במצב מצוין
מתחילת השנה עלו לכביש יותר מ–200 אלף מכוניות חדשות, אבל יש גם מי שמחזיקים את המכונית שלהם עשור ואף יותר • תכירו את הישראלים שמעדיפים את האוטו הישן והטוב על טקס קריעת הניילונים
כבישים מלאים במכוניות חדשות. מתחילת השנה עלו לכבישי ישראל יותר מ־212 אלף כאלה, בכל מקום יש פרסומות וקמפיינים לדגמי 2018, ובכל אולם תצוגה של יבואן רכב רק ממתינים אנשי מכירות נמרצים עם הצעות למימון של 100% מעסקת רכישת רכב חדש. רק תחתמו פה, פה ופה ותוכלו לקרוע את הניילונים.
אבל בניגוד לתחושה, רובנו לא נוסעים במכוניות חדשות. יש כאלה שעושים את זה מסדרי עדיפויות כלכליים, ויש גם מי שעושה את זה מאידיאולוגיה. אנשים שרכשו רכב חדש מהיבואן, אבל סירבו להיכנס למסלול המסורתי של החלפה בכל שלוש שנים. "כשהחלפתי את המאזדה הקודמת שלי בנוכחית שבה אני נוסעת כבר עשר שנים, הייתי צריכה להתרגל מחדש לסידור אחר של לוח המחוונים וכל סביבת הנהג. עכשיו כשאני כל כך רגילה וכל כך נהנית ממנה, למה להחליף?" שואלת חניתה יצחייק, מנהלת חשבונות מראשון־לציון, שנוהגת כבר עשור במאזדה 3 מודל 2008. "זו מכונית איכותית ויציבה, משפחתית ונוחה. גם הילדים נוהגים בה. למה אני צריכה להלחיץ אותם עם רכב חדש?"
המאזדה, בגרסת ה־1,600 סמ"ק, מגלה בינתיים אמינות גבוהה. "אני לא נוסעת הרבה, לא חושבת שעברתי יותר מ־80 אלף ק"מ עד היום, וחוץ מכניסות מתוכננות למוסך, לא היו לי שום בעיות. גם את הטסט היא עוברת חלק. אני לא חושבת שאחליף אותה בקרוב", אומרת יצחייק.
אלון כהן, מנהל תחום רכב בחברת רפואה גדולה, דואג ביום־יום למכוניות הליסינג של עובדי החברה, אבל מחזיק בבית כבר שש שנים ב־מ־וו 116i. "זו מכונית נהדרת, שקשה למצוא מכוניות חדשות שיהיו טובות ממנה מבחינת התנהגות כביש והנאה מנהיגה. זן נכחד של מכוניות קומפקטיות עם הנעה אחורית. אני יכול להחליף אולי לאחת חדשה בחודשים הקרובים, לפני שיתחלף הדגם לחדש שצפוי לקבל הנעה קדמית כמו כל שאר המכוניות הפופולריות, אבל אין עוד הרבה אפשרויות אחרות. העלויות שלה, גם בטיפולים וגם בביטוח, לא ממש גבוהות יותר ממכונית יפנית בגיל ובשווי שלה. יהיה קשה למצוא מכונית שתהיה קפיצה קדימה אחריה".
צורי שגיא משיכון הצנחנים ברמת־גן מתנייד כבר 17 שנה בסובארו B4 מודל 2001. "כבר היו לי אאודי חדשות, וגם וולוו שקניתי עם הניילונים, אבל אני לא מחפש לעשות רושם על אף אחד. החזקנו בעבר גם סובארו לגאסי, ויום אחד אשתי החנתה אותה בכפר־סבא ליד כל מיני מכוניות מפוארות. כשחזרה, גילתה שהיא לא שם. מסתבר שדווקא אותה גנבו. גם הגנבים יודעים מה טוב. במשטרה צחקו עלינו שבכלל ניסינו לחפש אותה".
בניגוד לכמה מכוניות אחרות בכתבה, ה־B4 של שגיא עברה כבר 380 אלף ק"מ. "היא תקינה לחלוטין, אפילו לא אוכלת שמן, רק זוללת דלק. אני בן 84 והיא עוד תהיה יותר זקנה ממני. אני לא צריך יותר מזה. ג'יפים? נהגתי בהם מספיק בצבא", אומר שגיא, תא"ל בדימוס, "הסובארו באמת קצת נמוכה. הייתה תקופה שגידלתי אבוקדו, אז הייתי נוסע איתה בשטח בזכות ה־4x4 שלה, אבל בזהירות כי היא לא גבוהה. לפעמים אני מתגעגע לג'יפים, אבל הסובארו נוחה ואני לא צריך יותר מזה לשימוש יומיומי. אולי אם היו לה כמה אביזרי בטיחות שיש בדגמים חדשים יותר, אבל אני מרגיש בה בטוח יותר מאשר בחלק מהמכוניות שאני רואה על הכביש".
בצי המשפחתי של מיקי יוחאי ממושב חגור שבשרון, יזם בתחום הספורט המוטורי, נהג ורוכב מרוצים בעברו והמייסד של מסלול המרוצים בפצאל, יש לנדרובר דיסקברי 2011, שברולט ספארק 2012 וסובארו XV מודל 2013. "פעם הייתי מקפיד להחליף כל שלוש־ארבע שנים, למרות שמבחינה כלכלית הכי נכון לרכוש רכב בן שנה־שנתיים. אבל את הדיסקברי אני מתבאס להחליף, פחות מתחבר לצורה של הדגם החדש, ואת הסובארו והשברולט אין סיבה להחליף. מכוניות כאלה עד אזור ה־150 אלף ק"מ אפשר להיות רגוע, יש חלפים זמינים ומוסכים, אין כמעט סיבה להחליף. מכוניות יוקרתיות מזדקנות פחות טוב, אבל מהן אנחנו מאוד נהנים. אני רגיל לדיסקברי, וניצלתי שהות של הבת שלי בחו"ל כדי להסתובב בעיר עם הספארק. איזה כיף, פתאום מצאתי חניה".
דורי רגב מתל־אביב מכיר את התחום גם מהצד השני, של היצרנים, כמי ששימש כמעצב בחברת מאזדה ביפן, ועוסק עד היום בעיצוב בתחום התחבורתי, לצד קורסים שהוא מעביר בבצלאל. "הפורד פוקוס שלי כבר מכירה לבד את הדרך לירושלים להרצאות, כמעט אוטונומית", הוא צוחק. הוא רכש אותה כשהייתה חדשה ב־2006, פוקוס 2 ליטר גיהה. "מכונית עממית עם ביצועים והתנהגות מאוד כיפית לזמנה. אפילו העיצוב שלה הוא על־זמני, פחות מנייריסטית מהפוקוס דור ראשון, עשו שם עבודה טובה. אז היום אולי כבר אין לה 145 כ"ס כמו בפרוספקט, אבל עדיין יוצא לי להביך איתה הרבה מכוניות חדשות, בעיקר בכבישי נהיגה. היא עשתה כבר רבע מיליון ק"מ וזה שהיא כל כך אמינה זו אחת הסיבות שמקשות עליי להחליף אותה.
אוטו ישן? לא תמיד תצטרכו מוסך | אודי עציון
"לקחתי הלוואה בשביל האוטו החדש, אבל לפחות עכשיו לא איתקע בכביש", הוא משפט שאנחנו שומעים הרבה. אבל עד כמה מכוניות ותיקות באמת נזקקות לשירותי דרך?
מנתוני שגריר, חברת שירותי הדרך הגדולה בארץ, עולה שגם מכוניות חדשות נתקעות לפעמים, ודווקא מכוניות ותיקות צורכות הרבה פחות שירותי דרך ממה שאפשר היה לחשוב. מנתוני שגריר לסיכום 2017, עולה ש־4.9% מתוך הרכבים משנת הדגם האחרונה (2017) נזקקו לשירותי דרך וגרירה כבר בשנה הראשונה שלהם על הכביש. מדובר בירידה של 18% ביחס לשנת 2016 וירידה מצטברת של 25% ביחס לשנת 2015. אמנם במכוניות חדשות בדרך כלל לא יהיה מדובר בתקלה קלאסית ברכב, אלא בעיקר בבעיות עם מערכות בהתקנה מקומית, אבל התוצאה זהה.
בשנתון השני (2016), 9.2% מתוך הרכבים נזקקו לשירותי דרך, ירידה של 15.5% ביחס לשנה שעברה. בשנתון השלישי (2015) 15.1% מתוך הרכבים נזקקו לשירותי דרך ובאופן מפתיע בשנתון הרביעי של מודל 2014 יש דווקא ירידה בצריכת השירות ל־14.2%, ובשנתון החמישי של מודל 2013 יש צניחה בקריאות השירות לשירותי דרך ל־5.9% כמעט כמו שנת מודל חדשה. בשגריר מעריכים שהדבר נובע מכך שבשנתונים רביעי וחמישי חלק מהרכבים עוברים לבעלות פרטית וחלקם מושבחים על ידי חברות הליסינג טרום מכירה. אולם בהמשך שוב מתגברות הקריאות, ובדגמים משנתון 2007 ומטה אחד מכל ארבעה רכבים נזקק לשירות פעם בשנה ובעצם צורך שירות פי 5.8 משנת מודל 2017.
אודי עציון
"בגלל שכבר אין לה ממש ערך מסחרי, אני כבר לא דואג מגניבה או מפריצה, זה גם יתרון מאוד נוח. אם יש איזו מכה בפקק אני אפילו לא יוצא להסתכל. להחליף בה נורה זה כמעט כמו טוטאל לוס. אני מאוד נהנה ממנה, למרות שזה לא אומר שאני מפסיק להסתכל על מכוניות חדשות. ג'יפונים אני שונא, לא רואה את עצמי נוהג באחד, אבל כן מפנטז עכשיו על מאזדה 3 הבאה, שכבר ראינו דגם קונספט שלה. מחכה לה בסבלנות, בתקווה שלא יקלקלו אותה מבחינת ההנאה מנהיגה".
* שיעור המכוניות מכל שנת דגם שנזקקו לשירותי דרך בשנה האחרונה. לפי נתוני שגריר

