שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יקירי חדרה. מימין, מלפנים: ראש העיר גנדלמן, גומה, זלקה, חטיב ומתיאוס. מאחור: המנהל טפירו, המאמן אביטן והיו"ר גולן
    המוסף לשבת • 30.08.2018
    שולם עליכם
    בלם לשעבר בריאל מדריד, לוחם בדימוס בעורב צנחנים, חלוץ שהבקיע בכל חמש הליגות, שישה שחקנים ערבים וקפטן ממוצא אתיופי | עם הסגל הלא–שגרתי הזה ועם סיפורים קורעים על הקאמבק לליגת העל התייצבה הפועל חדרה למחזור הראשון, כיפכפה את הפועל תל–אביב והזכירה את הימים היפים של שולם שוורץ האגדי | עכשיו נערכים החדרתים למפגש עם בית"ר וממשיכים להפגין חזית מלוכדת: "אנחנו הולכים לשים פתק בכותל. אפילו עלי חטיב יבוא איתנו"
    צביקה נעים | צילום: אלעד גרשגורן

    ואולי כל הסיפור מתחיל בכפכפים.

     

    קצת אחרי הניצחון של הפועל חדרה על הפועל תל־אביב בהופעת הבכורה שלה בליגת העל, נזכר אסי גומה ברגע הקטן ההוא מלפני כחודש וחצי במחנה האימונים בפולין, שם שהו שתי הקבוצות באותו בית מלון בגדנסק. "עברנו ליד איפה שהם התאמנו והם צחקו לנו על הכפכפים", משחזר שחקן הפועל חדרה בקול שקט. "הלכנו עם כפכפי 'לוטו' והם הסתלבטו עלינו. אחרי שניצחנו אותם, פתאום הרגע הזה עבר בראש".

     

    גומה מתעקש להישאר לקוני, אבל קשה לטעות במבט שלו. הילד שגדל בגבעת אולגה, ובגיל 28 כבר מכיר את כל הדיבורים, הצחוקים והלעג – לא נבהל או מתבלבל מהם. גומה מעדיף לחכות לרגע הנכון, לארוב במקום הנכון ולנעוץ את הכדור במקום הנכון. זה בדיוק מה שעשה בשבת שעברה כשכבש בדקה ה־88 את שער הניצחון (1:2) על הפועל ת"א במשחק הראשון של קבוצתו בליגה הבכירה מזה 39 שנה.

     

    הפועל חדרה היא סיפור טוב. קבוצה שבשנות ה־70 הייתה בשיאה עם הקשר האגדי שלום (שולם) שוורץ ז"ל, שעל שמו היא נקראת היום, כיכבה בליגה הבכירה בישראל, אבל נמוגה אל אזור הדמדומים של הליגות הנמוכות. שטח הפקר שמערבב בתוכו כדורגל לא ממש מקצועני, מגרשים מרופטים בחצר האחורית של ישראל, וסיפורי צבע שנעים על הציר שבין מצחיק להזוי.

     

    מוחמד אבו־פאני אחרי הגול הראשון מול הפועל ת"א. "הם הסתלבטו עלינו"
    מוחמד אבו־פאני אחרי הגול הראשון מול הפועל ת"א. "הם הסתלבטו עלינו"

     

     

    ועכשיו, בקיץ 2018, השלימה הפועל חדרה תוך שנתיים עלייה מרהיבה של שתי ליגות ומצאה את עצמה בבמה המרכזית והנוצצת של ליגת העל. בלי יותר מדי כסף, בלי מגרש ביתי ועם יותר מדי פרשנים שמסבירים בשכלתנות איך היא תרד ליגה כבר במחזור ה־15, יצאה הקבוצה לדרך והיא נחושה להוכיח לכולם כמה הם טועים. תצחקו על הכפכפים כמה שתרצו, היא באה כדי לבעוט בכל ההערכות המוקדמות, ועל הדרך גם בסטיגמות.

     

    ניסו אביטן, המאמן הבאר־שבעי שהגיע במחזור השלישי של העונה שעברה והוביל את הפועל חדרה לעלייה לליגת העל, נתקל גם הוא בסטיגמות: "כל שחקן או איש מקצוע שהגיע לפה שמע את המשפט 'מה יש לך לחפש בחדרה?' הצטרפתי יום לפני משחק, בקושי מכיר את השמות של השחקנים, רק מתחיל ללמוד דרך המחשב מי יש לי בסגל, ואני מקבל טלפון מרונן גבאי ששיחק איתי בהפועל ת"א. שנים לא דיברנו והוא אומר לי, 'אימנתי בחדרה, אתה לא יודע לאן אתה הולך. תקשיב לי טוב, אם עוד לא חתמת, תברח חזרה לבאר־שבע. בחדרה יאכלו אותך חי'.

     

    "עכשיו, זה לא רק שמפחידים אותך, גם לא נותנים סיכוי. זה היה גם בליגה הלאומית, הקטע שאף אחד לא מאמין בנו, לא מחזיק מאיתנו ולא נותן לנו סיכוי להישאר. היינו שם ואנחנו לא מתרגשים. מתוך כל הקושי והבעיות אנחנו יודעים לצמוח ולהמציא את עצמנו מחדש. אי־אפשר לדעת איך הסיפור יסתיים, אבל אנחנו אופטימים".

     

    גומה: "בגדול, אנשים צדקו כשחששו להגיע. לפני שלוש־ארבע שנים היית מתחנן ליו"ר שישלמו משכורות, וגם אז היו פורסים לך אותן ומבקשים הנחות. גם לא היו תנאים להתאמן. אז קודם כל ההנהלה התחלפה, ומאז הכל השתפר. התנאים, המשכורות בזמן, משטח הדשא. פעם הכל היה פה חול".

     

    שלום (שולם) שוורץ, שעל שמו נקראת הקבוצה || צילום: נמרוד גליקמן
    שלום (שולם) שוורץ, שעל שמו נקראת הקבוצה || צילום: נמרוד גליקמן

     

     

    גומה זכה לאחרונה לכינוי הכי טוב שעליו יכול היה לחלום: ג'יימי וארדי הישראלי. וארדי הוא חלוץ בריטי שכיכב בליגות הנמוכות באנגליה עד שהתגלה בגיל מאוחר יחסית וב־2016 – כשהוא בן 28 – הוביל את לסטר לאליפות סנסציונית באנגליה. קשה כרגע לראות את גומה מוביל את חדרה לאליפות, אבל כבר יש לו תואר מכובד: הכדורגלן שהבקיע בכל חמש הליגות בישראל, מליגה ג' ועד ליגת העל. עכברי טריוויה טוענים שיש רק עוד אחד שעשה זאת בישראל – שלומי אביסידריס.

     

    היו"ר אורן גולן מספר שגם במקרה של הסקורר החדרתי הפחידו אותו עם סטיגמות: "אסי היה סמל בהפועל אולגה, אבל הוא טיפוס לא פשוט. אמרו לי, 'אסי גומה? אל תיגע בו, אל תתעסק בשחקן הזה, הוא בעייתי'. אבל בארבע שנים שהוא בהפועל חדרה אתה יכול לספור את כל הבעיות שהיו איתו על כף יד אחת. הוא התבגר, התחשל ועם כל הדיבורים והכותרות על השחקן שכבש בכל הליגות בישראל, הוא נשאר עם הרגליים על הקרקע. בא, עובד, תענוג. אפס בעיות".

     

    גומה: "נתתי גול אחד, לא צריך לעשות מזה יותר מדי רעש. הדרך עוד ארוכה. אני לא יכול לשלוט על הפה של אנשים".

     

    מכות, אדומים ובלגנים

     

    בינתיים הפה של היו"ר גולן לא מפסיק לספק סיפורים שמדגימים את האווירה במועדון הצנוע. חוץ מגולן ומגומה יושבים בתוך החדר במגרש המיתולוגי של הפועל חדרה (שבינתיים הפך למגרש האימונים. הקבוצה מארחת את משחקיה באצטדיון בנתניה) גם השחקנים מנשה זלקה, עלי חטיב, דויד מתיאוס והמנהל איציק טפירו.

     

    סיפור כזה נוגע להחלטה לצרף את חטיב לפני כשנה לקבוצה. "התקשר אליי מתווך, אומר לי: יש שחקן עלי חטיב, רוצה להיפגש", מספר גולן. "אנחנו נוסעים, איציק טפירו ואני, לראות את חטיב, ובעידן של היום מה עושה בנאדם לפני פגישה? גוגל. אני רושם עלי חטיב, עולים לי כל הסיפורים הבעייתיים עליו: מכות, אדומים, בלגנים. חשכו עיניי. מה זה השחקן הזה? בוא מהר נעשה פרסה".

     

    טפירו: "אתה יודע כמה פרסות היו לי בדרך?"

     

    גולן: "ברור. אני רואה את כל הכותרות ואומר אוי ואבוי. בוא נחזור לחדרה. איציק אומר לי, 'עזוב, אנחנו כבר מגיעים לחיפה, בוא נפגוש אותו. מה כבר יקרה?' אני אומר, 'לא משנה מה יהיה בפגישה, נגמור את הקפה יפה, נסתובב וניסע הביתה'. עכשיו, הבנאדם גם דפק כניסה לפגישה. הוא לא בא לבד, הגיע עם איזה שישה אנשים, לא ברור מה הם. אוהדים, תומכים, לך תדע".

     

    טפירו ממשיך: "ותקלוט, הם עומדים ככה מסביבו, ארבעה מהם מעשנים, עשו שם עשן, כאילו פיגוע (בשלב הזה כל מי שבחדר, כולל חטיב, נקרע מצחוק). אני אומר לך, הקיפו אותנו. ולא רק זה, עוד לא סגרנו את החוזה, בא חבר שלו, דופק לי ככה על הכתף ומסמן לי עם היד: 'ארבע מנויים, כן?!'"

     

    גולן: "יודע מה אהבתי אצל עלי? הייתה לנו אהבה ממבט ראשון בגלל משפט אחד. הוא אמר לי, 'שמע אורן אני רוצה לבוא לשחק כדורגל, נטו כדורגל, לא טוב לי איפה שאני נמצא עכשיו. אני רוצה לחזור לשחק כדורגל'. עכשיו, בתוך כל היוטיוב והבלגן ראיתי גם גולים ובעיטות בכדורים חופשיים, דברים יפים. תוך רבע שעה סגרנו".

     

    חטיב: "הם עשו עבורי הכל ואני החזרתי להם במגרש. לפני כן הייתי במצב שכבר לא רציתי יותר לשחק כדורגל. חלאס. הייתי בקבוצות עם מלא בעיות, אין שקט ואתה לא יכול להתרכז במה שאתה אוהב, בכדורגל. כסף לא מעניין אותי, רק תן לי שקט וחשק לשחק. החבר'ה פה קיבלו אותי טוב וזה נותן ביטחון לשחקן. לא ראיתי חדר הלבשה כמו של חדרה".

     

    זלקה, שגאה בשירות קרבי שעשה בעורב צנחנים ("בגיל 18 הכדורגל לא היה בראש מעייניי. השירות הצבאי והנתינה למדינה היו חשובים לי יותר"), מוסיף: "עכשיו אנחנו קוצרים את הפירות של כל השנים שבהן שיחקנו במקומות נידחים כמו איכסל, עראבה, צור שלום. אלו היו חוויות מחשלות כל הדרך עד לבמה המרכזית. אחרי גול בדקות אחרונות מול הפועל ת"א, אתה זוכר את כל הדרך הזו שעשית מליגה ב'. אין דבר יותר מרגש מזה".

     

    גומה: "אני חושב שגם בליגה א' ו־ב' היו חוויות יפות. עם כל הכבוד לליגת העל, תמיד אני זוכר מאיפה באתי, איפה היו הגולים הראשונים שלי".

     

    כשזורקים לאוויר את השאלה האם הפועל חדרה היא סיפור חברתי, גולן מיד עונה: "לגמרי. אין ולא הייתה עוד קבוצה בליגת העל שיש לה בסגל מספר כזה של שחקנים ממוצא אתיופי, שישה שחקנים מהמגזר הערבי וחמישה זרים. זו הקבוצה היחידה שיש לה קפטן אתיופי, יעקב אבבה, וכשהוא פצוע כמו עכשיו אז חטיב הוא הקפטן. זה לא במקרה. זה חלק מהמדיניות שלנו, זה קו של מועדון. אנחנו לא מדברים על קהילתיות ודו־קיום. אנחנו עושים את זה הלכה למעשה. יש פה צביון והמטרה שלי היא לשמור עליו".

     

    טפירו: "רוצה לקלוט את הצביון והאווירה פה? תשמע את הסיפור על הפעם הראשונה שעלי חטיב יצא איתנו למלון ברמדה אחרי שניסו הכניס את העניין של לצאת למלון לפני משחקים. אנחנו יושבים ככה בלובי, מגיעה מלצרית, עלי מזמין בקבוק קולה זכוכית קטן, מפנק את החבר'ה, עוד בקבוק, עוד בקבוק. ואז מגיע חשבון. הוא רואה יצא לו איזה 150 שקל רק על כמה בקבוקי קולה קטנים. הוא קורא למלצרית, אומר לה, 'כנראה טעית, אני לא קוראים לי אלי, קוראים לי עלי'. הוא רגיל אצלו בשפרעם זה שלושה שקלים בקבוק קולה".

     

    כולם צוחקים.

     

    דאבל פס עם רונאלדו

     

    ובתוך כל החגיגה המחויכת הזו מסתתר סיפור מקצועי שהוא לא פחות ממדהים. בסגל הצנוע של הפועל חדרה משחק בלם ספרדי שגדל בריאל מדריד וזכה להתאמן אצל פאביו קאפלו וקרלו אנצ'לוטי המיתולוגיים. דוד מתיאוס בן ה־31 אמנם שיחק רוב הזמן בקבוצת המילואים (יש לו שלוש הופעות רשמיות בקבוצה הבכירה), אבל הוא זכה להחליף דאבל פסים עם הכוכבים הנוצצים.

     

    "זה מאוד שונה מריאל מדריד שהיא מועדון ענק, אבל מאוד טוב לי פה", אומר מתיאוס. "באתי למקום קטן עם אנשים טובים ושחקנים טובים. זה מועדון משפחתי. אני מרגיש כאילו אני משחק עם חברים בבית. כשאתה משחק בריאל מדריד, יש הרבה מאוד לחץ. כאן זה שונה. יש לחץ, אבל זו התנהלות אחרת. אנחנו קבוצה קטנה וצריכים להישאר בליגה הראשונה. 40 שנה חדרה לא הייתה בליגה הראשונה, ואנחנו יודעים שאם נשאיר את הקבוצה בליגה, זה יהיה הישג גדול בשביל האוהדים והאנשים המבוגרים שזוכרים את הימים ההם ובשביל כל העיר. זה הסיכוי שלנו להפוך את המועדון הזה לגדול יותר".

     

    לא נבהלת מהתנאים?

     

    "לא. המגרש שבו אנחנו משחקים הוא מצוין ומאוד מודרני, וגם מגרש האימונים בסדר. יש פה אווירה משפחתית. בריאל כל אחד נלחם על המקום שלו. כאן גם נלחמים, אבל האנשים שונים, זה לא אותם טיפוסים. אנשים חמים מקבלים אותך ומדברים בגובה העיניים. אם אני צריך לצעוק על אסי גומה אני אצעק עליו, באנגלית עדיין, אבל אני אגיד לו מה שאני דורש ממנו".

     

    גולן (מחייך): "הוא יכול לצעוק כמה שהוא רוצה, גם ככה הם לא מבינים אנגלית".

     

    אתה מספר לחברים חוויות מריאל?

     

    "התאמנתי בריאל עד גיל 24. ההופעה הרשמית הראשונה שלי הייתה בצ'מפיונס ליג נגד אייאקס ועוד שני משחקים בגביע הספרדי. זהו. יש שם כל כך הרבה שחקנים טובים, ולאנשים שגדלו באקדמיה של ריאל קשה להיכנס להרכב. הייתי הרבה פעמים על הספסל, אבל לא הצלחתי להיכנס להרכב.

     

    "התאמנתי עם כל הגדולים, כריסטיאנו רונאלדו, רוברטו קרלוס, מסוט אוזיל, ראול. עכשיו אני מתאמן עם עלי חטיב ואסי גומה וזה יופי. אתה לא יודע לאן הכדורגל ייקח אותך, אבל הוא מגלגל אותך למקומות הנכונים בשבילך. יום אחד אתה בטופ ועכשיו אתה במקום אחר. אני לוקח את זה כחוויה וניסיון מעניין".

     

    כשהחבורה החדרתית מתארגנת לצילום מגיע ראש העיר צבי גנדלמן. גנדלמן, אוהד מושבע שליווה את הקבוצה גם בליגה א', היה זה שהתעקש לפני ארבע שנים על איחוד בין הפועל חדרה להפועל גבעת אולגה, קבוצות יריבות עם איבה לא קטנה ביניהן.

     

    "היה לי ברור שחייבים איחוד", מספר גנדלמן. "במקום שתי קבוצות שיש בהן בעיקר חובבנות ופרטאץ' אנחנו חייבים ללכת על קבוצה מאוחדת שמשדרת מצוינות. הבהרתי להם שכראש עיר אני לא מתכוון לתמוך בשתי קבוצות, אבל החבר'ה אמרו: 'זה בא מהצבא, קיבוצניק כזה שאפשר לעבוד עליו. שיגיד מה שהוא רוצה, לא יקרה כלום והוא יתקפל'. שנה עברה והם לא קיבלו ממני גרוש. בסוף הרימו ידיים. הקמנו עמותה חדשה והזזנו את כל ההנהלה הישנה הצידה. התקציב הנוכחי של המועדון כולל ארבעה מיליון שקל לעונה כתמיכות עירוניות".

     

    יש תושבים שמעדיפים שהכסף הזה ילך לחינוך ולתשתיות במקום לקבוצה מקצוענית בליגת העל.

     

    "לא יהיה שמח ממני אם יבואו אנשי עסקים וייקחו את הקבוצה. העירייה תומכת בהפועל חדרה, אבל הקבוצה שייכת לעמותה פרטית שמנהלת אותה. יש 600־700 ילדים במחלקות הנוער של המועדון וזה חשוב לחינוך בעיר ולגאווה העירונית".

     

    עם כל הגאווה העירונית, מעל גנדלמן תלויה עננה: בתחילת יוני הוא נעצר בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. היו שחששו שההסתבכות הפלילית תשפיע על העברת כספי התמיכות העירוניות להפועל חדרה, ושהיא תתקשה לפתוח את העונה בליגת העל. מה שמסבך עוד יותר את העניינים היא העובדה שהעמותה שמנהלת את המועדון לא קיבלה אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות.

     

    גנדלמן מנסה להרגיע: "אל תחבר את העניינים הפרטיים שלי עם הסיפור של הקבוצה. העניין שלי נמצא בחקירת משטרה ואני סומך עליה שתעשה את העבודה. הפועל חדרה לא תיפגע. יש פה מדיניות של עירייה. גם אם יהיה ראש עיר אחר, אני מאמין שהוא ירצה להמשיך עם ההצלחה. למרות שאני אומר לך, ואני מודד את מילותיי: יש אנשים טובים במירכאות מתוך העיר שניסו לפגוע בקבוצה".

     

    למי אתה מתכוון?

     

    "לצערי הרב, יש ניסיון מצד גורמים פוליטיים בעיר להכשיל את הקבוצה. אני מקווה שגם זה יעבור וכל נושא רשם העמותות יוסדר, ואז הקבוצה תקבל את מה שמגיע לה".

     

    אתה עצמך גורם פוליטי.

     

    "אני כראש העיר קובע מדיניות. חלק מהמדיניות זה לתמוך בספורט. אבל יש אנשים שפועלים על מנת להפריע ולחבל בהצלחות של הפועל חדרה. למה? מתוך קנאה וצרות עין, פשוט כך. כי הם היו פה, ועכשיו הם אינם. כי הם לא רוצים בהצלחתו של צביקה גנדלמן. כי ההצלחה של קבוצת הכדורגל לא מאפשרת להם לישון טוב בלילה".

     

    אייל פבזנר, 39, תושב חדרה ופעיל חברתי, מציב סימן שאלה על נושא התמיכות העירוניות: "עיריית חדרה אישרה תמיכה של 4.5 מיליון שקל לשנת 2018 ועוד ארבעה מיליון שקל ערבות בנקאית. מכיוון שלעמותה שמנהלת את המועדון אין אישור מנהל תקין מטעם רשם העמותות היא לא יכולה למעשה לקבל את הכסף. אז למה לא להעביר את הכסף הזה לענפים יחידניים כמו ג'ודו, שחייה או התעמלות, או לתחומים כמו חינוך? מותר לעירייה להחליט שהיא תומכת בכדורגל, אבל אנחנו כבר מכירים את הסיטואציה שבה קבוצה מקצוענית מסתמכת בעיקר על כספי עירייה. זה לא עובד. הקבוצות האלה לא שורדות".

     

    החבר'ה מאולגה עצבנים

     

    ביום שני תארוז הפועל חדרה את התלבושות, הכפכפים והאווירה המשפחתית ותעלה לטדי, למפגש היסטורי בליגת העל עם בית"ר ירושלים. הפרויקט היוקרתי של משה חוגג חטף רביעייה במחזור הראשון ממכבי פתח־תקווה, ועכשיו מגיעה לירושלים המפתיעה מחדרה. גומה כבר מוכן: "תדע לך שכל אולגה אוהדי בית"ר והם מחכים לנו שמה עם אלות. יש לי חברים באולגה שהם אוהדים שרופים, לה פמיליה וכאלה. הם באים עצבנים אחרי התבוסה במחזור הראשון".

     

    גולן: "לפני המשחק אנחנו הולכים לכותל להתפלל ולשים פתק. גם עלי חטיב יבוא איתנו".

     

    חטיב מדליק את הלהבה עוד קצת: "אין שחקן ערבי ששיחק נגד בית"ר ולא שם לה גול".

     

    זלקה: "נעלה עם כל הערבים שלנו בהרכב ונביס אותם".

     

    ניסו: "כמו שאני מכיר אותך, עלי, אתה תהרוס את המאזן הזה".

     

    חטיב: "אני כבר שיחקתי שם לפני שש שנים עם מכבי נתניה. קיללו אותי, את אחמד סבע ואת פיראס מוגרבי. נגמר המשחק ומי נתן את הגולים? פיראס וסבע". ¿

     


    פרסום ראשון: 30.08.18 , 19:17