חינוך מיוחד באמת: תלמידים בעלי צרכים מיוחדים יישבו בכיתה אחת עם תלמידים רגילים, מחוננים, בעלי הפרעות קשב וכך הלאה, וכולם ייהנו מתוכנית לימודים אישית בהתאם לצרכיהם, יכולותיהם וקצב התקדמותם.

החזון החינוכי הזה מתממש עכשיו עבור 1,700 תלמידים ברחבי הארץ, ש־25 אחוז מהם מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. מדובר ביוזמה ייחודית של עדי אלטשולר — מי שעומדת מאחורי תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" ומיזם "זיכרון בסלון" בערב יום השואה — בשיתוף משרד החינוך, והיא תופעל כבר בשנת הלימודים הקרובה בחמישה בתי־ספר "מכילים" ברחבי הארץ: "פלא" בירושלים, "לב" בחדרה, "ביכורים" בתל־אביב, "ראשית" בגוש עציון ו"שורשים" ביישוב נטור שברמת הגולן.

המיזם המהפכני הבשיל לאחר מסע הסברה שהיה כרוך בשכנועים ורתימת אנשי חינוך ורשויות מקומיות שהזדהו עם החזון. "הייחוד של בתי־הספר המכילים הוא שכל התלמידים שלומדים בהם הם מיוחדים", אומרת אלטשולר. "בית־הספר מתאים את עצמו לצרכים של כל תלמיד ותלמיד".

עדי אלטשולר

אלטשולר מציינת שבניגוד למצב שקיים בהרבה בתי־ספר, שבהם תלמיד עם צרכים מיוחדים צריך להתאים את עצמו לקצב ההתקדמות של הכיתה, "בבתי־ספר 'מכילים' רואים בכל ילד ישות ייחודית, בעלת יכולות, תחומי עניין, חלומות וצרכים שונים ומשתנים. כל תלמיד מקבל מענה אישי המתאים לו. הרעיון הוא שמגוון אנושי הוא טוב וחשוב. אנחנו לא מתכוונים לעשות הנחות לאף אחד. כל תלמיד צריך להתאמץ ולהצטיין ביחס לעצמו".

לדבריה, באמצעות גישה שמתמקדת בחוזקות של כל תלמיד, כוח הוראה מוגבר, שימוש בתוכנית לימודים אישית, סביבה עשירה ומגוונת וגמישות מערכתית, בית־הספר המכיל ידגיש ויפתח את תרומתו הייחודית של כל אחד מהתלמידים.

אלטשולר מדגישה שמדובר בבתי־ספר ציבוריים רשמיים בהובלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך ולא ברשת פרטית. "קיבלנו תמיכה והכרה של אנשי משרד החינוך ומנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, שהבינו שזו הדרך הנכונה לקדם את התלמידים".

היא מאשרת שבתחילת התהליך היו הורים שהביעו חששות מהשילוב בין תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לתלמידים "רגילים", אולם בסיומו התברר שיש רשימות המתנה ארוכות של הורים המבקשים לרשום את ילדיהם לבתי־הספר החדשים. "בתחילת הדרך הורים הביעו חששות, הם לא רצו שהילדים שלהם יהיו שפני ניסוי. אבל הסברתי למה כל־כך חשוב שילדים יתחנכו במגוון אנושי ולמה כל ילד צריך שיכילו אותו, בלי קשר להגדרה כזאת או אחרת".

שניים מתוך חמשת בתי־הספר המכילים — "שורשים" ביישוב נטור ו"ראשית" בגוש עציון — הם בתי־ספר ותיקים שכבר משלבים ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כעת הם יאמצו את התפיסה הכוללת של הרשת החדשה ויפתחו תוכנית אישית לכל תלמיד.

בינה פבזנר, מנהלת בית־הספר "שורשים", מספרת: "אנחנו בית־ספר משלב לדתיים וחילוניים ומבחינתנו הכלה זו הרחבה והעמקה של רעיון השילוב. התהליך החל לפני כשנה וכל צוות בית־הספר התגייס במרץ כדי לקדם את המיזם החדשני. בכל כיתה יש צוות שכולל מחנך או מחנכת פלוס מורה עמית, כשאחד מהם הוא מורה לחינוך מיוחד. העבודה תתבצע בקבוצות קטנות כדי שכל תלמיד יקבל את המענה המתאים לו".

ליאור כרמל, מורה ליהדות ב"שורשים" ואב לשלושה ילדים בבית־הספר, מוסיף: "הבסיס להצלחת התוכנית כרוך בשינוי תודעתי, לפיו לא כל התלמידים הם אותו הדבר ואי אפשר להתייחס לכיתה כיחידה אחת הומוגנית. עלינו להתייחס לכל תלמיד כאל אינדיווידואל עם צרכים ומענים ייחודיים. זהו רעיון אוטופי והתפקיד שלנו הוא להוציא אותו מהכוח אל הפועל".

שר החינוך נפתלי בנט אמר: "על אף המורכבות יצאנו השנה לרפורמה שתיטיב עם הילדים מתוך תפיסה שצריך לשלב כמה שיותר תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל. זה יגרום לילדים מהחינוך הרגיל להכיר את האחר ויעצים את הילדים מהחינוך המיוחד. ביחד כולם יצמחו. זו מהות החינוך".

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב הוסיף: "בתי־הספר המכילים הם מודל חינוכי חדש ששובר מוסכמות. אני מאמין שהאתגר החינוכי נעוץ דווקא בשוני שקיים בכולנו. המודל החדש יעניק חינוך מותאם לצרכים הייחודיים של כל תלמיד, ויאפשר לכל התלמידים הזדמנות שווה להשתלב, לצמוח ולהצליח".