זה ייגמר בדג
רגע לפני ראש השנה הזמין אהרוני ארבעה חברים טובים ‑ השפים חיים כהן, יוסי שטרית, רימה אולברה וגיא גמזו ‑ לארוחה שכולה דגים (טוב, חוץ מהקינוח)
ארוחת ראש השנה המסורתית הגיעה, כמו בכל שנה, והפעם החלטתי להזמין כמה מחבריי השפים לבשל יחד איתי. עם השנים נוצרו מן הסתם חברויות רבות ביני לבין עמיתיי למקצוע, שרובם ככולם, חייבים להודות, צעירים ממני, כי חייבים להודות באמת: אני ללא ספק זקן השפים (67, כן?). לא היה קל לבחור את מי מבין כל חבריי להזמין - אבל אז החלטתי על נושא ‑ ארוחת דגים, מהפתיח ועד לעיקריות ‑ שיבשלו שפים מז'אנרים שונים, שלכל אחד מהם שפה קולינרית מובהקת משלו.
כולם מגיעים לביתי בשעות אחר הצהריים, עמוסים בארגזים, סכינים ומה לא. כולם מכירים את כולם, מי יותר מי פחות, ומתמקמים על משטח העבודה, כשגיל, הסטייליסט הוותיק של המדור, מחלק פקודות, בעודו מיישר מפית סוררת שאינה מונחת בזווית הנכונה לטעמו.
לא עוברות דקות ספורות ואני נזכר שוב למה אני כל כך אוהב וצריך חברים מהתחום. שיחות על אוכל אני מנהל גם עם חברים שמבינים בקולינריה ‑ אבל שיחות אוכל עם שפים מתנהלות במישור אחר. אנחנו פשוט מבינים אחד את השני ומצחיקים זה את זה (וגם מרכלים, אבל באמת שלא ברשעות), ובעיקר מוכיחים שאפשר לייצר גם במקצוע התחרותי שלנו חבורה נעימה, מעניינת ונטולת דם רע.
הכתבה המלאה ביום שישי ב-7 ימים
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
