"התגייסתי כסוכנת למשימה כי מניסיוני האישי, אני פשוט מתעבת סרסורים. לא פחדתי לרגע. פשוט רציתי להכניס לכלא את האנשים האלה שסוחרים בנשים, מנצלים אותן ומרוויחים כסף על חשבון הגוף שלהן ועל חשבון הבריאות הנפשית והפיזית שלהן". הדוברת היא יוליה (שם בדוי), אישה אמיצה אחת מבלארוס שהפילה ביולי האחרון את הרשת הבינלאומית שסחרה בנשים מארצה לצורך העסקתן בזנות בישראל. לצורך כך היא עברה בעצמה את המסלול שעברו קורבנות הרשת והפכה בפועל לסוכנת הזרה הראשונה שמשטרת ישראל הפעילה אי פעם לצורך פיצוח פרשה פלילית על אדמתה. עכשיו, בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" המתקיים בסקייפ ובעילום שם, על מנת להגן על חייה, מספרת יוליה, בעצמה אישה בזנות, על הפרשה שזכתה לשם הקוד "שערי שמיים", והתקיימה בשיתוף פעולה מלא בין האינטרפול, משטרת בלארוס ומשטרת ישראל.
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
1. שיחת טלפון מבלארוס
המידע הראשוני שהגיע מבלארוס בחודש יוני היה דל יחסית, אבל נשמע מדאיג. גבר ישראלי כבן 57, המתגורר בחודשים האחרונים יחד עם רעייתו בבירה מינסק, עומד על פי החשד בראש רשת בינלאומית לסחר בנשים. את קורבנותיו הוא מאתר באתרי היכרויות באינטרנט וגורם להן לעזוב את ארצן ולהגיע לישראל לשם עיסוק בזנות.
"היה לנו מידע על החשוד המרכזי אבל ביקשתי ממשטרת ישראל לחקור עבורנו מי חברי הרשת ומי משתף איתו פעולה בארץ", מספר השבוע נצ"מ דימטרי, סגן ראש המדור למלחמה בסמים וסחר בבני אדם במשטרת בלארוס, שניהל שם את התיק.
שיתוף הפעולה בין שתי המדינות החל מיד. החקירה, שהתנהלה תחת איפול כבד מחשש להדלפות, הוטלה על ימ"ר נגב, שם הוקם מיד צוות חקירה מיוחד שכלל את רפ"ק תמיר אבטבי, רס"ב דימה ליפוביץ ורס"מ אייל סבן.
"קיבלנו ממשטרת בלארוס שם של מוביל חקירתי", מספר רפ"ק אבטבי. "חקרנו, והתברר שמדובר ב'קוף', איש קש ששימש כ'חתן' של אחת הנשים שנכנסו לארץ בתחילת מאי. גילינו שאותה אישה הגיעה לכאן באשרת תייר ובתחקור שנערך בביקורת הגבולות בנתב"ג מסרה את פרטיו של תושב דרום הארץ, שאצלו, כביכול, היא הייתה אמורה להתארח. משם התחלנו לבדוק עם מי הוא נמצא בקשר ואצל מי הוא עובד".
ומה גיליתם?
"הבנו שיותר מאדם אחד מעורב בפרשה ושמדובר ברשת היררכית שחבריה — כולם יוצאי ארצות חבר העמים — מתגוררים בישראל. לכל אחד מהם היה תפקיד מוגדר בשרשרת: מאיתור הנשים וגיוסן בבלארוס — ועד להבאתן לארץ והעסקתן בזנות".
כך, לדברי אבטבי, פעלה הרשת: הנשים אותרו על ידי מי שהמשטרה מגדירה כראש הרשת בבלארוס, ונדרשו תחילה לקיים איתו יחסי מין, כדי, לדברי אותו אדם, "להעריך את שוויין". בתמורה לכל אישה שהצליח לגייס, קיבל אותו אדם 500 דולר מהסוחר הישראלי.
הסוחר, בתורו, מכר כל אישה כזאת תמורת 2,000 דולר לסרסור הישראלי, שהוא זה שדאג להביאה לארץ והפעיל כוורת אנשים משלו סביב העסקתה.
כל אחת מהנשים נכנסה לארץ באשרת תייר, כשהיא מצוידת במספר טלפון וצילום תעודת זהות של "חתן" פיקטיבי שכזה, שהמתין לה בשדה התעופה במטרה להונות את רשויות האכיפה בכניסה לארץ. "הסידור היה שאם היא עוברת תשאול בביקורת הגבולות, היא מספרת שהיא הגיעה לבקר את הידיד/חבר שלה ולהתארח אצלו", מסביר רפ"ק אבטבי. "ואם הם יבקשו במקרה לתחקר אותו, הוא עומד שם מוכן ומזומן למשימה".
ומה היה השלב הבא?
"בשדה התעופה המתין גם הסרסור. כל אחת מהנשים עברה אצלו את אותו התהליך: הוא הוביל אותה תחילה לבית מלון ודרש שתתפשט ותבצע בו מין אוראלי 'כמבחן קבלה לעבודה'. בשלב הבא הוא שיכן כל אישה בדירה פרטית, שאותה שכר מאדם שידע כי הוא משכיר אותן לטווחים קצרים, לצורך עיסוק בזנות.
"הסרסור דאג גם לאספקת קונדומים סדירה, לשירותי פרסום באתרי סקס באינטרנט, למוקדנית שניווטה את הלקוחות ולאב בית שתיחזק את הדירות וגם ניהל עבורו מעקב ורישום של זרם הלקוחות ומשך הזמן שכל אחד בילה איתה. התעריף שנקבע על ידי הסרסור היה 400 שקל ל־40 דקות, 500 לשעה. הוא עצמו קיבל מכל אחת מהנשים מחצית מדמי כרטיס הטיסה, כמו גם סכום שווה ערך למחצית משכר הדירה החודשי ומחצית מרווחיה".
בכמה כסף מדובר בסך הכל?
"עשרות אלפי דולרים בחודש. בחקירה איתרנו ארבע נשים שכבר הוכנסו לארץ ופעלו בארבע דירות פרטיות שהסרסור שכר עבור כל אחת מהן בבת־ים. הראשונה הגיעה במאי השנה והאחרונה ב־17 ביולי, יום לפני שביצענו את המעצרים. ישבנו וניתחנו את ההכנסה של כל אחת מהן על סמך ההודעות שהן שלחו למפעילים שלהן. אחת מהן עבדה פה במשך חודשיים, שבמהלכם קיבלה 266 גברים, ומהם גבתה כ־123 אלף שקל. את מחצית הסכום העבירה לסרסור. מדובר פה בביזנס לכל דבר, שבו הרבה אנשים חיו על הרווחים שלה".
בעוד למשטרת ישראל היה דחוף לאתר בארץ את כל חברי הרשת ולהציל מציפורניהם את הקורבנות, משטרת בלארוס חיפשה לעצור ולהפליל את החשוד המרכזי שפעל על אדמתה: אותו גבר נשוי שהתגורר במינסק ושמכונה בחקירה "האחר". לצורך זה, הכרחי היה לקשור אותו לכל הנשים וכן לחשודים בארץ.
אבל שום דבר מזה לא היה מתאפשר בלי עזרתה של יוליה.
2. הסרסור הראשון
היא נולדה בבלארוס לפני 31 שנה, לאם רואת חשבון ולאב פועל בניין. אישה יפה, רהוטה וחדורת מטרה. הדבר היחיד שמעניין אותה, לדבריה, הוא "לחסוך כדי שיהיה לי עתיד טוב יותר. גם אם זה אומר לעסוק בעבודה כמו זנות".
זה לא היה התכנון המקורי שלה. בסוף לימודי התיכון בעיר הולדתה נרשמה יוליה לאוניברסיטה, ללימודי הוראת השפה הרוסית לתלמידי תיכון. "לא יצא לי לעבוד במקצוע", היא אומרת. "בגיל 22 סיימתי את הלימודים, התחתנתי עם סטודנט שהכרתי באוניברסיטה ועברתי לגור איתו בחצי האי קרים שבדרום אוקראינה. ניהלנו שם עסק קטן לענייני תיירות על חוף הים השחור. לא היו לנו ילדים, ואחרי ארבע שנים התגרשנו וחזרתי לגור עם ההורים בבלארוס.
"אבל המצב הכלכלי בבית היה קשה ולא יכולתי להמשיך לגור עם ההורים ועל חשבונם. הייתי זקוקה לדירה נפרדת. לא יכולתי גם לעבוד בהוראה כי המשכורת הממוצעת היא 150 דולר לחודש, וזה לא מספיק כדי לשכור דירה. אז הכרתי את סרגיי (שם בדוי), בחור שיצר איתי קשר באתר היכרויות. סיפרתי לו עליי והוא מיד הציע לי עזרה. הוא אמר שכבר סייע להמון בנות לפתור את הקשיים הכלכליים שלהן וגם את בעיית הדיור".
הבנת מה הוא מציע לך?
"כן. מיד. לעסוק בזנות".
ולא פחדת?
"ברור שפחדתי, אבל הייתי זקוקה נואשות לכסף. בגלל זה גם ביקשתי ממנו שהוא יהיה בקרבתי".
מעין סרסור שלך?
"כן, משהו כזה", היא משתתקת ודמעות עולות בעיניה. "שלא תביני אותי לא נכון", היא מסבירה אחרי שתיקה מהורהרת, "היה לי ברור שזה דבר לא טוב, אבל חשבתי שזה יהיה רק לפרק זמן קצר. שאסתדר קצת מבחינה כלכלית ואז אשאיר את זה מאחוריי ואוכל לפתוח בחיים חדשים".
אותו סרגיי נתן ליוליה שבוע לחשוב. כשהשיבה בחיוב להצעתו, הוא שכר עבורה דירה במינסק, "כדי שאוכל לעבוד בה ולשכור את שירותי האבטחה שלו".
מה זאת אומרת?
"זה אומר שהוא היה נוכח כל הזמן בדירה בזמן שעבדתי, לצורכי ביטחון. כדי לשמור עליי. הוא גם עשה לי פרסום באינטרנט עם תמונה שלי ומספר טלפון. הלקוחות היו מתקשרים והוא היה עונה וקובע את התור".
את זוכרת את הגבר הראשון שהגיע לדירה?
"איך אני יכולה לשכוח? הרגשתי גועל כלפיו ולא היה לי נעים, אבל בלעתי את הרוק, עצמתי עיניים וחשבתי רק על התוצאה הסופית. האמת? חשבתי שמלקוח ללקוח יהיה לי יותר קל, אבל לא. אי־אפשר להתרגל לזה".
כמה גברים כאלה פגשת ביום?
"כשעבדתי עם סרגיי, הוא היה מכריח אותי לקבל הרבה לקוחות. גם כשלא רציתי, גם כשהייתי עייפה, הוא היה לוחץ עליי לקבל עוד ועוד. זה נע בין ארבעה לשבעה לקוחות ליום. סרגיי היה לוקח ממני חצי מהכסף שהרווחתי וגם חצי משכר הדירה. זה לא השתלם לי והיה לי חבל לתת כסף לאדם שמרוויח על חשבון הבריאות שלי והגוף שלי. אם ברחתי? לא. לא ברחתי. הייתי זקוקה לכסף ובשביל זה הייתי צריכה לעבוד יותר ולסבול".
הסידור הזה נמשך, לדבריה, יותר מחודש, "אבל לא כל יום. במהלך השבוע עבדתי כמוכרת בחנות של ממתקים ועוגיות, ובסופי שבוע הייתי מגיעה למינסק ושם עובדת בדירה בשבילו. הטלפון שהופיע בפרסום היה סגור במהלך השבוע, סרגיי הפעיל אותו רק בסופ"שים, כשהייתי שם".
הוא היה אלים כלפייך?
"הוא היה צועק עליי, משפיל אותי שאני מביאה לו מעט כסף. פעם אחת, כשהוא ממש הרים עליי יד, קמתי והלכתי. סרגיי לא הסכים שאעזוב. הוא איים עליי שיספר להורים שלי במה אני עוסקת, ניסה לסחוט אותי".
ואיך זה נגמר?
"למשטרה היה עליו מידע ואספו נגדו ראיות. הם הצליחו להגיע לכל הבנות שהוא העסיק וגם אליי, וביקשו שאעיד נגדו. הם הסבירו לי כמה חשוב שאנשים כאלה, שחיים על חשבון הנשים שעובדות, ייכנסו לכלא — והסכמתי. העדתי נגדו בבית המשפט. הרשיעו אותו בסרסרות והוא נכנס לחמש שנים בכלא. ככה השוטרים בעצם הכירו אותי".
והפסקת לעבוד בזנות?
"לא. אחרי שהוא נעצר המשכתי לעבוד, אבל הפעם באופן עצמאי. עשיתי בערך 150 דולר ביום, בקצב שלי. זה הספיק לשכר דירה, לפעמים גם לצאת לטיולים, וגם לשים בצד כסף לדירה שאני מתכננת לקנות. אני עובדת בזה כבר ארבע שנים, כולל עכשיו. היום יש לי פחות או יותר לקוחות קבועים".
וזה לא יותר מפחיד מאשר עם גבר שיגן עלייך?
"ממש לא! עם הזמן התחלתי לשנוא את הסרסורים יותר ויותר. ממש לתעב אותם".
3. יוליה מתגייסת
עם התיעוב הזה לסרסורים, לא היה קשה למשטרת בלארוס לשכנע את יוליה להצטרף לתוכנית להפלת הרשת כולה.
"יום אחד במהלך יוני פנתה אליי המשטרה והציעה לי לעבוד כסוכנת על פרשייה בינלאומית שבה מעורבת גם משטרת ישראל".
למה פנו דווקא אלייך?
"אני פירסמתי את עצמי באתר MAMBA, שידוע כאתר היכרויות לסטוצים בבלארוס, ויום אחד איגור (שם בדוי, החשוד המרכזי בבלארוס — ש"מ) פנה אליי בצ'ט והשאיר לי מספר טלפון. נוצר קשר וקבעתי איתו פגישה רגילה, בתור לקוח.
"התברר שהשוטרים כבר ישבו על הבחור הישראלי הזה, כולל האזנות סתר, ואספו נגדו ראיות. כשהם ראו שהוא יצר איתי קשר, הם ישר פנו אליי. הם הכירו אותי מהתיק של הסרסור שהעדתי נגדו, ידעו שיש לי סלידה מסרסורים. מאותו הרגע עבדתי עם המשטרה בשיתוף פעולה מלא ותחת ההנחיות שלה, עד שכולם נתפסו.
"קבעתי עם איגור פגישה בדירה", היא מספרת. "הוא 'בחן אותי' ואת הביצועים שלי, ואחרי זה ביקש לקבוע איתי פגישה נוספת. בפגישה הבאה, שהייתה בחסות המשטרה, הוא הציע לי לעבוד בזנות בישראל. הוא סיפר לי כמה טוב שם והבטיח לי הרבה מאוד כסף: קרוב ל־10,000 דולר בחודש מהעבודה בזנות!"
מה חשבת על זה?
"זה נשמע לי סכום כסף דמיוני. עצום. מפתה. איגור הבטיח שיקנה לי כרטיס טיסה לישראל ואמר שאגור בדירה פרטית שבה אוכל לקבל את הלקוחות".
הוא נתן איזושהי ערובה לאמיתות דבריו?
"תראי, בגלל שהופעלתי דרך המשטרה, אז לא הייתה מבחינתי שאלה. אישית נראה לי שלא הייתי מתפתה כי לא תיכננתי לעזוב את בלארוס בשום מקרה. אבל לגבי הבנות האחרות — אני בטוחה שהן האמינו לו, כי מדובר בעשיית כסף קל ומהיר. מה שהוא אמר נשמע טוב, לכן הן הסכימו. איגור סיפר לי שהוא כל הזמן מחפש בנות, מאחר שבישראל יש מצוקה, הביקוש גדול ויש שם מחסור מאז שסגרו את הגבולות ממצרים ומסיני".
הכרת את ישראל לפני כן?
"ידעתי שיש מדינה כזאת, אבל לא מעבר לזה. בהנחיית המשטרה אמרתי לו בסדר, שאני מסכימה לבוא".
בשלב הבא, מספרת יוליה, איגור הגיע אליה עם מצלמה. "הוא צילם אותי עירומה בפלג גוף עליון במספר תנוחות, ואת התמונות שלח לסוחר הנשים בישראל, בחור בשם איליה קוצ'ינסקי, האיש הבא בהיררכיה שמולו הייתי צריכה להתנהל".
לא הביך אותך להצטלם?
"לא", היא צוחקת. "זאת העבודה שלי, להיות עירומה".
למה זה היה נחוץ?
"קוצ'ינסקי הוא זה שאמור כאילו 'למכור' אותי לסרסור. אז הוא שולח אליו תמונות כדי לא לקחת סיכון על מישהי שלא יהיה לה ביקוש. קוצ'ינסקי אמר בפירוש לאיגור שהוא לא רוצה תמונות שלי מפייסבוק או מרשתות חברתיות, 'תצלם אותה איך שהיא נראית בדיוק כרגע'. כלומר אותנטית.
"אחרי שעברתי את מבחן הצילומים, איגור נתן לי את מספר הטלפון של קוצ'ינסקי כדי לתאם איתו את מועד הטיסה לישראל. שלחתי לקוצ'ינסקי מסרון והוא ביקש שאשלח לו את צילום הדרכון שלי, כדי להזמין את כרטיס הטיסה. הוא הסביר לי שהמעסיק שלי בישראל, כלומר הסרסור, הוא בחור בשם אלכסנדר קליימן, והוא ייצור איתי קשר טלפוני וייתן לי תדרוך בקשר לנסיעה".
מה זאת אומרת "תדרוך"?
"כדי לעבור את התשאול של ביקורת הגבולות בנתב"ג, שלחו לי מראש 'הזמנת תייר' מישראל, חתומה על ידי מישהו שכביכול יארח אותי, וגם צילום של תעודת הזהות שלו. אם ישאלו אותי בנתב"ג, הייתי אמורה להגיד שאני מגיעה להתארח אצלו בישראל. אבל הוא היה אמור להיות בשדה התעופה רק בתור גיבוי, אם משהו ישתבש. קליימן אמר לי שהוא הבן אדם שאני אמורה לפגוש באמת בשדה. אחרי שדיברנו, הוא ביקש שאמחק את כל ההודעות והשיחות איתו".
כמה זמן לקח מהרגע שבו גויסת ועד שהגעת לישראל?
"מהר מאוד. ברגע שדיברתי עם קליימן, הוא רצה שאגיע מיד, אבל החוקר הישראלי שהיה איתי בקשר, רס"ב דימה ליפוביץ והצוות שלו, ביקשו ממני לדחות אותו בכמה ימים. הם רצו קודם להגיע לבלארוס ולפגוש אותי כדי להכין אותי. כך היה: הם הגיעו, נפגשנו והם תידרכו אותי מה לעשות בכל שלב, והסבירו לי שהם יהיו שם לצידי לכל אורך הדרך בישראל, יספקו לי אבטחה כבדה וערובה לביטחון שלי, שלא אדאג".
4. המבצע יוצא לדרך
התיאום בין משטרת בלארוס למשטרת ישראל היה מושלם. מיד לאחר הנחיתה בבוקר יום רביעי, 18 ביולי, כבר עמדו החוקרים הישראלים בתחתית כבש המטוס, לקבל את פניה של יוליה ולהכין אותה למפגש. בינתיים, בבלארוס, כבר נעצר איגור, ראש הרשת, על ידי המשטרה המקומית, ובמקביל הוציאו החוקרים הישראלים צווי חיפוש ומעצר לכל יתר חברי הרשת שכבר אותרו בארץ. איסור פרסום הוטל על התיק בשלב הזה, כדי למנוע שיבוש חקירה ו/או את בריחתם של החשודים.
בשדה התעופה ומחוצה לו כבר היו פרוסים כוחות גדולים של בלשי הימ"ר, בלשי יחידה 747 של משטרת נתב"ג ושוטרים נוספים שהגיעו לתגבור, ועמדו שם על המשמר. הכל היה מוכן לרגע שבו יוליה תחבור למי שאמור היה להיות הבוס החדש שלה, קליימן.
איך מרגישה צעירה שמוצאת את עצמה בלב מבצע משטרתי מורכב כל כך?
"לא פחדתי", יוליה משיבה. "ידעתי שיש עליי אבטחה כבדה, ששתי משטרות שומרות עליי. כבר במטוס היה לי ליווי סמוי של החוקרים מבלארוס, ואיך שירדתי מהמטוס בישראל ראיתי את החוקר ליפוביץ ואת שאר החוקרים הישראלים שפגשתי בבלארוס. הם עשו לי מפגש מקדים, שמו עליי האזנה והכינו אותי, הסבירו לי מה הולך לקרות ומה אני צריכה לומר ולעשות, והבטיחו שלא אהיה אפילו רגע אחד לבד, ושאם ארגיש מאוימת, אגיב מיד, כמו שתידרכו אותי. סימסתי לקליימן שהגעתי והשוטרים ליוו אותי החוצה, לאולם הנוסעים הנכנסים. ראיתי אותם איתי לכל אורך המסלול, וכמו שתודרכתי, לא אמרתי להם כלום, רק הצלבנו מבטים והמשכתי ללכת".
באולם הנוסעים, מספרת יוליה, פגשה את קליימן. "הוא חיכה לי בחוץ. אמרנו שלום, לחצנו ידיים והתרחקנו מהקהל. הלכתי איתו לחניון ואיך שנכנסנו לרכב שלו, קפצו עלינו השוטרים ועצרו אותנו".
את שניכם?
"כן, כדי שקליימן לא יחשוד בי. העלו אותנו לניידת המשטרתית. קליימן, שעוד לא הבין שאני סוכנת, אמר לי: 'עכשיו הם יחקרו אותך. הם רוצים שתגידי להם שאני הבאתי אותך לפה. אם תגידי להם שבאת לעבוד אצלי בזנות, אני אכנס להרבה שנים לכלא. אז תגידי שרק באת לביקור. הם יחקרו אותך אבל כשיבינו שבאת רק בשביל זה, ישחררו אותך. את לא אומרת שום דבר חוץ מזה".
מה הרגשת באותם רגעים?
"חוץ מתחושת ביטחון שהייתה לי, היה לי נעים לעשות את זה. ידעתי שמדובר ברשת. קליימן בעצמו אמר לי שיש לו פה שותפים וחברים. אחרי שהפרידו בינינו בתחנה, השוטרים לקחו ממני עדות מפורטת על כל אחד מהחשודים. אחר כך חזרתי לבלארוס ואני אמורה להגיע לישראל שוב לקראת מתן העדות שלי במשפט. גם הבנות האחרות יעידו".
5. כתב אישום חמור
במהלך הימים הבאים נעצרו שאר חברי הרשת שהיו ידועים למשטרה. "כל הנשים הקורבנות שאיתרנו נמצאות כרגע במקלט שמטפל בהן", אומר רפ"ק אבטבי. "כולן מסרו עדויות מפורטות ושיתפו פעולה באופן מלא. הן העדות המרכזיות שלנו בפרשה, כולל הסוכנת יוליה שתבוא גם להעיד".
לדברי נצ"מ דימטרי, הממונה על החקירה בבלארוס, חקירת החשוד המרכזי עדיין בעיצומה. "מאחר שאין הסכם הסגרה בין בלארוס לישראל, הוא יעמוד למשפט אצלנו לפי החוק הבלארוסי. לצערנו, סחר בנשים הוא תופעה מוכרת וכאובה בבלארוס. המדינה מספקת נשים לזנות שנמכרות ברחבי רוסיה וגם באירופה ובאסיה. לכן אנחנו משתפים פעולה עם כל המשטרות כדי לנסות ולמגר את התופעה הזאת".
איך יוליה הייתה כסוכנת?
"זאת הפעם הראשונה שמישהי שהיא לא שוטרת קמה ומסכימה ללכת להפיל את הרשת, והיא הצליחה למלא את המשימה הזאת על הצד הטוב ביותר. התוצאה מדברת בעד עצמה".
ב־13 באוגוסט הוגש נגד ארבעה חשודים מרכזיים בפרשה כתב אישום, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. שלושה מהם — אלכסנדר קליימן (39) מתל־אביב, איליה קוצ'ינסקי (30) מראשון־לציון וויטלי דוידוב (35) מחולון — מואשמים בארבעה אישומים של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, החזקת מקום לשם זנות וסרסרות למעשי זנות, על כל אחת מהנשים שהגיעו לישראל ועבדו בה בזנות. בניגוד לשלושת הנאשמים הראשונים ששמרו על זכות השתיקה בחקירה, הנאשם הרביעי, מאיר מירזייב (35) מראשון־לציון, הודה בחקירה שהשכיר דירות לצורכי עיסוק בזנות. הוא מואשם בארבעה אישומים של השכרת מקום לשם זנות ושוחרר בתנאים מגבילים.
בעקבות הקשר עם הסוכנת יוליה, עומד נגד קליימן, קוצ'ינסקי ודוידוב גם אישום חמישי של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות. נוסף לכך, מואשם קליימן בשיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. ולדברי רפ"ק אבטבי, נגד יתר החשודים הפרקליטות שוקלת הגשת כתבי אישום בנפרד.
יוליה, את מרגישה הקלה?
"כן. כי רציתי להכניס לכלא את האנשים שסוחרים בבנות ומרוויחים על הגוף שלהן כסף".
מה את ממליצה לנשים בארצך שמציעים להן לבוא לעבוד בזנות בישראל?
"קודם כל אני ממליצה לנשים בכלל לא להתעסק במקצוע הזה, שמביא איתו בעיות פסיכולוגיות וגם בריאותיות. ובמיוחד אני ממליצה להן לא לעבוד עם סרסורים, שכל המטרה שלהם היא לעשות כסף על חשבונן. חשוב שנשים לא ייכנסו לבוץ הזה".
ואת עדיין שם, אחרי הכל?
"כן. חזרתי לעבוד בזנות כי לצערי הרב עדיין לא מצאתי את מקומי מבחינה כלכלית. אני מקווה שיתאפשר לי בסופו של דבר לצאת מזה".
איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני מתכננת להקים משפחה עם בעל וילדים, ולשים את הפרק הזה מאחוריי".
המבצע המשטרתי: הפעלה ראשונה מסוגה
“אנו רואים בחומרה רבה את עבירת הסחר בנשים למטרות זנות, הפוגעת במעגלי החברה השונים בכלל ובקורבנות בפרט, ומקצים את מיטב הכוחות והאמצעים למאבק בלתי מתפשר בה”, אומר מפקד מחוז דרום, ניצב מוטי כהן. “מדובר בהפעלה משותפת, ראשונה מסוגה בתחום הסחר בנשים, של סוכנת סמויה מבלארוס על ידי משטרות ישראל ובלארוס. שיתוף הפעולה החל מיד לאחר שקיבלנו במחוז הדרומי במשטרה ‘ידיעת זהב’, מידע בעל ערך רב לפעילות נגד עבירה חמורה או פשיעה גבוהה — במסגרת
שיתופי הפעולה הבינלאומיים של היחידות המיוחדות והמקצועיות הנאבקות בתופעה”.
לדברי ניצב כהן, “העיסוק בעבירות סחר בנשים ובעבירות הנלוות להן, משמש מנוף בידי ארגונים וגורמים עברייניים, לביצוע עבירות פליליות נוספות. בשנה האחרונה הוקמו במחוז הדרומי יחידות מודיעין חדשות, במטרה להעצים את היכולות הטכנולוגיות המודיעיניות לצורכי חקירה ולחימה מדויקת בפשיעה. פרשת ‘שערי שמיים’ משקפת את האכיפה הבלתי מתפשרת במיצוי הדין עם העבריינים, גם כשהם פועלים מעבר לים”.
תגובות
עוה”ד מנחם רובינשטיין וגבריאל רפפורט בשם אלכסנדר קליימן: “כתב האישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים הוגשו לביהמ”ש המחוזי בת”א בעניינו של מרשנו. מעיון בחומר החקירה עולה כי כתב האישום שהוגש חוטא לעובדות הלכאוריות שעולות מן החקירה, מה גם שכתב האישום והאישומים המיוחסים בו נגועים בטעויות משפטיות בנוסף לטעויות העובדתיות. נראה, כי ב’עונת המלפפונים’ החלה בתקופת פגרת הקיץ של בתי המשפט, נופח תיק זה לממדים גדולים ממידותיו בפועל. מרשנו מתכוון להילחם על חפותו המלאה בביהמ”ש ברגע שתיקו יחל להתברר. מצער הדבר, שעד לתחילת משפטו, מבקשת הפרקליטות להחזיקו מאחורי סורג ובריח שעה שבמקרים אחרים בהם היו אישומים דומים ואף חמורים יותר, שוחררו נאשמים ממעצרם. איננו מסוגלים להגיב לעובדות נוספות מעבר למפורט בכתב האישום ושהובאו בכתבה, היות ולא נחשפנו אליהן בטרם פרסומן".
עוה”ד עופר קופרמן בשם איליה קוצ’ינסקי: “מרשי מכחיש את האישומים נגדו. מעובדות כתב האישום ניתן ללמוד שחלקו באישומים דל, ואני סבור שלאחר שבית המשפט יבחן את חומר הראיות, ייקבע כי מרשי לא קשור לעבירות המיוחסות לו”.
עוה”ד אורי בן נתן בשם ויטלי דוידוב: “מדובר בנשים שהגיעו מרצונן החופשי ומבלי שאיש כפה את הגעתן לארץ. הן נכנסו לישראל כתיירות ועסקו במה שעסקו מרצונן החופשי והמלא. במצב דברים שכזה, הרי שלא נעברה עבירה וככל שבית המשפט ייחשף
לחומר הראיות ויקבע שכך הם פני הדברים, קרוב לוודאי שהנאשמים ישוחררו מהמעצר”.
עוה”ד אירית באומהורן וסתיו סער בשם מאיר מירזייב: “שמחנו להיווכח שמגוון החשדות אשר יוחסו למרשנו תחילה, התאדו כלא היו. מלכתחילה סברנו כי החשד בכל הנוגע לעבירה של סחר בבני אדם הוא תלוש ומשולל יסוד, ונדמה כי תנאי השחרור זניחים בעניין מרשנו, מדברים בעד עצמם. לאישומים גופם נגיב לאחרלימוד מעמיק של חומר הראיות”.
