שני 30 במרץ 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 25.08.2018
    מחבלים משלנו
    בן-דרור ימיני
    השאלה איננה אם יש בתוכנו גידולי פרא. ודאי שיש. אין שום צורך להבין אותם. אין שום צורך לספר שהם במצוקה בגלל "מה שהצד השני עושה לנו". אין צורך לספר שהם סבלו מבעיות נפשיות.

    משום שכאשר שמונה צעירים בודקים זהות של צעירים אחרים, ומכים אותם באלימות ברברית ברגע שמתברר שהם ערבים, אז אין שום צורך בהבנה למניעים ובוודאי לא בצווחות בנוסח "בדם ואש נפדה את יהודה". מדובר במחבלים. כל מה שאנחנו עושים למחבלים שפוגעים ביהודים בגלל שהם יהודים, צריך לעשות למחבלים שפוגעים בערבים, בגלל שהם ערבים.

    בעקבות הפיגוע המחריד בשבועון "שרלי הבדו" התראיינו בתקשורת האירופית הרבה מאוד פרשנים ומומחים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, גינו את המחבלים. אלא שרבים מהם הוסיפו את המילה "אֲבָל", ומיד אחריה הגיעו גילויי ההבנה, ההצדקה, והאשמת הקורבנות. "אבל זה בגלל ההפצצות של נאט”ו בעיראק ובסוריה"; "אבל זה בגלל הפגיעה ברגשות המוסלמים על ידי השבועון"; "אבל זה בגלל מה שישראל עושה לפלסטינים"; "אבל זה בגלל האפליה שממנה הם סובלים". היה שם ים של הצדקות. הסופר סלמאן רושדי כתב מאמר תחת הכותרת "בריגדת ה'אבל'". משום שמי שמגנה, ומיד קופץ ל"אבל", לא באמת מגנה. הוא תומך.

    זה בדיוק הסיפור של אלה שמצויים במתחם שבין מבינים למצדיקים של פעולות טרור נגד יהודים, וזה בדיוק המתחם שאסור להיות בו כאשר אנחנו עוסקים במחבלים יהודים.

    אין גם צורך לעשות הכללות. העובדה שמאות צווחו לפני שבוע "בדם ואש נפדה את פלסטין" בהלוויה של אחמד מוחמד מחאמיד לא הופכת את כלל ערביי ישראל לתומכים במעשי רצח וטרור. והעובדה שבקרב הציבור היהודי יש בודדים שעושים מעשי תועבה או תומכים בהם, לא הופכת את ישראל למדינה גזענית ומסיתה. יש הסתה רשמית ברשות הפלסטינית נגד ישראל ויהודים. פה ושם יש הסתה נגד ערבים גם בישראל. אבל זו השוואה בין פיל לעכבר. הטרור הפלסטיני הוא פועל יוצא של הסתה. העובדה שטרור יהודי, דוגמת רצח הנער מוחמד אבו־חדיר, הוא עניין נדיר, מאוד נדיר, הוא פועל יוצא של אין הסתה.

    כאשר יש אלימות אנטי־ערבית, כפי שקרה בסוף השבוע, צריך לבער את הרע מקרבנו. נכון שאלימות יש גם ללא רקע לאומני, אבל אין שום צורך להכחיש שהאירוע הפעם הוא לאומני. והעובדה שיש אלימות אחרת, "רגילה", לא מפחיתה מחומרת האלימות הלאומנית. והעובדה שבתוך ישראל, גם אם זה עניין נדיר, יש אלימות ערבית נגד יהודים, לא מצדיקה מתן הנחות לאלימות נגד ערבים. את האלימות צריך למגר ביד קשה. בלי סלחנות. בלי הבנה. ואם עונשם של חוליגנים יהודים יהיה קטן במילימטר מעונשם של חוליגנים ערבים בנסיבות דומות - אלה יהיו גזענות ועידוד האלימות.

    צריך לזכור דבר נוסף. למילים יש משמעות. האשליה הקבועה גורסת ש"צריך לתת להם לשחרר קיטור". לא נכון. משום שיש הבדל בין טענות על אפליה, גם אם הן לא צודקות, לבין הצדקת הטרור, באופן עקיף וישיר. טרור ערבי או יהודי. כך שצריך להזיז גבולות. לפעמים צריך לסתום פיות של מסיתים כדי למנוע אלימות. זו אולי לא הדרך היחידה לעצור את האירוע הבא. אבל זה בהחלט אמצעי שצריך לממש.