רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    24 שעות • 12.09.2018
    יאללה פסטיבל הפסנתר, איפה אתם
    בתוך שש שנים הפך מאוד אדרי ממתקין ארונות הזזה לזמר שממלא את קיסריה ואת היכל התרבות. עכשיו, בין הופעה במסיבת גייז לנסיעה השנתית לאומן, הנסיך של הזמר הים־תיכוני כובש עוד מעוז בדרך להיות הכוכב של כולם: פסטיבל הפסנתר היוקרתי. אם תשאלו אותו, הכל זה מלמעלה, גם העובדה שוויתר על שיר השנה, "שני משוגעים", לעומר אדם
    יואב בירנברג

    כשמאור אדרי הוזמן להשתתף בפסטיבל הפסנתר הקרוב הוא חש תחושת ניצחון. אדרי כבר מילא את קיסריה ארבע פעמים, סגר קופות בהיכל התרבות בתל־אביב, אבל ההופעה בפסטיבל האינטימי והאיכותי הזה, היא עבורו החותמת הסופית שהוא כבר לא רק הנסיך של הזמר הים תיכוני. עשרים שנה שהשמות הגדולים ביותר במוזיקה הישראלית מופיעים בפסטיבל הזה, אבל רק זמרים בודדים מהז'אנר הים־תיכוני זכו בכבוד הזה.

     

    "כשקיבלתי את ההודעה, רקדתי משמחה", מספר אדרי. "מאוד רציתי להשתתף בפסטיבל, כי את כל השירים שלי אני מלחין על פסנתר. אני מת על הכלי הזה ומי שמופתע מהחיבור שלי לפסנתר חי בסטיגמה. אם למישהו יש סטריאוטיפים והוא חושב שהפסטיבל הזה פונה יותר לקהל אשכנזי זאת בעיה שלו, לא שלי. המוזיקה שלי היא של כולם. בהופעות שלי אני רואה אשכנזים ואתיופים, רוסים, הומואים ולסביות — מיליון ואחד סוגים של אנשים. לא צריך לחלק קהל למחנות. אני מלחין את השירים שלי על הקלידים, התחלתי ללמוד מוזיקה על אורגן קטן. הייתי מנגן בהתחלה עם אצבע אחת, ואחר כך עם שתי אצבעות. אם היית מדבר איתי לפני שש שנים, היית אומר 'מאור אדרי מוזיקת נשמה, שירים עצובים', אבל זה כבר השתנה".

     

    מת על חוה אלברשטיין

    אדרי הוא סיפור סינדרלה. עד לפני שש שנים הוא בכלל היה מתקין ארונות הזזה. "בדרך להתקנות הייתי שר באוטו", אדרי צוחק. "אחר כך התחלתי להופיע בחפלות, בבתים, בבר־מצוות ובמקביל עבדתי בהתקנות. קרעתי את התחת עד שהחלטתי לעזוב את הארונות וללכת עם החלום שלי. באתי הכי מהלמטה. לא ידעתי מה זה סוכן, מה זה יחסי ציבור, איך שולחים שיר לרדיו".

     

    גדלת בבית מוזיקלי?

     

    "ממש לא. אני בא מבית אללה יסתור ולהקתו. כולם זייפנים גדולים. אני ואחי הגדול, עמי, מאוד קשורים. כילד הוא היה לוקח אותי באוטו. הוא חובב מוזיקה מזרחית, וזה מה שעבר לי כל הזמן באוזניים. היו לו הרבה דיסקים, מחוה אלברשטיין ועד אבי ביטר, ושמעתי הכל מהכל. יש לי המון חדרים בבית הקטן הזה שנקרא מוזיקה, אני לא מקובע רק במזרחית. אם יבקשו ממני פעם לחדש שיר ישראלי, 99.9 אחוז שזה יהיה שיר של חוה אלברשטיין, אני מת עליה".

     

    גם אחרי שמילא את קיסריה בפעם הראשונה, אדרי לא פרץ את גבולות הז'אנר הים תיכוני. בגלגלצ התעלמו והוא לא הצליח לכבוש את לב המיינסטרים למרות שנחשב לנסיך של המוזיקה המזרחית בארץ. אבל זה השתנה עם סדרה של להיטים גדולים, ביניהם "כמו פעם", שכבש את הפלייליסט הנחשק של התחנה הצבאית. הקיץ הזה הוא הפציץ עם "אללה מעק", והשבוע בחרו ברשת 13 לשדר בערב ראש השנה את ההופעה שלו בקיסריה. "ריגש אותי במיוחד להופיע בהיכל התרבות", אומר אדרי. "אני זוכר את עצמי כילד, בא עם אמא שלי ואחותי להצגות בהיכל. היינו מחכים מאחורה כדי להצטלם עם האמנים, ועכשיו באים להצטלם איתי ולבקש חתימות. היום יותר אמנים מזרחיים מופיעים כאן מאשר בימים שהייתי ילד".

     

    אדרי, 29, נולד ברמלה. "אני זוכר משם דברים נורא יפים. זאת עיר חמה ומפרגנת", הוא אומר. "המון אמנים גדלו ברמלה: שלישיית מה קשור, עמוס תמם, מוני מושונוב. בכל מקום בעולם אתה יכול למצוא עבריינות. מטעני חבלה וסמים יש גם בראשון־לציון וביבנה. בתל ברוך, אחת השכונות הכי יוקרתיות בארץ, יש זנות מפה ועד תאילנד. הכל תלוי בחינוך שאתה מקבל. אבא שלי אדם מאוד מיושן, והחינוך שקיבלתי בבית היה חינוך של פעם. כשאבא אומר מילה, אתה לא יכול לשבור אותה. כשהוא אמר 'אתה לא יוצא מהבית', אתה לא יוצא. עברתי בגנים בדרך הביתה וראיתי דברים לא טובים, אבל בחרתי להמשיך. על זה מגיע שאפו ענק לאבא שלי".

     

    עוד לפני שהגיע לגיל גיוס חלה אביו, ואדרי נאלץ לוותר על השירות הצבאי כדי לסייע בבית. "אבא עבר חיים לא פשוטים — צנתור, ניתוח לב פתוח ושני אירועים מוחיים", הוא מספר. "הוא היה מאושפז המון זמן. יש לו סוכרת. הוא לא יודע לפעול מהראש, הוא פועל נטו מהלב. גם אני איפשהו כזה. לא באותם אחוזים כמוהו. תודה לאל, עכשיו אבא בסדר והוא עובד כמגשר".

     

    מאור ונאור

     

    שיר אחד אדרי בכל זאת פיספס בגדול: "שני משוגעים", שזכה להצלחה מסחררת בביצוע של עומר אדם. "סתיו בגר, שעבדתי איתו אז, הציע לי אותו ולא לקחתי", הוא מספר. "הוא השמיע לי אותו תוך כדי עבודה והשיר הזה עבר לידי. הייתי בסוג של קיבעון על שיר אחר ופיספסתי".

     

    מצטער?

     

    "לא. הכל זה מלמעלה. כנראה שהשיר הזה לא מיועד לי. אבל הוא הגיע לידיים נכונות, וזה מה שחשוב".

     

    הרבה פעמים במהלך השיחה אדרי חוזר ואומר "הכל זה מלמעלה". כשהמלצר מגיש לו כוס מים הוא מברך "שהכל נהיה בדברו". בראש השנה נסע בפעם החמישית לאומן, לקברו של רבי נחמן מברסלב. "יש לי זיקה חזקה לדת", הוא אומר. "איש באמונתו יחיה. לנסוע לאומן זה לתת לנפש להתנקות, להתקרב לשם יתברך דרך הרבי. זאת אחדות ענקית של עם ישראל לראות ארבעים אלף איש רוקדים, שמחים ושרים באמצע הרחוב באומן. אנחנו נוסעים קבוצה של חברים, אבל אתה יכול למצוא שם גם את משה פרץ, ליאור נרקיס ועודד מנשה. כולם מתפללים, עושים תשליך, טובלים במקווה ואוכלים ארוחת חג".

     

    נראה אותך חוזר בתשובה?

     

    "באתי מבית מסורתי. אני לא שומר שבת אבל אני לא מעשן בשבת, אני מניח תפילין כל בוקר, נוטל ידיים, מתפלל המון ומברך על הכל. בשבע השנים האחרונות החלטתי להתקרב לדת. יצא שהתפללתי הרבה וביקשתי דברים מהשם, ויום למחרת הם פשוט קרו. דברים הזויים".

     

    כמו מה?

     

    "בתחילת הדרך הופעתי במועדונים קטנים, היו לי רק שיר־שניים. כשהגעתי להופעה בדרום היו אולי שבעה אנשים בקהל. יצאתי החוצה לחניה, הייתי בן 19 אולי, הסתכלתי לשמיים, ובכיתי. אמרתי, 'השם, אני גם רוצה להופיע בהיכלים מלאים ושאנשים יבואו לשמוע אותי'. התפללתי וביקשתי את זה, וחודש אחרי דברים התחילו לקרות. פתאום הוצאתי שיר והוא נהיה להיט וההופעות שלי במועדונים התחילו להיות מפוצצות עד אפס מקום. אני חושב שהשם שמע את התפילות שלי. הוא נתן לי כישרון וזרק אותי לים כמו שאומרים".

     

    בשנים האחרונות יש לאדרי גם אהבה גדולה — נאור פוני. הם מתגוררים יחד בבית שכור בבאר־יעקב. "העוצמה באהבה הזאת היא לגמרי אחרת", הוא אומר. "אני מכיר אותה מאז שהייתי ילד, אבל אף פעם לא הייתה בינינו שיחה או משהו. זרקתי לחבר משותף, 'מה עם נאור?' ויום אחד הוא אמר לה, 'תקשיבי, הוא משגע אותי'. כשהיא חזרה מטיול בחו"ל שלחתי לה פרחים, והתחיל סיפור אהבה. כשהכרנו, ראיתי שיש לה יופי פנימי מדהים וראש על הכתפיים והיא לא אישה של תהיי יפה ותשתקי".

     

    אז בקרוב החתונה?

     

    "אנחנו עוד מעט שנתיים יחד, וכמו שהרוח נושבת נראה שתהיה חתונה. היו לי בעבר תקופות של קרחנה, עם כל מה שעובר לך בראש. ברמה של הולך לישון עם אישה וקם בבוקר כשאני חושב שזאת מישהי שהייתי איתה לילה קודם. אבל הייתי ילד ועכשיו אני עוד מעט בן שלושים. צריך להתמסד, להביא ילדים".

     

    גם השיר האחרון שהוציא אדרי, "נראה לי חלום", עוסק באהבה. לקליפ שמתלווה מצורפות תמונות ששלחו מעריצים, ובהן זוגות סטרייטים וגם להט"בים מביטים זה בזה בעיניים מצועפות או מתנשקים. "חיפשתי שיר שהכי יבטא את ט"ו באב", הוא אומר. "בדיוק התנהל אז המאבק של הגייז, לכן החלטתי ללכת על התמונות בקליפ. אני דוגל בזה שכל אחד יעשה את מה שטוב לו. בעבודה שלי שבעים אחוז מהסובבים אותי הם חברי הקהילה וזכותך לאהוב את מי שאתה רוצה".

     

    תמיד הרגשת ככה?

     

    "כשהתחלתי את הדרך, ראיתי הומואים ונרתעתי. עם הזמן למדתי שהם בני אדם, והכל בסדר. הופעתי בפני הקהילה הגאה במסיבות של 'אריסה', בחתונות של גייז, והם קהל אש".

     

    אדרי עדיין לא יודע בוודאות איך תיראה ההופעה שלו בפסטיבל הפסנתר, שתתקיים ב־22 באוקטובר במוזיאון תל־אביב. הוא רק יודע שיתארח בה קובי מנדלבאום (קוקי לבנה). "אני לא זמר שבא, שר והולך", הוא אומר. "אני אוהב להיות מעורב בהכל. מההפקה הראשונה ועד הניגון הכי פשוט של המתופף. אני אנגן אבל יהיו עוד נגנים. אני אביא קצת כלים ערביים, אני רוצה שזה יהיה דומה להופעות של פאריד אל־אטרש".

     

    אדרי ניסה את מזלו גם כשחקן, כשהצטלם לשלושה פרקים בעונה הקרובה של הסדרה "שנות השמונים". "אני לא רוצה להיות שחקן, אבל אני פתוח להתנסויות חדשות", הוא אומר. "אני מקווה שיהיו לי בעוד כעשר שנים, אפילו פחות, ילדים מקיר אל קיר ואלבומים מקיר אל קיר". •

     

     

    פסטיבל הפסנתר יתקיים ב־20 עד ה־27 באוקטובר במוזיאון תל־אביב. מאור אדרי יופיע בנוסף ב־22 בספטמבר בהאנגר 11

     


    פרסום ראשון: 12.09.18 , 19:28