון ביתה של משפחה, ולמרות שרובם המכריע של הנוכחים הבינו בדיוק על מה אני מדבר, אחזור ואדגיש כי לטעמי אישה בהחלט יכולה לעמוד בראש רשות מקומית, ויעידו נשים העומדות כיום בראש רשויות בשלטון המקומי על התמיכה שקיבלו ממני. באותו מפגש כוונתי הייתה כי המועמדת הספציפית המתמודדת בבחירות הנוכחיות איננה יכולה לעמוד בראשות המועצה שלנו. אף הסברתי וציינתי כי דעתי נובעת מחוסר מעורבותה במועצה, מחוסר הכרת עבודת המועצה, מחוסר הבנת מורכבות 25 יישוביה. מקומם מאוד לשמוע כי מתמודדת שבעיניי לא גילתה מעורבות קהילתית רחבה, מתעוררת לפתע ומשחירה במודע את מועצת גזר, הנחשבת כיום לאחת המועצות המתקדמות והחזקות בשירות ליישובים ולתושבים, ללא הבדל מגדרי או אחר. בהקשר זה, אני גאה על הזכות לשתף פעולה לאורך השנים עם תושבות מובילות דרך, וגאה שרוב התפקידים הבכירים במועצה מנוהלים היום על ידי מנהלות מוכשרות ומקצועיות. הלוואי ובעתיד, עם הניסיון והידע שרכשו, ימשיכו המנהלות שלנו לפרוץ קדימה, לתפקיד ראשת רשות".
בעניין חקירת ניפוץ שמשת רכבה של ד"ר הכהן נמסר ממשטרת מרחב השפלה: "תיק החקירה נסגר לאחר ביצוע כלל פעולות החקירה ומאחר שלא נמצא חשד לזהות המבצע".
בעניין השחתת השלטים של רחל עזריה נמסר ממשטרת מחוז ירושלים: "החקירה עדיין מתנהלת, ובמהלכה עצרה המשטרה שישה חשודים בגין השחתת שלטי בחירות שהוצבו על גבי אוטובוסים. לא נוכל לפרט על אודות חקירות מתנהלות".
בעניין כתובת הנאצה נגד אפרת דוד ששון נמסר ממשטרת מחוז החוף: "החקירה נמשכת".
