כשיובל זוסמן (20) היה בכיתה ז' הוא החליט לבחור בערבית כמקצוע מוגבר. הנער מנתניה, שהתגורר אז בפנימייה של אקדמיית הכדורסל במכון וינגייט, הכין לעצמו תוכנית גיבוי: במקרה שכישרון הכדורסל החריג שלו לא יביא לו את הקריירה שעליה בנה הוא ילך בדרכן של אחיותיו הגדולות, אלמוג ואוראן, ששירתו ביחידות סודיות בחיל המודיעין על סמך ידיעת הערבית המפותחת שלהן.
חמש שנים אחר כך, לא בטוח מה זוסמן זוכר מלימודי הערבית שלו, אבל מה שברור הוא שחיל המודיעין נאלץ להסתדר בלעדיו. קריירת הכדורסל שלו זינקה לרמה שכולם ציפו ממנו ושהוא ציפה מעצמו. ביולי האחרון הוביל זוסמן, שני מטרים גובה, את נבחרת ישראל לזכייה היסטורית בתואר אלופת אירופה עד גיל 20 בטורניר שהתקיים בגרמניה, והוא עצמו נבחר לשחקן המצטיין באליפות.
ההצלחה באירופה הביאה לו שפע של תשומת לב בישראל. "הרבה יותר ממה שקיבלתי במכבי תל־אביב", הוא מספר. "בשבוע הראשון אחרי הזכייה עצרו אותי ברחוב כל הזמן. אני אוהב את זה, אנשים מעריכים ומוקירים את מה שאתה עושה. זה היה הרגע הגדול ביותר מבחינת הקריירה הספורטיבית שלי עד עכשיו, בלי ספק".
בשבועות שאחרי האליפות איפשר לעצמו זוסמן להתפנק בבית הוריו בנתניה והשלים חוסרים עם החברה שלו, לירון בן חיים. "למדנו באותה כיתה בתיכון חדש בתל־אביב", הוא מספר. "כשנגמרה שנת הלימודים התחלנו לדבר קצת יותר והפכנו לבני זוג. היא משרתת כחזאית בקריה, וממש עכשיו מסיימת קורס קצינות. חולמת להיות דני רופ הבאה, מקווה שהיא תצליח להגשים את זה".
היא מגיעה למשחקים?
"אין לה הרבה זמן להגיע למשחקים בגלל הצבא, אבל היא מאוד מתעניינת בקריירת הספורט שלי. אני מנסה ללמד אותה תרגילים ושמות של שחקנים. היא רגועה וביישנית באופי שלה, לא מאלה שקופצות על הכיסא, וזה מתאים לי כי גם אני ככה".
במעט הזמן הפנוי שיש לו מכדורסל זוסמן לומד ספרדית. "זה התחיל מסדרה שנדלקתי עליה 'בית הנייר' על כמה ספרדים שמתכננים שוד בנק רציני, ואמרתי לעצמי שזה מעניין, ומי יודע, אולי ספרדית תועיל לי ליירת הכדורסל בעתיד. יש לי אפליקציה ללימוד ספרדית והיום אני כבר יודע את הבסיס, אני יודע איזה 500 מילים".
פעיל באינסטגרם?
"ממש לא. בשלוש שנים העליתי אולי עשר תמונות. גם טלוויזיה אני בקושי רואה ולא מכיר את כל כוכבי הריאליטי. בערב או שאני נח או שאני רואה סרט מדע בדיוני או שאני קורא ספר. האחרון שקראתי זה 'קיצור תולדות האנושות'. זה נושא שמאוד מעניין אותי. אחד הדברים שהספר מדבר עליהם זה הקרבה שלנו למשפחת הקופים. לנו ולהם הייתה שפה משותפת לפני כמה מיליוני שנים".
יש לך אמונות תפלות?
"אני לא מאמין באמונות תפלות אבל יש לי רוטינות שאני מקפיד לחזור עליהן לפני משחקים. כשאני מגיע למגרש, עוד לפני המתיחות, אני זורק כדורים לסל וצריך לקלוע מספר מסוים, זה מעין טקס אישי. בבית אנחנו שומרי מסורת — ארוחות שישי, קידוש וכאלה".
איך אתה נרגע אחרי משחקים?
"דבר ראשון אני חייב לראות את ההורים, שמחכים לי ביציאה אחרי כל משחק. הם ישר קולטים מה מצב הרוח שלי. כשאני חוזר הביתה אני רואה את המשחק בווידיאו ומנתח כל מהלך וכל טעות שלי. רק אחר כך אני מתחיל לצלול לסדרות וספרים כדי להתנתק".
לברון ג'יימס או סטף קרי?
"עד לא מזמן זה היה לברון, אבל לאחרונה אני יותר מזדהה עם סגנון המשחק של סטף קרי ונוטה אליו".
מסי או רונלדו?
"מסי, בלי ספק. אני תמיד מעדיף יכולת ומחשבה על כוח".
פדרר או נדאל?
"אין מה להשוות. פדרר הוא הכי גדול. מבחינתי הוא המודל של ספורטאי בעולם".
מה היית עושה אם לא הייתי כדורסלן?
"האמת, אף פעם לא חשבתי על זה. בטח הייתי הופך לעורך־דין או מתעסק בנושאים כלכליים".
ההבטחה ממכבי
אחרי האליפות בגרמניה, שניקזה לעברו את תשומת הלב מהסקאוטים המרכזיים בכדורסל הבינלאומי, זוסמן היה צריך לקבל החלטה היכן לשחק בעונה הקרובה: האם להישאר במכבי תל־אביב, שבה קיווה לקבל דקות משחק משמעותיות יותר בהשוואה לעונה שעברה, או לעבור לגלבוע־גליל, שאותה מאמן אריאל בית הלחמי, האיש שהצעיד יחד איתו את הנבחרת הצעירה של ישראל לאליפות.
זו לא הייתה החלטה קלה. זוסמן התלבט יחד עם הוריו, יריב ואביגיל, ורק אחרי שקיבל הבטחות ברורות מהבוסים במכבי תל־אביב שבעונה הבאה יראה הרבה יותר דקות משחק — הוא החליט להישאר בקבוצה שתשחק גם בעונה הבאה במפעל היוקרתי ביותר באירופה, היורוליג.
"הייתה לי ולהורים שלי שיחה עם הבעלים של מכבי תל־אביב. ישבנו עם דיוויד ודני פדרמן ואודי רקנאטי", הוא מספר. "ברור לי שחובת ההוכחה עליי. השיחות עם הבעלים עשו לנו טוב. נכון שחשבתי על מעבר לגליל, שבה מאמן אריאל בית הלחמי, שהיו לי איתו חודשיים מדהימים עם הנבחרת הצעירה, אבל אחרי השיחות עם ראשי מכבי הבנתי שהם רוצים אותי ובעונה הבאה דברים ישתנו, אני אקבל יותר דקות משחק. אני סומך על האנשים המדהימים והאמינים הללו. אני מבין שחובת ההוכחה עליי. לא יכול להיות מצב שיגידו לי דברים טובים ויבנו עליי ואז אשחק רע. אקבל קרדיט רק כשמגיע לי".
הבעלים העבירו את המסר למאמן נבן ספאחיה?
"רק הזמן יגיד אם אהיה שחקן מוביל במכבי, ואני מקווה שמאמנים יראו את זה. ככל שאתה עולה בגיל אתה צריך להיות יותר משמעותי ויותר טוב. אני חושב שאני צריך להוכיח את עצמי, לא להתעסק בכמה דקות אני מקבל, אלא להוכיח במעשים שאני שווה כמה שיותר ולשחק הכי טוב בדקות שייתנו לי".
עד כמה אתה מאמין בעצמך?
"אני הכי מאמין בעצמי בעולם שאני יכול לשחק ברמות של היורוליג. אולי כלפי חוץ אני לא מפגין את זה, אבל זה מה שקורה אצלי בפנים. אני יודע מה אני שווה, בטוח שבעבודה קשה אוכל להצליח בגדול. יכול להיות שיש פער בין מה שאני חושב על עצמי בפנים לבין מה שמאמנים חושבים עליי, אבל אני בטוח בעצמי במאה אחוז".
עומרי כספי הוא המודל שלך?
"אני צריך לבנות את עצמי לאט־לאט. ברור שאני רוצה להיות שחקן מוביל במכבי, ואני מאמין שאם אעבוד קשה ואחזק נקודות תורפה, אגיע רחוק. האן־בי־איי זה החלום הגדול, אבל הוא כרגע רחוק מאוד".
האזכור של האן־בי־איי בהחלט אינו מקרי. זוסמן חתום במכבי לעוד שלוש שנים, אבל החוזה שלו כולל סעיף יציאה לאן־בי־איי אם וכאשר הצעה מהליגה הטובה בעולם אכן תגיע והוא יהפוך לישראלי השלישי שמשחק בה אחרי כספי וגל מקל. האפשרות הזאת היא לא בשמיים, אם מביאים בחשבון את מה שכתב עליו הבלוגר מייק שמיץ באתר הדראפט של האן־בי־איי, בעקבות הזכייה באליפות אירופה: "זוסמן מגן קשוח, אגרסיבי כשהוא הולך לטבעת, תוקף את הרחבה, קולע מכדרור וגם שלא מכדרור".
מי שמכיר היטב את היכולות של זוסמן הוא פיני גרשון, המנהל המקצועי של כל נבחרות ישראל. "יובל שחקן חוץ מוכשר מאוד, יש לו הכל", הוא אומר. "הוא יכול לשחק בשלושה תפקידים, מבין את המשחק, יש לו קליעה מעולה, מסירה גדולה, כל מה שאתה יכול לבקש מגארד".
הוא טוב כמו כספי?
"אולי אין לו את הנתונים של כספי, אבל אם אני מסתכל על הנקודה ההתחלתית שלו — אליפות אירופה, העונה במכבי תל־אביב והיכולת שהפגין עד היום — יש לו נקודת התחלה גבוהה יותר לקריירה".
בית הלחמי, שאימן אותו בנבחרת הצעירה, מוסיף: "יובל שחקן מיוחד בגלל האתלטיות שלו והוא יכול להתפתח להיות אחד השחקנים הכי גדולים שהיו פה. אם רוצים להרוויח אותו בכדורסל הישראלי צריך לתת לו דקות משחק. הוא שחקן ברמה גבוהה מאוד. ולא רק זה. הוא ילד מדהים, מנומס, נותן כבוד לכולם. תענוג לכל מאמן לעבוד עם שחקן כזה, שיעשה מה שתבקש ממנו בלי אגו ובלי כלום".
הספורט עובר בגנים
זוסמן נולד בכפר־סבא, ובגיל שלוש עבר עם משפחתו לנתניה. הוא נשם ספורט מאז שנולד. עם משפחה כמו שלו, הצטיינות אתלטית עוברת בגנים: סבא שלו שיחק כדורגל בהפועל בלפוריה והיה סגן אלוף ישראל בריצות בינוניות, הדוד היה אלוף ישראל בהטלת כידון, כדור ברזל וזריקת דיסקוס, אביו אימן כדורסל במשך שני עשורים בנתניה, ואמו שיחקה כדורסל בליגה הראשונה ומשמשת כמורה לחינוך גופני.
זוסמן לא התחיל בכדורסל. כילד הוא הצטרף לחוג ג'ודו והצטיין גם בהתעמלות ובטניס. "ההורים שלי רצו שאתנסה בכמה ענפי ספורט ורשמו אותי להרבה חוגים, עד שבכיתה א' הגעתי לכדורסל", הוא מספר. "כבר באימון הראשון שלי קלעתי חמישה סלים והבנתי שזה מה שאני רוצה להיות".
זוסמן שיחק במחלקת הנוער של מכבי נתניה ובכיתה ט' החליט לעזוב את הבית, את החברים ואת כל מה שהכיר, ועבר להתגורר בתנאי פנימייה בווינגייט. הלימודים התקיימו בבית החינוך חוף השרון בשפיים. היה חוזר הביתה בימי חמישי, לאחר שבוע של לימודים מפרכים ואימונים, ושב לפנימייה כבר במוצ"ש. "לא היה לי קשה, ההורים שלי היו מגיעים למשחקים", הוא נזכר, אבל הוא מודה שהקשר עם רוב חברי הילדות מנהתרופף והוגבל בדרך כלל לשיחות בטלפון.
תוך כדי התקופה החליט זוסמן להיכנס לחצי שנה של הסגר צעד שמשמעותו הייתה שהוא לא יוכל לשחק או להתאמן במסגרת רשמית במשך חודשים ארוכים. "היה לי קשה מאוד, לא התאמנתי באופן סדיר, לא היה לי מאמן אישי, סיוט אחד גדול", הוא נזכר. "מי שעזר לי אז זה אבא שלי, שהיה מגיע איתי לאימונים. הייתי מאוד מבואס בחצי השנה הזו, אבל עבדתי על עצמי, וניסיתי לשפר דברים".
אחרי שסיים את תקופת ההסגר, עבר זוסמן לקבוצת הנוער של מכבי תל־אביב. עם סגל שחקנים מוכשר ותחת שרביטו של אורן אהרוני, הקבוצה זכתה בדאבל — אליפות וגביע. זוסמן מספר שהיה אוהד מכבי כבר מילדות. "אנתוני פארקר היה השחקן הטוב במכבי בזמן שהתחלתי לאהוד את הקבוצה, ולכן בחרתי בהתחלה ללבוש גופייה מס' 8".
במחלקת הנוער של מכבי תל־אביב בנו על זוסמן עוד מהימים הראשונים שלו באקדמיה, והוא לא הכזיב. לפני שנתיים הוא סיים את עונת הנוער המצוינת שלו, שבמהלכה הרשים מאוד בטורניר מוקדמות הנוער של היורוליג בברצלונה ונבחר לחמישייה המצטיינת של התחרות. "יובל ממש לא הפתיע אותי בכלום", אומר אהרוני היום, "אני חושב שהוא יכול להתקדם לרמות הכי גבוהות". ואבי אבן, האחראי על הסקאוטינג במכבי, מוסיף: "אין הרבה ילדים ששמים עליהם אצבע ואומרים שהם בטוח יגיעו לבוגרים וזה מתגשם. עם יובל זה קרה לנו".
המנהלים במכבי הבינו שמדובר בכישרון נדיר וריפדו אותו בתנאים הטובים ביותר. הוצמד לו מאמן אישי, וליקו פרוביץ', שהיה עוזר המאמן בנבחרת מונטנגרו, וסייע לו לפתח את היכולות שלו בצורה משמעותית. זוסמן עבר להתגורר בדירה של אקדמיית הכדורסל של מכבי. ביום היה זוכה לאימוני כושר עם רגב פנאן, ומדי לילה היה מנתח עם פרוביץ' את המשחקים. "זוסמן קיבל טיפול פרטני שאני לא זוכר כמוהו במכבי. יש בו את החזון, הוא כל הזמן רוצה עוד ועוד, וזה מה שמייחד אותו", מנתח אבן. "הוא גם שונה מהנוער של היום ברמת הצניעות שלו".
אחרי ליגת הנוער החליט זוסמן לעבור בהשאלה לקבוצת הבוגרים של מכבי רעננה המשחקת בליגה הלאומית. הקבוצה סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון אך הודחה בסדרת רבע הגמר על ידי הוד־השרון.
ברק פלג היה המאמן של זוסמן ברעננה. "קיבלתי ילד שקט ומופנם מאוד", הוא מספר. "היו לו נתונים, נלחמתי עליו. אני לא יושב עם הרבה שחקנים, אבל הוא עניין אותי עוד לפני שהכרתי אותו. הוא לא מדבר הרבה, התקשורת איתו נבנתה במהלך העונה. כבר מההתחלה גיליתי שאני כל הזמן רוצה אותו על המגרש, גם כשהוא פחות טוב. הוא משרה שקט, שחקנים אוהבים לשחק איתו כי הוא לא כופה עצמו על המשחק בשום צורה והוא יכול לעשות הרבה דברים מבחינה הגנתית. התחושה שלך היא שהדברים יסתדרו כל עוד הוא על המגרש, ומדובר בנער שהוא רק בן 18".
דרך האימונים והשיחות שניהלו הבין פלג שמדובר בשחקן לא שגרתי. "הייתה בינינו הבנה עיוורת, הוא שחקן שמספיק להחליף מבטים איתו. הוא מאוד בטוח בעצמו, כל הזמן אמר שהוא רוצה להיות הכי טוב, לא כי מישהו אחר טוב ממנו, אלא כי זה דוחף אותו לקצה. הוא מתאים עצמו לכל רמה שהוא נמצא בה, ויש לו אינטליגנציה גבוהה. השתגעתי שבמכבי לא נתנו לילד המדהים הזה עוד דקות. הוא גם בא מבית טוב, הורים מעורבים אבל לא מתערבים איפה שלא צריך. ויש לו גם רוח שטות. הייתה לי שלישייה של שחקנים שובבים והוא ביניהם. זה משהו שמאוד אהבתי, חשוב שיהיה עוד משהו מעבר לכדורסל".
הבחירה הנכונה
כבר בקיץ שעבר זוסמן הצטיין בנבחרת העתודה, שהפסידה בגמר אליפות אירופה ליוון. זוסמן התלבט אם לעבור לשחק באילת, שאותה אימן אז קטש, המאמן שהוביל את העתודה לגמר האירופי. "אני מאוד מאמין בזוסמן, הוא שחקן עם פוטנציאל אמיתי לאן־בי־איי, הכי קרוב שיש לזה היום בכדורסל הישראלי. אני בטוח שיצליח גם בנבחרת הבוגרת", אומר קטש.
זוסמן עצמו אומר: "מאוד אהבתי לשחק תחת קטש. חשבתי שהוא יישאר באילת, אבל כשראיתי שהוא לא ימשיך שם, הבנתי שמכבי זו האופציה הכי טובה מבחינתי וחתמתי בה".
זוסמן זכה בחוזה לארבע שנים. "לנחות במכבי בשנה הראשונה, ילד בן 19 שמגיע מהליגה הלאומית, זה לא פשוט בכלל", מסביר אבן. "והוא בהחלט קיבל דקות משחק. זה אולי נראה טריוויאלי, אבל עשו איתו עבודה מצוינת. אני לא זוכר ילד כמוהו שמגיע ומקבל כזה קרדיט, אולי עומרי כספי שהגיע מהגליל. במכבי מדברים על כך שזרים צריכים שנת התאקלמות בה, אבל זוסמן לא היה צריך לחכות שנה".
למרות כל המחמאות קיווה זוסמן כי העונה החולפת תהיה יותר פורייה מבחינתו. הממוצעים שלו בליגה עמדו על 13.7 דקות למשחק, 3.9 נקודות ו־1.7 ריבאונדים, פחות ממה שקיווה לו. בסיום העונה, עוד לפני אליפות אירופה הוא שקל לעזוב את המועדון.
עשית צעד נכון שבחרת לשחק במכבי?
"זו הייתה בחירה טובה. למדתי הרבה השנה, למרות שעד לאליפות אירופה אנשים לא ידעו מה באמת אני יודע לעשות. אני לא רק זורק כדורים לסל. למדתי הרבה משחקנים של מכבי שיש להם המון ניסיון והבאתי את הידע שלי לטורניר בגרמניה".
ובכל זאת, קיווית לשחק יותר דקות.
"ניסיתי לעבוד הכי קשה והאמנתי שאני שווה יותר דקות, חשבתי שזה מה שאמור לקרות. למעשה, בכלל לא שיחקתי בתפקיד הנכון שלי במכבי. אני לא שחקן שרק שומר וזורק מבחוץ, יש לי עוד איכויות שבאו לידי ביטוי בנבחרת, כמו לכדרר, לחדור לטבעת עם הגודל שלי. אני לא שחקן חדגוני. ועם זה ברור לי שאני צריך לשפר כמה דברים במשחק שלי, לא להתבסס רק על כוח ואתלטיות".
ועדיין, הגעת מהליגה הלאומית, אולי אתה צריך להיות יותר סבלני.
אני לא צריך לחשוב בצורה כזו. אחרי הטורניר המוצלח בקיץ והמקום השני עם נבחרת העתודה בשנה הקודמת, הגעתי עם המון רוח במפרשים, פוש ואנרגיה והרבה רצון להוכיח עצמי. ניסיתי להראות לכולם שאני לא נופל מהשחקנים הבכירים של מכבי, האמנתי בעצמי לאורך כל הדרך, כי אם הייתי לרגע אחד נכנע, אומר לעצמי שהם טובים ממני, לא הייתי מצליח לגייס מספיק מוטיבציה להצליח".
ולקראת העונה הבאה אתה בשל מספיק להיות שחקן משמעותי בקבוצה?
"אני צריך להוכיח את עצמי ולא לדבר יותר מדי, אני משוכנע שאני יכול לעשות דברים גדולים ברמות האלו. ברור שאני בשל לשחק במכבי בצורה משמעותית יותר".
אתה חושב שתצליח לשחזר את ההצלחות עם הנבחרת הבוגרת?
"אני מאמין שאפשר להתמודד גם בנבחרת הבוגרת ברמות הגבוהות, תלוי בחיבור בין השחקנים למאמן. אם השחקנים יגיעו לנבחרת הבוגרת בלי אגו, ניתן לעמוד במטרה הזו"
