מי רוצה לקנות פריטים מהעיזבון של בתיה עוזיאל?

מי לא מכיר את המושג "הכינותי מראש" של כוהנת מלאכת היד בתיה עוזיאל? תשעה חודשים לאחר מותה, מתברר - ולא במפתיע - כי רוב יצירותיה היו דווקא פרי עבודה קשה. "בתיה הייתה אספנית וזה זרם לה בעורקים", מספרת כלתה דינה, אשתו של הבן צחי. "הבית היה מפוצץ בעבודות שלה, כי היא לא הפסיקה ליצור עד היום שנפטרה".

לאחר מותה של עוזיאל בינואר השנה, נותרו בביתה מאות פריטים פרי יצירתה רבת השנים. "כבר שמונה חודשים שאנחנו ממיינים", מספרת דינה, "ועושים את זה עם הרבה אמוציות וזיכרונות. עוד בחייה היא חילקה לנו דברים, ואחרי מותה כל אחד מהנכדים בחר משהו שהיה רוצה לזכור ממנה. למרות זאת, עדיין נשארו בבית המון פריטים מיוחדים שחבל שילכו לאיבוד".

וכך, ביום שישי הקרוב תתקיים בביתה של עוזיאל בצפון תל־אביב מכירה פומבית של עיזבונה, הכולל יצירות אמנות, ציורי שמן, ציור על משי, אמנות פלסטית, כלי בית ותכשיטים שיצרה. "בתיה הייתה אישיות צבעונית שסגדה לצבע, בעיקר לטורקיז, והעיצוב שלה היה מאוד אישי. אין ספק שמי שיקנה את הפריטים, יעשה זאת כי הוא מזוהה איתה". טווח המחירים ינוע בין 50־1,500 שקלים לפריט. אחד מהיקרים הוא סט תכשיטים הכולל שרשרת, עגילים, טבעת ושלושה צמידים מאבני אמטיסט שעיצבה. "התכשיטים שלה הם סיפורים שהיא יצרה מפירוק והרכבה של תכשיטים שאספה. לכל בגד היה לה את סט התכשיטים שלו והכל מסודר בארוניות". לאחר המכירה הפומבית יעבור הבית שיפוץ, ישמש כמוזיאון או גלריה, ויתקיימו בו שיתופי פעולה וסדנאות "ברוח בתיה עוזיאל". בנוסף, בסוף ספטמבר תתקיים מכירה פומבית נוספת, דרך בית המכירות "קולקטודו", שבה יימכרו פריטים לאספנים בלבד, כמו מודעות פרסומת משנות ה־60 ופוסטרים שעיצבה לתיאטרון המטאטא. "בתיה בטוח הייתה שמחה לראות שאנשים יגיעו לרכוש זיכרון קטן ממנה. בכל זאת היא פיסת היסטוריה במדינה".

שישי הקרוב, ברחוב מוטה גור 4, תל־אביב. 9:00 עד 14:00, התשלום בזמן הרכישה בכרטיס אשראי או מזומן בלבד.