תופעה מתכווצת

בקרוב יציינו עשרות אלפי ישראלים את סיום עונת החופשות במבצע "דיאטה של לפני החגים". היום, יותר מתמיד, יש עשרות שיטות לבחור מהן את הדרך המועדפת לחזרה למשקל גוף תקין. הידע על עולם התזונה הולך ומצטבר, ועדויות חדשות ומרתקות על הדרך שבה פועל גופנו מפריכות אמונות מושרשות, שהאמנו בהן שנים. אם בעבר הרחוק מכרו לנו שסיגריות מרזות וחוקנים הם הדרך הבטוחה להיפטר מהקילוגרמים העודפים, היום הבחירה היא בדיאטה אישית, שמותאמת לצרכים, להעדפות ולאורח החיים של כל אחד מאיתנו.

הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

בתוך ההיצע האדיר של שיטות ההרזיה החדשות, חמש דיאטות זוכות לעניין עולמי, ציבורי ומדעי מיוחד. שימו לב: לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות, וחלקן אף עשויות להיות מסוכנות לבריאות בנסיבות מסוימות. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום לפני שמתחילים דיאטה – ובטח לפני שבוחרים לנסות אחת מהן.

איור: גיא חרל"פ

1 זהירות: ירקות ומוצרי חלב!

הספר שמתאר את עיקרי הדיאטה המשונה הזו פורסם רק לפני שנה, אבל כבר הפך לתנ"ך של חובבי בריאות ודיאטות בכל העולם. הקרדיולוג ומנתח הלב האמריקאי ד"ר סטיבן גאנדרי, מנהל המכון ללב וריאות בפאלם ספרינגס, ניפץ את אחת הפרות הקדושות האחרונות של עולם התזונה: זו הגורסת שירקות טובים לבריאותנו. בזמן שכל חובב בריאות יודע שירקות ופירות הם הבסיס לכל דיאטה שפויה, טוען גאנדרי כי דווקא הם מכילים חלבון רעיל ביותר בשם לקטין, ולא רק הם – גם זרעים, דגנים, אגוזים, שעועית ומוצרי חלב. החלבונים הללו, טוען גאנדרי, שגלוטן משתייך אליהם, נועדו על ידי הטבע להגן עליהם מטורפים שונים, בהם בני אדם, וברגע שהם מתעכלים בגוף הם יוצרים חומר כימי הגורם לנו לעלות במשקל ולסבול מתופעות שליליות נוספות, בהן דלקת, שנקשרה למחלות שונות ובהן סרטן.

לקטין, כך נטען, נצמד לקולטנים של הורמונים ומשבש את הפעילות ההורמונלית בגוף, ובפרט את זו של האינסולין, וכך גורם להשמנה. הוא גורם לתגובה חיסונית מוגזמת של הגוף ומעורר אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. הימנעות מאכילת הלקטינים המסוכנים תרפא, כך טוען גאנדרי, משורה של מחלות אוטואימוניות (שבהן הגוף תוקף את עצמו) קשות, סוכרת, מחלות לב, ומחלות ניווניות של המוח.

איך עושים את זה? שורה של פעולות פשוטות יחסית, שבהן קילוף הירקות והוצאת הגרעינים שהם מכילים, אכילת פירות עונתיים בלבד ושמירה על תפריט מאוזן, תצמצם לדבריו את נוכחות הלקטינים במזון שלנו. ספר הבישול החדש של גאנדרי, שמבוסס על אותו עיקרון ומכיל מאה מתכונים נטולי לקטינים, הפך אף הוא במהירות ללהיט בענקית הקניות העולמית אמזון.

דיאטת "פרדוקס הצמחים" חותכת מהתפריט שלנו את רוב סוגי העמילנים, מאורז חום ועד פסטה, לחם ותפוחי אדמה, ירקות כמו עגבניות, פלפלים, אפונה, קינואה ויוגורט, את רוב סוגי הפירות, למעט פירות יער הגדלים בעונה, חלק ממוצרי החלב הבסיסיים (שבהם יוגורט וקוטג') ועוד. מי שעוקבים אחריה נשבעים שהיא גורמת להפחתה מהממת במשקל, בעוד מתנגדיה גורסים כי הפחתה של כל כך הרבה מוצרים משמינים, בהם ג'אנק פוד, ממילא תורמת להרזיה בהגדרה, ואילו הלקטינים הם כלל לא אויבים ואין שום צורך לנפות אותם מהתפריט היומי שלנו.

"בתור מי שפועלת בתחום שמבוסס על מדע, קשה לי מאוד עם המלצות שהן לא מבוססות הוכחה", אומרת מריאנה אורבך, מ"שירותי בריאות כללית", מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן. "זה מאוד נחמד ופופוליסטי, המון אנשים התעשרו מגימיקים, אבל עד שלא יוכח שלקטין מזיק, בשום אופן אי־אפשר להמליץ על תזונה שמבוססת על הימנעות מירקות.

"צריך לזכור שסיבים תזונתיים, שנמצאים בירקות, הם חלק חשוב בשמירה על בריאות המעי הגס. לגבי טריות המזון – בהחלט חשוב מאוד לצרוך פירות וירקות בעונתם, ולא כאלה שהגיעו מבתי קירור, משום שלכל פרי יש מאפיינים משלו שמתאימים לעונה. למשל, שמן זית, שמכינים אותו בחורף, מכיל אנטי־אוקסידנטים שמתאימים מאוד לעונה הקרה. לא משנה כמה טובים תנאי האחסון, תהליכים של קלקול מתחילים מרגע שפרי או ירק נקטף. גם בתנאים הכי טובים האחסון פוגע במוצר, וכשמדובר בפירות וירקות שעוצמתם העיקרית היא בטריות שלהם – זה קריטי".

איור: גיא חרל"פ

2 עכשיו לאכול, ועכשיו ממש לא

דיאטות המשלבות צומות לסירוגין נמצאות על המפה כבר כמה שנים, ורק הולכות ומשתכללות. הרעיון משותף לכולן: שילוב של פרקי צום משמעותיים בשגרה היומית שלנו. על כך מבוססת דיאטת ה־5:2 המפורסמת, שתומכת באכילה חופשית במשך חמישה ימים בשבוע אל מול שני ימי כמעט־צום שבועיים, או הגרסה המתקדמת יותר שלה – 16:8, כלומר 16 שעות צום ביום אל מול שמונה שעות אכילה.

על פי מידע שנצבר לאחרונה, תקופות משמעותיות של צום שגרתי עשויות לסייע לנו לא רק באובדן משקל, אלא גם בחידוד המחשבה, בהעלאת רמות האנרגיה ובמניעת מצב של תנגודת לאינסולין, המקדים בדרך כלל הופעת סוכרת. צום כזה יכול להימשך מ־14 שעות ביום עד ימים, שבועות ואפילו חודשים.

אחת השיטות החדשות שצברה פופולריות לאחרונה היא שמירה על פרקי צום יומיים לא מבוטלים, בין מועד סיום ארוחת הערב שלנו לארוחה הבאה. זה יכול להיות צום בן 12 שעות ולהגיע אפילו עד 16 ו־20 שעות. כלומר – מתחילים לאכול לקראת הצהריים, יש האומרים אפילו באחת או בשלוש בצהריים, ומסיימים לקראת שמונה בערב. הדיאטה הזו מבוססת, בין השאר, על המידע החדש שהתקבל בשנים האחרונות, ולפיו ארוחת בוקר אינה חשובה כפי שנהוג היה לחשוב בעבר, והימנעות מארוחה כזו אינה פוגעת – לא בבריאות ולא במשקל.

הרעיון, בבסיסו, הגיוני: האוכל שאנחנו אוכלים מפורק על ידי אנזימים ומסיים את דרכו כמולקולות בזרם הדם שלנו. פחמימות, בעיקר סוכרים ודגנים מעובדים ובהם קמח ואורז לבן, מפורקים במהירות לסוכר, אשר משמש את התאים לצורך אנרגיה. אם התאים שלנו לא משתמשים בכל הסוכר הזה, הגוף מאחסן אותו בתוך התאים כרקמת שומן.

אולם כניסת הסוכר לתאים יכולה להתרחש רק באמצעות אינסולין, הורמון שמופרש בלבלב, שמביא את הסוכר שהתקבל לתאי השומן. בין הארוחות, כאשר אנחנו לא אוכלים במשך תקופות ארוכות, רמות האינסולין יורדות ותאי השומן משחררים את הסוכר שנאגר בהם כדי שיהפוך לאנרגיה. תקופות ממושכות ללא אכילה יאפשרו לרמות האינסולין לרדת ולגוף לשרוף את השומן שהצטבר בו.

השיטה הדרסטית הזו מקבלת רוח גבית מהמדע: מחקרים שנערכו לאחרונה מגלים כי תקופות יומיות של צום עשויות לשפר את רמות האינסולין, ההורמון שמופרש בעת אכילה ואינו מופרש כאשר אנחנו צמים. צריכת רמות גבוהות של סוכר ומאכלים מעובדים גורמות להפרשה מוגברת של אינסולין, מצב שעלול להוביל לכך שהגוף יהיה פחות רגיש אליו. מחקרים שנערכו בחולדות מגלים כי תקופות צום מסייעות להן לרדת במשקל, לאזן את לחץ הדם והכולסטרול שלהם ואף גורמות לשיפור ברמות הסוכר.

חוקרים מאוניברסיטת אלבמה בארה"ב בדקו קבוצה קטנה של גברים שמנים שהיו במצב של טרום סוכרת. חלקם ניזונו מארוחות שנצרכו מוקדם יחסית, בין שבע בבוקר לשלוש בצהריים, וחלקם אכלו בין שבע בבוקר לשבע בערב. הגברים בשתי הקבוצות שמרו על משקלם, כלומר לא השמינו ולא רזו, אולם כעבור חמישה שבועות, הקבוצה שאכלה במשך שמונה שעות בלבד נהנתה מרמות נמוכות יותר של אינסולין ונהנתה מרגישות מוגברת להורמון, וכן מירידה ברמות לחץ הדם. החלק המפתיע ביותר: דווקא אלה שאכלו עד שלוש בלבד דיווחו על תיאבון מופחת.

דיאטות הצום למיניהן אינן מפחיתות משמעותית את כמות הקלוריות היומית הנצרכת, אלא מרכזות אותן בזמן קצר יותר. ניתן לבצע אותן לפי הנוחות: לשלב ימי צום מוחלטים במהלך השבוע או לרכז אותם בסופי השבוע, או להעדיף לצום בחצאי ימים. מחקרים ראשוניים שנערכו בתחום הראו כי אין הבדל בין שתי השיטות – צום במהלך ימים שלמים או חצאי ימים – אולם אנשים שצמו ימים שלמים התקשו יותר לשמור על המשטר החדש.

"אכן, בשנה האחרונה יש מחקרים רבים שמדברים על צום כהזדמנות לגוף לנוח ממלאכת האכילה המפרכת ולעשות רי־סטרט", אומרת אורבך. "כשכל הזמן טוחנים, כל המערכות בגוף עובדות. השימוש בצום כאמצעי שמאפשר לגוף לנוח ומכוון אותנו לצרכים האמיתיים שלו הוא נכון וחכם. אין צורך לצום 24 שעות. גם 12 שעות זה נחמד. למטופלים שזה מתאים להם אני ממליצה לעשות צומות קטנים במהלך היום. לאכול ארוחת בוקר בשש, ואת הארוחה הבאה ב־12. זה נותן לגוף לגמור פרויקט אחד, לפני שהוא מתחיל בפרויקט הבא. אפשר לסיים את הארוחה האחרונה בשש ולנוח מאכילה עד שש בבוקר למחרת.

"מכיוון שמספר הארוחות מצומצם, צריך לחשוב מראש איך מכניסים בהן את כל רכיבי המזון. פה אין מתכון אחיד לכולם. אנשים עם צרכים גדולים יותר של קלוריות יתקשו להסתפק בשלוש ארוחות בלבד. זה עניין של ניסוי וטעייה. המבחן הוא לא רק איך תרגיש אחרי הצום, אלא אם הוא מתאים לחיים שלך. אם זה לא מתאים, גם הכי בריא זה פשוט לא יעבוד".

איור: גיא חרל"פ

3 שובה של דיאטת הכאסח

אחרי שהשמיצו אותה, ביטלו אותה והזהירו מפניה במשך שנים, הקאמבק המפתיע ביותר של הקיץ הוא זה של דיאטת ההגבלה הקלורית הגדולה, או בעברית מדוברת: "דיאטת כאסח". אחרי שלימדו אותנו שדיאטות כאלה מסוכנות, קשות לתחזוקה ודינן להסתיים בהשמנה ודאית, מתברר שהמדע חוזר בו חלקית בעניינן, ולא די שכך, ייתכן שהן אפילו יותר יעילות ובריאות מדיאטות אחרות.

הדיאטה הזו זוכה לעניין מחודש בעקבות ניסוי שנערך באנגליה, ואשר במסגרתו נבדקה האפשרות שדיאטה המכילה מעט מאוד קלוריות יעילה יותר מדיאטות המבוססות על ירידה איטית ועקבית במשקל. הניסוי, שנמשך תשעה שבועות והשתתפו בו ארבעה מתנדבים, כלל דיאטה נוקשה בת 800 קלוריות ביום, שהתבססה על שתיית נוזלים ומרקים בלבד. בשבוע הראשון הורחקו המשתתפים מביתם ומבני משפחותיהם, כדי לאפשר להם להתרגל למשטר החדש והנוקשה יותר בקלות.

התוצאות היום מפתיעות ודרמטיות: כל המשתתפים השילו כמות גדולה של משקל. אבל זו לא הייתה התוצאה היחידה: אחד המשתתפים נהנה משיפור משמעותי ברמות הסוכרת שלו, אצל אחרת התגלתה נסיגה משמעותית בכמות השומן בכבד שנמדדה אצלה. חודשים אחרי תום הניסוי, כל הארבעה שינו את הרגלי התזונה שלהם והשילו משקל נוסף.

על ידי צמצום של מספר הקלוריות היומי שאנחנו צורכים, ניתן, כך נטען, להפחית גם את הסיכון למחלות קשות, ובהן סוכרת, מחלות לב ואפילו סרטן.

במאמר שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", הוגדר הצורך לרדת במשקל לאט כמיתוס, לאחר שהחוקרים בחנו מספר רב של מאמרים שהשוו בין איבוד משקל מהיר לאיטי ועקבי. מחקר אוסטרלי אחר שעקב אחר 200 מתנדבים, חילק אותם לשתי קבוצות: אחת קיבלה דיאטה דלה מאוד בקלוריות (פחות מ־800 קלוריות ביום) ל־12 שבועות. השאר קיצצו את צריכת הקלוריות היומית שלהם ב־500 למשך 36 שבועות. פחות ממחצית המשתתפים בקבוצת הדיאטה האיטית הגיעו לסוף המרוץ, מתוסכלים מהירידה האיטית במשקל. לעומת זאת, 80 אחוז בקבוצה השנייה הצליחו לעמוד ביעד. שתי הקבוצות העלו חזרה במשקל ברמות דומות בתום שלוש שנים מהמחקר הבסיסי.

פרופ' סוזן ג'ב, חוקרת תזונה מאוניברסיטת אוקספורד, ששימשה במשך תקופה היועצת הראשית לממשלת אנגליה בנושאי השמנה, יצאה בתחילת השנה בהצהרה מפתיעה ואמרה כי למדע יש כיום הוכחה מוצקה, שדיאטות קצרות טווח יכולות להפחית את הסיכון לסוכרת, גם אם מי שעושה אותן מעלה בסופו של דבר את משקלו בחזרה. ג'ב גילתה כי היא עומדת לפרסם מחקר שיראה כי אנשים שהיו במשטר דיאטה נוקשה של נוזלים בלבד במשך שמונה שבועות לא רק איבדו ממשקלם, אלא שמרו על המשקל הנמוך בתום שנה מהפרויקט.

ג'ב הוסיפה כי דיאטות המבוססות על נוזלים בלבד, המתבצעות תחת פיקוח רפואי, עשויות לספק תוצאות טובות ובטוחות אף הן. "אנשים משמינים ועליהם לנסות משהו אחר, אמרה החוקרת האנגלייה. "זה לא דבר רע לעשות מאמץ מרוכז להשתנות בתקופה קצרה של זמן".

מצד שני, לדיאטות הכאסח נלוות אינספור אזהרות, גם היום. בין השאר, מזהירים המומחים, היא עלולה לגרום לריח פה רע ולתנודות במצבי הרוח, להאט את חילוף החומרים, לגרום לאובדן נוזלים ומסת השריר, לשיבוש במאזן האלקטרוליטים, הפרעות קצב, ואפילו דום לב פתאומי.

"אכן, במחקרים שנעשו לאחרונה לא ראו הבדל גדול בתוצאות בין מי שרזו מהר למי שרזו לאט", מסכימה אורבך. "פעם היו דיאטות של 500 קלוריות, אבל בפחות מאלף קשה מאוד לספק את כל רכיבי התזונה הנחוצים על בסיס יומי.

"כשאתה הולך על דיאטה דלה מאוד בקלוריות, אין מקום לעגל פינות. אתה לא יכול להחליט לא לאכול משהו ובמקומו לאכול משהו אחר, או סתם חתיכת שוקולד. מי שעושה דיאטה כזו חייב לתכנן בדיוק מה הוא עושה ומה הוא מכניס לגוף, כדי שלא ייווצרו חסרים תזונתיים של ויטמינים ורכיבים אחרים, כי התוצאות של חסרים כאלה יכולות להיות קשות ולהופיע מהר מאוד.

"מי שאוכל מעט חייב להיות מאוד חכם בבחירותיו, ולהיעזר באיש מקצוע שיודע מה הוא עושה כדי למנוע נזקים אפשריים. איש המקצוע שילווה את התהליך גם יֵדע מה לעשות במקרים שהדיאטה נתקעה. מבחינה מקצועית לא משנה אם אוכלים נוזלי או מוצק, אם כי ברמה הנפשית יותר נעים לנגוס במשהו. אוכל הוא לא רק עניין פיזיולוגי אלא גם פסיכולוגי וצריך לתת מענה גם לצרכים הרגשיים", אומרת אורבך.

איור: גיא חרל"פ

4 קילו ורבע סטייק ליום - וזהו!

דיאטת הקרניבורים, הכוללת צריכה של אפס פחמימות והרבה חלבון, הפכה בשנה האחרונה לטרנד עולמי בקרב שוחרי הבריאות. זו ללא ספק אחת הדיאטות הקיצוניות והחדגוניות ביותר בספר. מאמיניה הרבים צורכים אך ורק בשר. לא פירות, לא ירקות וחלילה גם לא פחמימות משום סוג. הרעיון שעומד מאחוריה מפתיע: מי שחי במערות ניזון מבשר בלבד, ומה שטוב לו – טוב גם לנו.

ציבור זוללי הבשר, שמתרבה ברחבי העולם, מדווח על רמת אנרגיה מוגברת, כוח משופר ואיבוד משקל מהיר. ברחבי העולם צצות מאות קבוצות של אוכלי בשר בלבד, שמחליפות ביניהן רשמים על הצלחות התזונה המוגבלת הזו ועל יתרונותיה הרבים לגוף, ואף חולקות ביניהן עצות ומתכונים.

מייקל גולדשטיין, המתגורר באוסטין, טקסס, מנהל אתר אינטרנט המוקדש לאכילת בשר ואוכל קילו עד קילו ורבע של ריב־איי סטייק "נא מאוד" מדי יום. לדבריו, הוא לעולם אינו משתוקק לפיצה, שוקולד או ירקות.

הפסיכולוג הקנדי פרופ' ג'ורדן פטרסון, שרכש לו מעריצים רבים בעולם בזכות היותו גורו לייף־סטייל, הודה לאחרונה כי דיאטת הבשר הצילה אותו מהדיכאון שממנו סבל כל חייו. "אני צריך פחות שינה, אני לא חרד ולא מדוכא", אמר לאחרונה בראיון לתקשורת. "אני במיטבי מבחינה אינטלקטואלית והדיכאון נעלם".

אולם רופאים מזהירים מפני סכנות שנלוות לאכילת בשר בכמות גדולה כל כך, מנזק לכליות עד מחסור בוויטמינים ובמינרלים. מחסור בסיבים תזונתיים, כך נטען, יחולל בלגן באוכלוסיית החיידקים השוכנים במעיים שלנו ויגרום להם לפגוע בציפוי המכסה אותם, ויביא לעלייה ברמת הכולסטרול.

"כל מי שהתזונה הרגילה שלו כוללת הרבה מאכלים לא בריאים ומתחיל להגביל את אכילתם של מאכלים מזיקים מתחיל להרגיש יותר טוב, וזה כנראה מה שעומד מאחורי ההצלחה של דיאטת הבשר", אומרת אורבך, "אבל אין ספק שבני אדם לא נועדו לאכול מזון מסוג אחד בלבד, ולכן בעבר הרחוק היינו לא רק ציידים אלא גם מלקטים. בשר לבדו לא יכול לספק לנו את כל רכיבי התזונה שדרושים לנו. הוא לא מכיל ויטמין סי, שהוא אחד הוויטמינים הבודדים שאנחנו נדרשים לצרוך על בסיס יומי משום שהוא לא נאגר בגוף. אמנם יחסית קל לקבל אותו, פלפל אחד מספק את כל הצריכה היומית הנדרשת, אבל בבשר אין אותו. בשר גם לא מכיל פיטוסטרולים, כל האנטי־אוקסידנטים שיש בצומח. גם בבשר אין סיבים תזונתיים חיוניים, ואי־אפשר לקיים דיאטה נאותה בלי חומצות שומן שמקורן באומגה 3, 6 ו־9 ובלי סידן".

5 פחמימות או לא להיות (גם בחצות)

הדיאטה הזו כבר נשמעת כמו גן עדן אמיתי לחובבי הפיצות והפסטות. הרעיון פשוט: המעטה בפחמימות במהלך היום, ואחרי אימון גופני אינטנסיבי – העמסת פחמימות אינטנסיבית דווקא בשעות הלילה. ההימנעות מפחמימות בשעות היום, כך טוענים חסידי השיטה, והירידה בגלוקוז מונעות מהגוף לייצר שומן בשעות שהוא רגיש יותר לגלוקוז. לעומת זאת, העמסת פחמימות בשעות הלילה תשמש בהכרח לייצור שרירים, ולא שומן.

וכאילו לא די בזה שאפשר לאכול פחמימות מכל הסוגים בלי הגבלה, מותר ואפילו מומלץ לאכול פחמימות פשוטות, משום שאלה נספגות מהר יותר לזרם הדם, בניגוד לפחמימות מורכבות, שאותן מומלץ בדרך כלל לצרוך משום שהן מתפרקות לאט ושומרות על רמה יציבה של סוכר בדם.

מחקר ישראלי שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות ועקב אחרי 78 שוטרים במהלך חצי שנה גילה כי אלה שניזונו מהעמסת פחמימות בארוחת הערב ירדו יותר במשקל, והיקפי הבטן שלהם היו קטנים יותר. אולם – שוב – מומחים מזהירים כי הימנעות מאכילת פחמימות במהלך שעות היום עלולה לגרום לעייפות קשה, בעיקר אצל אנשים פעילים מאוד.

גרסה אחרת שעושה בפחמימות שימוש כדי לגרום לנו לרזות היא Carb Cycling, צריכה מוגברת של פחמימות בימים מסוימים ונמוכה בימים אחרים. גם הדיאטה הזו מגיעה בלי ספירת קלוריות מציקה. תמרונים בין ימים עמוסי פחמימות לימים דלי פחמימות יעזרו, כך נטען, בהליך ההרזיה, יאזנו את ההורמונים ואת האנרגיה וישלטו בהתקפי הרעב.

הדיאטה הזו, כך נטען, מצוינת במלחמה במשקל עיקש שנתקע ומסרב לרדת, לעיתים במסגרת של משטר דיאטה אחר.

"בשנים האחרונות מצטברות עדויות רבות לכך שלעיתוי של אכילת מזון מסוים יש השפעה גדולה על גופנו", אומרת אורבך. "לא בטוח שגילינו הכל בתחום הזה, אבל יש מחקרים ראשוניים מעניינים מאוד, שמעידים על כך שכשאנחנו ניזונים מפריט מזון מסוים בשעה מסוימת, האפקטיביות שלו לבריאות טובה יותר.

"אבל – דווקא לפי מה שידוע לנו כיום, הפחמימות נכונות יותר דווקא לבוקר ולצהריים מאשר לערב. ההיגיון באכילת פחמימות לקראת סוף היום הוא מעשי – האמריקאים אוכלים ארוחות גדולות שכוללות הרבה פחמימות דווקא בערב. היות ופחמימות מעודדות ייצור סרוטונין, שהוא חומר מרגיע ומנחם, יש היגיון בצריכת פחמימות דווקא בשעת עייפות כדי להירגע. אבל צריך לזכור גם לאן התזונה העממית הובילה את האמריקאים מבחינת השמנה. לא הייתי לוקחת מהם עצות בתחום הזה".