שנה טובה באמת

אני כבר לא זוכרת כמה אנשים שלחו לי את הברכה המזמרת של אחינועם ניני. זה כנראה אחד הטרנדים של החג הזה בחוגי השמאל, או המרכז, או שניהם גם יחד. אני גם לא יודעת אם ניני הקליטה את זה לכבוד החג הנוכחי, ראש השנה תשע"ט, או קודם לכן, רק שזה לא ממש משנה. מבחינתה, ללא ספק, זה זמרון על־זמני. בלתי מתכלה. וזה הולך כך, לטובת אלו שלא צפו - "שתהיה שנה טובה", שרה ניני תוך שהיא מרפרפת על קלידי הפסנתר ומעפעפת בעיניה, "שלא יהיה בה שום לינץ’ מכוער / שנהיה בה עם אמפתי והרבה פחות עם נבחר / בלי אלימות, גזענות, יהירות / בלי הסתה, בלי הדתה / שתהיה זו שנת שינוי וסוף לכיבוש / שנת התפכחות וסוף לטשטוש / שתהיה זו שנת אמנות ותרבות ושירה / שננקה בה את חופי הארץ, את שביליה ובעיקר את הנשמה, אהההההה. שתהיה זו שנת צניעות..." וכן הלאה וכן הלאה.

אני לא מתחברת, כתבתי לשולח העשירי, היא לא מדברת אליי. נמאס לי שאנשים לא צנועים מדברים על צניעות, ובתוך כך מרביצים בכל הכוח על החזה שלי. שיכו קצת גם על עצמם. את לא מאחלת לנו סוף לכיבוש, הוא שאל. אני מאמינה בהרבה מהדברים שהיא אומרת, עניתי לו, ואין לי בעיה עם ה"מה", יש לי בחילה קלה מה"איך". צדקנות וטהרנות בקול מתוק מדבש, שמהם עולה תמונה חד־ממדית כמה הכל פה רע, ואיזו ארץ זבת לינץ', גזענות והדתה ייסדנו כאן - אף פעם לא באו לי טוב. אפילו א', אמרתי לו, חברתנו הטובה שהיא, אולי, הכי שמאלנית שאנחנו מכירים, רק שמהסוג התורם ומתנדב ומסייע לקדם חברה טובה יותר ויפה יותר, שקיבלה גם היא את הברכה הזו "מי יודע כמה פעמים", אמרה ש"זה ממש לא בטעם שלי".

וכל זה עד כדי כך שאפילו את הברכה של ג', שיש לו חנות לאופניים, שכתב לנו "שתשע"טו לשנה הבאה בשמחה על אופני הרים חדשים", והוסיף בצד שהוא גם עושה טרייד־אין ומספק את כל האביזרים הנדרשים לרוכב המיומן - אהבתי יותר. שלא לדבר על אלו ששלחו את השיר של אריק איינשטיין, "הלוואי ולכולם תהיה שנה יפה, עוד יבוא שלום עלינו". ואלו שכבר שנים מאחלים שנה טובה בשמם ובשם כל המשפחה ולא שכחו גם השנה להוסיף לברכת "שנה מתוקה מדבש" את הכלב שלהם, שהוא כבר זקן וחולה כל כך. או המברכים הטובים באתר "קח ותן", הכל ללא תמורה, שייסדה המועצה האזורית שלי חבל מודיעין, שכתבו "שנה טובה, יש לי מכונת כביסה למסירה"; "שנה טובה, ספר 'מגוון', לכיתה ה' למסירה"; "שנה טובה, ארנבים למסירה לבית חם". ועוד עשרות כאלו, מדי יום.

בלי יומרות, דווקא בימים אלו, שבין ראש השנה ליום כיפור, ימים של חשבון נפש אישי, לקבוע - לאחרים, כמובן - איך צריכה להיראות השנה הבאה. בלי לייצר מצג שווא של שנה חולפת שכל מה שהיה בה זה רצף מעשי לינץ’ נגועים בגזענות, אלימות ויהירות - שאחרים, כמובן, עשו.

לאחל שנה טובה בימים שבין ראש השנה ליום כיפור, בין כסה לעשור, ולחשוב במושגים של שנה טובה המבנה מודעות אנושית, חומלת, גם בתוך מציאות קשה. המחפשת משמעות ראויה בקיום יומיומי, לעיתים קרובות מתיש ומעיק. נקודת אחיזה ביפה, בנכון, בקבוע, בעולם שמשתנה בכל רגע. לאחל שנה טובה, מתוקה מדבש, להאמין שזה אפשרי, ולעשות את המיטב שזה יהיה אפשרי. ואם אפשר באותה הזדמנות גם להציע מחירי חג מיוחדים לאופניים לגדולים ולקטנים - מה טוב.