אז מה תקנו לחג?

1. אריק איינשטיין: שיר שחלמתי

בטח יש לכם כמה אלבומים של אריק איינשטיין בבית, אבל ככה עוד לא שמעתם אותם. "שיר שחלמתי" מאגד את 15 אלבומיו של איינשטיין מהסבנטיז, לצד דיסק עם בונוסים נדירים. מ"פוזי" ו"שבלול" שבראו את הרוק העברי, דרך "בדשא אצל אביגדור" ו"סע לאט" המופתיים ומשם לשיתופי הפעולה עם יוני רכטר ושם טוב לוי. הסאונד חלומי, והספרון המושקע יפרוט על בלוטות הנוסטלגיה.

למי: לכל מי שמתגעגע לזמר הלאומי. שזה כולם בעצם.

2. סי היימן ואלעד שודלר: שירים מבית אבא

את "כמו צמח בר" סי היימן ביצעה עוד בימי הרוק שלה. בהמשך היא הקליטה עם אביה דואט יפה ("ימינה, שמאלה והלאה"). עכשיו, כשנתיים לאחר מותו, נערת הרוק שבגרה מגישה מחווה מרגשת לאביה בעזרת אלעד שודלר ומשה לוי. בין היתר תמצאו פה את "סוס מעץ", "אני הולכת אלי", "אנשי הגשם" ו"חופים".

למי: לכל מי שמתגעגע לשירי נחצ'ה היימן, לא משנה באיזה פורמט.

3. יוסף צבי רימון ושלמה בר בן גוזי: עד כלות נפש ואחריה

אלבום חדש לשלמה בר, הפעם בלי חברי הברירה הטבעית מאחוריו. המילים של יוסף צבי רימון נעות בין פיוט לבין שירה ("חַי אֱ־לֹהִים! עֲדִי הָאֲדָמָה יְסַפֵּר זֹאת, וְעוֹקֵר עֵצִים בַּסְּעָרוֹת כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר"), הקול של בר ממשיך לטלטל וההפקה של נדב ביטון משדכת גיטרות חשמליות עם כלים מזרחיים אותנטיים.

למי: למי שמחפש מוזיקאים על־זמניים שלא מיישרים קו עם המיינסטרים.

4. שולי רנד: רצוא ושוב

עשר שנים אחרי "נקודה טובה", אלבום הבכורה המטלטל שלו, מגיש שולי רנד את המשכו המרשים לא פחות. הטקסטים עוסקים במשמעות האמונה: "דע בני אהובי" המופתי מזכיר ברוחו את לאונרד כהן. "הילד המשיח" עם הכינור היהודי נהנה מלחן סחוף, ו"צדיק" ו"הספינה" נשמעים כתפילה עממית. אלו ואחרים מרכיבים יצירת מופת שמתאהבים בה מההאזנה הראשונה.

למי: לאלו שמחפשים נשמה במוזיקה. ולא משנה אם הם מעבירים את החגים בים או בבית הכנסת.

5. אקו: אחת

ההיפ־הופ הישראלי חווה רנסנס בשנים האחרונות. אחרי שנצ'י נצ' וטונה הפכו למלכי הפלייליסט, מגיעה התשובה הנשית של אקו (מורגנשטרן, אם תציצו בתעודת הזהות שלה). שאנן סטריט, ששימש כאן כמנטור, תרם להפיכת "אחת" לאלבום בועט ואולדסקולי שכל חובבת (וחובב) הז'אנר ישמחו לצרף לפלייליסט הפרטי.

למי: יש לכם בבית מתבגרים שאוהבים היפ־הופ? זה בשבילם.

6. נסרין קדרי: לומדת ללכת

כשבוחנים את שליטת הפופ הים־התיכוני בפסקול הישראלי החדש, קשה שלא לשים לב למיעוט הזמרות המרכיבות אותו. גם מהפן הזה ההצלחה של נסרין קדרי מבורכת. ב"לומדת ללכת" היא מוכיחה שהיא כאן כדי להישאר.

מהבלדה "אלבי מעאק" דרך "קרנבל רק היום" הקלאברי ועד לקאבר המעודכן ל"גורל אחד" של עפרה חזה.

למי: למי שמתעניין בבשורה הכי מרעננת בפופ הים־תיכוני כרגע.

7. ישראל גוריון, אסף אמדורסקי וחברים שרים הדודאים

בקריירת הסולו שלו אסף אמדורסקי הלך הכי רחוק מהמחוזות המוזיקליים שבהם שחה אביו בני. כשהוא שב אליהם עם ישראל גוריון, החצי השני בדודאים, המעגל נסגר בצורה מושלמת.

הפרק השני, שבו מתארחים בין היתר יהודה פוליקר ("שי" המופלא), יהודית רביץ ורבע לאפריקה ("דבקה רפיח") ושלומי שבן ("סימן שאתה צעיר"), אפילו מוצלח מקודמו.

למי: קנו עותק לסבא וסבתא, ועוד אחד לעצמכם.

8. יוני רכטר: התכוונות

אחרי כוורת יוני רכטר היה אדם עסוק מאוד. הלחנה ("עטור מצחך" ו"הכבש השישה־עשר"), שיתופי פעולה (יהודית רביץ), ובעיקר - "התכוונות", אלבום הבכורה הנהדר שלו שיוצא עכשיו מחדש בתקליט ויניל (לצד אלבומו הראשון והמתוק של גידי גוב שאותו הפיק, שגם הוא זכה למהדורה חדשה). תמהיל מושלם של ג'אז ורוק מתקדם, הומור וקלאסיקות.

למי: לאלו שעדיין זוכרים אילו אלבומים גדולים יצאו כאן פעם.

9. שחר אריאל: שחר אריאל

כשלאבא שלך קוראים מאיר אריאל, הגיוני שכל מילה שתכתוב תיבחן בשבע עיניים. אולי בגלל זה שחר אריאל בחר באלבום הבכורה שלו להתרחק מהמורשת של אביו, ועמד יפה ביעד. ועדיין הרגע הכי מרגש פה הוא כשהם נפגשים ב"תמיד אתה איתי" ("זה ערגונות, זו התחכמות, זה כפרסלי אלביס").

למי: לאלו שמאמינים שהתפוחים לא נופלים רחוק מהעצים.

10. עמיר לב: חשמל מהשמש

הקהל שהולך עם עמיר לב כבר שנים ימצא ב"חשמל מהשמש", אלבומו היפה שיצא לאחרונה, את כל מה שאהב בקודמיו. הרוק הרזה והטקסטים שמשמשים פה לאנשים השקופים שרק לב מתייחס אליהם, עדיין כאן. הפעם הם מוגשים במעטפת אינטימית יותר – עם פחות קירות של גיטרות, אבל בכנות שקשה לסרב לה.

למי: לאלו שעדיין מאמינים ברוק העברי.