אין ויכוח על כך ששרת המשפטים איילת שקד היא סיפור הצלחה. זה מה שאומרים עליה גם עמיתיה השרים וגם עובדי משרדה, ואם לשפוט על פי סקר שפורסם באחרונה, גם הציבור הרחב. בגיל 42, גיל ינקות במונחי הפוליטיקה הישראלית, שקד נושמת אוויר פסגות. השאלה היא מה היא עושה עם ההישג הזה, לאן מוליכה אותנו ההצלחה שלה.

תפקיד שר המשפטים נחשב למבוקש מאוד במה שנוגע לכבוד, ולמצומצם למדי במה שנוגע להשפעה. השר הוא חבר קבינט, ראש ועדת השרים לחקיקה ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים. אסור לו להתערב בעיקר העבודה שנעשית במשרד המשפטים – בחקירות בפרקליטות, בניהול תיקים, בהחלטות שקובעות את גורלם של אנשים, מי יתמודד עם כתב אישום בבית המשפט ומי ייצא נקי. לכן, בראיון מקיף, שהתקיים בשבוע שעבר בלשכתה בירושלים, לא שאלנו אותה על תיקי ראש־הממשלה. היא לא אמורה לדעת.

היא חרוצה, ממוקדת מטרה, יסודית, בטוחה בעצמה, דומיננטית. היא יודעת לעטוף החלטות בעייתיות, הרות עולם, בעטיפה עניינית, מהוגנת. ויש לה השקפת עולם מוצקה, חובקת כל. למרות שהיא חילונית, עסקני הדת במפלגתה מעדיפים לעבוד איתה. היא מביאה להם תוצאות. והמתנחלים, כמובן. שקד הפכה את לשכתה לבסיס־האם בכל נושא שנוגע להתנחלויות. בניגוד לעבר, כל תשובה שנותנת המדינה היום לעתירות שנוגעות לשטחים עוברת תחת עיניה.

היא מילאה תפקיד מרכזי בהחלטה לבחור באביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה. השניים רואים בנושאים רבים עין בעין – לא בשורה טובה במיוחד למי שמקדש את עצמאות היועץ. שיתוף הפעולה ביניהם בולט במיוחד בחתירה לפתרונות שיהפכו לחוקי כל מעשה שמקדם את ההתנחלות ביהודה ושומרון. עם זאת, כאשר שקד רצתה להעביר את חוק ההסדרה, מהלך גורף להכשרת התנחלות בלתי־חוקית, מנדלבליט התייצב נגדה.

"צריך לפתוח אותו מחדש": מתקן השהייה חולות

לאחרונה נחשפו בני משפחתה לציבור, כמקובל היום. בעלה אופיר, טייס קרב (מיל'), צולם בחברתה. הם זוג יפה, אטרקטיבי, ייצוגי. היא רומזת שהשקפותיו של בעלה קרובות להשקפותיה. השבוע צולמה עם בתה, שירה, בדרך לבית הספר.

הבחירות הבאות לכנסת נוכחות בכל התייחסות שלה לנושאים פוליטיים. היא יודעת שנתניהו עומד להסתער על המנדטים של שותפיו הימניים, ובראשם הבית היהודי, והיא מבקשת להקדים מכה למכה. הקמפיין הנגדי שהיא פותחת כאן אומר בתמצית כך: מפלגת הבית היהודי היא הלב הפועם של הימין, המצפון שלו, הימין האמיתי. הליכוד ונתניהו הם המכשיר, הכלי. אם הבוחר יחזק את הליכוד על חשבון הבית היהודי נתניהו יכרות ברית עם השמאל וישנה את סדר היום הלאומי בהתאם. זאת המזימה שלו.

היא משוכנעת שהדמוקרטיה בישראל רק התחזקה הודות למהלכים שלה במשרד המשפטים. הטענה הזאת פתוחה לוויכוח. לא מעט אנשים, גם במערכת המשפטית, עוקבים אחר המהלכים וההתבטאויות שלה בדאגה.

בנאומה בכנס משפטי השבוע היא הציגה את בית המשפט העליון כאויב הדמוקרטיה. "אם בג"ץ יבטל חוקי־יסוד, העם יסיים את תפקידו בדמוקרטיה", אמרה. "משלטון העם נעבור לשלטון חכמי המשפט".

הנטל החרד"לי: סמוטריץ' | צילום: אלכס קולומויסקי

דורית בייניש, הנשיאה לשעבר, אמרה בתגובה ששקד לא מבינה דמוקרטיה מהי. "הביטויים שלה לקוחים משיטות משטר אחרות".

מעשיה של שקד מיישמים את נאומיה. מדובר במהפכת נגד, בקונטר־רבולוציה, מהלך ששום שר שכיהן במשרד המשפטים לפניה לא העז או לא הצליח לעשות. היא פועלת לדחיקת בית המשפט העליון מליבת ההחלטות הגורליות במדינה ובמקביל היא דואגת שבית המשפט העליון, והערכאות האחרות, יאוישו על ידי שופטים שקרובים יותר לדעותיה.

היא קוראת לזה משילות.

פירות באושים

הוא טייס קרב בחיל האוויר היא מש"קית חינוך בגולני: איילת ואופיר שקד

האם את מסוכנת, שאלנו. האם המטרה שלך היא להרוס את הדמוקרטיה הישראלית.

"אני מסוכנת?" תמהה. "אני נתפסת כמסוכנת רק בשמאל הקיצוני. ההצלחה שלי נובעת מכך שאני מיישמת את המדיניות שלמענה נבחרתי. במשך השנים כיהנו במשרד המשפטים שרים שלא יישמו את האג'נדה שעליה הצהירו לפני בחירתם. אני נוהגת אחרת.

"צריך לזכור שאת המהפכה החוקתית לא הוביל אהרון ברק לבדו אלא הסתייע בשר המשפטים דן מרידור שהיה שר מטעם הליכוד. מרידור הפיץ ב־1992 את הצעת חוק־יסוד: החקיקה שהעניקה לבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים. הוא לא הצליח להעביר את ההצעה, ואז הלך עם ברק לחקיקת חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"קראנו לפני הבחירות להנהגת מדיניות שמרנית בבתי המשפט. אני מיישמת אותה בזכות היכולות הפוליטיות הגבוהות שלי. אני לא חושבת שיש משהו מסוכן במה שאני עושה. אני לא פוגעת בשום צורה בדמוקרטיה. אני שרת המשפטים של כל אזרחי ישראל.

בני המשפחה נחשפים לציבור: שקד עם בתה שירה, השבוע

"רוב אזרחי המדינה רואים שבפעם הראשונה יש שר משפטים אפקטיבי שמיישם את מדיניות הימין. הדמוקרטיה בתקופתי לא נחלשה אלא רק התחזקה".

כשאת אומרת דמוקרטיה, שאלנו, למה את מתכוונת. לשלטון הרוב?

"לא רק שלטון רוב", השיבה. "גם הגנה על זכויות המיעוט".

במה קידמת את זכויות המיעוט, שאלנו.

מהפכת נגד: ברק | צילום: אלכס קולומויסקי

"אני הקמתי לראשונה בית משפט בטייבה", אמרה. "מיניתי קאדים לבית המשפט השרעי. אחת מהן היא אישה – בפעם הראשונה בישראל.

"אני מאמינה בשוויון אזרחי לכולם אך לא בשוויון לאומי. אני מאמינה בדו־קיום. מעבר לזה, רוב הדברים שאני עושה לא קשורים לימין או לשמאל. אני מרבה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים שאין להם קשר לפוליטיקה. למשל, הקמת הבורסה לעסקים קטנים, רפורמת זכויות החשודים בהליך הפלילי, הקלות לאנשים שנקלעו למצוקה בהוצאה לפועל".

בנט אמר שחוק הלאום גורם עוול לדרוזים, אמרנו. האם את מתכוונת לפעול לתיקון החוק?

"בנט אמר שצריך להתייחס למחאת הדרוזים, שהיא מחאת אמיתית", אמרה. "זאת זעקה שאי־אפשר להתעלם ממנה. את חוק הלאום לא נתקן, אבל אנחנו בודקים תיקוני חקיקה והטבות לבני מיעוטים שמשרתים בצבא. אני בקשר עם המנהיג הרוחני, השייח' טאריף".

חשוד בשמאלנות: נתניהו | צילום: אוהד צויגנברג

מה את חושבת, שאלנו, על חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. עמיתך השר יריב לוין רואה בהם בוגדים. האם את מסכימה איתו? האם תפעלי כדי להוציא אותם מהכנסת?

"חברי הרשימה המשותפת לא עשויים ממקשה אחת", אמרה. "יש כאלה שכל העבודה שלהם היא פופוליזם פרו־פלסטיני ויש אחרים".

היא מפרידה בין בל"ד למפלגות האחרות שמיוצגות ברשימה המשותפת. "אני חושבת שבל"ד לא צריכה להיות בכנסת", אמרה. "אני מקווה שוועדת הבחירות לכנסת תפסול אותם שוב ושבג"ץ, בניגוד לעבר, לא יתערב. נציגי בל"ד חותרים תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

בגידה, אמרנו, היא סעיף חמור בחוק הפלילי. יש מי שיכול לתרגם אותה לפגיעה בשלומם, אולי גם בחייהם. האם את לא חושבת ששר שמתבטא כך אשם בהסתה?

רוצה חילונים: בנט | צילום: אלכס קולומויסקי

"אני לא אחראית על כל התבטאות של שר", אמרה.

אבל יש לך אחריות מסוימת במאבק נגד ההסתה, אמרנו. מי שהיכה מכות רצח שלושה אזרחים ערבים, אחד מהם רופא, בחוף הים, ודאי מושפע מהמסרים שהוא מקבל מלמעלה.

"מה שקרה בקריית חיים היה מעשה פסול ובזוי", אמרה. "מעשה כזה לא צריך לקרות במדינה כמו שלנו, אבל בכל חברה יש פירות באושים.

"בתקופה שלי הוגשו כתבי אישום בגין הסתה נגד ערבים, נגד יהודים ונגד פלסטינים. הגשנו הצעת חוק נגד הסתה ברשתות החברתיות (ההצעה הוקפאה על ידי נתניהו)".

הפירות הבאושים, אמרנו, גדלים על העצים שלכם. סמוטריץ' הפך את ההסתה נגד מיעוטים למקצוע.

היא לא ששה לדבר על סמוטריץ'. "ראיתם את הסרטון שצעירי מפלגת העבודה הפיקו על הבית היהודי? הסתה נוראה", אמרה. "לא ראיתי שהתקשורת הזדעקה. יש הסתה בימין ובשמאל, בקרב יהודים ובקרב ערבים. צריך לנסות להוריד את גובה הלהבות בלי לפגוע בחופש הביטוי".

האהבה חונקת

לפני שנה, אמרנו, נאמת בפתיחת שנת המשפט. ניתן היה להבין מהנאום שלך שלדעתך בית המשפט העליון לא די ציוני.

"לא אמרתי את זה", הבהירה. "אני מכירה את השופטים: הם ציוניים בהחלט; המדינה יקרה לליבם. כן אמרתי שצריך לאזן בין הערכים הציוניים לבין הערכים האוניברסליים.

"בינתיים העברנו את חוק הלאום. החוק נותן לבתי המשפט כלי שמאפשר להם לעשות את האיזון – חוק הלאום מול חוק כבוד האדם וחירותו. מי שיפסוק יהיו השופטים, על פי ערכיהם והשקפות עולמם. לכן אני אומרת שהדבר החשוב ביותר הוא זהות השופטים".

כלומר, אמרנו, את פועלת למינוי שופטים ימנים כדי שיפסקו על פי השקפתך הפוליטית.

"לא", אמרה. "שופטים שמרנים, כאלה שממעטים להתערב היכן שלא צריך. הם צריכים להתערב רק במקרי קיצון שבהם הממשלה פועלת בניגוד לחוק או שהכנסת מחוקקת חוק שפוגע קשה בזכויות אדם או בזכויות מיעוט.

"כבר היום בית המשפט העליון מגוון יותר משהיה, שמרן יותר משהיה. זה רק יחזק את אמון הציבור בו. אם בעבר היו מגזרים שהרגישו שבג"ץ הוא סניף של מרצ, שהוא לא מייצג אותם, היום זה לא כך. היום בג"ץ מייצג את כולם. הדבר היחיד שחסר בו הוא שופט חרדי".

האם את יכולה לומר, שאלנו, שהעליון כבר איננו בית המשפט של ברק. הוא בית המשפט של שקד?

"השופטים עצמאיים", אמרה. "כל שופט והרוח שלו. אבל אני חושבת שבג"ץ היום הרבה יותר שמרן מבעבר".

השאלה היא שמרנות נגד מי, אמרנו. אם תיבחר מחר ממשלת שמאל, האם גם אז תרצי בג"ץ שלא מתערב בהחלטות הממשלה?

"כן", אמרה. "אם העם יבחר ממשלת שמאל אני אמשיך להתנגד להתערבות של בית המשפט בהחלטות הממשלה".

זאת היתממות, אמרנו. את בוחרת שופטים לא על פי שמרנותם אלא על פי נטיותיהם הפוליטיות.

"אני לא יודעת מה השופטים שמים בקלפי", אמרה. "אני מסתכלת על פסקי הדין שלהם. השאיפה שלי הייתה להסיט את הספינה מהכיוון הליברלי־אקטיביסטי שברק הוביל לכיוון השמרני. אני חושבת שבבחירת השופטים לעליון הצלחתי לעשות זאת".

בקדנציה שלך, אמרנו, מונו וקודמו שליש מהשופטים בישראל. האם אפשר להניח שאחוז הכיפות הסרוגות ביניהם עולה על האחוז שלהם באוכלוסייה?

"לא ספרתי", השיבה, "כמה מביניהם דתיים וכמה חילוניים, כמה ימנים וכמה שמאלנים. קראתי את פסקי הדין שלהם ואת חוות הדעת עליהם; התייעצתי עם מי שמכיר אותם. ניסיתי לקדם אנשים שבתפיסתעולמם, ככל שיכולתי לדעת, הם יותר שמרנים".

את טוענת, אמרנו, שאין בחוק הלאום שום דבר חדש. אם זה המצב, למה טרחתם לחוקק אותו?

"מה שמטריד אתכם", אמרה, "הוא לא מה שיש בחוק אלא מה שאין בו. זה המוטו החדש של מתנגדי החוק. עוד לא שמעתי על חוק שמוטרדים ממה שאין בו".

רגע, רגע, אמרנו. את תוקפת את חוק כבוד האדם בדיוק על זה – על מה שאין בו.

"הכל מתבטא בזהות השופטים. בית המשפט יכול לקחת עכשיו את חוק הלאום ואת חוק כבוד האדם ולהחליט מה הוא בוחר. אם ניתקל בעתירה נגד חוק האזרחות המדינה תוכל להסתמך על חוק הלאום. ישראל לא תהיה מדינת כל מסתנניה".

מעולם לא הייתה, אמרנו. הניסיון לגרש את האפריקאים באמצעות מתקן חולות עלה למדינה 260 מיליון שקל שבוזבזו לשווא, וגרמו נזק להתיישבות בנגב. אנחנו מציעים לך לבקר שם – תראי במו־עינייך מה עוללתם.

שקד לא מיצמצה. "בתקופה של גלי הגירה המדינה יכולה לנקוט אמצעים קיצוניים", אמרה. "ההסתננות נפסקה בגלל הגדר. הצעדים שנקטנו עיקרו להם את המוטיבציה.

"אני חושבת שסגירת מתקן חולות הייתה טעות. צריך לפתוח אותו מחדש. לדעתי אפשר להכניס את המסתננים למתקן שהייה לשלוש שנים".

אתם ממש אוהבים את המדינה, בעיקר את הנגב, אמרנו.

"אתם יודעים את ההבדל בינינו?" אמרה. "אני חושבת שאתם אוהבים את המדינה כמוני; אתם לא חושבים שאני אוהבת את המדינה כמוכם".

היינו צריכים לומר לה שלפעמים האהבה חונקת, אבל לא אמרנו.

אקטיביזם שמרני

בשבוע שקדם לראיון התרחש אירוע משפטי ששימח מאוד את שקד ואת מפלגתה: השופט המחוזי ארנון דראל הכשיר את המאחז מצפה כרמים, בנימוק שהוקם על קרקע פרטית פלסטינית מתוך טעות, בתום לב. זה פסק דין אקטיביסטי, מהפכני, אמרנו, ההפך משמרני. והנה, את מאושרת ממנו.

"פסק הדין לא אקטיביסטי", קבעה. "השופט בסך הכל אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהשתנתה. הוא עשה את הדבר הנכון והצודק. ייתכן שזה אחד הכלים שיאפשר להכשיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון גם ללא חקיקה חדשה.

"פסק הדין מונע פינוי מיותר שגם הפלסטינים לא היו מרוויחים ממנו. תראו מה קרה בנתיב האבות. אילו המדינה הייתה מגישה בזמן את התשובה שאני האמנתי בה המאחז לא היה מפונה.

"לצערי הפלסטינים וחלק מעמותות השמאל נוקטים בלוחמת משפט – משקיעים הרבה כסף בעורכי דין, במציאת עותרים פלסטינים. כשמוגשת עתירה המדינה מזדרזת להבטיח לבית המשפט שהמדינה תפנה. כשנכנסתי למשרד המשפטים החלטתי להתמודד עם הנוהג הזה. ליועץ המשפטי מנדלבליט ולי יש תפיסה משותפת - תפקיד היועץ הוא להגן על מדיניות הממשלה כל עוד היא במסגרת החוק. בעבר היו כלים משפטיים שהממשלה יכולה הייתה להשתמש בהם ולא השתמשה. עכשיו אנחנו משתמשים".

החלטת, אמרנו, שעתירות בנושאי מקרקעין בשטחים יעברו לבית המשפט המחוזי, לא לבג"ץ. האם ההחלטה נועדה לקדם השתלטות על קרקעות לצורך התיישבות?

"זה מהלך אסטרטגי שנועד לנרמל את חייהם של היהודים ביהודה ושומרון", אמרה. "הם לא יופלו לרעה בגישה לערכאות. בכל מקרה, תהיה זכות לערער על הפסיקה בעליון".

ממשל טראמפ, אמרנו, צימצם באופן דרסטי את הסיוע שלו לאונר"א ודורש לשלול מרוב הפלסטינים את מעמד הפליט. האם המהלך הזה מועיל למדינת ישראל?

"בהחלט", אמרה. "זאת הזדמנות גדולה שאסור לדרג המדיני לפספס. היא מאפשרת לשים קץ לנרטיב השקרי של הפלסטינים. אונר"א הוא ארגון שבנוי על תרמית. בשביל אוכל ולימודים לא צריך להנציח שקר שנקרא פליטות. "פליטות לא עוברת בירושה בשום מקום בעולם. לכן נכון לסגור את הארגון הזה ולדאוג לסיוע הומניטרי דרך ערוצים אחרים. על פי מחקרים יש כמה עשרות אלפי פלסטינים שראויים למעמד פליטים – אנשים שעזבו ב־1948 ולא קיבלו אזרחות במדינות אחרות. אונר"א מתחזקת בשקר כמה מיליונים. "הממשל האמריקאי עשה צעד נכון. עכשיו צריך צעד נוסף – לסגור את הארגון. הסיוע לאוכלוסייה בעזה צריך להיעשות בדרך אחרת".

הקרן לישראל חדשה

מה את חושבת, שאלנו, על הקמפיין של חבורת "אם תרצו" נגד הקרן החדשה לישראל. אנשים מתלוננים שגם כאשר הם משתפים פעולה עם הקרן בנושאים שאין להם כל קשר לסכסוך, רודפים אותם כאילו היו בוגדים.

"לא הקרן החדשה לישראל אלא הקרן לישראל חדשה", העירה. "לגבי 'אם תרצו', הימין למד את שיטות העבודה של השמאל. הזירה האזרחית חשובה וחייבים לשחק בה. לכן קמו בשנים האחרונות עמותות ומכוני מחקר גם בימין.

"הקרן החדשה היא גוף שחלק מהפעולות שלו חותר תחת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חלק מהעמותות שנהנות מכספי הקרן מפעילות את לוחמת המשפט נגד מדינת ישראל ופועלות נגדה בחו"ל. הן רוצות שישראל תהיה למדינת כל אזרחיה".

מי שמאזין לך, אמרנו, שומע רק את תחילת המשפט – הקרן החדשה חותרת תחת קיומה של מדינת ישראל. אנחנו חוזרים לאותו עניין – מי שחולק עליכם נחשב בעיניכם לבוגד.

"הקרן החדשה", השיבה שקד, "מממנת ארגוני זכויות שמטרתם לגרום לכך שלמסתננים יהיה טוב פה. ואז, כשהשמועה מתפשטת, הם באים לכאן. אם לא היינו עוצרים את ההסתננות מאפריקה היו מגיעים לכאן מיליון מסתננים, מיליון לא יהודים. הם היו משנים את אופייה של המדינה.

"אני לא משתמשת בלשון לא אחראית. פוליטיקאים מהשמאל משתמשים בלשון הרבה יותר לא אחראית כלפי. הם מכנים אותי פאשיסטית וניאו־פאשיסטית. אני עושה מה שטוב למדינה".

זאת לא הרפתקה

מה חשבת, שאלנו, על החיילים הדתיים שהפנו את גבם למדריכה שלהם במהלך שיעור. הם לא היו מוכנים להיישיר מבט אל חיילת. האם כאשר את נפגשת עם פעילי הבית היהודי הם מפנים אלייך את גבם?

"הייתה שם החלטה לא נכונה של מפקד", השיבה. "ודאי שהחיילים היו צריכים לשמוע את השיעור מפי המדריכה. מקרים כאלה שאפשר היה בעבר לפתור במסגרת הפנימית של הצבא היום מסתבכים מאוד בגלל שהכל מתפרסם ברשתות החברתיות. אלה בעיות נקודתיות. לא צריך להפוך אותן לבעיות מערכתיות".

הבעיה מערכתית, אמרנו, לא נקודתית.

"אני שירתתי בגולני כמש"קית חינוך", אמרה. "הדרכתי חיילים דתיים, גם בני ישיבות. לא הרגשתי בעיה. אפשר לחיות ביחד. לא צריך להפוך כל דבר למלחמה בין דתיים לחילונים.

"בהתנתקות, המבחן הכי גדול, הכי כואב, חיילים לא סירבו פקודה והמשיכו לשרת. צריך לשים זרקור על המאחד.

"הציונות הדתית מאוד מגוונת. אני נפגשת עם רבנים של ישיבות הסדר. הם לא מפנים אליי את גבם. אני הגעתי למקום הראשון בפריימריז במפלגה דתית ואני לא דתית. זאת אמירה.

"כרגע הסיעה היחידה בכנסת שעומדת בראשה אישה היא הבית היהודי. האשה היחידה בקבינט היא מהבית היהודי. המון נשים עומדות בראש רשימות שלנו לבחירות המוניציפליות".

מה חשבת, שאלנו, על ההחלטה של ישראל כץ, לעצור את הקמת גשר יהודית מעל האיילון בגלל שהעבודות אמורות היו להתבצע בשבת.

היא הסכימה עם כץ. "השבת היא ערך שצריך להישמר במדינה יהודית", אמרה. "באופן אישי זה מציל אותי שאני לא עובדת בשישי־שבת. זה נכון לכל האנשים בישראל".

החרדים, אמרנו, רואים בחוק הלאום בסיס לדרישות בתחום הדתי. אפשר להבין את ההיגיון שלהם: אם האינטרס היהודי זוכה לעדיפות בחוק־יסוד, מה יותר יהודי מההלכה?

"זו הפחדה מיותרת", אמרה. "מדינת ישראל לא כזאת ולא תהיה כזאת. היא מדינה יהודית דמוקרטית. זה היה הבסיס שעליו הקים בן־גוריון את המדינה.

"האבות המייסדים של המדינה, בן־גוריון, גלילי, אלון, טבנקין, יותר קרובים לימין מאשר למפלגת העבודה היום. אני יכולה להביא דוגמה מתחום המשפט. בשנות החמישים מונו שופטים לעליון על ידי שר המשפטים באישור הממשלה והכנסת. שר המשפטים פנחס רוזן ציין בישיבת הממשלה שהתייעץ בעניין המינויים עם שופטי העליון, והדבר מקובל בכל העולם. בן־גוריון נזעק: באמריקה, אמר, יש סמכות לבית המשפט העליון לפסול חוקים. זאת סמכות איומה.

"הכל זז במדינה שמאלה, בתחום ההתיישבות ובתחום הביטחון. בעת חופשתי קראתי את "סיכומו של דבר", האוטוביוגרפיה של יצחק שמיר. הוא כתב שהלך לוועידת מדריד כדי שיכירו באוטונומיה פלסטינית, לא במדינה. בא נתניהו, והכריז שהוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית. כמו שאמרתי, הכל זז שמאלה".

האם להערכתך, שאלנו, הקואליציה עומדת להתפרק.

"אני מאמינה שהממשלה תכהן עד נובמבר 2019", השיבה. "זה תלוי בחוק הגיוס. ש"ס ודגל התורה יכולות לחיות בשלום עם הנוסחה הנוכחית. השאלה היא מה רצונם של ליצמן, ליברמן ונתניהו. המחלוקת היא על ניואנסים הצהרתיים שלא ישפיעו על המציאות. אין כאן מהות. כך או כך, כמות המתגייסים לא תהיה שונה".

אחד הסקרים האחרונים הכתיר אותך כפופולרית בין שרי הממשלה, לפני נתניהו, לפני בנט. איך את קוראת את התוצאה הזאת?

"אני מוחמאת מאוד", אמרה. "אני שמחה שמעריכים את העבודה הקשה שאני עושה. בעיקר, אנשים מעריכים את העובדה שלאחר ארבעים שנה שהימין בשלטון אך לא שלט אנחנו מיישמים סוף־סוף את האידיאולוגיה שלשמה נבחרנו".

את ובנט פופולריים, אמרנו, אבל המפלגה שלכם הרבה פחות. נתניהו מדבר עכשיו על 35 מנדטים לליכוד, אולי 40. הוא מקווה לשתות את המנדטים שלכם בקלפי.

"אני מקווה", השיבה, "שהציבור יבין שאם הבית היהודי לא תקבל מספר מנדטים דו־ספרתי נתניהו יקים קואליציה עם השמאל".

הבית היהודי היא בסך הכל מפלגת לוויין, אמרנו. האם את לא מצטערת שאת ובנט עזבתם את הליכוד?

"אנחנו לא מצטערים", אמרה. "אנחנו מאמינים במפלגה שבה דתיים וחילונים עובדים יחד, על פלטפורמה משותפת. אני לא מאמינה שהמדינה הייתה נראית כפי שהיא נראית היום, עם ימין כל כך דומיננטי, בלי הבית היהודי ובלי הדרך שבה הלכנו. טוב שלצד הליכוד יש מפלגת ימין אידיאולוגית עם אנשים חזקים, בעלי חוט שדרה. כשלליכוד היו ארבעים מנדטים הוא הוביל להתנתקות. ב־2009, כשלבית היהודי היו רק שלושה מושבים ושר אחד, שר המדע, הייתה הקפאה בבנייה ביו"ש ושיחררו יותר מאלף מחבלים בעסקת שליט. חשוב עם מי הליכוד הולך לקואליציה".

זה עדיין לא מסביר, אמרנו, מה את עושה שם. מה למדת מההרפתקה הזאת?

"זאת לא הרפתקה", אמרה. "אילו זאת הייתה הרפתקה היא לא הייתה מחזיקה מעמד. החיבור שלי עם הכיפות הסרוגות לגמרי טבעי".

הצבעת שקד - קיבלת סמוטריץ' | נחום ברנע

שקד מאמינה במה שהיא עושה וטובה במה שהיא עושה: זה מה שראוי להערכה בה וזה מה שמטריד. לכן התשובה שלי לשאלה שהצגנו לה חיובית - היא מסכנת במעשיה את עתיד הדמוקרטיה הישראלית.

אמרתי לה כמה דברים קשים במהלך הראיון. התכתבנו, לפני ואחרי. הסבריה מופיעים בגוף הכתבה. אני מבקש להרחיב כאן מעט בעמדותיי, מחוץ למסגרת השאלות.

שקד אומרת שהיא שמרנית. היא מאמינה שבית המשפט העליון ידע את מקומו עד שאחד, אהרן ברק, מונה לנשיאו, והפך את בג"ץ לממשלה חלופית. ברק, היא אומרת, חולל מהפכה משפטית; היא מחוללת מהפכת נגד. היא מחזירה את העליון לתקופת שמגר.

העובדות, כדרכן, יותר מורכבות. מי שהעצים את כוחו של העליון ופתח אותו לכל עותר היה שמגר. הוא עשה את זה בדרכו, באחריות ממלכתית, במינימום חיכוך עם הממשלה.

מה ששקד עושה עכשיו, באמצעות מינוי שופטים בכל הערכאות ובמהלכים נוספים, לא יחזיר את העליון לתקופת שמגר - או לכל תקופה אחרת - אלא יהפוך אותו למעוז הימין הדתי, הרדיקלי. זאת לא שמרנות - זאת הפיכה פופוליסטית.

כאשר שופט מחוזי מחליט להכשיר מאחז בנימוק הפנטסטי שהקרקע הפרטית שנבנה עליה נלקחה מבעליה "בתום לב", שקד רואה בכך מופת לשמרנות. אפשר לשלול את פסק הדין, אפשר לאמץ אותו; שמרני הוא לא.

היא משוכנעת שמפלגתה, הבית היהודי, היא היורשת הטבעית של בן־גוריון. האמת היא שרוב המעשים שהקנו לבן־גוריון את מקומו בהיסטוריה לא היו זוכים לתמיכת מפלגתה: לא ההסכמה לתוכנית החלוקה, לא מגילת העצמאות, לא חיסול המחתרות, לא האחדת הזרמים בחינוך, לא העדפת רוב יהודי על סיפוח שטחים.

שקד אומרת שהדמוקרטיה בישראל התחזקה בתקופת הכהונה שלה. אני חושש שהמגמה הפוכה. לדבריה, מי שנאבק נגד חוק הלאום "חותר תחת קיומה של ישראל". את החיפוש אחר אלה שחותרים תחת קיום המדינה מוטב להשאיר לשב"כ.

שקד משרבבת לוויכוח על חוק הלאום את סוגיית מבקשי העבודה מאפריקה. לתומי חשבתי שהסוגיה הזאת נכנסה מזמן לפרופורציות, הודות לגדר שנשלמה ולנוכחות המאיימת של דאעש בסיני. מתברר שטעיתי. שרת המשפטים משוכנעת שמדובר באיום קיומי, סוף הפרויקט הציוני, כל זה באשמת כמה עמותות סעד שפועלות בדרום תל־אביב. "היו נכנסים לכאן מיליון מסתננים. הם היו משנים את אופייה של המדינה", אמרה.

בנט ושקד מבקשים לצרף בוחרים חילונים למפלגתם. זוהי שאיפה לגיטימית. השותפות בינם לבין סמוטריץ' וחבריו, אנשי הזרם החרד"לי, מסכלת את הניסיון מראש. הם והרבנים שלהם - שונאי נשים, שונאי להט"בים, שונאי ערבים, שונאי דמוקרטיה - רחוקים מלענות לציפיות של חילונים מימין. הצבעתָּ שקד - קיבלת סמוטריץ'.