גלי העלייה המדהימה מרוסיה הטביעו את חותמם בכל פינה בישראל. עד כמה אנחנו מכירים את המקורות התרבותיים שלה? טיול של מספר ימים בסנט־פטרסבורג יספק הצצה וטעימה מן המסורת הרוסית המרתקת, ומומלץ בחום לעשות זאת. אמנם הנפש הרוסית האמיתית כמהה גם לערבות, ליערות ולטייגות מושלגות שבהן מתנהלות טרויקות – עגלות רתומות לשלושה סוסים, אולם את זה נשאיר לטיול אחר.
סנט־פטרסברג היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה, ויש לה היסטוריה מפוארת של 300 שנים. בהיותה הבירה של שושלת הצארים – היופי והגרנדיוזיות שלה משאירים רושם בל יימחה אצל התייר המזדמן. שדרת נייבסקי, הרחוב הראשי בעיר, נבנתה במקור ברוחב של כ־60 מטר – פי שניים מרוחב השדרה החמישית בניו־יורק. בדומה לאמסטרדם, העיר מרושתת בתעלות וגשרים, יש בה 200 פארקים ומעל 700 כיכרות ירוקות, וזו רק ההתחלה.
ארמונות, מוזיאונים וגלריות
אם יש משהו משותף לצארים ולסולטני המזרח הרי זה השופוני. כל צאר דאג להשאיר מורשת גדולה יותר, מרשימה יותר ובעיקר מוחצנת. ניתן להתווכח על המחיר ששילמו ההמונים – הניצול והביזה – אולם התוצאה מרשימה מאוד ומהווה מוקד משיכה לרוסים ולתיירים כאחד. הזהב כנראה נתפס באותה תקופה כגבס, כי הוא מפוזר ביד רחבה מחוץ למבנים ובתוכם וכל המרבה הרי זה משובח. שערו בנפשכם שמכל פינה בעיר נשקפים מספר צריחים וכיפות דוגמת כיפת הסלע, וכשהשמש זורחת – האופק מנצנץ ובוהק. לאחר יום של שוטטות, המדריך פוטר מבנה מרשים בעל חמש כיפות זהב בהיגד "אה, זו סתם כנסייה". מרבית הארמונות הגדולים הוסבו למוזיאונים, ולמזלנו, השלטון הבולשביקי החליט לשמר את שכיות החמדה כדי שהפרולטריון יוכל להתרשם מעוצמת החזירות של הצארים הנצלנים, ואנו נהנים מכך כיום.
מוזיאון ההרמיטאז' בארמון החורף על גדות הנהר גדול יותר מהלובר, ובהתאם – מושך עשרות אלפי מבקרים ביום. אל תנסו להיכנס ללא תיאום מוקדם אלא אם אתם אוהבים לעמוד בתור שעתיים. פרט לו, פזורים ברחבי העיר עשרות מוזיאונים וגלריות המספקים הצצה לחיי השפע הבלתי נתפסים של האצולה הרוסית. רק לדוגמה: לאחד הסוסים של הצאר הייתה שמיכה בה משובצים 8,000 יהלומים, שהגדולים בהם הם בני 10 קאראט. סביר להניח שהשמיכה לא ניתנה לסוס לרגל יום נישואיו.
כ־30 ק"מ מחוץ לעיר נמצא ארמון פטרהוף, אליו מומלץ להגיע ברחפת על המים. מעבר לארמון החביב עצמו של הצאר פיוטר הגדול, זהו מתחם המזרקות הגדול בעולם, והיקף כזה של שפריצים, נתזים ואשדים, מצופי זהב כמובן, לא ראיתם מעודכם. התבוננות עמוקה יותר מציגה פרק הרואי בחיי סנט־פטרסבורג, שעד לא מכבר נקראה לנינגרד. כל הארמונות מחוץ לעיר נהרסו עד תום בזמן המצור על העיר במלחמת העולם השנייה ושוקמו מן היסוד בעבודת נמלים. המצור על לנינגרד נמשך 900 ימים, עלה בחיי מחצית מהתושבים, וזהו פרק של גבורה ונחישות בהיסטוריה של העיר. למי שירצה להעמיק בפרק זה – ישנו מוזיאון המוקדש למצור בשם State Memorial Museum of Leningrad Defense and Blockade.
בכל זאת המלצה אחת פחות שגרתית – מוזיאון יוסופוב, ששייך ל"סתם" משפחת אצולה עשירה כקורח. מעבר לעובדה שבבית של יוסופוב נרצח רספוטין, והדבר משוחזר במוזיאון בצורה גרפית, ניתן גם להבין כאן את עוצמתו של ההון הבלתי נתפס. בתו של יוסופוב ביקשה להיות שחקנית, והיות שלא יעלה על הדעת שבת אצולה תופיע בפומבי – הוא בנה לה בבית מגוריה העתק של הלה־סקאלה במילנו עם 400 מושבים ובמה. עד היום נערכים במקום קונצרטים, באקוסטיקה נפלאה.
אוכל רוסי טוב, יש כזה
המטבח האשכנזי זכה לקיתונות של לעג, ובמקרה של רוסיה – הוא גם הושפע מקיצוב, מחסור וצנע מתמשכים. בכל זאת, המבחר הגסטרונומי האדיר שהעיר מציעה מאפשר הצצה למטבח רוסי מצוין, ויש כזה! המסעדות נעות בין מסעדות עממיות ופשוטות המציעות בצקים ממולאים למיניהם (פירושקי, פירוגי, פלמני ועוד. תזמינו, תטעמו ותבינו), בורשט ארגמני וריחני ושלל דגים. מנגד ישנן מסעדות של בישול רוסי חדש. היות שרוסיה שלטה על חלקים גדולים מאירופה והקווקז, יש שפע של מסעדות אותנטיות – אוקראיניות, גרוזיניות, אוזבקיות, הונגריות ועוד. במסעדות הפשוטות תפצחו בזקוסקי, מבחר המתאבנים הרוסיים. על השולחן ינחתו פלטות של דגים מעושנים, סלטים, ממרחים, שפע של חמוצים, ירקות טריים ולחם רוסי שחור, כבד ומעולה.
למי שעדיין מזלזל – נסו את מסעדת גסטרונומיקה (בתכתיב קירילי: Гастрономика) ברחוב מאראטה 5/21. תקבלו ספר עם צילומי מנות מגירי ריר, ונראה אתכם מצליחים להחליט מה להזמין קודם. זו אכן גסטרונומיה רוסית במיטבה.
בעודכם משוטטים בשדרות נייבסקי, במספר 56 שוכנת חנות/בית קפה בשם אליסייב אמפוריום (Eliseyev Emporium Coffee shop). זהו מקדש־מעט למיני מתיקה, שוקולדים, גלידות, מרציפן ועוד. את השוטטות בחנות מנעים פסנתרן, ותוכלו לרכוש שוקולד עליו מוטבעת תמונה של פוטין ולנשוך אותו מבלי להיענש.
מוזיקה וחיי לילה
העיר שוקקת חיים, פעילה וסואנת עד לשעות הקטנות של הלילה. ברחובות הראשיים ובכיכרות מתנגנת מוזיקה הנעה בין קלאסי, עממי ופופ מתקדם. פשוט כיף לעשות טיול לילי, להקשיב, להתרשם וללגום בירה בדוכנים הפזורים בכל פינה. למי שיותר רציני – הסצנה המוזיקלית המקצועית היא אינסופית. התיאטרונים הקלאסיים (מרינסקי, אלכסנדרינסקי, מיכאילובסקי ועוד) מציעים שלל מופעים מוזיקליים, בלט וקונצרטים. זו חוויה מרגשת לראות את הקהל המקומי לבוש בהידור, מגיע עם הילדים, לוגם יין נתזים באכסדרה ונערך לבילוי אמיתי באולמות מרשימים ומעוררי כבוד. מעבר לכך, האיכות המוזיקלית ורמת הביצוע הם לעילא ולעילא. בנוסף יש שפע של מופעי פולקלור ומוזיקה קלה, רק לבחור וללכת. הקונסיירז' בכל מלון יוכל להמליץ ולסייע ברכישת כרטיסים, אם כי להופעות הטובות בתיאטראות המרכזיים מומלץ לרכוש כרטיסים מראש באינטרנט. טיפ קטן – האולם התחתון (פרטר) במרינסקי שטוח לגמרי, ואם אינכם גבוהים מאוד – יסתירו לכם. עדיף לרכוש מקום ביציעים.
התמצאות
ישנן טיסות סדירות וצ'רטרים ישירים לסנט־פטרסבורג. השדה לא גדול, נוח מאוד וקרוב לעיר. מרנין לב לראות את האמריקאים והאירופאים מתמודדים עם ויזה, בעוד הישראלים נכנסים כ־VIP. העובדה שפקיד ההגירה יעיין בדרכון שלכם דקות ארוכות בפנים חתומות, יסרוק אותו מספר פעמים ויהפוך אותו לכל כיוון, אינה מרמזת על בילוי לילי צפוי במרתפי המשטרה. פשוט הביורוקרטיה חוגגת.
התנועה במרכז העיר היא בעיקר רגלית, כשהמרחק בין האתרים המרכזיים אינו גדול. המוניות זולות, יעילות, זמינות ומרביתן מרושתות ב־Gett. מעבר למרכז משתרעת עיר ענקית בת 8 מיליון תושבים. אמצעי התעבורה העיקרי הוא המטרו, וגם אם לא תזדקקו לו – הקדישו זמן לנסיעה של כמה תחנות. זהו מוזיאון בפני עצמו ששופך אור על התקופה הקומוניסטית שנמחקה לחלוטין מהתודעה ומאתרי התיירות.
מומלץ בחום לקחת מדריך מקומי בעיקר למוזיאונים ולגלריות. ישנה אוכלוסייה גדולה של ישראלים לשעבר ששבו לרוסיה ומציעים שירותי הדרכה בעברית קולחת. מעבר להעשרה ולידע, הם יקצרו לכם תורים ויחשפו מכמנים חבויים. האינטרנט יספק לכם מגוון גדול של מדריכים. ידיעת האלפבית הקירילי היא יתרון גדול לשוטטות עצמונית. מרבית השלטים הם ברוסית, לכן כדאי לנווט עם טלפון סלולרי ובטרייה רזרבית. אל תבנו על האנגלית המשובחת של תושבי העיר, מה גם שהצורה שבה תאמרו "צנטרלניי מוזאי זלזנודורזנוגו" לא תובן על ידי כל מקומי.
הרובל מצוי כעת בשפל, והעיר זולה למדי ומאוד מזמינה תיירים. ניתן לבלות בה זמן רב ולצאת לסיורי עומק, אולם היא גם אופציה מרנינה, לא יקרה ומהנה מאוד לסוף שבוע ארוך של 4 ימים. למי שלא גדל בפריזר ועלילות החורף הסיבירי זרות לו – מומלץ לבקר בעיר בין מאי לאוקטובר. סביב 22 ביוני ישנם לילות לבנים בהם השמש כמעט ואינה שוקעת, והחגיגות בהתאם.
