שלישי 13 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    עדה בוטביקה | צילום: דנה קופל
    זמנים בריאים • 13.09.2018
    הניתוח שמחסל את הדיכאון
    אנשים רבים שסובלים מבעיות בבלוטת יותרת התריס, אשר אחראית על ויסות הסידן בגוף, סובלים גם מדכדוך כבד. ניתוח כריתת הבלוטה, כך מתברר, פותר שתי בעיות במקביל. באיכילוב מבצעים אותו עכשיו בשיטה חדשנית
    אריאלה איילון

    "הדבר הראשון שזכור לי מהרגע שבו התעוררתי מההרדמה של הניתוח, זו תחושת רווחה עצומה. הרגשתי כאילו בבת אחת הסירו מעליי את תרמיל הדיכאון שהיה מונח לי על הלב. נשמתי לרווחה ומאוד הופתעתי שכל המועקה, הדכדוך ומצב הרוח הרע שליוו את חיי לאחרונה - נעלמו באבחת סכין, בפועל, לא כמליצה. מאותו רגע חזרתי לעצמי, לשמחת החיים הטבעית שלי, לאופטימיות הידועה שלי, לכל מה שהייתי עד שאותה דכדכת השתלטה לי על הנשמה".

     

    כך, בחיוך גדול, מתארת עדה בוטביקה (62) את תחושתה לאחר ניתוח שעברה. ולמרות שהתיאור שלה מרמז שמדובר בניתוח מהפכני לטיפול בדיכאון, זה היה דווקא ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס - שמשפר מיידית גם את סימני הדיכאון הנגרמים לחולים מאותה בעיה רפואית.

     

    בוטביקה, אם לשלושה וסבתא לשבעה, הייתה בנקאית בתחום ההשקעות והייעוץ הפנסיוני עד שפרשה לגמלאות אחרי 36 שנים בבנק לאומי. "אמרתי לעצמי שעדיף לי לפרוש כל עוד כוחי במותני ויש ביכולתי ליהנות מאיכות חיים מעשירה ונעימה, מה גם שהייתי צריכה לטפל בבריאות שלי", היא מספרת.

     

    הכל התחיל בינואר 2017, כשעברה ניתוח בריאטרי. "במהלך הניתוח הזה אובחן ריבוי בלוטות לימפה קטנות, שצמחו בתחתית הבטן. הרופאים החליטו לבדוק כבר את כל הגוף, ובאחת מהבדיקות, הדמיית אולטרה־סאונד צווארי, התגלתה אצלי המחלה", היא מסבירה.

     

    באותה הדמיה אובחנה אדנומה - גידול שפיר המתפתח באחת או שתיים מארבע הבלוטות שמרכיבות את בלוטת יותרת התריס. להשלמת האבחון היא נשלחה לבדיקות דם ושתן, שבהן התגלו ערכי סידן לא תקינים, תוצאה של שיבוש פעילות הבלוטה.

     

    "לבד מהרגשת הדכדוך, שלא ידעתי למה לקשר אותה, לא הרגשתי לפני כן שום שינוי מבחינה גופנית. לכן, האבחנה הזו הייתה פתאומית ודי הפתיעה אותי", היא מתארת.

     

    במהלך הבירור המשיך השינוי הלא מוסבר במצב רוחה. "לא הבנתי מה קורה לי", היא מתארת, "נטיתי לדיכאון והוצפתי תחושה רעה, חוסר שביעות רצון כללי, דכדוך. לא שמחתי מכלום. מה זה הדבר הזה? אני לא זוכרת תחושה דומה אי פעם לאורך כל החיים שלי. אני זוכרת רק שחזרתי ושאלתי את עצמי: מה קורה כאן, עדה? ברוך השם, יש לי הכל ובשפע. אני אהובה, חשובה וחיונית לבני המשפחה שלי, חיה חיי רווחה, אז מה זה הדכדוך הזה, שממרר את חיי כשאני יודעת שהם מתוקים?"

     

    כל זה, כאמור, חלף מיידית עם הניתוח להסרת הבלוטה. ד"ר נדאל מוהנא מהמרכז הרפואי איכילוב, מומחה ברפואת אף־אוזן־גרון בהתמחות בניתוחי ראש־צוואר, שב לארץ אחרי חמש שנים של התמחות במרכז הרפואי המוביל "מאונט־סייני" בטורונטו, שם צבר ניסיון בביצוע ניתוח ייחודי לכריתת הבלוטה, שמותיר צלקת קטנה בלבד בצד ולא באמצע הגרון.

     

    "הניתוח הקלאסי, הרווח, מתבצע כשהחולה תחת הרדמה כללית, שכוב על הגב", הוא מסביר. "הרופא מבצע חתך באמצע הצוואר, מפריד את השרירים עד הגעה לבלוטת התריס. הוא מסיט אותה הצידה, כדי לאתר תחתיה את בלוטת יותרת התריס, ואז הבלוטה הנגועה נכרתת".

     

    סיבוכי הניתוח, לדבריו, הם צרידות קבועה שעלולה להיגרם בשל פגיעה במיתרי הקול, ואפילו קשיים בדיבור. "בשל הסיבוכים ומאחר שמרבית המנותחים הסתייגו מהצלקת באורך חמישה־שישה ס"מ שנוצרה במרכז צווארם, ניסו רופאים כל השנים למצוא חלופות כירורגיות", הוא מסביר. "אחת מהן הייתה כניסה לבלוטה דרך חתך בבית השחי. זה עורר בהתחלה תקוות רבות, אבל עם הזמן הבינו המנתחים כי המעבר הארוך מבית השחי לבלוטה עלול לפגוע באיברים חיוניים, למשל בוושט או בקנה הנשימה, ולכן ההליך הופסק".

     

    עד כדי כך הייתה גדולה ההסתייגות מגישה ניתוחית זו, שחברות הביטוח בארה"ב החריגו אותה, הצהירו שאינן מבטחות את הניתוח וכך גרמו להפסקתו המוחלטת.

     

    במהלך התמחותו אצל פרופסור ג'רמי פרימן, מהמובילים בעולם בתחום, למד ד"ר מוהנא גישה ניתוחית ידידותית וייבא אותה לארץ. ניתוח זה מבוצע לפי שעה רק באיכילוב. "ההכנה דורשת איתור מדויק של הבלוטה הנגועה באמצעות הדמיה. ואז, בניתוח, כשהמנותח תחת הרדמה מלאה ושוכב על הגב, אני ניגש ישירות לבלוטה הלא־תקינה דרך חתך זעיר, של מילימטר אחד, שביצעתי בצד הצוואר ולא במרכזו. כלי הניתוח עוברים בין השרירים ישר לבלוטה, בלי הצורך להפריד ביניהם, ואז נכרתת הבלוטה", הוא מסביר.

     

    ההליך דורש מיומנות עדינה. בשנתיים האחרונות עברו אותו 30 מנותחים. "יתרון נוסף של גישה ניתוחית זו: היא מייתרת את הצורך בשימוש בנקז, כך שגם ההחלמה מהירה הרבה יותר", אומר הרופא.

     

    כבר בשלבי ההחלמה מתאזנת רמת הסידן בגוף ומרבית המנותחים אינם נזקקים לגיבוי תרופתי. "כל המנותחות מדווחות על שיפור ניכר ומיידי במצב הרוח", מתאר ד"ר מוהנא. "היו חולות שאמרו לי שרק עכשיו, עם השיפור במצב הרוח, הן יודעות בבירור שהיו בדיכאון".

     

    ממה נגרם הדיכאון ומהו תפקידה של בלוטת יותרת התריס? "מדובר בתלכיד של ארבע בלוטות קטנות, שיחד מרכיבות את בלוטת יותרת התריס, פאראתאירואיד, שממוקמת, כאמור, מתחת לבלוטת התריס. תפקידה הוא בקרה וויסות של משק הסידן, פעולה שמתבצעת באמצעות הפרשת ההורמון PTH", הוא מסביר. הורמון זה נקשר לבניית עצם, למניעת הפרשת סידן לכליה ולשתן והוא קשור גם לתפקוד מערכת העיכול.

     

    לפי הסטטיסטיקה, אחת מכל 500 נשים ואחד מכל 2,000 גברים יפתחו במהלך חייהם תת־פעילות או פעילות יתר של הבלוטה. "כל הפרעה, בין אם זה גידול שפיר או ממאיר על הבלוטה, משבשת את אספקת הסידן ובנוסף עלולה גם לגרום לבעיות בריאותיות אחרות. פעילות יתר מתבטאת בהפרעה במערכת העיכול, כאבי בטן, שרירים ועצמות, התכווצויות, הפרעות קצב, בעיות כלייתיות ועוד. תת־פעילות עלולה לגרום להפרעות קצב, בעיות בבניית העצם, כאבי בטן ודיכאון", מספר ד"ר מוהנא.

     

    במרבית המקרים מתגלה הבעיה באקראי. להשלמת אבחונה נשלחים המטופלים לביצוע הדמיה צווארית ובדיקות דם ושתן לגילוי רמות הסידן ודרגת פעילות ההורמון. בישראל מבוצעים כל שנה מאות רבות של ניתוחי כריתת הבלוטה, במרבית מן המקרים בקרב נשים. וכשרמת הסידן מתאזנת בעקבות הניתוח, גם מצב הרוח מתייצב. •

     

    a@yediot.co.il־ariela

     


    פרסום ראשון: 13.09.18 , 19:44