שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ניב סולטן | צילום יניב אדרי
    זמנים מודרנים  • 26.08.2018
    "אני יכולה להתאהב בקלות במי שלא פוחד ממני"
    זו הייתה השנה של ניב סולטן, עם תפקיד ראשי בדרמה הקומית "יש לה את זה", שבה מצאה אהבה בזרועות הכוכב שלצידה, מאור שוויצר, והנה היא מסתערת עלינו בכל החזיתות: בסרט "הנשף", בקמפיין אופנה ל"פוקס", בסדרת הנוער של HOT "אילת" וגם בפסטיגל. רגע לפני שהכל קורה איתגרנו אותה בשאלון "השלימי את המשפט" על אהבה, קריירה וכל השאר
    איתי סגל | צילום: יניב אדרי | סטיילינג: מאיה מור

    גם אנשים שלא סובלים סיכומי שנה יודעים שזאת הייתה השנה של ניב סולטן. תפקיד ראשי בפריים טיים ("יש לה את זה" בקשת 12), שהוליד רומן מפתיע עם הפרטנר לצידה (מאור שוויצר), קמפיין אופנה נחשק ("פוקס") ולוח זמנים צפוף עד בלתי אפשרי בעליל. זאת הייתה השנה של ניב סולטן מכל הסיבות הנכונות. שילוב מסחרר בין כישרון, יופי, כריזמה וחיוך מבויש. פעם בכמה שנים זה קורה - כוכבת נולדת, וגורמת לך לתהות איך בכלל הסתדרנו בלעדיה עד היום.

     

    בסדרת הנוער "אילת"
    בסדרת הנוער "אילת"

     

    אם השנה האחרונה של סולטן נראית כמו סימון מטרות, השנה הקרובה כבר מסתמנת כהשתלטות מוחלטת. בימים אלה היא מככבת ב"אילת", דרמת הנוער החדשה של HOT VOD Young, (א עד ד), מהאנשים ששיגעו את הילדים עם "גאליס"; בקולנוע תוכלו לראות אותה בתפקיד קטן (ומרושע) ב"הנשף", שביימו טל גרניט ושרון מימון ומועמד ל־12 פרסי אופיר ובחנוכה הקרוב היא תגשים חלום ילדות ותצטרף לפסטיגל.

     

    בסרט "הנשף"
    בסרט "הנשף"

     

    סולטן, ילדה טובה ירושלים, מגיבה לטירוף סביבה בנונשלנטיות. היא לא מרשה לעצמה להסתחרר, גם לא מוכנה לחגוג את ההצלחה. "אנשים נותנים לי בראש, הם בטוחים שאני מפספסת את התקופה הזאת בגלל שאני שומרת כל כך על עצמי. אומרים לי שאני צריכה לעצור רגע וסתם לצרוח משמחה. לא יודעת למה אני לא מסוגלת לעשות את זה. אני מעדיפה להמשיך לדבר הבא. לא יודעת לעצור ולהגיד, 'וואו איזה כיף לי'. אני צריכה להבין מאיפה זה מגיע. אולי כשיהיה לי קצת זמן אני אלך לפסיכולוג", היא צוחקת.

     

    עד שלסולטן יהיה רגע לחשבון נפש או סתם שנייה לנשום, ביקשנו ממנה בינתיים להשלים כמה משפטים מעניינים. ההמשך, כפי שכבר אפשר להבין עם סולטן, ממילא יבוא.

     

     

    בפסטיגל
    בפסטיגל

     

    אם הייתי זוכה מחר בלוטו הייתי... "קונה שטח גדול ובונה בתים לכל המשפחה שלי, עם כל מה שאנחנו צריכים, גרים אחד ליד השני. אם יישאר כסף, אפשר גם בריכה כיפית באמצע. אני בטוחה שהרצון שלי לגור קרוב למשפחה שלי קשור לעובדה שעזבתי את ירושלים ועברתי לתל־אביב, ולגעגועים העזים למשפחה שלי. חסר לי מאוד להיות עם המשפחה שלי ולכן אני מתעקשת על ביקורים בסופי שבוע. אני קלולס בכל מה שקשור לכסף. יש לי אפליקציה של הבנק בטלפון. כל שני וחמישי אני שוכחת את הסיסמה. זה קטע של מבוגרים, הגיע הזמן להתבגר. יש אנשים שיודעים להתמקח על דברים. אני הכי גרועה בזה בעולם. אני כל כך פראיירית. מוכנה לשלם יותר, רק לא להעמיד את עצמי במצב הזה".

     

    הייתי שמחה להתחלף ליום אחד עם... "ביונסה. היא מושלמת. אם אני מתחלפת איתה ליום, אני מבקשת שזה יהיה כשיש לה בדיוק הופעה. נראה לי מדהים להיות היא על הבמה. יש אנשים שיודעים לעשות הכל על הבמה ‑ לשיר, לרקוד, לזוז, לסחוף ‑ אבל היא אחת ויחידה בכל מה שהיא עושה. כשהיא על הבמה, אי־אפשר להסתכל על אף אחת אחרת".

     

    אני יכולה להתאהב בקלות באנשים... "שמצחיקים אותי ושבאים אליי עם הרבה ביטחון ולא מפחדים ממני. אני חושבת שזה גם הדבר שהתאהבתי בו במאור. הוא לא מפחד ממני. אני יכולה להילחץ מכל דבר, לעשות עניין, להיות קשה עם עצמי, אני לא איזי גואינג ואני לא מנוסה באינטרקציה זוגית. ומאור הוא גבר כזה שנותן את התחושה שהוא נינוח לגבי הכל. את יכולה לאכול את הסרטים שלך, אבל אני פה ואני לא מתרגש מכלום, ואני אמשיך להיות פה. זה קנה אותי. אני מרגישה בידיים טובות.

     

    "לא נהיינו ביחד תוך כדי 'יש לה את זה'. זה קרה בהדרגה. זה לקח זמן. בסוף הצילומים הוא חזר לפיליפינים ורק כשהוא חזר לצילומים של פרויקט אחר, זה קרה. זה לא שלא הרגשנו במהלך הצילומים לסדרה, שזה משהו קצת אחר משאר האנשים, אבל לא לקחנו את זה צעד קדימה. כשהוא טס הרגשנו שנינו שקצת קשה לנו להיפרד וזה היה מעבר לחיבור שלפעמים קורה בצילומים. ניסינו לדבר קצת מרחוק, אבל לא ניסינו להיות בקשר ולכן שום דבר לא קרה. כשהוא חזר לארץ נפגשנו, זה קרה והרגיש לנו נכון. הבנו למה הפרידה בפעם הקודמת הייתה לנו קשה כל כך".

     

     

    אם הייתי יכולה לחזור לתיכון ליום אחד... "הייתי עושה את זה לגמרי. הייתי תלמידה טובה. יש לי זיכרון מאוד טוב מהתקופה הזאת, הרבה בזכות מגמת התיאטרון שלמדתי בה. אני קצת עפיפון, אז בשיעורים איבדתי את הריכוז תוך שנייה. פיציתי על זה לפני מבחנים ושיננתי את כל החומר, וקיבלתי ציונים מאוד טובים. אני משחקת ב'הנשף' את אחת הדמויות הרעות, מין מלכת כיתה מרשעת, אבל זה מאוד רחוק ממה שאני זוכרת בשנות התיכון שלי או מאנשים שהיו סביבי אז. לא סבלתי מבעיות חברתיות וגם אם תתאמץ, אני בטוחה שלא תמצא מישהו שזוכר אותי לרעה".

     

    אם אתה רוצה לראות אותי מתכווצת ממבוכה... "זה כנראה יהיה בצילומי סצנת סקס. עשיתי מיני סצנת סקס עם עפר שכטר ב'מתים לרגע'. לא ראו כלום, אבל התנדנדו יחד, זה על זה, מצד לצד. עפר היה ממש חמוד והפכנו הכל למצחיק, וזה הקל מאוד על המבוכה. עוד לא התנסיתי באקסטרים, בסצנה שדורשת עירום, אבל אין לי כרגע חוקים לגבי זה. אני לא מבינה אנשים שמסוגלים לעשות סצנת סקס בקלילות ‑ היי וביי ‑ אבל אני מעריכה מאוד את תחושת החופש והשחרור שלהם. אני מרגישה בנוח עם הגוף שלי, אבל אני עדיין מתביישת. זה שלי, ומעט מאוד אנשים ראו ויראו את זה. אני בטוחה שיהיה לי קשה עם זה, אבל הלב שלי יהיה בתוך הפרויקט והדמות תיכנס לי לנשמה, אני בטוחה שזה ינצח את המבוכה".

     

    אם לא הייתי שחקנית ככל הנראה הייתי... "פסיכולוגית. לפני כמה שנים חשבתי ללכת ללמוד פסיכולוגיה שיקומית. עשיתי סמסטר אחד והבנתי שאני רוצה ללמוד יותר משחק. יש לי הרבה סבלנות לאנשים, להקשיב לבעיות ולהתלבטויות שלהם. אתה יכול לאכול לי הראש, וזה לא יעייף אותי בכלל. אני טיפולית, אבל גם מטפלת. בתקופה האחרונה נראה לי שאני יותר טיפולית. תקופה מטורפת שהמשפחה והחברים שלי עוזרים לי לעבור. אני מרגישה שכולם דואגים לי עכשיו יותר. לא כי יש סיבה, אלא כי אני רחוקה וקורים לי המון דברים חדשים. אני מרגישה שכולם דרוכים".

     

    הדבר הכי מעניין שגיליתי על דוגמנות זה... "שמה לי ולזה. היום יש בנות שידעו לדגמן על סט צילומים כי הן עושות את זה באינסטגרם הפרטי שלהן. יש עולם שלם של זוויות רגליים שהפתיעו אותי. באתי לצילומים של פוקס, נעמדתי כמו שאני והתחילו להזיז אותי כי בזוויות שעמדתי בהן זה לא מחמיא לגוף. לאט־לאט נכנסתי לזה ולמדתי טריקים. לימדו אותי שאם הרגל בזוויות מסוימת זה גורם לכל הגוף להיראות אחרת. הצטלמתי יחד עם שלומית מלכה. היא הייתה מדהימה. הגעתי לצילומים קצת מבוהלת והיא עטפה אותי באהבה".

     

     

    הבעיה הכי גדולה בלהיות בן הזוג שלי זה ש... "אין לי מושג. אני אסמס למאור רגע? הוא כותב: באמת שאין איתך שום בעיה. אולי חוץ מזה שאת קצת מבולגנת. טוב, הוא צודק. אני מבולגנת שיא. התיק שלי מבולגן. החדר שלי מבולגן. והראש שלי מבולגן. פעמיים ביום לפחות אני שוכחת מפתח. לפני כמה ימים לקחתי למאור את שני זוגות המפתחות, שלי ושל מאור, והוא היה תקוע בבית. כשכבר באתי לשחרר אותו הוא גילה שלקחתי את המפתח לאוטו. אני מעופפת, וגם מאור קצת. יש מצב שאין מבוגר אחראי בקשר".

     

    הפעם האחרונה שנפטרתי מהרגל רע שלי הייתה.. "ממש לא מזמן, כשנגמלתי מקולה זירו. שתיתי בסיטונות כל יום, והרגלתי את עצמי לאהוב מים. בשנה האחרונה כל העניין של תזונה נכונה נכנס לי לתודעה. שנים חשבתי שאם אני אוכלת פסטה לצהריים זה מזין ובריא. עכשיו נכנסו כל מיני אנשים לחיים שלי שעוזרים לי להבין הרבה דברים, נגיד, כמה קמח וסוכר לבן לא בריאים. אני לא עומדת בזה, אבל נחשפתי לעולם הבריא יותר. לצערי אורח החיים שלי לא ממש מאפשר לעמוד על המשמר, כשיש לי זמן להכין מה שבא לי אני מנסה, אבל כשאני רצה ממקום למקום אני אוכל מה שיהיה לי בדרך. לא הטיפוס שסופר קלוריות".

     

    אם אתה רוצה שאהיה החברה הכי טובה שלך... "תצטרך להצטרף אליי למסיבת אוכל. החברים הכי טובים שלי יודעים שאני מסוגלת בשתיים בלילה לגרור אותם לארוחת שחיתות. אני צריכה מישהו שתמיד יזרום איתי לאכול דברים מוזרים בשעות מוזרות".

     

    אנשים תמיד טועים לגביי וחושבים שאני... "סנובית עם מלא ביטחון עצמי. זה קורה לי הרבה כשאני פוגשת אנשים חדשים. אני כנראה משדרת משהו קר ומרוחק. בשנה הראשונה שלי בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, ישבנו כולם במעגל וכל אחד התבקש לספר את קורות החיים של זה שלצידו, על סמך אינטואיציה בלבד. הבחור שלידי אמר עליי שאני גרה בהרצליה ושיש לי כלב קטן שאני לוקחת איתי לכל מקום. ושבצבא הייתי מסוג הבנות האלה שגם כשיש להן שמירה פעם בארבעה חודשים, הן מוציאות גימל ודופקות מישהו אחר. אם יש משהו שאני שונאת, זה אנשים שמשתמטים מהמחויבות שלהם. לשמחתי הבחור הזה הפך לאחד החברים הכי טובים שלי. הוא גילה שאני שום דבר ממה שהוא חשב עליי".

     

     

    הדבר הכי מצחיק בלהיות כוכבת צעירה זה... "שאנשים זרים מנשקים אותי על הלחיים. בעיקר נשים מבוגרות. אני להיט בקרב סבתות. אני הולכת ברחוב והן מרגישות שהייתי אצלן בסלון, והן מיד מחבקות ומחלקות לי בוסה. אני זורמת איתן. יום אחד עצר אותי ברחוב שיפוצניק, כולו מלוכלך במלט וסיד, הינדס להוציא את הטלפון מהכיס רק כדי לעשות איתי סלפי. נקרעתי מצחוק. כשאומרים לי שאני יותר יפה במציאות זה משמח אותי. כשאת בטלוויזיה ומאפרים ומלבישים אותך ודואגים שתראי טוב, יש פחד שאנשים יראו אותי ברחוב ויגידו: היא מעפנה, עבדו עלינו".

     

    בקמפיין "פוקס" | צילום: גיא כושי ויריב פיין
    בקמפיין "פוקס" | צילום: גיא כושי ויריב פיין

     

    הבעיה עם המקצוע שלי זה ש... "שיש לו מיליון בעיות. הוא לא יציב, הוא יכול לתעתע, הוא לא נורמטיבי והגבולות מטושטשים. אני עוברת תקופה מאוד חיובית, חמה, ומרגישה שמרימים לי, אבל אני מרגישה שאני מאוד שומרת על עצמי בתוך כל זה. נגיד, לא ידעתי איך להגיב לבחירה של פוקס בי. יש לי נטייה לטאטא דברים, מהפחד שלי להתמודד איתם, מהפחד שלי להפוך אותם לגדולים. גם כשהלכתי לפגישה איתם אמרתי לחברים שלי: בטח הם רוצים איזה שיתוף פעולה כזה או אחר ברשתות החברתיות. חברים שלי כבר מכירים אותי, הם מחייכים ואומרים: בסדר, מה שתגידי כדי להרגיע את עצמך. בדרך למטה אחרי הפגישה, כשכבר היה ברור שזה קורה והם רוצים אותי, הסוכן שלי יוני הציע שנעשה סלפי כדי לזכור את הרגע. לשמחתי אני מוקפת באנשים שעוזרים לי להתמודד עם ההתרגשות".

     

    itaisegal@hotmail.com

     


    פרסום ראשון: 26.08.18 , 21:42