רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: טל שחר
    7 לילות • 12.09.2018
    שוברת שתיקה
    מריה דומרק עשתה את הדרך לגמר 'האח הגדול' בשקט, פשוט כי לא ידעה איך לספר את כל מה שעבר עליה: אמא שנגעלה מלהסתכל עליה כשהייתה תינוקת, אבא שנטש ורק מדי פעם שלח ברכת יום הולדת בפייסבוק, הילדים שקראו לה זונה רוסייה כבר בכיתה א', וגם הצלם שהטריד אותה מינית על הסט. עכשיו, הישראלית הרביעית הכי פופולרית באינסטגרם, מספרת איך זה לחזור הביתה לבן זוג שראה אותה מתאהבת בטלוויזיה במישהו אחר
    לורי שטטמאור | צילום: טל שחר

    מריה דומרק הגיעה לגמר 'האח הגדול' עם מה שנדמה כמו אסטרטגיה מנצחת: להיות יפה ושתוּקה. כי אם את לא אומרת יותר מדי, את בטח לא יכולה להרוס שום דבר. "קראתי בטוקבקים שאני עציץ, שאני 'תמונה יפה', קראתי שהייתי הדיירת הכי משעממת בבית", היא מספרת קצת אחרי שחזרה לעולם האמיתי והתחילה להבין מה חושבים שם בחוץ. מסתבר שזאת לא הייתה אסטרטגיה.

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    "כל החיים שלי אני עם הטלפון ביד, מתחבאת. כל הזמן ברחתי למסך. לא הייתי באינטראקציה עם אנשים לפני כן. חרדה חברתית נוראית. מגיעה לאירוע ולא מסוגלת לנהל שיחה נורמלית עם אף אחד. ישר הראש באייפון, בורחת לאינסטגרם ומשחקת אותה כאילו אני כותבת הודעות. פעם ראשונה בחיים הגעתי ל'אח הגדול' והייתי חייבת להתמודד עם אנשים. בהתחלה הייתי בהלם. איך מדברים? מה עושים?

     

    "קראתי גם שאנשים קוראים לי שחקנית, כאילו רק שיחקתי אותה חסרת ביטחון. כתבו עליי, 'באינסטגרם היא מצטלמת עם ביקיני ופתאום בבית היא ככה? לא אמין'. אבל אנשים לא מבינים: זה שמישהי נראית טוב או מעלה תמונות לאינסטגרם עם ביטחון, זה לא אומר שיש לה באמת ביטחון עצמי. כדי להעלות תמונה לרשת חברתית לא צריך ביטחון עצמי כי את מאחורי מסך. כולם תמיד חשבו שאני נורא סנובית, אבל אני פשוט לא הצלחתי לדבר".

     

     

    כתבת וידיאו: נינה פוקס צילום: טל שחר

    כתבת וידיאו: נינה פוקס צילום: טל שחר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    העניין הוא, שגם כשאת כולה בת 22, וכבר הישראלית הרביעית הכי פופולרית באינסטגרם אחרי גל גדות, בר רפאלי ונטע אלחמיסטר, עם 1.2 מיליון עוקבים ומאות אלפי תגובות ולייקים לכל פוסט, מסתבר שזה עדיין לא הופך אותך לבחורה שמרגישה נוח להגיד בקול את מה שהיא חושבת. ולפעמים, הטיפול הכי טוב הוא טיפול בהלם, או בקיצור להינעל ארבעה חודשים בבית שהוא סיר לחץ שהוא תוכנית ריאליטי.

     

    מריה ורועי ב'האח הגדול'. לא רצו לפגוע בבועז
    מריה ורועי ב'האח הגדול'. לא רצו לפגוע בבועז

     

     

    × × ×

     

    דומרק נולדה בסנט־פטרבורג שברוסיה. בת יחידה לזוג רקדנים שהתגרשו חודשים ספורים אחרי שנולדה. "אמא שלי בכלל לא רצתה להביא ילדים, זה אבא שלי שרצה ושיכנע אותה להיכנס להיריון ואז, כמה חודשים אחר כך, עזב אותה. היא הייתה בת 26. הוא המשיך בסיבובי ההופעות בלעדיה, עד שהתברר לה שהוא מצא מישהי אחרת. היה לה היריון מאוד קשה. היא נשארה לבד, הייתה מאושפזת בבית חולים בלי שאף אחד הגיע לבקר אותה. הוא פשוט נטש אותה, וככה אני באתי לעולם.

     

    "אני חושבת שהיה לה דיכאון מאוד קשה אחרי הלידה. היא סיפרה לי שהגעיל אותה להסתכל עליי. שלא היה לה רגש אמהי כלפיי, לא הייתה בה אהבה. היא אמרה לי שהיא ממש זוכרת שהסתכלה על האצבעות של הידיים שלי כשהייתי תינוקת ואמרה לעצמה, מה זה החייזר הזה? היא לא הרגישה אליי שום חיבור והייתה לגמרי לבד. אחרי כמה חודשים היא הייתה חייבת לחזור לסיבובי הופעות עם הלהקה, כי היא לא ידעה לעשות שום דבר אחר חוץ מלרקוד. הסבתות גידלו אותי, ואת אבא שלי הייתי פוגשת מדי פעם לביקורים של חצי שעה אצל סבתא".

     

    עם בן הזוג, בועז. לימד אותה מה זה חגים ישראליים
    עם בן הזוג, בועז. לימד אותה מה זה חגים ישראליים

     

    נורא קשה לשמוע דברים כאלה מאמא שלך.

     

    "זה כאב לי. קודם כל, כאב לי על עצמי, ולקחתי את זה עליי שהיא לא רצתה אותי, וזה פוגע. וזה ממש הסביר לי מלא דברים על הקשר שלנו ועל הילדות שעברתי, אבל הייתה לי גם הרבה מאוד אמפתיה כי היא עברה דיכאון אחרי לידה והיא אפילו לא ידעה את זה. לא היה מי שיטפל בה, לא היה מי שיראה אותה ויעזור לה. היא הייתה לגמרי לבד, אז אני יכולה להבין למה הכל נראה ככה".

     

    ומה עם אבא? הוא שמר קצת על קשר.

     

    "קשר של שכן, וברגע שעזבנו לארץ, הקשר ניתק לחלוטין. רק בימי הולדת הוא היה שולח לי הודעה בפייסבוק על כמה שהוא אוהב אותי".

     

    אז אתם חברי פייסבוק?

     

    "היינו, אבל מחקתי אותו לפני כמה שנים. מדי פעם הוא היה מעלה פוסט והייתי רואה את השם שלו וזה סתם עשה לי רע. מחקתי אותו אחרי שהוא שלח לי הודעה באחד מהימי הולדת שלי, אולי בגיל 19 או 20. כתב שם מלא חרטא כזה של כמה אני אוהב אותך וגאה בך. ואני מסתכלת על ההודעה הזאת ואומרת - אתה לא מכיר אותי בכלל. אתה לא יודע מה הצבע האהוב עליי, אתה לא ידע מה אני אוהבת לאכול. איך אתה יכול להגיד לי שאתה אוהב אותי ומתגעגע וגאה בי? על מה? אנחנו אנשים זרים. אם אני אראה אותו ברחוב, כנראה שאני לא אזהה אותו אפילו, למרות שהוא דומה לי".

     

    בעצם, הרגשת שגדלת לבד.

     

    "כן. כשדיברתי על המשפחה שלי בתוכנית דיברתי על קשר שלא קיים. ואני מרגישה את זה גם הרבה לפני שאמא שלי הכירה את יעקב, בן הזוג הנוכחי שלה. כשיצאתי מהתוכנית הוא שלח לי הודעה שהוא התרגש לראות אותי ושזאת הפעם הראשונה שהוא מרגיש שהוא יודע מי אני, ושהוא רוצה שעכשיו סוף־סוף אכיר גם אותו. ואני חייתי עם הבן אדם הזה עשר שנים באותו בית".

     

    איך את מסבירה את זה?

     

    "כשהייתי קטנה יותר הייתה לנו תקשורת יותר טובה, אבל בערך מגיל 15 זה הפסיק. הוא פשוט התחיל להתנהג מוזר. פתאום הוא היה מחליט שהוא לא רוצה לדבר איתי מסיבה כזאת או אחרת, פתאום הוא היה כועס עליי, משהו מאוד לא צפוי. בסופו של דבר ויתרתי על לנסות לעבוד על הקשר הזה, כי כל פעם הייתי מנסה לבוא ולברר מה קרה, וכל פעם הייתי מגלה שזה סתם ושזה עבר לו אחרי חודש".

     

    איך היחסים עם אמא שלך היום?

     

    "השבוע כשהצטלמתי לקמפיין, מה שהכי הפתיע אותי זה שפתאום אמא שלי באה. דיברנו והיא ואמרה שהיא בהתחלה נפגעה מזה שאני מדברת עליה בבית, וכאב לה מאוד לשמוע את הדברים שאמרתי, אבל זאת גם הייתה הפעם הראשונה שהיא שמעה את מה שעבר עליי, ובפעם הראשונה היא הבינה אותי והיא גם ביקשה ממני סליחה.

     

    "היא אמרה שהיא רוצה שעכשיו אנחנו נהיה אמא ובת, שנצא לבתי קפה ביחד ושהיא תהיה חלק מהחיים שלי. ושתביני, שאמא שלי בכלל לא רצתה שאני אכנס לבית. לעונה הקודמת ניסיתי להתקבל והיא גילתה שהייתי באודישנים, ואמרה לי, 'מה, את לא תסתדרי שם'. ויעקב אמר אז, 'את חלשה, את לא תסתדרי, אין לך את זה. אין בך משהו מעניין שיבליט אותך. את תיבלעי'.

     

    בקיצור, השהייה ב'אח הגדול' החליפה טיפול פסיכולוגי.

     

    "אני מאוד־מאוד שמחה שאמא שלי ראתה כל מה שעברתי שם. היא באמת לא הכירה אותי ואני לא אותה. עכשיו תהיה לנו הזדמנות להבין מה פיספסנו כל הזמן הזה. זאת אני, והיא לא יכולה להשתיק אותי יותר ולהגיד לי שלא נעים לה לשמוע. ועכשיו אנחנו נעבוד על להפוך לאמא ובת".

     

    את בעצמך רוצה ילדים אחרי ששמעת מאמא שלך את הדברים האלה?

     

    "ברור. אני רוצה משפחה מאוד גדולה עם נראה לי שלושה־ארבעה ילדים כזה".

     

     

    × × ×

     

    כשהייתה בת חמש, סבתה מצד האמא עלתה לישראל והכינה את הקרקע להגעתן של מריה ואמה. "היא מצאה לאמא שלי עבודה בבלט הישראלי והצליחה לסדר לנו אזרחות ומסמכים. אני ממש זוכרת שהיא הזהירה אותי לא להגיד לאף אחד שאני טסה לישראל, אבל אני לא ידעתי מה זה ישראל, מה זה בכלל מדינה אחרת ומה זה מטוס. לא ידעתי שקיימות עוד מדינות בעולם. היא ממש פחדה מאנטישמיות. היינו בהתבוללות מטורפת שם. אמא שלי מעולם לא חשפה בפני אף אחד שהיא יהודייה. לה עצמה סיפרו רק בגיל 16. ברוסיה יש הרבה מאוד שנאת זרים".

     

    שנאת זרים מבעבעת והרסנית יש לא רק ברוסיה. "בבית הספר היסודי בבת ים סבלתי מגזענות כמו כל הילדים הרוסים שהיו איתי בשכבה. זה היה בית ספר מאוד גדול עם שבע כיתות בשכבה, 40 ילדים בכל כיתה ואלימות מטורפת. כל יום הייתי רואה ילד מדמם כי זרקו עליו כיסא. פחדתי ממש. כבר בגיל שש שמעתי מילדים בכיתה שלי שאני זונה רוסייה ושאני צריכה לחזור לרוסיה, שהמקום שלי לא פה וששונאים אותי. הבנתי שאני שונה ולא שייכת".

     

    חברים לא היו לה. אז היא הייתה באה הביתה ובוכה. לקראת כיתה ו', אמה הכירה את בן זוגה יעקב ועברה עם מריה לביתו שבקריית־אונו. מריה החליטה שהיא מנצלת את ההתחלה החדשה כדי לפתוח דף חדש ונקי עם ישראל. "החלטתי שבבית הספר החדש אין מצב שאהיה חריגה, ושמעכשיו אני קוראת לעצמי מירי. שאין מצב שיידעו שאני רוסייה. זאת הייתה האובססיה שלי. הייתי רצה לכל המורות לפני שהן הקריאו את השמות ומתחננת בפניהן, 'בבקשה תקראי לי מירי', והיו כאלו שלא זכרו לעשות את זה וכן קראו לי מריה, ומיד הייתי מתקנת אותן ומתביישת מאוד.

     

    "ממש נכנסתי לחרדה. כל הזמן פחדתי שאם יגלו את האמת עליי, אני אהיה השונה, העולה מרוסיה, זאתי שיחרימו. פחדתי שכל החברים שלי יתרחקו ממני ברגע שהם יגלו שאני רוסייה, אבל שנאתי את השם הזה ובכיתה ט' החלטתי לחזור למי שאני".

     

    רק בכיתה י' היא הבינה שהיא יפה. "ילדים בבית הספר דאגו להגיד לי שאני לא יפה ולצחוק עליי. הייתי רזונת, קטנטונת, מאוד פיצית, וירדו עליי הרבה. כל הבנות מסביבי היו יותר מפותחות ויותר נשיות. הן היו קוראות לי אנורקסית והיו אומרות לי, 'מה, מרעיבים אותך בבית?' בכיתה י' הגוף שלי השתנה, הכרתי את בועז וצבעתי לבלונד".

     

    חברים שידכו ביניהם, ומריה מספרת שהוא היה הבן הראשון שאי פעם הראה בה עניין. "אבל זה לא היה סיפור רומנטי ומבטים עם כינורות. זה פשוט קרה ונשאר ככה שבע שנים עד היום".

     

    בגיל 16, צלם שראה אותה במסיבה פנה אליה בפייסבוק והציע לה לעשות טסטים לדוגמנות. משם היא התגלגלה להפקות קטנות, ואחרי הצבא חתמה לראשונה בסוכנות. "לפני שנתיים", היא מגלה, "עברתי הטרדה מינית מאוד לא נעימה. דווקא כשהפכתי לדוגמנית מנוסה יותר, שעובדת עם הצלמים הכי בכירים בארץ, כשהכל היה אמור להיות פיקס".

     

    מצלם? מה הוא אמר לך?

     

    "הוא לא אמר, הוא נגע. הוא התקרב אליי כדי להראות לי את התמונות שהוא צילם במצלמה ונגע בי תוך כדי. כשזה קרה, קפאתי. נבהלתי. בועז היה ממש מאחוריי אבל הוא לא ראה את זה".

     

    התלוננת על הצלם?

     

    "לא. לא הייתי מסוגלת לספר לאף אחד, אפילו לא לבועז. פחדתי. באותה תקופה בועז היה ממש נגד העיסוק שלי בדוגמנות ופחדתי שהוא יגיב רע. ידעתי שברגע שאני אגיד לו את מה שחוויתי שם הוא יגיב בצורה מאוד קיצונית. שהוא יצעק ויגיד, 'זה הכל את והמקצוע המזדיין שלך', וקודם כל אני ארגיש מאוד אשמה ופגיעה. וזה אכן מה שקרה כשסיפרתי לו. אני מספרת לו וכולי רועדת והוא כועס עליי שאיך זה בכלל קרה, ולמה לא סיפרתי לו, ואיך לא דפקתי לצלם את המצלמה בראש וכאילו, מלא האשמות כאלה שלא היה לי מה לעשות איתן".

     

    התגובה האחרונה שמישהי רוצה לשמוע במצב כזה.

     

    "כן. וגם הערתי לו ואחרי זה הוא גם התנצל שהוא התפרץ ככה. הוא אמר שהוא לא התכוון הוא פשוט מרגיש אשם שמישהו פגע בי בזמן שהוא היה שם, והוא לא ידע ולא שם לב. אני לא רוצה להגיד מי הצלם, כי הוא מוערך מאוד. אבל אני יודעת שאני לא אשמה".

     

    רועי ביטל. דומרק בקמפיין ל-TO GO

     

    × × ×

     

    זה קורה לא מעט ב'אח הגדול', וזה קרה גם בעונה הזו, ברשת 13. בדיוק כמו תסמונת מלכת היופי, אנשים נכנסים לתוכנית כשהם בזוגיות, ומתאהבים בפנים, מול המצלמות, ומול העיניים של בן או בת הזוג שנשארו בבית. דומרק, התקרבה מאוד לרועי קורנבלום. "עשיתי עם בועז שיחה לפני על כל דבר שיכול לקרות בבית. חשבתי על האופציה שיש מצב שמישהו יפתח אליי רגשות או שאני אפתח רגשות, או שזה יהיה הדדי, וזה מאוד אנושי", היא אומרת. "אז אמרנו שגם אם זה יקרה זה בסדר, והכי חשוב שאני לא אעשה שום דבר ולעולם לא אביך אותו. שיבין שאני בכל זאת אצא בחזרה אליו, לא משנה מה".

     

    ומה קרה עם רועי?

     

    "נהייתה בינינו חברות מאוד עמוקה, חברות נפש. היינו יושבים ומספרים אחד לשני הכל. עם הזמן, גם הוא וגם אני התחלנו לשים לב שיש גם רגשות ושנינו בחרנו להיות מאוד כנים לגבי זה. פשוט בחרנו להסיר את הפיל שבחדר, עם כמה שזה פוגע. הוא לא ניסה לדחוק בי לשום דבר. בשלב מסוים ידענו גם לשים את זה בצד, להמשיך הלאה ופשוט להיות נטו חברים".

     

    לא פשוט. איך הרגשת כשהוא התוודה בפנייך?

     

    "באותו רגע אני זוכרת את עצמי ממש רועדת. לא הייתי בסיטואציה כזאת. ממש הרגשתי כמו ילדה בת 15 שמתוודה על הקראש שלה. משהו שבחיים לא עשיתי. הקשר שלי עם בועז ממש לא התחיל ככה. זה לא היה מהתוודות על רגשות. עם רועי זו הייתה מין סיטואציה כזאת שקורית רק בסרטים".

     

    ובאמת לא קרה שום דבר פיזי?

     

    "לא קרה כלום מעבר לחיבוקים, ואני חיבקתי את כולם בבית הזה. הייתי דיירת מאוד מחבקת. אבל גם לא היה קורה. אין מצב".

     

    איך הצלחת לעצור את עצמך?

     

    "זכרתי כל הזמן שיש לי חבר בחוץ. הייתי מודעת לזה שאני מאוד מבולבלת ושאני לא יכולה להחליט החלטות מהמקום הזה בשום צורה, ושלא משנה מה אני ארגיש, אני בטח ובטח שלא אפגע בבועז. כמובן שכל הסיטואציה עם רועי עדיין פגעה בבועז, אבל ניסיתי למתן את זה כמה שיכולתי. כן היו נפילות וכן היה לפעמים בלבול שהשתלט יותר, אבל תמיד־תמיד ניסיתי להזכיר לעצמי מי הבן אדם שעשה בשבילי כל כך הרבה, מי היה בשבילי שבע שנים, מי הבן אדם הכי קרוב אליי שהכי מגיע לו להסתכל על המסך ולהיות מאושר. בועז לימד אותי מה זה לשבת בשולחן שישי, הוא לימד אותי מה זה חגים ישראליים. דברים שלמדתי בבית ספר אבל אף פעם לא התנסיתי בהם. לא היה לי את זה בבית".

     

    אז את לא מתחרטת שעצרת את עצמך?

     

    "לא מתחרטת".

     

    דיברת עם רועי מאז שיצאת מהבית?

     

    "אממ, כן. היינו אמורים להצטלם יחד לקמפיין של טו־גו, קמפיין שאני הייתי כבר סגורה עליו לפני כי אני הפרזנטורית שלהם, אבל הם פנו גם אליו ורצו שנעשה קמפיין זוגי. רועי אמר שהוא קודם כל רוצה להתייעץ איתי, והחלטנו ביחד שזה פחות מתאים ושאנחנו לא רוצים לפגוע בבועז. הבנו שהמצב גם ככה רגיש וצריך ככה להסתגל למצב וליציאה מהבית".

     

    ורועי לא התבאס שהפסיד קמפיין?

     

    "לא, הוא קיבל את זה בסדר".

     

    בועז ידע שאת הולכת לדבר על זה עם רועי? הוא היה שותף בהחלטה?

     

    "תשמעי, אני ובועז כרגע במין תקופה כזאתי שאנחנו לוקחים את הדברים לאט יותר, ומנסים לראות איך הכל ילך בלי ללחוץ אחד על השני, כי ברור שגם הוא עבר הרבה בארבעת החודשים האחרונים וגם אני, ואנחנו לא יכולים ברגע אחד פשוט להשלים פערים ולהמשיך הלאה".

     

    אז מה זה אומר מבחינת סטטוס? אתם זוג עדיין?

     

    "אנחנו זוג אבל נותנים ספייס אחד לשני כרגע. כשיצאתי מבית האח הוא בא ושאל אותי אם הכל טוב בינינו ואם אני איתו, ואמרתי לו שכן ונתתי לו נשיקה. אבל האמת היא שלא יצא לנו עדיין כל כך לדבר. כולם סביבי מגלים הבנה שאני צריכה יום־יומיים לעצמי ככה, בלי שיחות שיכולות להיות כבדות. אני צריכה קודם כל להבין איפה אני נמצאת בכלל ושאני בעולם האמיתי. אנחנו נפגשים כמעט כל יום לפרקי זמן קצרים יותר. אם פעם היינו ממש כל היום ביחד וכל רגע פנוי ביחד, אז היום זה פחות ככה, אבל בסדר, ייקח קצת זמן עד שכל אחד מאיתנו יבין מה בדיוק קרה כל הזמן הזה".

     

    מה את מרגישה כלפי הקשר שלכם?

     

    "אני מרגישה שאני מאוד אוהבת אותו, שאני לא יודעת מה יהיה, אבל יהיה טוב".

     


    פרסום ראשון: 12.09.18 , 16:17