אביבית בר זוהר זוכרת היטב את היום שבו נולדה: זה קרה בגיל 27 בתחנת משטרה. "הכרתי בחור, התאהבתי בו נואשות. הבחור הזה, לא היה לו כסף לכלום, היה מלווה מחבר שלו סיגריות. לא רציני. אחרי שבועיים אמרתי שאני לא רוצה את הקשר הזה יותר, 'אתה לא מסוגל לקנות לי אפילו שוקולד בקיוסק'. אבל הוא היה מאוהב בי.
חשבו שתפסו את בוני וקלייד.
"אמרו, 'עשית שוד מזוין עם חבר שלך'. לבשתי מיני חום, עמדתי ואמרתי לחוקר, 'תסתכל על הדבר הזה ותגיד לי אם זה יכול לעשות שוד, ועוד מזוין'. אחרי 12 שעות הוציאו אותי באזיקים בידיים וברגליים והעבירו אותי מול הבחור. הטמבל הודה ואמר, 'רק תשחררו את אשתי הביתה'. מרוב שהוא היה מאוהב, הוא קרא לי אשתי. הוא הודה ששדד סניף של בנק הדואר, כדי להביא כסף שלא אפרד ממנו".
קיצוני. אז מיד נפרדת ממנו?
"בגלל הרגשות אשם נשארתי איתו שנה. אמרתי, 'הוא עשה את זה בשבילי'. לקחתי לו את שרון נהרי, העורך דין הכי יקר בזמנו לפלילי, והתחלתי לעבוד כברמנית, חוזרת עם רגליים נפוחות. הייתי צריכה להביא כסף הביתה – בשביל העו"ד, בשביל אוכל, בשביל כסף לשכירות של אמא שלו שלא היה לה כלום, ובשביל כסף למשפחה שלי. הבחור שוחרר עם אזיק אלקטרוני לבית של אמא שלו שחתמה עליו ערבות, אבל הוא לא רצה להיות שם אז ההורים שלי חתמו עליו ערבות 50 אלף שקל. כסף שאין לנו".
ואם הוא בורח?
"אני צריכה לשלם. הוא עבר לגור ברחובות עם אמא ואבא שלי ואיתי, ואני קרעתי את התחת כל השנה כברמנית, ומדי פעם הייתי טסה לצילומים בשווייץ לקטלוגים. ויום אחד מתקשר אליי חבר טוב שלי ואומר, 'אביבית, את יודעת שהוא במועדון?' הוא ברח מהבית של ההורים שלי למועדון כשהם חתומים עליו. למחרת חזרתי לארץ, הלכתי למשטרה, אמרתי, 'קחו אותו עכשיו, תעבירו את החתימה לאמא שלו חזרה, אני לא חיה יותר ככה'. העפתי אותו מהבית קיבינימט, הוא גמר אותי נפשית, טוטאלית".
עוד גבר בעייתי ברשימת הגברים שלך.
"ואז היה לי טוויסט בנשמה. אמרתי, 'תקשיבי אביבית, את לא פראיירית יותר של אף גבר. מעכשיו גברים יעבדו בשבילך. מרגע זה את יוצאת רק עם גברים עשירים. את לא רואה בעיניים, מביאה רק גבר עשיר הביתה. את לא עובדת, ובטח לא עובדת בשביל אף אחד יותר. ביי. ואז נולדה אביבית בר זוהר".
× × ×
את לא נולדת גולד־דיגרית. בר זוהר אולי יצרה לעצמה את את התדמית הזאת, אבל מאחורי הריסים הארוכים מסתתר סיפור עם כל המרכיבים שהפכו אותה למי שהיא היום. אהבות סוערות שהסתיימו במריבות וקנאה, ילדות בבית עם המון אהבה אבל מעט מאוד כסף. נערה עם חלומות גדולים שרוצה את כל מה שלא היה לה כילדה.
לפני שנולדה מחדש כבחורה שטורפת גברים עם כיסים עמוקים, בר זוהר נולדה במזכרת בתיה לאמא אתי ואבא משה, יוצאי מרוקו ותוניסיה. בהמשך המשפחה עברה לרחובות, ושם גדלה. האחות הרביעית במשפחה שכוללת אח בכור וארבע אחיות נוספות. בית דתי, מסורתי. "הייתי מתלבשת צנוע מאוד, חולצות סגורות, מכיתה א' עד ו' בבית ספר דתי, באולפנה עם חולצה תכלת מכופתרת, חצאית ארוכה כחולה וצמה".
מבית ספר היא לא זוכרת כמעט כלום, את התקופות הבודדות בלי החברים ניסתה להדחיק. "רק זוכרת שבכיתה ג' טבעתי. לקחו אותנו ליום כיף, והמורה שלי, רבקה סמפולינסקי ז"ל הצילה אותי. יש לי 500 בגדי ים, אבל עד היום אני לא נכנסת למים".
אמא שלה עבדה כגננת ואביה כקבלן בניין. "קבלן מאוד גדול בזמנו. הוא בנה את האולם אירועים הראשון ברחובות, אולם שלו. באמצע הבנייה הוא נפל מפיגום ונפצע, היה בכיסא גלגלים. ככה הסיפור התחיל. בגלל הפציעה הוא פחות עבד, נכנס לחובות והתחילה פשיטת רגל והוצאה לפועל. הייתה לנו וילה במזכרת בתיה עם דונם שטח, והוא היה צריך למשכן אותה כי היו לו חובות מאוד גבוהים. אז יום אחד באו הוצאה לפועל, ותוך כמה ימים הוציאו אותנו ולקחו את הבית", היא מספרת עם דמעות בעיניים. "אני חושבת שהייתי בת 12. זה היה דבר נורא, אין משהו יותר גרוע מזה. אני לא ממש זוכרת את זה, כנראה מחקתי את זה. הלכנו והשכרנו דירה".
יצאתם מהווילה לדירה פשוטה יותר.
"דירה קטנה. שתי מיטות קומותיים בחדר לארבע האחיות ועוד חדר של ההורים. אבא היה פצוע וטיפלנו בו, והוא היה מקבל כסף מביטוח לאומי. המצב נהיה קשה אבל זה לא רק הכסף, זו תחושה – כשבן אדם נמצא למעלה, ופתאום מורידים אותו למטה, זה הרבה יותר קשה מאשר בן אדם שהיה למטה כל החיים".
איך החיים השתנו?
"בגיל 12 הלכתי עם אמא שלי ברחוב ורציתי פחית קולה. היה לה ארנק שחור, קטן, היא פתחה את הארנק ולא היה לה לקנות לי פחית קולה. וזהו. לא הלכתי לחוגים, לא יצאתי לטיול לפולין, כי אין כסף. אני אמרתי, אין מצב בעולם שאני אתן לאמא שלי ולאבא שלי להסתובב בלי כסף בארנק. ידעתי שאני הולכת לעשות כסף".
איך התחלת לעשות כסף?
"אני חולה במחלה שנקראת fmf, קדחת ים־תיכונית. המערכת החיסונית שלי לא תקינה. זה לכל החיים. בחורף הייתי הרבה בבית כדי לא להידבק במחלות ולמדתי מאמא אתי איך לבשל ולאפות. בגיל 14 התחלתי לאפות עוגיות, להסתובב ולמכור, וגם לחלום שאני אהיה מפורסמת. בגלל החוויה הזאת בילדות אתם יודעים מה קורה לי היום במסעדות? אני מזמינה את כל המנות הראשונות בתפריט. אני צריכה שפע. ואני בכלל לא אוכלת הכל. אבל אם אין לי שפע אני לא יכולה".
מה היית עושה עם הכסף מהעוגיות?
"קונה אוכל ליום שישי, מביאה להורים שלי. זה עזר לחיות כמשפחה נורמטיבית, שחיה בכבוד. אני גדלתי עם המון אהבה. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת".
בכיתה י"א עברה לתיכון חילוני ובהמשך זכתה לתואר מלכת החן "של רחובות, יבנה, נס־ציונה והסביבה". שירתה כפקידה פלוגתית בגדוד 13 של גולני, "בחורה יחידה, בין 70 ל־100 גברים בפלוגה, חלום". היא צוחקת. דקה אחרי השחרור החליטה להצטרף לצוות בידור באילת. וכאן מתחיל הסיפור המסובך והארוך שלה עם גברים.
"יום למחרת השחרור אני עם מזוודה. בא לאסוף אותי בן אדם עם משאית. הלבישו אותי בכל מיני תחפושות, אמרתי, זה לא בשבילי הדברים האלה. יצאתי לבלות באיזה מועדון, אח של הבעלים התחיל איתי ואמר, 'אולי תבואי, תהיי ברמנית פה?' שלחו אותי לקורס מזורז של שבועיים. שם הכרתי את שירי מימון. היינו עובדות יחד במועדון, היא רקדנית על הבר ואני הברמנית של קומת ה־VIP למעלה. ישר VIP שמו אותי. היה לי לקוח, שותה בירה שעולה 24 שקלים, משאיר לי שטרות של מאתיים. עודף של 176 כל הזמן אלי. הייתי עושה 20־25 אלף שקל בחודש ונהנית, מבזבזת וגם שולחת להורים שלי. פעם ראשונה שהרווחתי סכום כזה וזה היה בזכותי, הייתי צוחקת, קורנת, מצחיקה, אנשים היו באים בגללי. הייתי מתלבשת חושפני, כי היה בא לי להיות חופשייה, לא בשביל הטיפים. זאת כבר הייתי אני".
גברים הציעו דברים?
״לצאת איתם, כל הזמן. אחרי שנה בערך אני נכנסת לגלידה בראשון־לציון ורואה מוכר גלידה מאחורי הדלפק, ופרפרים עפו באוויר. הוא ואבא שלו הבעלים של הרשת. אבל לא ידעתי את זה, לא חיפשתי מישהו עם כסף. התאהבנו. אחרי כמה זמן הוא החליט שאני עוזבת את אילת".
הוא החליט?
"כן. עברתי לגור איתו בראשון־לציון. פנטהאוז מהמם בשכונה חדשה. הוא לא רצה שאני אעבוד. סוף כל סוף אני לא עובדת, קונה לי בגדים, תכשיטים, נהנית, עוד לא הייתי מופרעת אז, אז כל היום הייתי מטיילת ומדברת עם ההוא וההוא. היה לי משעמם, בשביל זה דיברתי. והוא היה מתעצבן. יום אחד הוא אמר לי, 'את לא יוצאת'. הוא היה הולך לעבודה ונועל עליי".
מה?
"כן, נעל אותי בבית. בהתחלה היה לי סבבה, ראיתי טלוויזיה, אכלתי, שתיתי, הכנתי אוכל והוא תמיד היה בא לאכול צהריים ונשאר איתי. אבל הוא היה קנאי אובססיבי ומירר לי את החיים, עד שהחלטתי שלא מגיע לי. השלב הבא היה 'ביי'. אמרתי לו שאני לא רוצה יותר את החיים האלה ואני הולכת. היו סצנות, צעקות, עצבים, בלגן. התקשרתי לגרוזיני, החבר הכי טוב שלי, אמרתי לו שיבוא לקחת אותי כי הוא נועל את הדלת. גרוזיני בא ממש בבוקר לפני שהוא נעל אותי, ולקח אותי עם המזוודות. וזהו, חזרתי לבית של ההורים שלי".
בלי כרטיס האשראי ההוא.
"לקראת גיל 23 פתחתי קונדיטוריה. קראו לה 'האופה היפה'. 'כשטעם ויופי נפגשים', זה היה הסלוגן, עם תמונה שלי על כל האריזות. 40 מ"ר, בוטיק, כל הכנסים של העירייה היו אצלי, אייל גולן היה קונה אצלי, ראש העיר, המון אירועי חברה". אחר כך הגיעה עוד התאהבות סוערת, הפעם במישהו שאין לו צורך להלוות מאחרים.
"הוא היה בחור מאוד בעייתי, מתעסק בהלוואות, היה לו עסק של צ'יינג'. לא צווארון לבן אבל היה לו הרבה כסף. מאדו אהבתי אותו, היינו יחד שמונה חודשים. בהתחלה הוא לא היה בעייתי. אחרי זה התחילה קנאה אובססיבית ברמות מאוד קשות. הייתי יוצאת איתו למועדונים, הוא היה בא עם שני מאבטחים. לא כיף. פעם אחת הוא כנראה עשה קוק – לא לידי, הוא ידע שאני לא מרשה. אני אנטי־סמים, מעולם לא ניסיתי, סחית של החיים. וכנראה היה לו מין דאון כזה. סיפרתי לו שדיברתי עם ההוא למטה במכולת, כי רציתי לקנות משהו, הוא תפס עליי קריזה, תפס אותי מהצוואר, גרר אותי, זרק אותי למיטה. זה היה רגע קשה. וזהו, והחלטתי שאני לא שם יותר גם".
את המלווה בריבית החליף חנון פולני. "שאהבתי בטירוף. עשיר מאוד, יהלומן. הוא התאהב בי, היה שולח פרחים כל היום הביתה לי ולאמא שלי. כל היום מתנות לשתינו, כאילו חיזר אחריה. עברנו לגור ביחד ברחובות, ואמא שלו לא יכלה לראות אותי. תוך כדי שאני איתו, ניסו להכיר לו בנות מהמעמד שלו. אני לא OLD MONEY. אני רק לוקחת לו MONEY MONEY. עשיתי פאן שלא היה, מתנות של החיים כל היום. כל היום פינוקים. פעם אחת הוא סגר לי את פקטורי 54, ואמר להם, אתם רואים אותה? כולכם עכשיו לא עוזבים אותה. מה שהיא רוצה".
איך הרגשת שהוא עושה את המחווה הזו עבורך?
"נהדר. אחרי מה שעברתי עם ההוא... הכל היה נהדר. פשוט להתחיל ליהנות מהכסף של גברים, זה היה הדבר הכי כיף בעולם. סוג של נקמה. הוא היה בן זוג שלי, מה אני צריכה לתת לו כבר בתמורה? אני כבר אוהבת אותו, הכל טוב. היה לי כל כך כיף, גם מאוד אהבתי אותו. ובסוף נפרדנו. ואז חזרתי לדבר עם ההוא הבעייתי מהצ'יינג'. חזרנו און – אוף כזה. סתם. לילה אחד, זה היה בשתיים בבוקר, הוא היה אצלי ועיצבן אותי. העפתי אותו קיבינימט מהבית כי הוא הביא לי את הסעיף, הוצאתי אותו החוצה, נעלתי את הדלת. הוא הלך לאוטו, הוציא נבוט ובא לשבור לי את הדלת".
טוב, זו העבודה שלו.
(צוחקת). "סיפור אמיתי. בשתיים וחצי בלילה – טח, טח, טח. ובמקביל, כמו ממטה קסם משמיים, הייתה בטלוויזיה פרסומת לאודישנים של 'האח הגדול'. בזמן שהוא מנסה לשבור לי את הדלת, אני מסתכלת למסך ואומרת, 'אלוהים, אולי אני אירשם ל'האח הגדול'. הוא לא ימצא אותי בחיים, זה בית שאי־אפשר להגיע אליו. הוא לא יכול לפרוץ לשם. אולי זה הזמן שלי לברוח פשוט מכל הסיטואציות שקורות לי. בינתיים, איימתי עליו שאני מזמינה לו משטרה. שמע משטרה, ברח. שלחתי להם מייל, למחרת בעשר בבוקר אני מקבלת טלפון מההפקה, את יכולה להגיע היום ב־12?"
× × ×
וככה היא פרצה לחיינו, בעונה הרביעית של 'האח הגדול', כנמסיס הגדולה של ליהיא גרינר. בשיאה של היריבות הזו בר זוהר, 36, סולקה מהחתונה של גרינר. גן עדן לחובבי הטראש. כל זה הביא איתו בעיקר הזמנות להשקות ופרנסה למדורי הרכילות. אבל אביבית המציאה את עצמה מחדש. שנונה, רהוטה, מודעת לעצמה, שואפת להיות גורו של העצמה נשית.
היא החלה להעלות סרטונים לרשתות החברתיות עם טיפים, מאיך למצוא גבר ועד איך להפוך אותו מאושר. אמ;לק: תהיי מטופחת, תבשלי לו ותעשי איתו סקס. ככה הוא לא יבגוד. בר זוהר הפכה לתופעה ויראלית, כשמצד אחד היא מעוררת ביקורת בגלל העצות האיך לומר לא מאוד פמיניסטיות, ומצד שני היא צוברת מעריצים, בזכות טונות של חן, המון הומור וקסם אישי. הסטוריז שלה באינסטגרם - 257 אלף עוקבים - הם כיף טהור. היא גם עשתה, כמובן, את העונה הנוכחית של 'האח הגדול'.
"אחרי הפעם הקודמת ב'האח הגדול' יצאתי עם בחור, ילד שמנת מצהלה. בן 23, הוא היה ממש צעיר ממני. והיינו ממש מאוהבים, אבל הוא היה מטמטם לי את החיים. עשיתי לו רשימת מכולת יום אחד. מאמי, לך לסופר, תקנה שישיית מים מינרליים, במבות, ביסלי ומזגן. הוא אומר לי, לא הבנתי. אני אומרת לו, אני צריכה מזגן לחדר שינה, כי בדיוק עברתי לדירה חדשה. מזגן? מאיפה אני אקנה עכשיו מזגן, אני הולך לסופר. אמרתי לו, שמעת מה אמרתי? מזגן. מסכן, הלך, תוך שעתיים הביא מזגן ואיש טכני שחיבר לי. וגם את הדברים מהסופר".
למה נגמר?
כי אי־אפשר עם האובססיה. נפרדנו, הוא עבר לגור בארצות־הברית, בחו"ל, יש להם בתי מלון שם, והוא הציע לי הצעה מטורפת. התקשר לאחותי העורכת דין, אמר לה, בואי תעשי לנו חוזה. לחודש ניסיון, תקבלי ארבע דירות על שמך, פה. מאתיים אלף דולר דירה. בחו"ל, לא בארץ. אם אני רק באה לחודש. אם כיף לך איתי ואת רוצה להישאר איתי, אנחנו נתחתן ונעשה הסכם שמה שתרצי. הכל. הוא היה בן יחיד, לא היה לו כלום, והיה לו אמא שהוא לא מסתדר איתה, ואבא קשה".
מה אמרת?
"לא טסתי. לא הייתי מאוהבת בו".
מה עמדתך לגבי סטוצים?
"אני לא שוכבת עם אף אחד סתם. קודם כל יוצאים, מכירים, למסעדה, הולכים לסרט, הוא שולח הפתעות, פרחים, פתקים, חיזורים. בחיים לא עשיתי סקס בפגישה ראשונה. נשיקות כן, אני נשקנית, כל היום רוצה להתנשק. לא הייתי יוצאת עכשיו עם גבר שאין לי אליו משיכה. אני בחורה מאוד מינית. אף פעם לא יצאתי עם מישהו מבוגר, כולם צעירים ממני. אם אין לי משיכה אני לא שם. זה לא חשוב כמה כסף יהיה לו. קיבלתי הצעות מהמון אנשים מאוד עשירים, מאוד מפורסמים ומאוד זקנים ואני לא שם. אם אין לי תשוקה ואני לא קופצת על גבר כשהוא בא הביתה".
מה את עושה להם שם שמציעים לך ארבעה בתים?
"אני לא יכולה לגלות. אחותי אומרת שיש קבוצת תמיכה לנפגעי אביבית. אני מאוד מינית. מאוד טוטאלית לגבר שלי. מאוד נכנסת לזה. לוקחת את הגבר הזה והופכת אותו לכל עולמי. אני כל כולי שלו ובשבילו. קמה, מבשלת לו, סקס על הבוקר, מקלחת את הגבר שלי, אני דואגת לו, לוקחת את העוף ומוציאה לו את העצמות, הגבר שלי זה הפינוק הכי גדול בעולם. אני מאוד נהנית להיות פנטזיה. להיות האישה הסקסית הזאת שגברים אומרים, וואי, איזה יפה, איזה סקסית, איך היה בא לי לצאת איתה, להיות איתה. זה מרים לאגו. אני לא לבושה רגיל, אין דבר כזה נכנסת עם טרנינג למיטה".
מה יקרה אם תיכנסי עם טרנינג למיטה?
"אין לי טרנינגים בבית. כשאני נכנסת למיטה עם הבן זוג שלי, אני עושה לו הצגה, כמעט כל לילה. יותר משההנאה שלו, זה הנאה שלי. יש לילות שאני עייפה, אז אני, אתה יודע, עם תחתון רגיל וחזייה, בלי ההצגה".
זה הצגה או אמיתי?
"אני לא דמות. אני אביבית. אני לא משחקת דמות. זאת אני. זה החיים שלי".
× × ×
ברגע אחד אביבית החליטה לעשות קאט, היא אמרה אריוודרצ'י לחברים בארץ ועלתה על מטוס לאיטליה. "הייתי שם שנה. טסתי לגור שם וליהנות מחיי, היה לי מאוד קשה פה, כל הטוקבקים בארץ וכל מיני דברים שהרגשתי שקשה לי. הכירו אותי כאביבית טראש, כאביבית ציצי, כאביבית טוסיק נטו. אני לא הבן אדם היחידי במדינת ישראל שמצטלם עם תחתונים וחזייה. בר רפאלי עושה את זה יפה מאוד, כל הבחורות וכל הדוגמניות במדינת ישראל עושות את זה יפה מאוד". באיטליה יצאה עם אונקולוג. "אנג'ל, אחד החתיכים שהיו, אל יווני. אהבתי אותו גם מאוד, נפרדנו. בהתחלה רציתי שהוא 'קט היז דיק' ואמרתי לו, 'קט יור דיק'".
שיחתוך?
"שיעשה ברית מילה, שיתגייר. בהתחלה הוא לא רצה, אחרי זה הוא היה מוכן לחתוך, אבל אני כבר הלכתי".
שם גם הייתה אפיזודה רומנטית עם הכדורגלן מריו באלוטלי, שנגמרה סופית אחרי שהוא תקף אותה באלימות במועדון. "הוא תפס לי את השיער והוריד אותי לרצפה". עוד תקרית אלימה היתה לה שוב גם בישראל. "בחור שיצאתי איתו, סיפור קשה. יוצאת עם הבחור שבועיים, לא בא לי טוב אחרי שבועיים, הביא לי עצבים. אמרתי שאני לא רוצה להיות איתו. זה היה בבית שלי בתל־אביב. ילד שמנת, פולני, אני לא יודעת מה רוצים ממני הפולנים האלה, הוא תפס קריזה, התחיל לשתות בקבוק גרייגוס. אני אומרת לו, 'טוב, אני רוצה שתלך'. הוא אומר לי, 'אין ללכת'. אמרתי לו, 'תצא לי מהחיים'. העיף את כל הכוסות במטבח לרצפה. מסטול. העיף את הפלזמה על הרצפה.
"ואז התחיל לקחת סכין והתחיל לחתוך את עצמו. מהר רצתי ונעלתי את עצמי בשירותים. שבר לי את הדלת של השירותים, גרר אותי עם השיער על הרצפה למקלחת, פתח עליי מים, שאני יש לי חרדת מים, וניסה כאילו להפשיט אותי כדי להיות איתי. הוא חבר שלי, בסדר, אבל לא רוצה אותו. הוא לא הצליח. ברחתי לחדר אחר. אני בוכה וצורחת, וכולו דם גם. תוך כדי הרדיפה, כשהוא מסטול וגמור, הצלחתי לקחת פלאפון ולנעול את עצמי בעוד חדר. התקשרתי לחבר שלו שיבוא עכשיו, כי אם לא, קורה פה אסון. באו משטרה, צילמו את כל הבית, היה סיפור".
היו גם סיפורים טובים יותר. "ואז הגיע האקס האחרון שלקח אותי ל־30 מדינות בעולם בשנה. צחי, מיליארדר. הבעלים של חניוני הצלחה. למעלה ממאה חניונים. הוא עשה לי הצגה בקולומביה. שכר לי וילה, הטיס די־ג'יי פרטי מפנמה, רק לנו, כשאנחנו בבריכה. אב בית, שתי מסאג'יסטיות, מנקה, נהג צמוד ושפית. וטיולים של החיים. ומשם ללונדון וניו־יורק ומונטה קרלו במסוק פרטי, ואיזה בלגן".
מה הכי קיצוני?
"טסתי לתאילנד לעשות את הניתוח טוסיק שלי. היה לי עוזר אישי צמוד, נהג צמוד, מנקה צמודה, הכל צמוד. והוא פשוט פוצץ לי את החדר במתנות, עשה לי 13 משלוחים מכל המדינות בעולם. פרחים מכסף טהור מהולנד, כאלה. הזיה".
ומה זה ניתוח טוסיק?
"נמאס לי לעשות סקווטינג. כמה אפשר להתכופף, לעלות, להתכופף, לעלות? עושים ניתוח, שמים סיליקון והטוסיק לא זז. מכניסים 500 סי סי לכל צד וביי".
הרף שלך עלה אחרי כל הדברים שקיבלת?
"כן, יהלומים, תכשיטים, מתנות, תיקים, כלום. זה כבר לא ריגש אותי. אתה יודע מה זה שאתה מקבל משהו, שלבחורה אחרת זה נראה עצום, ואני אומרת תודה, נשיקה, מעלה לסטורי וזורקת את זה בחדר".
× × ×
חברו ביחד את כל מה שהמחזרים של בר זוהר קנו לה אי פעם. עכשיו תכפילו בארבע. זה מה שמגיע לה לקבל על השתתפותה בעונה האחרונה של 'האח הגדול' שהסתיימה בשבוע שעבר ברשת 13. בר זוהר נכנסה לבית באמצע העונה שהייתה עד אז די מנומנמת. תחילה באופן זמני לכמה ימים בלבד. אבל היא העירה את העונה לחיים, והוחזרה לשם, הפעם עד הסוף. קווי העלילה המרכזיים: ידידות ותמיכה לא ברורה באלי זרקה - האיש המעצבן בעולם, ומריבות עם הנמסיס סימה בכר. בכר לא אהבה את הטיפים של אביבית למציאת גבר, והטיחה בה עלבונות ששיאם היה במריבה קשה לצפייה. בר זוהר ספגה את העלבון הקשה בשקט, כל הדרך אל הגמר, תוך שהיא הופכת לחביבת הקהל. "אמרתי לה, 'סימה, אני מעדיפה באופן אישי לסתום את הפה, כדי שהחיים שלך לא ייהרסו'. זה לא נקרא איום כמו שהיא אמרה. זה נקרא לשמור עליה. לא רוצה להגיד לה את מה שאני יודעת. נטו".
דווח ששכרת חוקרים פרטיים.
"שקר וכזב. לא לקחתי שום חוקרים פרטיים. כל מה שאני יודעת זה מאנשים שמסביבי".
על מה?
"לא חשוב מה. אנשים שאמרו לי דברים שהם ודאיים וזה שלי עכשיו, אני לא מתכוונת לחשוף. אסכם את סימה במשפט, כי אני מה זה לא מעוניינת לדבר עליה. את מה שהיא מסתירה אני אומרת בגלוי. יבואו ויגידו לי, 'אביבית, למה את אומרת שאת יוצאת רק עם גברים עשירים?' היא התחתנה עם גברים עשירים. בעלה האחרון מאוד עשיר. מיליארדר".
היה, לפי מה שהיא אומרת, הם עברו משבר כלכלי.
"היה. בסדר. מי שהיה במשבר לא גר במגדלי יו ועם אופר וטסה כל הימים – די, נו די. אני לא אוהבת את הצביעות הזאת. בסוף, מה שאני קיבלתי מהתוכנית הזאת זה את גאוות ואהבת הנשים. ואם הייתי צריכה לסבול את מירב וסימה, ובסופו של דבר גם אדל, על מנת שבסופו של יום אני אקבל אהבה כל כך עצומה מנשים ‑ זה שווה את זה".
תגידי, כמה שעות את משקיעה באיפור ושיער לפני שאת יוצאת מהבית?
"יש לי מאפר וספר שמגיע כל יום".
וכשאת מסתכלת היום על אביבית של פעם, הבלונדינית, לפני הניתוחים, מה את חושבת עליה?
"אותה אביבית. מלא נשים בישראל עושות היום ניתוח כלשהו. וזה לא בושה, ואני רוצה להגיד את זה בגאווה, שאם את לא מרגישה נוח, חלק בך, בעצמך, ויש לך את היכולת - תעשי. וזה אומר שאביבית בר זוהר היא לא הבחורה היחידה שניתחה את עצמה, בואו. כולם, מתחבאים מזה. וזה ממש לא".
את ניתחת כמה דברים.
"כולם ניתחו כמה דברים. אני עשיתי אף, עשיתי ציצי, עשיתי טוסיק ועשיתי הגבהת שפתיים. הגבהה. ולא ניפוח, זה שונה. בבית האח, כל הבנות היו מנותחות. כולן עשו שם שפתיים, כולן עשו שם אף, כולן עשו שם ציצי, אבל על מי נופלים? אביבית. את סימה שאלתם על הניתוחים?"
כן, היא אמרה שהגדילה את החזה ועשתה שפתיים.
"אה, ומה עם הפנים? אתם צוחקים עליי? זה הזרקה קשה. אבל היא בוחרת להכחיש. אז אני לא מכחישה שום דבר. כי אני לא מתביישת במה שעשיתי, אני לא מתביישת במה שנהייתי ואני לא מתביישת באיך שאני נראית. ואני באמת לא חוששת מלידות ומסימני מתיחה, או מלהשמין, או מזִקנה".
מה גרם לך להתחיל לעשות סרטונים?
"עשיתי סתם סרטון לבן זוג שלי אז, צחי. סתם שכבתי במיטה עם עצמי. לא הבנתי מה קרה כשהתחילו את הסרטון הזה. ומפה התחיל כל הקריירה הזאת של הסרטונים".
וזה תפס חזק.
"כן, יש מאות חיקויים לסרטון הזה. התחילו להזמין אותי לראיונות על העניין הזה של אישה מטופחת, מתוקתקת. הדבר הזה הפך להרצאות. אני עושה מלא הרצאות. בנות, ארוחת ערב חלבית, שמפניות, מסיבות רווקות, הרצאות בבתים. כל מיני קבוצות כאלה שמתאגדות ולוקחות אותי. עשרים דקות ראשונות זה הסיפור חיים שלי, איך הגעתי למה שאני היום, אחרי זה אנחנו מדברים על נשיות, על זוגיות, על שאיפות, על הגשמת שאיפות".
בעצם, ממה את מתפרנסת?
"אתם יודעים כמה אני לוקחת להרצאה? 12 אלף".
להרצאה של עשר בנות?
"לא. להרצאה של 100 בנות. של חברה. יש לי כמה כאלה בחודש, אני לא צריכה לעבוד יותר מזה. לפני כן הייתי עם צחי שנה ומשהו שרק טיילתי, אז מי יכול לעבוד? מי רצה גם".
את מדברת הרבה על העצמה נשית, מצד שני - הטיפים, לבשל לגבר כדי שיישאר וכו', לא מתיישבים עם זה כל כך.
"כשאני מדברת על העצמה נשית, זה אומר שאישה מבחינתי צריכה לדאוג קודם כל לגבר שלה. אבל מצד שני, אני גם תמיד אומרת, שגבר שהופך את האישה שלו למלכה, אוטומטית נהפך למלך. זה אומר שזה חייב להיות דו־צדדי. כשהייתי עושה לגברים שלי דברים, מלכת אנגליה הייתה קטנה לידי".
אוקיי, נניח ונסכים, במבחן הזמן, לאישה שהולכת לעבודה אין זמן בכלל לבשל, להשקיע כל כך בטיפוח הגוף.
"כן, זה עניין של זמן. אבל לי יש הרבה זמן, אני שונה בזה. חוץ מזה, לא אמרתי להיות מטופחת במיליון אחוז. לשים מייק־אפ ואודם קצת ולסדר את השיער, זה בדיוק שעה ביום. שעה ביום לא תקדישי לגבר שלך? אז חבל".
אבל למה לגבר שלך ולא לעצמך? זה לעצמך.
"זה גם לגבר שלך. כשאת בזוגיות, את לא לבד. אתם ביחד".
יכול להיות שבסוף־בסוף לא יהיה לך בעל עשיר, אלא את תהיי האישה העשירה?
"יכול להיות מאוד, ואני רוצה להגיד שאני עובדת קשה בשביל הכסף שלי, הכסף שלי לא בא לי בקלות ואני מתכוונת לפתוח חברת קוסמטיקה. היום אני יוצאת עם גבר שהוא לא מיליונר".
חושבת כבר על ילדים?
"מאוד רוצה. היום אני חושבת רק על להביא ילדים ואני חושבת איך אני עושה את זה כרגע. החלטתי החלטה, שאם אני מגיעה לגיל 37 וקצת, ואני רואה שלא, שאני לא מתאהבת או לא זה, אני עושה ילד".
איך?
"אתם רוצים רשימה של גברים שרוצים לתת לי זרע? יש לי כמויות. זה יהיה עם גבר מאוד עשיר, שאני יכולה לעשות איתו אם אני רוצה. בלי שנהיה זוג. ילד וביי. יכול להיות גם אולי נהיה – אני לא יודעת. אני מקבלת הרבה הצעות להביא ילדים. גברים שרוצים שיהיה להם עיניים כחולות כמו שיש לי".
