סוף עונה באיי יוון

אני יושב בטברנה על שפת המים. הנגנים מנגנים והמוזיקה נכנסת לי ישר ללב. היא מלטפת, מרגשת והכי אמיתית שיש. לצידי חבורת יוונים שרים ורוקדים. ואז פתאום אני מוצא עצמי עם כוסית האוזו המי יודע כמה ביד רוקד בשמחה ומרגיש אהבה עצומה בלב. אני מאוהב ביוונים האלה.

שבת בבית הוריי נפתחה בשעות המאוחרות של הבוקר עם מוזיקה יוונית ובקבוק אוזו שאבי שלף מהארגז שקנה אצל המלחים היוונים בנמל חיפה. אז התכסה השולחן בצלוחיות מלאות בכל טוב: סרדינים מטוגנים, דגיגי אנשובי כבושים, גבינות, זיתים, סלטים ועוד מיני מאכלים. סביב הבריכה הקטנה בחצר התכנסו חברים, והבית הפך ליוון קטנה: אוזו, מֶזֶה, ים משלנו, שמחה, חברות והרבה אהבה. ליוון עצמה הגעתי לראשונה רק שנים מאוחר יותר, וגיליתי שהגעתי הביתה.

כרתים

כרתים הוא האי הגדול ביוון, שרכס הרים חוצה אותו ממערב למזרח. יש בו דרכים מועטות והגישה למקומות רבים מאתגרת. אי־אפשר (וגם לא כדאי) להספיק הכל, אלא לקחת טעימה קטנה מכל הטוב של האי, שהתברך במטבח הטוב ביותר ביוון.

לסבוס

הרקליון:

בירת האי שבחופו הצפוני, הקרובה לשדה התעופה, היא עיירה מקסימה עם אוכל רחוב מעולה – מגירוס שמסתובב על שיפוד ענקי ועד ללוקומדס (סופגניות יווניות) ממכרות. את הבוקר כדאי להתחיל במאפה בּוּגאצה מלוח או מתוק במאפייה המשפחתית קירקור (Kirkor), שמייסדיה הגיעו לכאן מאיזמיר בשנת 1922. מכאן ממשיכים לסיור וטעימות בטיליסוס, חווה לגידול שבלולים למאכל הנמצאת לא רחוק מהרקליון, בלב טבע פראי, מוקפת הרים ושפע עצי פרי (Snail Farm and Fun Tilisos). סטרופּ, הבעלים של החווה, והוריו מבשלים במטבח מאולתר בצריף קטן ארוחת צהריים חלומית, דעוללת חריץ גבינה מתוצרת בית, ראגו חלזונות, חלזונות מוקפצים בשמן זית ודאקוס (ברוסקטה של כרתים). פשטות כרתית אמתית.

ארוחת צהריים אפשר לאכול בטברנה קוּמוֹס (Koumos) שנמצאת בקצה הר, קרוב מאוד להרקליון. המטבח של מנוֹליס, הבעלים, הוא מטבח מסורתי־הררי המשלב חומרי גלם שגודלו במשק הבית עם כאלה שלוקטו בשדה. כלי נגינה וכלי נשק עתיקים תלויים על הקירות ומספרים בלי מילים את תמציתו של האי הזה. מנוליס מגיש פטריות שהוא מלקט בעצמו ומטגן, נקניקים כפריים מטורפים, פסטה מבושלת בציר בשר מרוכז עם גבינת כבשים קשה מגוררת, נקניקיות חזיר ומעיים ממולאים בטחול. יין הרצינה שלו מזכיר יין שרי, וכשמתחברים אליו, אי־אפשר להפסיק לשתות.

ת'אלורי

כתובות: 

• קירקור: Platia Eleftheriou Venizelou 31-32

• טיליסוס: Epar.Od. Tylisos - Anogion, Snail Farm and Fun Tilisos

• קומוס: Kavrochori (Malevizi)

סנטוריני

סמוך לכפר הקטן קַפֵּטַניאנה, שצופה לים הלובי שבדרומו של האי, רכשו מרקוס ופופי כפר נטוש בשם ת'אלורי, ועם בני המשפחה שיפצו ושחזרו את החורבות, הוסיפו בריכת שחייה, והפכו אותו לכפר הארחה שיחד עם הנוף עוצר הנשימה, השקט והשלווה, הוא גן עדן של ממש (Thalori Traditional Village). אין כניסה לכלי רכב, והאוכל מסורתי, עונתי, פשוט וטעים, עונתי ומסורתי, עם מנות כרתיות טיפוסיות כמו ביצים בסטאקה (חמאת עזים), דאקוס, ספוגאטו (סוג של אומלט) וחורטה (סלט עלים מאודים). גן עדן כבר אמרנו.

אחרי כמה שעות של שחייה או דיג במי הים הצוננים, ממשיכים צפונה לכפר ספילי, לטברנה של יאניס (Giannis tavern). אלפסריה, אשתו, עושה קסמים במטבח, ומוציאה תחת ידיה מֶזֶה ותבשילים נפלאים, אבל, כמקובל, הטברנה נקראת על שם יאניס. כאן אכלנו חצילים אפויים, כבש בחורטה ותבשיל ארנבת נפלא.

כתובות:

• כפר ההארחה: Kapetaniana, Kofinas, Thalori Traditional Village

מזקקת האוזו ברביאניס

www.thalori.com/en.aspx

• הטברנה של יאניס: Epar.Od. Rethimou-Agias Galinis 26, Spili

סנטוריני

נקודת חובה לרומנטקינים ולכל מי שרוצה ליהנות מנוף ושקיעות מדהימות לצד אוכל נפלא ויין מקומי. סנטוריני הוא אחד האיים היפים והמיוחדים של יוון. מי שאוהב חופים עם חול שחור (עקב הפעילות הוולקנית בעבר ובהווה), המורכב מאבנים קטנטנות ומים צלולים, זה המקום בשבילו. לחופיו של האי מצויים כפרים מקסימים, ממש על הים, עם טברנות מופלאות, מלונות בוטיק נהדרים, מסעדות ונופים שאתה עומד משתאה מולם. בפסגת הר געש עצום בנויים שלושה כפרים עם בתים בצבעי לבן בוהק וכחול, סימטאות צרות של אלפי מדרגות, מלונות בוטיק עם בריכות המשקיפות על הלוע הפעור (המלא כיום במי ים), טברנות ושקיעת שמש מהיפות בעולם.

צביקי עשת

האדמה הגעשית הפורייה מניבה שלושה גידולים עיקריים ויוצאי דופן באיכותם: עגבניות בטעם עז, האפונה הצהובה שמשמשת להכנת הפאווה הטובה ביותר (ממרח דמוי חומוס המזוהה עם האי), ואסירטיקוֹ, זן ענבים לבנים ייחודיים לאי, שממנו מייצרים יין לבן ופריך.

יום בצפון האי – שאורכו מצפון לדרום הוא כ־20 ק"מ פלוס־מינוס – יום בדרומו, והספקתם הרבה, ובעיקר לאכול ולשתות טוב. מתחילים בצפון, בטעימות יין וארוחה קלה ביקב סיגאלאס (Sigalas). שלושה קילומטרים דרום־מערבה משם נמצא אוֹיָה, כפר קטן וציורי סמוך למפרץ אַמוּדי וחוף קאתארוֹס, שיופיים יחסיר פעימה מליבכם. זה גם המקום שאליו נוהרים התיירים לקראת ערב כדי לצפות בשקיעת השמש.

שני קילומטרים מזרחה מכאן, בכפר פיניקיה, טברנת קרינאקי (Krinaki) מגישה את הבשרים הכי טובים באי; כדאי לעצור כאן לארוחת ערב ואת הלילה לסיים בפּוטאמוֹס (Potamos) שבאויה, אוזרייה נפלאה עם מוזיקאים שמנגנים ושרים בזמן שהמטבח מוציא מנות משובחות ליושבים בחצר. המקום פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, וגם אם הדרך לכאן לא קלה (מומלץ לבוא בנעליים נוחות) היא שווה את המאמץ: את הרכב מחנים במגרש החנייה הקטן בכניסה לכפר, ויורדים בשביל הולכי הרגל במורד הגבעה – חפשו את השלטים הקטנים לפוטאמוס.

את היום השני מתחילים בטעימות ביקב גאיה (Gaia), לא רחוק משדה התעופה שבמרכז האי. ארוחת צהריים אפשר לסעוד בטוֹ אוּזֶרי (To Ouzeri) שבפירָה, בירת סנטוריני, או בטַה דֶלפיניה (Ta Delfinia) שבאקרוטירי בדרום־מערב האי. זו טברנה משפחתית וכמעט כל האוכל המוגש כאן עשוי מחומרי הגלם הגדלים באי, כמו העגבניות, הפאווה, הבצלים, הפלפלים והצלפים. האבא, שבעבר היה מלח והיום הוא דייג, מביא מדי יום דגים טריים. השולחנות יושבים ממש על המים.

אם אתם כבר כאן, כדאי לסייר באתר החפירות של העיר העתיקה באקרוטירי, לפני שממשיכים ליקב גוואלאס (Gavalas) הסמוך לסבב נוסף של טעימות מהיין המקומי. לקראת ערב מתרעננים בשחייה קצרה בחוף וליחָדָה, כך שתגיעו בדיוק בזמן לארוחת ערב בטו פּסַראקי (To Psaraki, דג קטן ביוונית), הטברנה הכי טובה באיים הקיקלאדיים, שבהם נמצא סנטוריני. הבעלים, שפתח את המקום אחרי שנים של עבודה במסעדות מכוכבות ויוקרתיות, הוא מוכשר ויצירתי במיוחד, והתפריט מתבסס כולו על תוצרת הים ועל מנות קלאסיות ופשוטות העשויות היטב. אין דרך טובה מזו לסיים ביקור באי הנפלא הזה.

כתובות:

• קרינאקי: Finikia

krinaki-santorini.gr

• פוטאמוס: Oia (01:00-13:00)

• טו אוזרי: Famprika Shopping Center, Fira

http://toouzerisantorini.com/

• טה דלפיניה: Akrotiri

• טו פסראקי: Vlychada

http://topsaraki.gr/joomla/

יקבים:

• סיגאלאס: Baxes, Oia

http://sigalas-wine.com/greek/index.asp

• גאיה: Exo Gonia

http://www.gaiawines.gr/

• גאוואלאס: Megalochori

http://gavalaswines.gr/

לסבוס

לסבוס, במזרח הים האגאי, הוא האי השלישי בגודלו ביוון ומתברך ביערות, הרים ומישורים, מעיינות חמים טבעיים, קו חוף אינסופי, שפע של מים, שני מפרצים שחודרים לעומקו, עיירות ציוריות, אדמה פורייה, עצי זית, עצי פרי וכ־300 זנים של עשבי תיבול ומרפא, כמספר ימי השמש בשנה. האי הוא מרכז ייצור משמעותי של אוזו, והפך מזוהה עם המשקה. בכל מקום תפגשו טברנות נפלאות, כפרי דייגים מחוספסים וחופי רחצה פראיים.

במיטיליני, בירת לסבוס, אפשר לאכול טוב בלא מעט מקומות. בטברנה של אנטוניס (Antonis) מגישים כבר יותר מ־100 שנה אוכל מסורתי, כמו פרחי קישואים ממולאים או כדורים מטוגנים של גבינה מקומית, מול מראה פנורמי של האי ובליוויית האוזו המקומי כמובן.

רמבטיקה (Rembetika), בקצה רחוב אֶרמוּ בנמל הישן, היא טברנה מצוינת ופופולרית במיוחד, וכאן מומלץ להזמין כל מה שטרי ובדיוק יצא מהים. אֶרמיס (O Ermis) היא האוזרייה הטובה בעיר כבר 100 שנה, פחות או יותר, וכאן תוכלו למצוא את המבחר הגדול ביותר של אוזו, לצד מזה של דגים ופירות ים שלא מוצאים בכל מקום. ממש מעבר לרחוב נמצאת האוזרייה קסטרו (Kastro), שמציעה אף היא תפריט אוזו מכובד ומזה שמשלימים אותו.

כ־40 ק"מ צפונה ממיטיליני, בכפר סקאלה סיקאמֶניאֶס, טברנה אנֵמואֵסה (Anemoessa) על חוף הים מומלצת אף היא.

כתובות:

• אנטוניס: Taxiarhes Kagiani, Mytilene

antonis-kagiani.gr

• רמבטיקה: Ermou, Mytilene

• ארמיס: Kornarou 2 & Ermou, Mytilene

• קסטרו: Ermou 326, Mytilene

• אנמואסה: Skala Sikamineas Village

http://www.anemoesa-lesvos.gr/

בכפר פּלוֹמארי שבדרום האי מייצרת מאז 1860 מזקקת ברביאניס (Barbagiannis) אוזו באיכות הגבוהה ביותר בלסבוס, תוך שילוב של שיטות מסורתיות עם טכנולוגיה מתקדמת. המזקקה מציעה סיור וטעימות.

כתובות:

• ברביאניס: Ag. Issidoros, Plomari

www.barbayanni-ouzo.com