שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    תא"ל אופיר על רקע החפירות. "סגירה הרמטית של הקרקע"
    המוסף לשבת • 13.09.2018
    "מה שאתה רואה פה זה מחסל מנהרות"
    65 קילומטר של קיר בטון תת–קרקעי בעומק עשרות מטרים, חיישנים ששומעים כל חפירה בסביבה, שובר גלים חכם נגד צוללנים עוינים, ופועלים מרומניה עד ברזיל שמתרוצצים עם קסדה ואפוד בין פצמ"רים לשריפות | תא"ל ערן אופיר, ראש מנהלת גבולות ותפר, מספר לראשונה על המכשול שמוקם בגבול עזה, ומשוכנע שעם השלמתו יוסר האיום הגדול על תושבי העוטף | "אף מדינה לא עשתה דבר כזה. באים לפה מכל העולם לראות מה אנחנו בונים ואיך"
    עודד שלום | צילום: חיים הורנשטיין

    בסופו של המאמץ ההנדסי האדיר מקבלים קיר בטון הנמצא כל כולו בתוך האדמה. קיר בטון ברוחב כמה עשרות סנטימטרים, לא עבה מדי, שרק קצה קצהו גלוי לעין בגובה פני הקרקע. ממנו יוצאים צינורות פלסטיק בעוביים שונים שהופכים אותו מסתם קיר בטון מזוין לקיר חכם, קב"א, קיר בטון אינדיקטיבי, המסוגל ל"רחרח" בסביבתו התת־קרקעית ולהתריע מפני חפירה.

     

    עמדנו מעל הקיר שנוצק באדמה חולית, כמה עשרות מטרים מגבול הרצועה, מוגנים בסוללת עפר גבוהה המסתירה את העיר עזה שממערב לנו. זה וואדי מעשה ידי אדם מלא כלים הנדסיים, משאיות, צינורות, בולדוזרים ופועלים בלבוש קרבי מלא, קסדה ואפוד קרמי. צעדנו בעקבות תת־אלוף ערן אופיר, הבנאי הראשי של הפרויקט העצום הזה, מפצח המנהרות, המכשול התת־קרקעי הנבנה במרץ לאורך גבול רצועת עזה. גם הציניקנים הגדולים ביותר לא יוכלו להישאר אדישים מול סדרי הגודל של כמויות הבטון ומוטות הברזל הנשפכים ונטמנים כאן באדמה.

     

    לא מן הנמנע שמדובר בקיר הבטון הרציף הארוך בעולם, ועוד כזה שנחפר עשרות מטרים בבטן האדמה. כ־65 ק"מ אורכו, ממשולש הגבולות ישראל־מצרים־עזה בדרום ועד לגבול הימי של ישראל עם עזה, בחוף זיקים. שם נגמר הקיר ומוקם מכשול ימי של כמה מאות מטרים אל תוך הים, מעין שובר גלים עם חיישנים שאמורים לאתר את צוללני הקומנדו הימי של חמאס. לאורך קו הבינוי הארוך הזה הוקמו חמישה מפעלי בטון שעד סיום העבודות, בעוד כשנה בערך, ייצרו מעל ל־2 מיליון קוב בטון. זו הסיבה שבין שדות תפוחי האדמה, הגזר, הבוטנים והמטעים אתה כל הזמן רואה מערבלי בטון המובילים חומר אל אתרי העבודות, כ־22 במספר. מדובר ב־250 אלף הובלות, אופרציית שינוע מטורפת.

     

    גם העלות אסטרונומית: 3 מיליארד שקלים. הסכום הזה רק מעצים את הדיסוננס הבלתי נמנע שאתה חש בדרך אל אתרי העבודה הצמודים לגדר. חלקים נרחבים בעוטף עזה, שדות, חורשות, יער בארי, מלאים בכתמים שחורים, עדות לשריפות שהציתו פה עפיפוני ובלוני התבערה שעלותם גרוש וחצי. הפרופורציות יגרמו לכל טבלת אקסל לקרוס. ועדיין, אין להשוות בין נזקי העפיפונים לאיום הפוטנציאלי הטמון במנהרה חודרת. פיגוע של חוליית לוחמי חמאס המגיחים מתוך מנהרה בשדות הקיבוצים, וממנה שועטים אל אחד היישובים או מוצבי הצבא באזור, יוביל כמעט בוודאות למלחמה. לכן השאלה המתבקשת היא האם המכשול ההולך ונבנה מחסל את איום המנהרות. האם ההשקעה האדירה הזו כדאית. עמדנו מעל אחד מהבורות שנחפרו על ידי מחפר ענק בזמן שהוזרמה לתוכו תמיסת בנטונייט. תא"ל אופיר הביט פנימה בהתלהבות כאילו זו הפעם הראשונה שלו באתר, וענה בלי למצמץ. "אתה שואל אם זה מחסל את האיום, אז התשובה היא כן".

     

    העבודות לבניית המכשול בגבול עזה
    העבודות לבניית המכשול בגבול עזה

     

    אחרי שהקיר יושלם, לא יחדרו לשטחנו יותר מנהרות?

     

    "מדובר בסגירה הרמטית של התת־קרקע, מה שאתה רואה פה זה מחסל מנהרות".

     

    משמרות מסביב לשעון

     

    אוטוטו סוגר אופיר 10 שנים כראש מנהלת גבולות ותפר. זו מנהלת משותפת למשרד הביטחון וצה"ל שכבר בנתה גדרות על 1,064 ק"מ מגבולות המדינה. גבול ישראל־מצרים נאטם כולו וכך גם הגבול ברמת הגולן עם סוריה. מול לבנון מוקמת גדר גבול חדשה באורך 11.5 ק"מ ולפני כחצי שנה הסתיימו העבודות בגבול ישראל־ירדן, 34 ק"מ גדר חדשה מקיבוץ סמר ועד אילת. אופיר מתגאה בגדר הזו: באזור שדה התעופה החדש בערבה על שם אילן רמון הוגבהה הגדר ל־26 מטר כדי להגן מירי נ"ט וירי בכינון ישיר, "אין דבר כזה בשום מקום אחר בעולם".

     

    שובר הגלים שהוקם בחוף זיקים. "האיום מעזה יצומצם"
    שובר הגלים שהוקם בחוף זיקים. "האיום מעזה יצומצם"

     

    קיימות תוכניות להצבת גדרות לאורך כל גבולות המדינה, נותר רק העניין התקציבי. מבצעי הבינוי האדירים האלו הופכים את אופיר לפרויקטור הגדול ביותר שפועל כיום בתחומי ישראל, בולדוזר שקם בחמש בבוקר לרוץ מינימום 15 קילומטר כדי להספיק לצאת מהבית בשש וחצי לאחד מאתרי העבודה שהוא מופקד עליהם לאורך הגבולות. אם ישראל היא וילה בג'ונגל, אופיר הוא זה שמקיף אותה בחומה גבוהה.

     

    אבל שום זירה בגבולות המדינה לא משתווה לפרויקט על הגדר לאורך רצועת עזה. כ־1,200 פועלים עמלים על בניית המכשול התת־קרקעי בשתי משמרות של 12 שעות סביב השעון, שישה ימים בשבוע. העבודות נפסקות בשישי בצהריים ומתחדשות במוצאי שבת, בלילות הן מבוצעות לאור זרקורים רבי עוצמה. מעבר לסוללות העפר המגינות מירי התקיימו בחצי השנה האחרונה הפגנות המוניות על הגדר. הושלכו מטענים ורימונים על חיילים, חייל צה"ל אביב לוי ז"ל נהרג מירי צלפים, שוגרו מאות רקטות ופצצות מרגמה. כל אלו לא מייצרים סביבת עבודה ידידותית.

     

    "ועדיין", אומר אופיר, "חוץ מהפסקות של ריצה למיגוניות שפיזרנו בשטחי העבודה ויומיים בהם עצרנו בגלל ההסלמה, לפני כחודש, לא הפסקנו לרגע. הפועלים עובדים פה בתנאים לא פשוטים, בחום הכבד עם אפוד קרמי וקסדה. זה לא נעים לעבוד תחת אש. היה לנו מנופאי שריססו לו את הקבינה בכדורים. הוא ניצל בנס. הקבלנים, מנהלי העבודה בשטח, עושים לעובדים שיחות מוטיבציה, אומרים להם שהם לא לבד פה. אתה יכול לראות, הצבא מאבטח את העבודות בכוחות מאוד גדולים ורציניים".

     

    מילא הפועלים היו כולם ישראלים, אבל איפה, העבודה על הקמת המכשול בגבול עזה לא שונה משאר אתרי הבנייה ברחבי הארץ. רבים מהפועלים כאן הם עובדים זרים. שיטת החפירה הייחודית דורשת ציוד מכני מיוחד אותו יודעים להפעיל רק מספר מצומצם של ישראלים. גודל הפרויקט מצריך הפעלה של מקדחים רבים ולשם כך הובאו פועלים ממולדובה, מברזיל, מספרד, איטליה וגרמניה. הוראות הביטחון תורגמו לשפות השונות וכל אחד מהעובדים נדרש לקרוא אותן ולחתום שהוא מבין לאיזו שכונה בעייתית הוא נקלע ולאן עליו לרוץ כשמושמעת אזעקה.

     

    פועלים ממוגנים בתוואי המכשול. "ניצוח על תזמורת ענקית"
    פועלים ממוגנים בתוואי המכשול. "ניצוח על תזמורת ענקית"

     

    מקסים יעקבוביץ, מנהל העבודה של חברת צמנטכל שזכתה במכרז להקמת כמה מקטעים במכשול, אומר שמדובר בחוויה לא קלה בכלל. "נפלו פה פצמ"רים ליד טרקטורים שלנו. תחשוב שעפים מעל הראש שלך רקטות וחיל האוויר מפציץ מעליך. היה לנו גל של פרישות של עובדים זרים בסבב שהיה בתחילת אוגוסט. הייתה פה מתקפת פצמ"רים משמעותית, היו נפילות ליד מפעל הבטון. המתח היה עצום. יש פה מאות פועלים זרים, הם לא מכירים מציאות כזו מאיפה שהם באים".

     

    חברת דניה סיבוס הבונה גם היא קטעים במכשול, מעסיקה באתרי העבודה שלה על הגדר כ־200 פועלים. קרוב ל־80 אחוז מהם עובדים זרים מקצועיים מרומניה, מולדובה וברזיל. עמוס אלוש, מנהל העבודה בשטח של החברה, מדבר כמו יעקבוביץ על הקושי הביטחוני של הפועלים, אבל מדגיש את הצורך שלהם בפרנסה. "אנחנו מפעילים מכונת חפירה ייחודית עם כף הידראולית שעובדת סביב השעון רוב ימי השבוע. כדי לייצר רצף עבודה צריך הרבה ידיים מיומנות ובארץ אין מספיק. ברור שחששנו שהסיטואציה הביטחונית תבהיל אותם, אבל בסוף היום מתברר שבמחיר הנכון אנשים מוכנים לעבוד בכל מקום".

     

    "שובר בלתי עביר"

     

    מבקר המדינה יוסף שפירא הקדיש דוח שלם לאיום המנהרות לאחר מבצע צוק איתן בקיץ 2014. שמונה שנים לפני אותה מלחמת קיץ נחטף גלעד שליט על ידי חוליית מחבלים שהגיחה מתוך מנהרה, 100 מטרים מהגבול בשטחנו. חטיפת שליט הייתה אמורה להדליק נורת אזהרה גדולה. בפועל לא בוצעה היערכות מיוחדת. גם המנהרה שהתגלתה במקרה על ידי חקלאי מעין השלושה באוקטובר 2013 בשדות הקיבוץ, כשמונה חודשים לפני צוק איתן לא עוררה דרמה גדולה. כמה כותרות ראשיות, דיונים בצבא, ניסיון להבין באיזה סדר גודל של איום מדובר, שום דבר משמעותי. האסימון נפל סופית במהלך אותו מבצע קיץ, ב־17 ליולי, כש־13 מחבלים הגיחו מתוך מנהרה בשטחנו, באזור קיבוץ סופה בדרום הרצועה. חוליית המחבלים חוסלה אבל כבר היה ברור שיהיו עוד מנהרות. עד תום המלחמה נהרגו 11 קצינים וחיילים בהיתקלויות עם מחבלים שחדרו לשטחנו במנהרות חוצות גדר.

     

    אל"מ יובל איילון, מפקד הזירה הימית הדרומית
    אל"מ יובל איילון, מפקד הזירה הימית הדרומית

     

    "במהלך הלחימה בצוק איתן", מספר אופיר, "כשהתברר גודל האיום, התקשר אליי מי שהיה אז סגן הרמטכ"ל, גדי איזנקוט וביקש שאבוא אליו. הוא נראה מוטרד. אמר, 'תקשיב, אנחנו מחפשים פתרון לאיום המנהרות. הציגו לצבא מכשול שהעלות שלו 22 מיליארד שקל, וזה סכום לא הגיוני. תראה אם אתה יכול להביא פתרון זול משמעותית, אבל שייתן מענה לאיום הזה'. ככה זה התחיל מבחינתנו במנהלת.

     

    "יצאנו למחקר גיאולוגי והידרולוגי של אזור הגבול עם עזה. להבין מה העומקים של מי התהום, אילו סוגי אדמה יש לאורך הקו. מנכ"ל משרד הביטחון דאז, דן הראל, נתן לנו תקציב לקידוחי ניסיון. עשינו 40 קידוחים כדי לבדוק את סוג הקרקע ואת החוזקים שלה, חתכים גיאולוגיים, הגענו לשברי סלעים של נחלים קדמוניים. עשינו אפיון של כל מטר על הקו, אדמת חרסית, אדמת כורכר, אדמה חולית, חול טיני, חול חרסיתי, לא מעט סוגים.

     

    "היה ברור לנו שזה צריך להיות מכשול פיזי ועליו טכנולוגיה חכמה. לקח זמן עד שמצאנו אמצעי שיודע להתריע על חפירות. ברגע שחשבנו שמצאנו משהו מתאים התחלנו לחשוב איך לטמון אותו בקרקע, כלומר על המכשול הפיזי. קיבלנו תקציב של 2.5 מיליון שקל להקים אתר ניסויים באזור כרם שלום. חפרנו את הקיר באדמה, שמנו בו אמצעים והתחלנו לבדוק. בשלב מסוים חפרנו גם מנהרה תת־קרקעית כמו של חמאס כדי להבין אם העבודות נקלטות בחיישנים שבקיר שהקמנו באדמה.

     

    "שנה וכמה חודשים אחרי הטלפון מאיזנקוט הגיע ראש הממשלה יחד עם שרי הקבינט לכרם שלום לצפות בניסוי. זה היה לקראת סוף 2015, בחורף. אחד המהנדסים שלנו, רס"ן א', ירד עם קונגו למנהרה והתחיל לעבוד. לא ניכנס לעומקים ולשיטות העבודה שהוא ביצע שם למטה אבל לא היה לו רק קונגו, נסתפק בזה. הקיר שלנו נתן אינדיקציה בכל פעם שבוצעה שם במנהרה עבודה. זה היה אמין לגמרי".

     

     

    לקח עוד זמן עד שהמפרט המלא של המכשול היה מוכן. חישוב העומקים אליהם יגיע המכשול התבסס על מנהרות שכבר התגלו ועל האפשרויות שסוגי הקרקע השונים לאורך הגבול מאפשרים חפירה. אופיר אומר שגם בעומקים נשבר כאן שיא. הקיר התת־קרקעי חפור עשרות מטרים לתוך האדמה. "זה ייצר אתגר הנדסי, אומר אופיר, "באזורים רבים הקרקע פה חרסיתית, קרקע שתופחת עם מים וקשה למכונות לעבוד איתה, היא נדבקת לכלים, הופכת לעיסה. זו מורכבות אחת מתוך המון מורכבויות שנדרשנו לפצח. כמו למשל שבאזרחות יודעים לעשות במקסימום קיר תת־קרקעי של 300 מטר אורך. אנחנו מדברים על אורך קיר של פי מאתיים ויותר מזה".

     

    במקביל הוקם צוות טכנולוגי בשיתוף משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות שהתמקם באוגדת עזה והחל לפתח מערכת לגילוי מנהרות שבינתיים הפכה מבצעית והביאה לגילויין של 15 מנהרות שהתגלו בשטח ישראל בשנה האחרונה. לפני כחודשיים קיבל הצוות הזה את פרס ביטחון ישראל מידי נשיא המדינה.

     

    העבודות על המכשול החלו לפני כשנה לאחר החלטת ממשלה ואישור התקציב. לצד המכשול הוחלט גם להקים 21 "אתרים משולבים", תרני ברזל בגובה עשרות מטרים עמוסים באמצעי תצפית משוכללים ועוד כל מיני אמצעים שאי־אפשר לכתוב עליהם, מה שבעגה הצה"לית מכונה מערכת רב־סנסורית.

     

    על הים, בקטע שבו גדר הגבול חודרת מהיבשה למים החלה כבר בניית המכשול הימי. ההבנה בצורך בו נולדה בצוק איתן, ביום הראשון למבצע, ה־8 ליולי. ארבעת לוחמי הקומנדו הימי של חמאס שהגיחו מהים ביום ההוא וחוסלו על ידי חי"רניקים שהסתערו עליהם, הם השושבינים של "שובר הגלים" שנמצא עכשיו בבנייה ואמור לסגור על החוף של צפון הרצועה. אל"מ יובל איילון, מפקד הזירה הימית הדרומית, אומר כי הצד השני מנסה כל הזמן להשתפר ולשכלל אמצעים, "אבל גם אנחנו לא נחים. אנחנו עובדים בלשחוק את היכולות שלהם".

     

    עלינו לפסגת תורן התצפית הממוקם ביחידת הבקרה הימית על החוף, בסמוך לגבול. גם בלי אמצעי תצפית לעזה רואים מכאן הכל. על החוף, לא הרחק מגדר הגבול שעדיין לא הוחלפה פה בחדשה, נראים נערים עזתים רצים זה אחרי זה. במים חסקה ועליה שני דייגים. בצד השני, אצלנו בחוף זיקים, כמה עשרות רוחצים. באנו בשעת צהריים חמה, תחילת שנת הלימודים, אולי זה מסביר את מספר המתרחצים הנמוך.

     

    הכל כל כך קרוב. תחתינו אתר העבודות על המכשול הימי, לשון של סלעים ובטון החודרת אל הים, עליה אמורה להיבנות גדר גבול גבוהה. "זה יהיה שובר בלתי עביר", אומר איילון, "לא ניתן יהיה לעבור דרכו או מתחתיו. את הגדר הישנה במים אפשר היה לחתוך במספרי ברזל. היא גם הייתה קצרה מאוד, 100 מטר בסך הכל. המכשול החדש יקשה עליהם, יצמצם את האיום. יש הבדל בין התקדמות במים בצלילה כשאין לך מכשול לעקוף, לבין התקדמות בצלילה כשאתה צריך לעשות מעקף גדול. זה לא אומר שזה יהיה בלתי אפשרי, אבל יחד עם האמצעים הטכנולוגיים שיסייעו לאתר צוללנים האיום בהחלט מצטמצם".

     

    הון יורד לטמיון

     

    בדצמבר 2017 חשפה מערכת גילוי המנהרות מנהרה שפתח היציאה שלה אמור היה להיות בחלקת גידול בוטנים, כמה מאות מטרים מבתי קיבוץ נירים. עומקה כ־20 מטרים וכדי לרדת אליה בנה הצבא גרם מדרגות תלול אל בטן האדמה. אפל וקריר למטה אבל מחניק. לוחות הבטון המכסים את הדפנות מיוצרים במפעלי בטון ברצועה. צה"ל טוען כי עלות כל מנהרה חודרת נעה סביב ה־3 מיליון דולר. לא פלא שבחמאס לחוצים מהתקדמות בניית המכשול והשמדת המנהרות שמערכת הגילוי חושפת. זה לא רק אובדן של איום אסטרטגי אלא גם של הון עתק בסטנדרטים עזתיים היורד לטמיון.

     

    "אף אחד מעולם לא עשה דבר כזה", אומר אופיר כשאנחנו מטפסים על סוללת עפר, להביט מלמעלה על העבודות, "אף מדינה לא התנסתה בהקמת חומה תת־קרקעית. באים לפה מכל העולם לראות מה אנחנו בונים ואיך. אני עובד תחת מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם, וסגן הרמטכ"ל אביב כוכבי והם עוקבים בשוטף אחרי ההתקדמות שלנו. לא רוצה להיכנס לנתונים על הקצב, אבל בוא נאמר שמהרגע שאנחנו מתחילים לחפור ועד שהמקטע יצוק לא עוברות יותר מ־24 שעות. וכל מקטע זה כמה מטרים טובים. והעבודה מתבצעת במקביל בעשרות אתרים לאורך הגבול. זה ניצוח על תזמורת ענקית. יש מנהלי עבודה של החברות הכי גדולות במשק בתחום הבנייה שהגיעו לפה מעבודות הרכבת הקלה בגוש דן. הם ניהלו שם חפירות של תחנות הרכבת שזה משהו ענק, ועדיין הם אומרים שמה שקורה פה הוא עצום ממדים. מפעלי הבטון שהקמנו פה יכולים לספק את הצריכה של עשרות רבות של פרויקטים ברחבי הארץ".

     

    בנית את הגדר במצרים, ברמת הגולן, בחלק מגבול ירדן וכנ"ל בלבנון. המכשול בגבול הרצועה הוא הפרויקט האחרון שלך?

     

    "אני רוצה להקיף את כל המדינה בגדר. תחשוב על הגדר במצרים ועל הגדר ברמת הגולן. כמה מסתננים נכנסו ממצרים עד שבנינו את הגדר. תחשוב כמה היו רצים לשטחנו בשיא הקרבות במלחמת האזרחים בסוריה אם לא הייתה גדר. בכל מקום הגדר נותנת הגנה. זה קיר ברזל".

     

    odeds@yedioth.co.il

     

     

     


    פרסום ראשון: 13.09.18 , 16:27