רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    המדריך ולדימיר בודק את הקרח, רוני נהנית מכל רגע. הליכה על קרחון סולהיימיוקול
    מסלול • 23.08.2018
    איסלנד למפונקים
    לא חייבים שבועיים כדי לטייל באי הצפוני, וגם אפשר להשאיר את שקי השינה בבית. בארבעה ימים תוכלו להספיק המון: מפלים, גייזרים, לווייתנים, מרחצאות, ואפילו הליכה על קרחונים. ערן להב נסע לראות משחק של הפועל חיפה ברייקיאוויק, ועל הדרך גילה ארץ קסומה
    ערן להב | צילומים: ערן להב ושאטרסטוק

    אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להיעדר שבועיים מהבית או מהעבודה, או שלא בא לכם לשפוך יותר מדי כסף, או שטיול מאתגר עם מסעות ארוכים, טיפוסים קשים ולינה בשטח לא עושה לכם את זה — הכתבה הבאה היא בשבילכם. מתברר שלחוות את איסלנד, אחת המדינות המיוחדות והקסומות בעולם, אפשר גם בארבעה ימים, בהחלט לא קשים, ועם ילדים.

     

    כאוהד כדורגל נאמן, הגעתי למשחק של הפועל חיפה מול יריבה מקומית במסגרת מוקדמות הליגה האירופית – וגיליתי מדינה מדהימה.

     

    היום הראשון מ"כית ויקיניגית

     

    הגישה לאיסלנד כיום נוחה מאי פעם — שבע שעות של טיסה ישירה בחברת "וואו" (WOW air) הידידותית, עם המטוסים החדשים והנקיים, הדיילים החביבים והאווירה הצעירה והמבודחת. מספיק לקרוא את ההנחיות על שקיות ההקאה כדי להבין את הראש.

     

    לווייתן מול חופי הבירה רייקיאוויק
    לווייתן מול חופי הבירה רייקיאוויק

     

     

    זה הולך ככה: על השקית מצויר מד טמפרטורות, שנקרא "The vomit meter" (מודד ההקאה), ועליו מסומנות רמות מדידה מלמטה למעלה, מהקל לכבד, כאלה ש"גורמות לכם להקיא": השמעת מוזיקת חליל פאן במהלך הטיסה, הבדיחות של הטייס, הבושם במושב הסמוך, מראה חד־גוני של הים, עננים גסים, מבטא איסלנדי, ולבסוף מה שהכי יגרום לכם להקיא: "המחירים של המתחרים שלנו".

     

    אלא שלמרות העקיצה האחרונה, בתקופות מסוימות מחירי הטיסות הישירות של וואו גבוהים, אפילו 1,500 דולר באמצע אוגוסט. אז ממש לא נורא להגיע גם בקונקשן (בלי להקיא). אפשר למשל לטוס לבודפשט בערב עם אל על, ללון במלון איביס המרוחק חמש דקות משדה התעופה, ובבוקר להמריא עם "וויז אייר" לבירת איסלנד, רייקיאוויק.

     

    עם הנחיתה מבינים מיד שלמרות שהגענו כמעט לקצה העולם, הקידמה והמודעות לסביבה שולטים בכל פינה. פה, למשל, חייב כל בעל עסק לשאול אתכם בסיום העסקה אם אתם רוצים קבלה, מתוך כוונה שתוותרו. למען העצים כמובן.

     

    מרגע העלייה על הכביש אין שום צורך בתמרור כדי להבין שחוויה מסוג אחר לפניך – באוויר, בים וביבשה. מין שילוב פראי של עננים בשלל גדלים וצורות, צמחייה שגדלה לצד אבנים שחורות, וברקע מים מצד אחד והרי געש מנגד.

     

    הלגונה הכחולה. קריר בחוץ, לוהט בפנים
    הלגונה הכחולה. קריר בחוץ, לוהט בפנים

     

     

    את היום הראשון הקדשנו לשיט לווייתנים. מה שנקרא: להתחיל בגדול. זה המקום לציין שאת כל הפעילויות באיסלנד אפשר להזמין מראש, דרך אתרים וחברות לא מעטים שמציעים אינספור חוויות.

     

    המקום מספר 1 בעולם לחוויית יונקי הענק הימיים נמצא ליד העיירה הוסאוויק, המרוחקת כמעט שש שעות נסיעה מרייקיאוויק. לכן הסתפקנו בתחליף לא רע, שיט שיוצא מהנמל הישן בבירה.

     

    אחרי כמעט שעתיים של הפלגה כבר התחילו לקנן חששות, שאנחנו לא נכללים ב־95 אחוזי הסיכוי שזוכים לראות לווייתנים. כלומר היה נחמד לשוט בנחת ולראות נופים מהממים, אבל הלו, הבטחתם משהו גדול!

     

    ואז, פתאום, המעבורת נעצרה והמדריכה התחילה להפציץ. "שעה שתיים שלכם" – וכולם רצים לכיוון עם סמארטפונים שלופים. מחכים כמה שניות, והייצור הגדול מראה חצי גוף. ממש כמו בסרטי הטבע.

     

    הגייזר גייסיר מתפרץ
    הגייזר גייסיר מתפרץ

     

     

    אבל אין זמן לנשום, והמ"כית שלנו יורה: "שעה 10!" – וכולם ממהרים למעקה השני של הספינה. הפעם ראינו זנב. וככה המשכנו לתזז סביב השעון, עד שהגיע זמן לחזור. רבע שעה נהדרת שהייתה שווה את ההמתנה הארוכה.

     

    • כמה עולה שייט לווייתנים: 10,990 קרונות איסלנדיות (כ־380 שקל). ילדים בני 15־7 חצי מחיר, עד גיל 7 – חינם.

     

    היום השני קצה הקרחון

     

    לאיזו מערת קרח כדאי ללכת? את השאלה הזו הצגתי לפני הטיול למעיין, בתו של אגדת הכדורגל הכפר־סבאית אלי יאני ומומחית איסלנד, בהיותה נשואה לנמרוד רון, נגן בתזמורת הפילהרמונית של המדינה. מעיין בכלל המליצה על כיוון אחר: "המערות מיותרות. ממליצה על הליכה על קרחונים".

     

    מפלי גולפוס
    מפלי גולפוס

     

     

    האמת, לא היה לי מושג על מה היא מדברת, אבל אין חכמה כבעלת ניסיון. זרמתי. ליתר ביטחון בחרתי בהליכה מודרכת "למתחילים" בדרגת קושי "קלה", המתאימה לגיל 10 ומעלה. בתי רוני, או־טו־טו בת 12, אוהבת שלגונים, אז מה כבר יכול להיות רע בקרחון?

     

    לנקודת ההתחלה בסולהיימיוקול (Sólheimajökull) אפשר להגיע עצמאית או בהסעה מהמלון. אנחנו בחרנו באפשרות הראשונה, ובילינו שעתיים וחצי בכביש הטבעת, מספר 1, בחלקו הדרומי של האי.

     

    הדילמה בדרך: האם לעצור כל כמה דקות כדי לבחון, להתפעל ולצלם את כל הטוב שהיא מציעה – מפלים, הרים, עננים, ים וכל שילוב אפשרי ביניהם, או להתאפק, להיכנע לפיתוי רק פעם או פעמיים ולהגיע בזמן. בטח כשזה עולה לא מעט.

     

    נקודת ההתחלה היא בעצם אוטובוס תלמידים צהוב מושבת, שם מתכנסים כולם עם המדריך כדי להתארגן. בהזמנה מראש באינטרנט יש אופציה לשכור נעלי הליכה מיוחדות וגם מעיל ומכנסיים עמידים לגשם, אבל עדיף לעשות את זה במקום, בהתאם למזג האוויר. נעליים יחייבו אתכם לשכור, כמו שעשו למטייל יפני שהגיע בנעלי זמש מהודרות והשתכנע להחליף אותן רק ברגע האחרון.

     

    הדובדבן האדום. הפועל חיפה חוגגת
    הדובדבן האדום. הפועל חיפה חוגגת

     

     

    בלי תוספת מחיר מקבלים גם גרזן־קרח וקרמפונים, שזה מתקני פלדה מחודדים שמצמידים לנעל, ויוצאים לדרך. רוני עשתה פרצוף מודאג אל מול התבליטים השחורים מכוסי הקרח. "את כל זה אנחנו הולכים לטפס?", שאלה. "מה פתאום", עניתי בלי לדעת על מה אני מדבר. "זה טיול למתחילים". אבל אז החתימו אותנו על הצהרה שאנחנו מודעים לאפשרות שנצא מכאן עם מתיחות גידים, התכווצויות שרירים ופגיעות בקרסול. אם כבר הגענו עד לכאן, לא נחתום?

     

    המדריך ולדימיר, שכאילו הגיע במכונת זמן מתקופת הוויקינגים — עטור זקן עבות, שרירי ומורעל לקראת קרב — לא השאיר זמן להתחרט. הסברים קצרים ומתחילים בהליכה מהירה. בשלב מסוים מרכיבים את הקרמפונים, מהדקים כמו שצריך – ומתחיל הדבר האמיתי.

     

    "ההליכה למתחילים" הפכה לטיפוס על בליטות שחורות מכוסות קרח, בכל מיני שיטות שהסביר ולדימיר, כמו הליכת פלמינגו והליכה של מצרי, ממש כמו בשיר של הבאנגלס. ואז הגיעה ההפתעה הכי גדולה: רוני תפסה ביטחון, הלכה ראשונה יחד עם המדריך והתחילה ליהנות מכל העסק.

     

    ואצלי? הדלקת בכף הרגל לא הרפתה, הברך הלא מושלמת התקשתה, ומזל שוולדימיר קיפץ ודילג מדי פעם לעזור. "מה זה, לא היית בצבא הישראלי?" שמעתי איש מבוגר מדבר מאחוריי באנגלית באחת הפעמים שעצרתי. אין ספק, זה היה הרגע הכי מדרבן.

     

    אחר כך התברר לי שלמ"כ קוראים ג'ואל, בשבילנו יואל, סבא יהודי־אמריקאי חביב שמבקר פעמיים בשנה את הבת והנכדים בארץ, פטריוט ציוני שלא הבין איך בוגר צה"ל מתקשה במסע. והאמת? לא היה כזה נורא, והקיטורים מיותרים (טיול למפונקים, כן?)

     

    "זו החוויה הכי גדולה שהייתה לי", סיכמה רוני, תוך כדי תרגילי השחרור. ואכן, לצלם אותה עם צעיף של הפועל חיפה בנקודה הכי גבוהה, באמת הרגיש שכבשנו סוג של פסגה.

     

    • כמה עולה טיול הליכה על הקרח: 9,500 קרונות (כ־330 שקל), ילדים עד גיל 15 בחצי המחיר. מעיל עמיד למים, מכנסיים עמידים, נעלי הליכה: 1,000 קרונות (כ־35 שקל) לפריט.

     

    היום השלישי נקודת רתיחה

     

    את הלגונה הכחולה שכל מי שנוסע לאיסלנד מדבר עליה השארנו ליום של משחק הכדורגל, כדי לא להתעייף יותר מדי וכמובן לא להסתכן באיחור לשריקת הפתיחה.

     

    חייבים לבצע הזמנה מראש ולקבוע יום ושעת הגעה. הכרטיס ללגונה תקף עד סוף היום, והמקום נסגר בין 21:00 לחצות, תלוי בעונה. המחיר כולל מגבת, לוקר פרטי ומשקה ראשון על חשבון הבית, כשאפשר להזמין בתשלום עוד אקסטרות.

     

    ככל שמתקרבים ללגונה, המרוחקת כ־40 דקות נסיעה מהבירה, האדמה נעשית יותר ויותר צהובה ומחוספסת, עם אבנים שחורות, אבל הראש שלנו כבר במרחצאות. צריך לעבור כמה מטלות, כמו תור לא קצר ומקלחת חובה ללא בגד ים (לא ברור אם מישהו אוכף את זה), אבל הכל שווה את הכניסה למים על רקע הנוף המיוחד.

     

    המחשבה הראשונה שעולה עם טבילת הרגל במים היא למה שילמתי. זה הרגיש רותח, אך כמו שקורה גם במים קרים בבריכות, תוך כמה שניות מתרגלים, ואז כבר לא רוצים לצאת. אפשר לשרוץ פה שעות, אלא שיש סדרי עדיפויות בחיים והמשחק מתקרב.

     

    כדורגל באיסלנד? אם לא באתם כדי לעודד את הקבוצה שלכם, תוותרו. 80 אוהדים אדומים שלנו עשו הרבה יותר רעש מכמה מאות מקומיים מנומנמים, וגם הרמה בליגה אצלם היא ההפך הגמור מהנבחרת הנהדרת שלהם. הכל קומפקטי ומשפחתי.

     

    האצטדיון קטן ופתוח משני צדדיו, שיחים צומחים מאחורי השערים והכרטיסים, כפי שהגדיר אותם אוהד חיפאי, "כמו בלונה גל". הקופאי שמכר לנו אותם, אגב, זה אותו אחד שיטגן את ההמבורגרים בדוכן האוכל בהפסקת המשחק.

     

    • כמה עולה כניסה ללגונה הכחולה: 78־54 יורו (תלוי ביום ובשעת ההגעה) לחבילה בסיסית, ילדים עד גיל 14 נכנסים חינם.

     

    היום הרביעי שיטת המקל והגייזר

     

    מכיוון שהטיול הקצר הזה מיועד למפונקים, ביום הפרידה החלטתי לקחת פסק זמן מהנהיגה ובחרתי בטיול מודרך במיניבוס, שמתחיל ב־13:00. היתרונות: לא צריך להשכים קום כמו בצבא, אוספים אתכם מפתח המלון, ואין יותר מדי צעדות.

     

    יאניס, המדריך שהוא גם נהג, נולד מן הסתם ביוון, אבל עבר לדבריו להתגורר באלפים האיטלקיים כדי להיות קרוב לטבע. עכשיו הוא מחלטר באיסלנד, שבהחלט מתאימה לאורח החיים הפסטורלי שבו התאהב.

     

    אחרי שמתרגלים לאנגלית המיוחדת שלו מתברר שהוא לא חפרן, לא משעמם ומסביר בתמציתיות ולעניין את הדברים החשובים. כמו למשל על תורמוס אלסקה הסגול, שפורח לאורך הכביש ויוצר ויכוח בין האיסלנדים בשאלה הרת הגורל: האם לעצור את התפשטותו? יאניס גם הסביר על הפרלמנט הקדום בעולם שהוקם פה בשנת 930 (ראשי השבטים של איסלנד היו מתכנסים ליד הסלעים כדי לדון בענייני התושבים, ליישב סכסוכים ולקבוע חוקים בדרך דמוקרטית), ועל הסדק שבין הלוחות הטקטוניים שבתוכו אנחנו בדיוק עוברים.

     

    הטיול הקליל זה הוא בעצם נסיעה לאורך המעגל המוזהב, שכולל את הגן הלאומי ת'ינגווליר (Þingvellir), מפלי גולפוס המדהימים והתפרצות הגייזר המקורי “גייסיר”, שעל שמו נקראת התופעה הזו בכל העולם. רק התפרצות השמחה בגול הניצחון של אלי אלבז, ערב קודם לכן, הייתה מרגשת יותר.

     

    • כמה עולה טיול למעגל המוזהב: 8,990 קרונות איסלנדיות (כ־310 שקל), ילדים בגיל 15־6 חצי מחיר.

     

    • הפעילויות הוזמנו באתר https://adventures.is/, פרט ללגונה הכחולה (https://www.bluelagoon.com/).

     


    פרסום ראשון: 23.08.18 , 20:17