שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לארי פייג'
    7 ימים • 29.08.2018
    העתיד על פי Google
    לפני 20 שנה הם יצרו את מנוע החיפוש המהפכני "גוגל" ושינו את ההיסטוריה. אחר כך דאגו שלא נוכל להעביר אפילו דקה אחת בלי להשתמש באפליקציות שלהם. ואם זה תלוי בסרגיי ברין ובלארי פייג' – כך ייראו גם 20 השנים הבאות של ענקית האינטרנט הגדולה בעולם
    בנימין טוביאס ושגיא כהן

    למבקשי העבודה שהגיעו לראיונות, אי שם בסוף שנות ה־90, בחברה מתפתחת בשם "גוגל" ציפתה הפתעה. מאז חלפו עשרים שנה ומבקשי עבודה המגיעים כיום לראיונות עבודה במטות "גוגל" השונים ברחבי העולם כבר מכינים את עצמם לאירועים האלה – העלולים לכלול גם שאלות חידתיות ולא קשורות שאיש לא מצפה שיישאל (כמו למשל "כמה תחנות דלק יש במנהטן" ו"תעריך בבקשה כמה עלתה האולימפיאדה האחרונה"). אבל האגדה האורבנית מספרת שאותם מבקשי עבודה שהגיעו למטה החברה בפאלו־אלטו בשנות ה־90, התבקשו להתמודד עם גורם לא צפוי אחר: מייסד החברה האגדי, סרגיי ברין, החליט באחד הימים, סמוך לחג ההלואין, להגיע לעבודה בתחפושת מלאה, מכף רגל ועד ראש של... פרה. זה לא הפריע לו לקיים את ראיונות העבודה ולשאול את המועמדים שאלות רציניות לחלוטין, שיכריעו בשאלה אם יעבדו במה שתהפוך לחברה החשובה בעולם.

     

     

    סרגיי ברין
    סרגיי ברין

     

    מתברר שברין אהב מאוד את התחפושת הזו; בכיר לשעבר בחברה בשם דאגלאס אדוארדס, אחד הבודדים שכתבו ספר על חוויותיהם בגוגל, מספר בו שהוא זוכר איך באותו יום הגיע למטה החברה אחד העיתונאים החשובים בעולם ההיי־טק. "נכנסתי למשרד שלו כדי להגיד לו שהעיתונאי הגיע לראיון, וסרגיי פשוט ישב שם ושיחק עם הפטמות של התחפושת. הוא הרים אליי מבט ואמר פשוט, 'אה כן, תכניס אותו'. וכך התקיים הראיון".

     

    את האובססיה של ברין לפרות אפשר לראות היום בפרויקט אחר, רציני יותר: המיזם ההולנדי "מוסה" שכבר עשה כותרות כמי שייצר את ההמבורגר הבשרי הראשון שפותח במעבדה. כלומר, כזה שלא כלל הרג חיה כלשהי – אלא פותח מהדנ"א שלה, וכך יביא את כולנו בתוך דור או שניים להימנע מצריכת בשר. ברין תרם ליוזמה הזו שמונה מיליון דולרים – כסף קטן מבחינתו. אחרי הכל, בשביל אדם שחולם על עולם עם כבישים מהירים שבהם טסות מכוניות ללא נהג, מה זה להעביר את כל העולם לצמחונות?

     

    עושים הכל בשקט

    למעשה, הסיפור של גוגל הוא סיפורם של שני חברים – די הפוכים במהותם – ששינו את העולם בתוך עשרים שנה. זהו גם סיפור על שתי דמויות הנערצות בעמק הסיליקון, אבל כמעט אנונימיות מחוצה לו. סרגיי ברין ולארי פייג' אחראים למנוע החיפוש שכולנו משתמשים בו עשרות פעמים ביום, והוא כמובן הרבה יותר ממנוע חיפוש שמשלים משפטים ויודע בדיוק מה אנחנו מחפשים עוד לפני שחיפשנו אותו: הוא תיבת הדואר שלנו, היומן שלנו, ספר הטלפונים שלנו, המפה שלנו בטיולים, שגם ממליצה על מסעדות ומלונות ודברים לעשות מסביב. זה המקום שאליו אנחנו פונים לברר מה הסימפטומים של איזו מחלה שמדאיגה אותנו, שבו אנחנו בודקים באיזו שעה הסרט הערב, והוא גם מתרגם לנו ביטויים שאנחנו לא מכירים מכל שפה לכל שפה, הכונן בענן שבו אנו שומרים את התמונות והזיכרונות שלנו. וגם זה מקטין מדי: גוגל היא היום החברה שבבעלותה נמצא גם יוטיוב, ארכיון הווידיאו של העולם; אפליקציית ווייז, שבלעדיה ספק אם היינו מוצאים את דרכנו בעולם הזה. כרגע, אגב, גם היא נמצאת במרוץ הפיתוח המתמשך של מכוניות אוטונומיות וטכנולוגיית האינטליגנציה המלאכותית של DeepMind. וכן, גוגל היא גם חברת הפרסום הגדולה בעולם – כזו שיודעת לכוון לכל לקוח את הפרסומת שמתאימה לו, בדיוק שממשיך להשתפר מדי יום.

     

     

    מתחם "גוגלפלקס".  מקום עבודה המתואר כשילוב בין מכה וגן עדן
    מתחם "גוגלפלקס". מקום עבודה המתואר כשילוב בין מכה וגן עדן

     

    ולכל זה אחראים שניים שפרצופם אינו מוכר כמו אלה של מארק צוקרברג – מנכ"ל פייסבוק, נשיא הגיקים העולמי והאיש המואשם עכשיו בארה"ב במכירת המולדת לרוסים בטעות, או כמו של סטיב ג'ובס, המגלומן המנוח מאפל, או כמו של ג'ף בזוס קצר הרוח מאמזון, שתואר לא פעם כבוס הנורא בעולם וגם הפך לאיש העשיר בעולם.

     

    כל אחד מענקי ההיי־טק האלה הוא סמל ומותג. על שניים מהם כבר נעשו סרטים הוליוודיים זוכי פרסים ("הרשת החברתית" על צוקרברג ו"ג'ובס" ו"סטיב ג'ובס" על… נו, אתם מנחשים מי). אלה כללו בזמנו מרוץ חימוש בין האולפנים על זהות הכוכב שיזכה לגלם אותם. אבל את פייג' וברין לא נראה שמישהו ירצה לגלם; לא מפני שמדובר בטיפוסים משעממים (טוב, במקרה של פייג' – אולי קצת). אלא מפני שהם לגמרי נחבאים אל הכלים, מחוץ למיליה שלהם. אותם לא תמצאו מקסימים את הקהל כמו ג'ובס בהשקות המיתולוגיות שלו או מתפתלים מול הקונגרס כמו צוקרברג. הם עובדים, חולמים ומייצרים – וכל זה, כמעט בחשאי.

     

    ברין ופייג' נפגשו בפעם הראשונה ב־1995 באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הידועה כמצע גידול ליזמים ולהייטקיסטים של תעשיית הטכנולוגיה בעמק הסיליקון. שניהם היו דוקטורנטים למדעי המחשב, ויחד עבדו על פרויקט הגמר שלהם – מנוע חיפוש בסיסי שאותו הם כינו BackRub (עיסוי גב). למה? לדברי ברין ופייג' מדובר היה באלגוריתם שנועד למצוא את "הלינקים הנסתרים של האינטרנט", אבל אנחנו לא שוללים שמדובר גם בבדיחה סרת טעם, בעיקר לנוכח העובדה שברין עוד יסתבך קצת עם דברים שקשורים למסאז'ים.

     

     

     

    המיזם המוביל. המכונית האוטונומית של גוגל
    המיזם המוביל. המכונית האוטונומית של גוגל
     

     

    האינטרנט היה אז בחיתוליו, והכלי שפיתחו נועד במקור רק לצורכי מחקר של הרשת עצמה, ובטח לא להמונים. אך עד מהרה הם הבינו שהבייבי החדש שלהם יכול להיות דרך יעילה למדי לבצע חיפושים ברשת. השניים רק רצו לסיים את הדוקטורט, כך שהציעו למכור את הרעיון לחברות אחרות – אך נראה שההצעות לא היו מפתות מספיק. הם בחרו להמשיך לעבוד על הפרויקט. גם השם גוגל, אגב, מקורו בטעות, או ליתר דיוק בשיבוש מכוון. ברין רצה לקרוא לחברה על שם googol, מספר המייצג את הערך של 10 בחזקת 100. למה? מין הומור של גיקים. בספטמבר 1997 הם פתחו את האתר Google.com מהחדר שלהם בסטנפורד, גוגל נולדה, וכן – אין דרך נטולת פאתוס לומר זאת – העולם השתנה. פייג' מוגדר עד היום "עובד מספר 1" בחברה. ברין הוא "עובד מספר 2". אחריהם ממוספרים כל העובדים בחברה לפי תאריך ההצטרפות. ספרו שם עד העובד ה־50 אלף, ואז הפסיקו (כיום לחברה יש מעל 80 אלף עובדים בעולם). בהתחלה סרגיי ולארי פעלו מהגראז', אפילו לא הגראז' של ההורים שלהם, כמו שקרה לסטיב ג'ובס – אלא של ההורים של החברה המשותפת סוזן וויצ'יסקי, גיסתו של ברין לעתיד (ועובדת מספר 16 בגוגל). במקום ה־20, אם תהיתם, עוד עובדת מיתולוגית – מאריסה מאייר, עד לא מזמן מנכ"לית "יאהו". כבר בתחילת דרכה כ־30 אחוז מהעובדים בחברה היו נשים – אחוז גבוה יחסית בתעשיית ההיי־טק הגברית לרוב – והוא נשמר עד היום.

     

    בלון האינטרנט של גוגל. יחבר לרשת גם את העולם השלישי
    בלון האינטרנט של גוגל. יחבר לרשת גם את העולם השלישי

     

    רק שנה לאחר עליית האתר, ב־4 בספטמבר 1998, הושקה "גוגל" רשמית כחברה. אז יצאו ברין ופייג' יחד עם קבוצת העובדים הראשונים של גוגל לפסטיבל "ברנינג מן" במדבר (האב הרוחני של מידברן הישראלי). השניים היו חובבים מושבעים של הפסטיבל, ששם דגש על שוויון, קהילתיות, חופש והיעדר מסחריות. הם רצו ששום דבר לא יפריע להם, אז כדי לבשר למשתמשי האתר שהם בחופש, הם הוסיפו ללוגו של גוגל את האיור של פסל האיש הבוער מהפסטיבל. זה היה ה"דודל" הראשון, שהוליד מסורת ארוכה של דודלים, ציורים ואנימציות שמתווספות ללוגו של גוגל כדי לציין מועדים ואירועים מיוחדים.

     

    בכל מקרה, גוגל, שפעלה בתחילה על הכוננים של סטנפורד, נאלצה לעזוב אותם ולמצוא מטה חדש. ברין ופייג' נטשו את הדוקטורט שלהם לטובת החברה שהקימה משרדים בפאלו־אלטו. אלה הוחלפו ברבות השנים במטה החברה הידוע בשם "גוגלפלקס" – מקום שמתואר בספרות המקצועית כשילוב בין מכה וגן עדן, עם ארוחות חינם, תספורות חינם, עיסויים חינם, חדר כושר וכביסה כמובן ומיטות מפוזרות לתנומות צהריים – הכל רק כדי שלא תעזבו את המקום. אגב, היום גוגל מאפשרת לעובדיה להשקיע 20 אחוז מזמן העבודה שלהם ב"לעשות מה שהם רוצים", כולל פיתוח פרויקטי צד ותחביבים. בדרך הזו נוצרו בין היתר על ידי עובדי החברה ג'ימייל וגוגל ניוז.

     

    שני הפכים

    אף שהשניים בני אותו גיל (45), תולדות חייהם די שונות. ברין נולד ב־73' במוסקבה של ברית־המועצות להורים יהודים. כשהיה בגיל שש היגרו הוריו למרילנד. בהמשך השלים תואר במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה המקומית. אביו של ברין, מיכאל, היה מתמטיקאי שחלם להיות קוסמונאוט, אך ברוסיה הסובייטית נאסר עליו כמו על יהודים רבים ללמוד פיזיקה – מחשש להדלפת סודות גרעין לישראל. הוא נעשה כלכלן ואמו יבגניה הייתה מתמטיקאית. אף שהשניים חיו בדירה מרווחת במוסקבה, הם תמיד חשו שמגבילים אותם מלגשת למשרות החשובות באמת, בגלל יהדותם. האנטישמיות הייתה מרומזת, אבל כל קידום שעליו חלמו, וכל משרה נחשקת – נמנעו מהם. ב־77', אחרי שחזר מוועידת מתמטיקאים בוורשה ופגש כמה קולגות מהמערב, הודיע מיכאל למשפחתו: "אי־אפשר להישאר פה יותר, עוזבים". הידיעה שהאב מחפש ויזת יציאה מברית־המועצות הביאה לפיטוריו המיידיים מעבודתו הממשלתית. אבל בשלב זה משפחת ברין כבר עשתה את דרכה לווינה, ומשם למרילנד.

     

    על פייג' ידוע הרבה פחות: הוא נולד במישיגן ב־1973 ועשה תואר בהנדסת מחשבים באוניברסיטת מישיגן. פייג' לא מגדיר את עצמו כיהודי, אף שאמו יהודייה וסבו אף עלה לישראל בערוב ימיו. כילד העריץ את ניקולה טסלה, ממציא סרבי שהיגר לארצות־הברית במחצית חייו.

     

    גם האופי שלהם שונה: פייג' מופנם וחולמני, ובעיקר סולד מהופעות מתוקשרות; ברין יותר מוחצן וחברותי. אולי זו הסיבה שהשניים סיפרו שהמפגש הראשון שלהם כלל ריב, ושהם מצאו זה את זה "מעצבנים" בתחילה. זה קרה במהלך סיור בסן־פרנסיסקו; ברין היה סטודנט בשנה השנייה, קולני ומוחצן, והתנדב לבצע הדרכות לסטודנטים שעמדו להתחיל את השנה הראשונה שלהם בעיר השכנה לאוניברסיטה. ביניהם היה גם פייג'. במשך יומיים שני הסטודנטים – שנה א' ושנה ב' – עלו וירדו בגבעות סן־פרנסיסקו וניהלו ויכוחים קולניים מול כל שאר המשתתפים בסיור על תכנון עירוני, נושא שאיש מהם, אגב, לא מומחה בו.

     

    "חשבתי שהוא די דוחה, למען האמת", תיאר פייג' בכתבה שפורסמה עליהם ב"וויירד" לפני כעשור. "היו לו דעות נחרצות על כל נושא, ואני משער שגם לי יש". רק כשהשניים נפגשו שוב בקמפוס כעבור כמה חודשים, החלה השותפות. "כמו שתי חרבות שמשחיזות זו את זו", אמרו לכתב ב"וויירד".

     

     

    ברין הוא חובב כושר ידוע שלא מהסס לנפנף בכך בכל הזדמנות. הוא מופיע רבות עם בגדי ספורט ומכנסי יוגה וחובב הלצות ומתיחות. בספר שפורסם לאחרונה, "עמק הגאונים" של אדם פישר, מתארים עובדי גוגל הראשונים את ברין כ"פלייבוי", שהיה מתעסק עם עובדות חדר המסאז'ים של החברה בשנותיה הראשונות.

     

    ברין עם ה"גוגל גלאס". דחף את השקתם  מוקדם מדי
    ברין עם ה"גוגל גלאס". דחף את השקתם מוקדם מדי

     

    למען הסר ספק, לא ידוע על כל תביעה או טענה רשמית על הטרדה מינית נגד ברין מאז ועד היום, וגוגל סירבו להגיב לספר או לפרסום.

     

    מה שכן ידוע הוא שבהמשך היה ברין מעורב באחת הפרשות המביכות בתולדות גוגל. ב־2007 הוא התחתן עם אן ווצ'יסקי, מנהלת חברת גנטיקה ואחותה של סוזן ווצ'יסקי, שהייתה אחת ממייסדות גוגל (היא כזכור השאילה להם את הגראז', וכיום מנהלת את יוטיוב). החתונה התקיימה באתר סודי באיי הבהאמה שאליו הוטסו המוזמנים, והשניים התחתנו בבגדי הים שלהם (אל תחפשו תמונות בגוגל – אין טעם). ההמשך היה פחות משעשע: למרות כמה שנות נישואים מוצלחים, שני ילדים ומיזמי פילנתרופיה משותפים, הנישואים נגמרו בפיצוץ גדול. ב־2013 התפוצצה פרשה מביכה, והתברר שברין ניהל רומן עם עובדת גוגל צעירה בשם אמנדה רוזנברג. ווצ’יסקי וברין נפרדו והתגרשו ב־2015. הפרשה הסתבכה עוד יותר כשהתברר שהמאהבת רוזנברג ניהלה רומן בשלב כלשהו עם בכיר גוגל נוסף, שעזב את החברה – עם או בלי קשר לפרשה.

     

    לפי "ואניטי פייר", ברין ופייג' אפילו הפסיקו לדבר לתקופה מסוימת אחרי התפוצצות הפרשה, כשפייג' המרובע חש שברין גורר את החברה לאזורים לא רצויים. "זה פשוט היה לא ראוי", אמר למגזין חבר טוב שמכיר את שניהם. "לארי קשוח כשזה נוגע לאתיקה. והוא פשוט זעם מכל הסיפור ולא דיבר עם סרגיי. במסדרונות של גוגל יש גם הרבה תרעומת בקרב בכירים, ובעיקר נשים בכירות, על כך שסרגיי ואמנדה לא הופרדו מבחינה מקצועית בתקופת הרומן ביניהם", נכתב בעיתון. מאז נראה שהרוחות נרגעו, והשניים חזרו לדבר, אך משהו בחברות שהצמיחה אימפריה, נסדק טיפה.

     

    ההון של ברין מוערך ביותר מ־50 מיליארד דולר, יש לו אחוזות ודירות בניו־יורק ובלוס־אלטוס בקליפורניה, מטוסים פרטיים, ועל פי דיווחים הוא מחזיק בצוות של כ־50 איש שמנהלים את ענייניו הפרטיים והעסקיים: עוזרים, צלמים, מאבטח ששירת בקומנדו הימי האמריקאי, מאמן כושר, קפטן ליאכטה, בנקאים, מומחי פילנתרופיה ועוד רבים.

     

     

    ג'ובס
    ג'ובס

     

    לעומתו, פייג’ ממעט להתראיין ולהופיע בפומבי ושומר בקנאות על פרטיותו. ב־2013 חשף שיש לו בעיה רפואית במיתרי הקול שמקשה עליו לדבר. גם הונו מוערך ביותר מ־50 מיליארד דולר, והוא מתגורר עם אשתו ושני ילדיו באחוזה בשווי שבעה מיליון דולרים בפאלו־אלטו, וגם הוא מחזיק ביאכטה ובמטוסים פרטיים.

     

    גוגל הונפקה ב־2004. כיום מדובר באימפריה הפעילה ב־50 מדינות עם עשרות אלפי עובדים. היא נחשבת לאחת מענקיות האינטרנט החשובות ביותר, עם שווי שמתקרב לטריליון דולר ושורה של שירותי אינטרנט, מג'ימייל ועד מפות ואנדרואיד – והיא אחד מהשירותים המרכזיים בחיים הדיגיטליים של כולנו.

     

    אבל פייג' וברין לא ממש התחברו לניהול השוטף והיומיומי של גוגל לאורך השנים, והשתדלו להתרחק מזה לטובת עבודה על רעיונות גדולים ועתידניים יותר. פייג' היה מנכ"ל גוגל בשנותיה הראשונות, אך ב־2001 מינו השניים את אריק שמידט כמבוגר האחראי. הוא ניהל את החברה עד 2011, אז עבר לתפקיד היו"ר ופייג' חזר לכס המנכ"ל. לשניים יש חזון מאוד ברור ותשוקה למיזמים חדשניים ועתידניים. בשנים האחרונות פייג' משקיע במיזמי פיתוח של מכוניות מעופפות. ברין, למשל, יזם את הקמת גוגל X, מעבדות המחקר המיוחדות של גוגל שמהן נולד למשל מיזם המכוניות האוטונומיות. ברין חתום על אחד מהפלופים הגדולים של גוגל: ה”גוגל גלאס”. על פי דיווחים, הוא דחף את השקת המשקפיים מוקדם מדי, כשעוד לא היו בשלים, והם גררו לעג וביקורות. ברין אף צולם אינספור פעמים עם המשקפיים על עיניו. גם הניסיון של גוגל להתחרות בפייסבוק עם "גוגל פלוס" היה כישלון מהדהד. אחרי התפרקותה של "גוגל פלוס", ברין הודה שעשה טעות כשדווקא הוא לקח את המושכות על המיזם החברתי הזה. "אני בחור די מוזר", אמר אז להגנתו.

     

     

    אינטרנט להמונים

    ברין ביקר כמה פעמים בישראל, פעם אחת גם בילדותו. ב־2008 הוא הגיע ארצה מלווה בהוריו ונפגש עם יזמים. ב־2012 הוא נפגש עם שמעון פרס, הנשיא דאז, שביקר במטה גוגל. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" לפני כמה חודשים, סיפר מנכ"ל גוגל־ישראל, ברק רגב: "את סרגיי פגשתי כבר כמה פעמים. הוא אוהב את ישראל מאוד. פגשתי אותו פעם במעלית, הצגתי את עצמי כברק שמנהל את פעילות הענן בלונדון. 'מגניב, יש לנו ישראלים בלונדון. זה פאנקי!' הוא השיב. הפתיחות הזו, והעובדה שאחרון העובדים מרגיש שיש נגיעה בברין ובפייג', גם אם אין היכרות אישית, היא זו שמייצרת את הווייב המיוחד של גוגל. עד היום, לארי וסרגיי עולים בכל יום חמישי על במה ועונים לשאלות של עובדים".

     

     
    צוקרברג
    צוקרברג

     

    צריך לזכור: פייג' וברין היו האנשים שהחליטו לכלול בקוד ההתנהגות של גוגל את המוטו: "אל תהיה רשע" (שהועברה מתחילתו לסופו בחודש מאי השנה). אבל גם החברה שלהם לא חמקה בשנים האחרונות מביקורת הולכת וגוברת. ואם פעם היא נתפסה כחברה חדשנית ששואפת לעשות טוב, כיום יש גם כאלה הרואים בה את התגלמות "האח הגדול". הביקורת נוגעת בין השאר להיותה מונופול המנצל לכאורה את כוחו לרעה. רק לאחרונה ספגה קנס חסר תקדים של יותר מ־5 מיליארד יורו מהאיחוד האירופי מפני שניצלה לרעה את שליטתה בשוק הסמארטפונים כדי לקדם את מוצריה המקוונים. היא מואשמת, כי במספר מדינות, היא מתחמקת ממיסים. ובאופן כללי לא עושה מספיק כדי לבלום הפצת תכני טרור, שנאה ופייק ניוז? עוד נטען נגדה שבאשמתה ילדים נחשפים ביוטיוב לתכנים לא ראויים – אלימים או מיניים. השבוע הם גם עלו אפילו על הכוונת של הנשיא טראמפ, שצייץ נגדם שהם, יחד עם שאר ענקיות הטכנולוגיה, מטים את תוצאות החיפושים עליו. בגוגל דחו את הטענה על הסף ואמרו "תוצאות החיפוש לא מושפעות מאג'נדה פוליטית".

     

    ברין ופייג' בשנות ה־90', בתחילת דרכם. רבו כבר במפגש הראשון
    ברין ופייג' בשנות ה־90', בתחילת דרכם. רבו כבר במפגש הראשון

     

    וכמובן, תמיד מרחף החשש מפני כמויות המידע העצום והמדויק להפליא שגוגל אוספת על כל אחד ממשתמשיה, ושעלולות להוביל לפגיעה בפרטיות הדיגיטלית שלנו. ויש גם לא מעט ביקורת פנימית: לאחרונה נחשף כי גוגל שוקלת לפתח מנוע חיפוש מצונזר ומוגבל שיפעל בסין בהתאם להנחיות הממשל המקומי. על פי הפרסומים, הדבר עורר תרעומת רבה בקרב עובדי החברה, שהתנגדו לפגיעה בעקרונותיה הבסיסיים של גוגל.

     

     

    ב־2015 עברה גוגל ארגון מחדש משמעותי: היא התפצלה, והוקמה חברת "אלפבית" – תאגיד המחזיק תחתיו גם את גוגל, לצד חברות בנות נוספות. פייג' הפך למנכ"ל החברה וברין מונה ליו"ר. המנכ"ל בפועל כיום הוא סונדאר פיצ'אי. פייג' וברין כבר לא עוסקים בניהול היומיומי, אלא בניווט מיזמים עתידניים – ממכוניות אוטונומיות ועד רחפנים, תרופות, או בלוני האינטרנט, אחד הפרויקטים המעניינים ביותר. במסגרתו גוגל רוצה לפרוס רשת של אלפי בלוני הליום שירחפו סביב כדור הארץ בגובה של כ־20 ק"מ (כפול מגובה הטיסה של מטוסי נוסעים). המטרה: להביא אינטרנט ל־ 4.8 מיליארד האנשים שאינם נהנים כיום מגישה יומיומית לרשת. פריסת תשתית אינטרנט באזורים מבודדים כמו ג'ונגלים, איים, מדבריות והרים היא מסובכת ויקרה, ומדינות רבות אינן יכולות להרשות זאת לעצמן.

     

    הבלונים של גוגל יחסכו את הצורך בתשתיות כאלה; הם יפעלו באמצעות חשמל סולרי, וניתן יהיה לשלוט בהם בכל עת ממרכז בקרה מיוחד. הבלונים יהיו מחוברים זה לזה (באופן אלחוטי, כמובן) במעין רשת גלובלית וכן לתחנת בסיס של ספק אינטרנט. בלונים לא ניתן לקבע במקום אחד, ולכן החליטו בגוגל לתת להם לזרום עם הרוח. מערכת הבקרה תנווט אותם מזרם אוויר אחד למשנהו, כך שהם ינועו לכיוונים שונים בשמיים. "הרעיון נשמע קצת משוגע, וזו הסיבה שאנחנו קוראים לו פרויקט 'לון' ("מטורף" באנגלית)", הודו בגוגל עם השקת הפרויקט, "אבל עומד מאחורי זה מדע אמיתי".

     

    למה הם עושים את זה? הסיבה נמצאת אולי בדברים שאמר ברין באחד הכנסים האחרונים של החברה: "כולם רוצים להיות מצליחים, אבל לי חשוב יותר שיזכרו אותי כאדם חדשני ומוסרי. כמישהו שעשה שינוי בעולם". •

     

     

    טראמפ.  צייץ נגד גוגל
    טראמפ. צייץ נגד גוגל

     


    פרסום ראשון: 29.08.18 , 10:46