זה כבר הפך למגפה של ממש: עוד ועוד נחלים ומקורות מים בצפון מזדהמים ונסגרים לסירוגין. בין אם מדובר בנחל זוויתן, בריכת המשושים, נחל ג'ילבון או פארק הירדן, שנסגרו כתוצאה מזיהום העכברת; ובין אם זה נחל אל על ברמת הגולן, שנסגר אתמול למבקרים בעקבות ריכוז גבוה של חיידקי קולי צואתי. דבר אחד כבר ברור בקיץ הנוכחי — לרשויות אין כרגע קצה חוט כיצד לעצור את הזיהומים שמתפשטים במקורות המים שלנו.
לחלק גדול מהמומחים יש עצה אחת עיקרית: דחו סיפוקים, אל תקחו סיכונים ואל תיכנסו לשחות בנחלים ובמאגרי המים בצפון בקיץ הזה ובחגים הקרובים. "אם היה מדובר על הילדים שלי, הייתי אומר להם לא להיכנס", אומר דניאל איתיאל, מנכ"ל חברת אקווה HD. "זה תלוי בנגע. אדם בריא יכול להיכנס וזה לא יעשה לו שום דבר, אבל עבור מי שמערכת החיסון שלו חלשה זה יכול להיות קטלני, לכן לא צריך לקחת סיכון לפי דעתי. אני גר חצי קילומטר מנחל אלכסנדר ואני זוכר שפעם היינו מתרחצים שם. היום הילדים שלי יודעים שהם לא מתקרבים אפילו עשרה קילומטרים למים, כי הם כל כך מזוהמים".
"מובן שכל אדם צריך להחליט על עצמו ועל המשפחה שלו, אבל לקחת החלטה חותכת ולבקש מכולם לא להיכנס למאגרי מים עד שיגיע החורף היא החלטה לא סבירה", אומר מנגד אלון זק"ס, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. "הפתרון הכי טוב והכי זול למניעת הזיהום הוא פשוט לחכות שהגשם ישטוף וינקה את כל המקורות הנגועים. אם נותנים למערכות מספיק זמן הן יכולות להשתקם בעצמן, אבל במקרה שלנו מדובר בעונה מאוד חמה מבחינת תיירות, וחייבים למצוא פתרון יותר טוב ומספק לציבור הישראלי מאשר לסגור את כל הנחלים ומאגרי המים".
"מה שהשתנה בחמש השנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, הוא הבצורת הקשה שנמשכת כבר המון זמן", מסביר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום המים העיליים ברשות המים. "אין זרימות חזקות בנחלים, לא היו כמעט שיטפונות, ובעצם המנגנון הכי חשוב וחזק שמנקה את המים לא קיים. כשיש שיטפון הוא סוחף את כל הלכלוך והנגעים: זיהומים כמו פסולת שאדם משליך, צואה, חיות מתות ומחלות שבאות יחד עם אותן חיות. בשנים האחרונות לא היו שיטפונות, אז כל הצואה והריקבון נשארו ולא נסחפו. הזרימה בשפל. בקיץ 2018 מדדו ביהודייה זרימה של 0.1 קו"ב לשנייה, כשהממוצע אמור להיות קו"ב עד שני קו"ב זרימה בשנייה. הנתונים האלה מטורפים. נחלי הגולן כמעט התייבשו. כאשר מים לא זורמים וכל הנגעים לא נסחפים, זה יוצר בית גידול למחלות והדבקה".
מהם הגורמים שמאיצים את התפשטות הזיהומים בין מאגרי המים?
"בראש ובראשונה, הבעיה העיקרית נוצרה מחוסר בגשם ושיטפונות. הנחלים לא מתנקים ואין תחלופה של מים. ההתחממות הגלובלית היא הגורם השני שהשפיע - בגלל החום יש יותר זבובים, וידוע שמי שמדביק את החיות ואת בני האדם הם זבובים ויתושים שעוקצים ומעבירים את המחלות. כאשר חם יש יותר זבובים, וכשיש מים עומדים והם חמים ומסריחים מצואה — המון זבובים נמשכים אליהם. מה גם שבגלל החום הגדול לפרות בגולן אין צל לנוח והן באות להתקרר בנחל ועושות שם את צורכיהן".
אז מה הפתרון?
"המצב ייפתר רק כשיתחיל גשם חזק ותהיה זרימה בנחלים. אם גם בשנה הבאה תהיה בצורת - המצב רק יחריף".
"המתקנים הם צעד חירום"
הפתרון שאותו שוקלים כרגע הוא הזרמת מי תהום נקיים למאגרי המים הנגועים, אבל לפי ד"ר גבעתי אי אפשר ממש לבנות על זה. "הכמות שהזרימו יכולה אולי למנוע הידרדרות מיידית אבל לא לשקם את המצב. זה סוג של פלסטר בגלל הפאניקה הציבורית. חייבים גשם ומהר. הפתרון המערכתי המשמעותי יותר הוא הרחקת הבקר מהנחלים. זה אומר ש־40 אלף חיות לא ישתו מהנחלים, וצריך לראות איך מצליחים לספק לבקר מים לשתייה שיהיו רחוקים מהנחלים".
מה העצה שלך למטיילים לקראת החגים?
"לבדוק באתר רשות הטבע והגנים כל יום לפני שיוצאים לטייל, כי הם עורכים בדיקות בכל רגע נתון. הגורם המוסמך היחיד שיכול להגיד בוודאות אם המים בטוחים לכניסה הוא משרד הבריאות. כל יום הנתונים יכולים להשתנות, והם משתנים באמת בכל יום. חשוב מאוד לבדוק לפני שיוצאים לטייל".
ומה לגבי העתיד?
"פעם היה אפשר להתרחץ ולשחות בירקון, בנחל אלכסנדר ובנחל שורק. בגלל השאיבות שנועדו לספק מי שתייה הנחלים התייבשו. חשוב להבין שפעם חיו במדינה רק 600 אלף איש והיום חיים פה כמעט 9 מיליון. הנחלים התייבשו אבל לא הייתה ברירה, כי לא יכולנו לספק לאנשים שתייה. היום יש ברירה, בגלל התפלת מי הים התיכון. ההחלטה שנלקחה לפני חודש מצד המדינה בעקבות 'תוכנית החירום למשק המים' היא להזרים 100 מיליון קוב לנחלים כמו ציפורי ונעמן, שהם יבשים כמעט לגמרי כיום. בזכות התוכנית, בעוד כמה שנים יהיו שם מים זורמים ונקיים לשחייה. המדינה החליטה להשיב את המים לנחלים".
אתה אופטימי?
"לטווח הארוך אני אופטימי, לשנים קדימה יש בשורה לאוכלוסייה. לקיץ הזה ולחגים אני פסימי לגמרי. אם בחמישים השנים האחרונות ניצלנו את מקורות המים עד תום, בשנים הבאות אנו נעשה הכל כדי להחזיר אותם מים לנחלים שיבשו. מובן שחייבים לוודא שהתוכנית הזו מיושמת בשטח ושלא מדובר בעוד סתם החלטה. המים יגיעו משני מתקני התפלה חדשים בצפון. ללא המתקנים האלה לא נוכל לשקם את מאגרי המים לפחות בעשר השנים הקרובות. המתקנים האלה הם צעד חירום".
"לדעתי, בסופו של יום הבהרנו בצורה מאוד מפורשת איפה יש בעיה ואיפה אין בעיה", אומר מנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו. "בהתחלה נוצרה פאניקה, אבל המצב התייצב. אנשים שאלו שאלות והיה צריך לגבש החלטות תוך כדי תנועה. שנים לא קרה זיהום כזה".
מה גורם להתפרצות כזו פתאום?
"זה שילוב של כמה מרכיבים: תהליך של התייבשות הנחלים, וגם במדינות מסביבנו כמו בסוריה ולבנון יש עלייה במחלות של חיות, תהליך שקשור גם להתחממות הגלובלית. החיות יודעות לחצות את הגבולות והן מעבירות את המחלות. יש כל מיני זנים של עכברת, והזן הספציפי שגילו אצלנו נפוץ בעיקר בחזירי בר".
אז מה עושים עם תופעה כמו התחממות גלובלית שלא צפויה להיחלש משנה לשנה?
הממשלה נאבקת בהתחממות הגלובלית וזה חייב להשתלב בעניין. טיפול במים כבעיה פרטנית זה לא מספיק, ומכאן המורכבות. אנחנו נמצאים במיני־משבר וצריך להירתם לטפל בזה. אני מקווה שנצא מחוזקים".
התקווה הגדולה: גשם
הפתרונות המוצעים הם לטווח הארוך, אך האם אפשר לנקות את המים בדרכים מהירות יותר? לפי דניאל איתיאל, מנכ"ל אקווה HD, התשובה חיובית, "אבל השאלה היא מה העלות הכלכלית ומה התועלת של הצעד הזה. כרגע אנחנו מטהרים מי שיטפונות מהאסון הגדול שהתרחש בהודו, שם מדובר במקורות מים לשתייה שהזדהמו אז אין ברירה, וחייבים לטהר בכל מחיר כדי שהאנשים ישרדו".
איך מחטאים מקורות מים נגועים בסדר גודל כל כך גדול?
"אנחנו יודעים לטפל בבעיה כזו. זה יכול להיעשות על ידי כלור, כמו שמטהרים מי שתייה, או דרך הקרנות UV עם אור מיוחד שהורג את כל החיידקים. כמו כל דבר בחיים, הכל כרוך בעלות. כדי לנקות מים שמיועדים לשחייה ולתיירות כמו בישראל, ולא לשתייה כמו בהודו, אני לא חושב שהתועלת מצדיקה את זה. כרגע מנסים להזרים כמויות גדולות של מים טריים כדי לשטוף את החיידקים החוצה, אבל הבעיה בדרך הזו שבסופו של דבר החיידקים רק נשטפים למקורות מים אחרים. אמנם בריכוזים הרבה יותר קטנים, אבל הם יכולים להגיע גם לכינרת. אני לא חושב שזה הפתרון האולטימטיבי, הולכים על זה כדי להפחית את הפאניקה".
אז מה הפתרון?
"במקרה הספציפי הזה כשהנהרות מזוהמים, הפתרון היחיד הוא לאסור את הכניסה למאגרים לפחות עד החורף, עד שיגיע גשם שישטוף את המים. צריך להבין שאם נכנסת לנחל מזוהם, זה לא משנה אם שתית מהמים או לא, זה יכול להיכנס דרך האף, דרך העיניים או כל פצע קטן בגוף. אני ממליץ פשוט לא להיכנס עד שהרשויות יגידו שזה בטוח לחלוטין. הבעיה במדינה היא שאנשים רוצים לשחות, אבל זה תענוג גדול מדי שעולה הרבה כסף למדינה. אם החורף הקרוב יהיה יבש, נהיה בבעיה שתגבר לקראת הקיץ הבא. אם יהיו הרבה גשמים, סביר להניח שבשנה הבאה לא תהיה התפרצות כזו".
בהלת העכברת גרמה לאנשים לדאוג מהתפרצות מגיפה שבה ישאו החולים את החיידקים מהחופשה בנחל אל השגרה בעבודה ובלימודים. במשרדי הממשלה מנסים להרגיע. "לפי משרד הבריאות, המחלות הזיהומיות שאנו מדברים עליהן לא מועברות על ידי בני האדם אלא רק על ידי חיות", אומר אלון זק"ס מהמשרד לאיכות הסביבה. "מה שהאדם כן יכול להשפיע עליו הוא לשמור על הטבע נקי. אנחנו יוצאים הרבה לבלות בנחלים ובחופי הים אבל לא תמיד משאירים אותם נקיים. מספיק שנשאיר אוכל שלא סיימנו וזה יכול להיות מקור לתחלואה, כנ"ל פלסטיק שפוגע בחיות ובאקולוגיה באזור. חייבים להשאיר את השטח נקי. אל תפחדו לצאת, תיהנו, אבל תשאירו את המקום נקי אחרי שאתם הולכים".
"אני ממליץ לנסוע לטייל, יש בזה המון בריאות", אומר מנכ"ל משרד הבריאות גרוטו. "אני לא יודע מה יהיה מצב הנחלים בעתיד, אבל יש מקומות בטוחים היום שיהיו בטוחים בחגים. באתר של משרד הבריאות אנחנו מודיעים על כל הבעיות. בשבוע האחרון של הקיץ אפשר לטייל בגליל העליון בלי שום בעיה. אני מקווה שהאירועים עברו את השיא שלהם, וצריך להיערך לקיץ הבא".
