מספר התלמידים המאובחנים כלקויי למידה בישראל עלה בשנים האחרונות בכ־300 אחוזים, וכיום הם מהווים כ־45 אחוזים מכלל התלמידים. ד"ר היתאם טאהא, ראש התוכנית לתואר שני בהתמחות, אבחון וטיפול בלקויות למידה במכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה, ממליץ להורים רגע לפני תחילת שנת הלימודים: "היו ערים לקשיים של ילדיכם, ובמידת הצורך פנו למאבחנים מומחים".
חוק זכויות התלמיד ללקויי למידה מ־2008, הגדיר כי מאבחני לקויות למידה צריכים להיות בעלי תואר שני לפחות. לפי החוק, מי שיכול לאבחן הם פסיכולוגים המציעים אבחון פסיכו־דידקטי, מורים שלמדו קורס במכללות או בוגרי תואר שני באבחון לקויות למידה. לכל אחד מהם תפיסת עולם שונה, המשפיעה על האבחון.
"לצערי אין הגדרה ברורה לתפקיד, אף שברור שיש צורך באנשים שזאת ההתמחות שלהם", אומר ד"ר טאהא. "שנות המחקר לימדו שבשונה מהתפיסה בעבר, יש קורלציה נמוכה בין אבחון האינטליגנציה לבין אבחון התפקוד. ב־DSM-5 (ספר האבחנות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ‑ ש"ג) נושא האיי־קיו נעשה לא רלוונטי, וההתמקצעות הולכת לכיוון של עבודה על הקשיים הייחודיים לכל תלמיד, ולא רק בהקשר של התאמת ההוראה. אבחון ספציפי וממוקד, אחרי שנים של למידה, הוא שיבטיח עבודה נכונה על מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון של התלמיד, בשעה שפסיכולוג יכול לתרום את הראייה החינוכית וההתייחסות להשלכות הרגשיות של הקשיים".
תוכנית התערבות
כיום, התחום נשלט על ידי פסיכולוגים, שלהם אג'נדה מקצועית מסוימת והם מאבחנים באמצעות אבחון פסיכו־דידקטי, הנשען בראש ובראשונה על בדיקת אינטליגנציה. כך קשה להגיע לאבחנה מדויקת, ומתוך כך לתוכנית טיפול מותאם. לעומת זאת, מאבחן מוסמך בלקויות למידה יעבוד על בדיקה מדוקדקת ועל איסוף אינפורמציה חינוכית, התפתחותית ואפילו בריאותית עוד משלב ההיריון, לצד בחינה מעמיקה של התפקודים הקוגניטיביים העומדים בבסיס רכישת מיומנויות הלמידה השונות. מכל אלה תתקבל תמונה אותנטית של קשייו האפשריים של התלמיד, ויהיה אפשר להציע תוכנית התערבות מותאמת.
"לפי הגישה השלטת כיום בארצות־הברית שהוכחה כיעילה, האבחון נעשה אחרי התערבות", מסביר ד"ר טאהא. "קודם מאתרים ילדים מתקשים, מנסים לסייע להם, ואם המצב לא משתפר מפנים אותם לאבחון, בהנחה שיש להם לקות למידה. כך מתאפשר ניצול יעיל של הזמן, והאבחון הוא חלק מהרצף הטיפולי. לאיתור אחראי איש מקצוע שמנהל את הנושא במסגרת החינוכית, ויש לו כלים מקצועיים ומודלים סטטיסטיים, שלפעמים מאפשרים איתור לקויות למידה כבר בגיל הרך. ילדים שהמידע ההתפתחותי מעיד שאיחרו ברכישת הדיבור ומאחרים ברכישת הקריאה, מקבלים התערבות שמבוססת על תכני הלמידה שלהם. לילדים כאלה חשוב למשל לתת ליווי בקריאה בכיתה א'".
עם זאת, לא כל קושי שמתעורר מעיד בהכרח על לקות למידה. "יש שלבים בתחילת רכישת הקריאה והכתיבה, ועל ההורים לשים לב אם הילד מפגין קושי למרות המאמצים שהוא משקיע. לילדים עצמם יש מודעות טובה, וכשהם אומרים 'קשה לי' או 'אני לא מצליח', כדאי להקשיב להם. חשוב להיות בקשר מתמיד עם בית הספר לפני שממהרים לייעוץ ולאבחון, לנסות להתערב ולעזור, ואם הקושי נמשך - להתייעץ עם מאבחן מוסמך".
מאגר המידע של עמותת "אגדל", ארגון המומחים ללקויות למידה בארץ, כולל רשימה של המומחים בעלי התמחות אקדמית מתקדמת בתחום. •
