רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רמי זרנגר
    מגזין חג • 13.09.2018
    קרבי זה אחי
    הזמר סטלוס היה בנתק מאמו הרבה שנים, כי היא "לא שיחררה" כשהתחתן. אחיו, הזמר דורון מירן נפגע מאביו, שבהתחלה הציג את עצמו רק כ"אבא של סטלוס". ואיך היחסים בין שני האחים היום? דורון: "אתה רואה רק שחורות, לא תגיע רחוק" סטלוס: "ואתה הגעת? אתה דינוזאור". עכשיו שניהם מככבים בדוקו־ריאליטי "היחידה" — ופותחים את כל הסודות המשפחתיים
    סמדר שיר | צילום: רמי זרנגר

    הסולחה הזו תוכננה כמו מבצע צבאי, מאחורי הקלעים של סדרת הדוקו־ריאליטי "היחידה". עשרת הסלבס במדים, שכאילו התגייסו ללהקה צבאית, הופיעו בפני אולם מפוצץ כשטילטיל לקח את המיקרופון והכריז שהגיע הזמן לעשות שולם־שולם־לעולם. צלילי הפתיחה של "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא" (גילוי נאות: שיר שכתבתי) שהלחין משה דץ, מפקד "היחידה", ליוו את סימה ובנימין מזרחי, שהתקדמו בצעדים כבדים לבמה אל שניים מארבעת ילדיהם: הזמרים סטלוס ודורון מירן.

      

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    וכשסימה חיבקה את סטלוס, בנה הבכור, אחרי נתק של שנים רבות – יש האומרים 30 שנה, סטלוס מבהיר שזו הגזמה ושמדובר ב"שרשרת של תקלות ומעידות" – ההתרגשות הגיעה לשיאה.

     

    "אין טעם להיכנס לפרטים של מה היה, ומה אמא אמרה ומה אני אמרתי ומה אשתי אמרה", אומר סטלוס. "זה סיפור ישן, ואם נתחיל לחפור בו כל הפצעים ייפתחו מחדש. העיקר שזה מאחורינו. אמא ואני השלמנו. מאז צילומי הסדרה אמא ואני בקשר. אני בא להורים פעמיים בשבוע, לוקח את אמא לבדיקות בקופת חולים ונותן לה יד".

     

    "אני ממש נפעם", מגחך דורון בציניות מעברו השני של השולחן. "כולי צמרמורות וריגושים. יפה מצידך שאתה בא להורים. תפסיק לעשות הצגות. אתה הולך להורים רק בשביל להחתים כרטיס".

     

     

    "בשבת אבא הביא לשולחן גיטרה קטנה ושר". סטלוס (מימין) ומירן עם האבא בנימין מזרחי
    "בשבת אבא הביא לשולחן גיטרה קטנה ושר". סטלוס (מימין) ומירן עם האבא בנימין מזרחי

     

    "אל תתחיל", מזהיר אותו סטלוס. "מה שהיה – היה. יש שיר כזה".

     

    "אבל אמא זו אמא!" דורון ממשיך, "לאמא סולחים! אתה יצאת מהבטן של אמא. לפני אמא אתה צריך להוריד את הראש, כמו בשיר של דודו אהרון. חלאס, ההורים כבר בני 80, עד מתי תמשיך להתחשבן?"

     

    "תגיד, מה אתה רוצה ממני?" סטלוס כועס. "לא חיבקתי את אמא? לא נתתי לה נשיקה?"

     

    "נתת", דורון מאשר, "אבל כל העולם היה צריך להתחנן לפניך שתעשה את זה. החיבוק שלך לא יצא מהלב".

     

    "זה לא נכון", סטלוס מתפרץ. "אם לא הייתי רוצה להשלים עם אמא, הייתי בורח. אין לך מושג על מה אתה מדבר".

     

    "אז תסביר לי", דורון מבקש.

     

    "ואם אני אסביר", משיב סטלוס, "אתה תבין מה זה להיות הבכור של אמא? הראשון שמתחתן ועוזב את הבית? זה שאמא שלו לא משחררת אותו? אז היו פנצ'רים, בחיים לא הכל ורוד. זה קורה במשפחות הכי טובות".

     

    סליחה, אני מנסה להשחיל מילה לוויכוח המתלהט, הייתה סולחה?

     

    "הייתה", אומר סטלוס. "בהפקה חשבו שעושים לי הפתעה, אבל ידעתי שיביאו לי את אמא בשביל הרייטינג וזרמתי עם זה. לדעתי יצא קטע יפה".

     

    "ממש יפה", דורון ממשיך ללחוץ על הגז, "מי שמע על ילד שכבר שלושים שנה לא מדבר עם אמא שלו?"

     

    "שלושים שנה?" סטלוס מזנק מהכיסא, "הגזמת! למה לא מאה? יאללה, תפסיק לשחק לי את הצדיק. מה, אתה לא כעסת על אבא כשהוא הציג את עצמו בתור 'אבא של סטלוס' כשהתחלתי לשיר?"

     

    דורון: "אולי כעסתי אבל לא עשיתי חרם, זה היה בקטנה. כשהתחלתי להופיע אבא הציג את עצמו גם בתור אבא שלי. אם חשדת שההפקה תביא את אמא, למה לא הסכמת לשיר לה?"

     

    סטלוס: "בגלל שאני רגשן. אם הייתי שר לאמא הייתי מתחיל לבכות, ולא רציתי לצאת בטלוויזיה כמו מטומטם שבוכה לעיני 300 איש באולם. גם בלי לשיר לאמא זלגו לי דמעות".

     

    "אתה משקר", דורון כמעט הופך עליו שולחן.

     

    "אני משקר?" סטלוס כמעט נחנק, "אתה משקר!".

     

    "לא תאומים סיאמיים"

    קשה למצוא דמיון חיצוני בין שני האחים. "למה שיהיה? אנחנו לא תאומים סיאמיים", אומר סטלוס, בעוד דורון מושך בתנוך אוזנו ומכריז שבאיבר הזה הם דומים כמו שתי טיפות מים.

     

    סטלוס (58) נולד בשכונת התקווה ודורון (55) כבר נולד בגבעתיים, שבה הם גרים עד היום, מרחק שלושה בתים זה מזה. ולמרות הסמיכות הגיאוגרפית לא פשוט לכנס אותם. "אחת בצהריים? בשבילי זה עוד בוקר", מוחה דורון, ואילו סטלוס מציין בגאווה שאפילו בשובו מהופעה בארבע לפנות בוקר הוא לא מבלה יותר מדי מתחת לשמיכה.

     

    אתם חברים?

     

    "לפעמים", הם משיבים פה אחד.

     

    תיאמתם מראש את התשובה?

     

    "לא", זורק דורון, "איך אפשר לתאם איתו? אנחנו שני הפכים. הוא ואני זה שחור ולבן".

     

    "מי השחור ומי הלבן?" סטלוס מכווץ את מצחו.

     

    "אתה השחור", טוען דורון. "אתה בנאדם פסימי שרואה רק שחורות. תמיד נדמה לך שמנסים לנצל אותך, ובגלל זה אף פעם לא תגיע רחוק".

     

    "אני לא אגיע רחוק?" סטלוס מתרעם, "למה, אתה הגעת? אתה סחבה. אתה דינוזאור".

     

    סימה ובנימין מזרחי, עקרת בית וקבלן צבע, קראו לבנם הבכור שמעון. "עד היום אבא הוא היחיד שקורא לי שימון ואמא היחידה בעולם שקוראת לי שימי", מעיד סטלוס, שאימץ את שם הבמה בנעוריו והוסיף אותו לתעודת הזהות כשם ראשון.

     

    "הנה עוד הבדל בינינו", עוקץ מירן, שבמשרד הפנים עדיין רשום תחת שם המשפחה המקורי, מזרחי. "בכל פעם שאני הולך לבנק שואלים אותי אם אני מירן או מזרחי, וזה הדבר האחרון שמזיז לי. העיקר שהכסף נכנס לחשבון".

     

    לפני חמישה עשורים הם גרו בחדר אחד, מיטה ליד מיטה, עד שהצטרפו למשפחה איתן (52) והאחות ורד (50), שכיאה לבת היחידה קיבלה חדר פרטי. כששיכנו אותם בחדר אחד במסגרת צילומי "היחידה" של HOT, וצירפו אליהם את שי חי, עפו ניצוצות. "זה לא היה כמו בילדות", רומז דורון. "פעם, סטלוס ואני עשינו שטויות בחדר המשותף. היום שלושה גברים בחדר זה ברדק".

     

    "איך אפשר להסתדר עם הדבר הזה?" אומר סטלוס. "הוא חנק אותי. על הבוקר הוא מדליק סיגריה. הוא מתחיל לעשן עוד לפני שפתח את העיניים".

     

    "איך אפשר להסתדר עם הדבר הזה?" מחזיר לו דורון. "כל בוקר הוא נכנס לשירותים ובמקרה הטוב יוצא אחרי שעתיים".

     

    שניהם מתרפקים על המוזיקה שינקו מילדות. מאריס סאן, טריפונס ואנריקו מסיאס ועד הביטלס וטום ג'ונס. "עד היום אבא הוא גבר יפה, עם שיער מלא, אבל אז הייתה לו תסרוקת של אלביס, עם ג'ל", אומר בנו הבכור, "ובארוחה של שבת בצהריים הוא הביא לשולחן גיטרה קטנה ושר וניגן. הוא לא ניגן באמת, רק בכאילו, בשביל השמחה".

     

    "ואמא בישלה במטבח עם אום כולתום ופאריד אל־אטרש", מוסיף דורון. "בשישי אחר הצהריים, כשהתחיל הסרט הערבי, כולנו נדבקנו למסך".

     

     

    "איך אפשר להסתדר עם הדבר הזה?". מירן וסטלוס (מימין) עם חברי "היחידה" | צילום: אוהד רומנו
    "איך אפשר להסתדר עם הדבר הזה?". מירן וסטלוס (מימין) עם חברי "היחידה" | צילום: אוהד רומנו

     

    סטלוס, כשעוד היה שמעון מזרחי, זוכר את עצמו בגיל תשע, עומד במרפסת עם האנטנה כדי לקלוט את רדיו קפריסין. "התאהבתי במוזיקה היוונית, הכרתי את הזמרים והתחלתי לאסוף קסטות ותקליטים. בגיל עשר למדתי גיטרה קלאסית, תווים ואקורדים, ומדי פעם שרתי גבי שושן וכוורת. ואז דוד שלי ביקר ביוון והביא לי בוזוקי. באותו יום נגמר הרומן שלי עם הגיטרה. החלטתי שאני אהיה זמר יווני".

     

    בגיל 16 הוא התחיל להופיע. "אבא הסיע אותי למסיבות, חתונות, בר־מצוות, ועדי עובדים. הייתי ילד, עוד לא היה לי רישיון. לא עניין אותי הכסף, לא ידעתי לסגור אירוע, אבא טיפל בהכל. ערב אחד ישבתי עם החבר'ה וסיפרתי להם שזה מוזר להגיד 'הזמר היווני שימון', זה לא מצלצל טוב באוזן. הם התחילו לזרוק שמות. כששמעתי 'סטלוס' נדלקתי. דווקא בגלל שזה שם שאין לו משמעות. למחרת הלכתי להדפיס כרטיסי ביקור ויצאתי לשוק. הייתי רשום באורט רמת־גן במגמת נגרות. הספקתי לבנות כיסא ושולחן ועזבתי, פחדתי לחתוך את הידיים עם המסור. בגיל 17 כבר היה לי תקליט אריך־נגן ביוונית, 'היידה יאסו'. האחים ראובני הפיקו אותו. דיברו עליי גדולות. חשבתי שהדרך שלי כבר סלולה".

     

    על להקה צבאית הוא לא העז לפנטז. "הגזענות הייתה אז במודה. על מי ששר ביוונית הסתכלו מלמעלה למטה. עשיתי טירונות מלאה ושלחו אותי לג'וליס. חור. אבא הפעיל את כל הקשרים שלו. הוא שלח את התקליט שלי למפקדים, אמר: 'הבן שלי יודע דו־רה־מי'. המפקד הראשי אמר לי: 'את הבוזוקי אתה תשים בצריח של הטנק ואם תרצה אתה תשיר בתוכו'. ככה. אחרי חצי שנה השתחררתי בגלל דברים רפואיים, הבריאות שלי לא הייתה מאה אחוז, אבל מאז שהשתחררתי עשיתי מיליון הופעות לצה"ל. אפילו הופעתי במקומות שכבר החזירו אותם. יש לי בבית מלא מדליות וסמלים, מי שרואה חושב שהייתי איזה גנרל".

     

    "אל תשאלי אותי אם זה נכון", אומר דורון. "אף פעם לא הייתי בבית של סטלוס. הוא אף פעם לא הזמין אותי אליו. כשאני צריך לתת לו משהו אני מצלצל אליו והוא יורד".

     

    במשך 22 שנה טיפח סטלוס קריירת סולו ("הוצאתי איזה עשרה אריכי־נגן") עד שפגש את אורן חן, שהפך לחצי השני שלו. "זה קרה בהופעה ענקית של ועד עובדים באשדוד. נתתי שואו חזק, ומנחה הערב, ירון אילן, אמר לי: 'יש לי תוכנית טלוויזיה בערוץ 33, מה דעתך להופיע עם אורן חן? אתה תשיר ביוונית והוא בעברית, נעשה מכם צמד'. להגיד לך שהתלהבתי? לא. כבר הייתי כוכב, למה אני צריך שותף?"

     

    את דורון הסיפור הזה מקפיץ. "אתה גדול ממני ואתה הראשון שהתפרסם, אבל כשהתחלתי להקליט ולהצליח באתי אליך עם הרעיון לשיר בצמד, אתה ביוונית ואני בעברית, ומה אמרת לי? שאתה לא מאמין בזה. במקום לשיר עם אח שלך, הדבר הכי מתבקש, העדפת להקליט דואט עם אורן חן. זו הייתה ההמצאה שלי ואתה בגדת בי!"

     

    "אתה המצאת? אתה מדמיין", סטלוס מתגונן. "יום אחרי ההופעה באשדוד צילצלו מהטלוויזיה והזמינו אותי לחזרות. אורן ואני שרנו את 'פני מלאך' של יואב יצחק ו'דברי אליי' של חיים משה, פינה של חמש דקות בסוף התוכנית, והטרפנו את המדינה. זו הייתה פריצה־פריצה. 60 הופעות בחודש. חתיכת טירוף. שרנו גם את 'אתה הילד שביקשתי', 'זה לא עושה לי כלום' – להיטים שיוסי גיספן כתב לפי מנגינות שהבאתי מיוון. אני חולה על המדינה הזאת. היוונים יודעים לבלות. גומרים את העבודה והולכים למועדון".

     

    "בטח, בטח", מסנן דורון. "אם אתה כל כך אוהב את יוון, למה אתה לא עובר לגור שם?". אחר כך הוא מפנה את מבטו אליי, "אם יהיה משחק כדורגל ישראל־יוון סטלוס יתפלל שהיוונים ינצחו".

     

    סטלוס: "בגלל שהיוונים יודעים לשחק, ואני עם מי שטוב".

     

    בגיל 22 עמד סטלוס מתחת לחופה. "את דבי, אשתי, הכרתי בהופעה. שרתי ביוונית וראיתי שהיא מניעה את השפתיים שלה יחד איתי. אמרתי לעצמי, 'וואלה, היא יודעת את המילים'. דבי הייתה יפה, עד היום היא יפה, היה לה שיער בלונדיני והיא נראתה לי אמריקאית. רק בפגישה הראשונה שלנו, בקפה 'פינתי' בתל־אביב, הבנתי שבעצם היא מרוקאית. היא הייתה בת 19, חיילת בחיל האוויר, ואחרי שלושה חודשים, כשהלכנו לסרט בקולנוע הדר בגבעתיים, אמרתי לה 'את תהיי אשתי'. תוך שנה נולדו אלין ואחר כך אוראל, שמנגן ושר איתי. ויש לי נכד, אילאי, בן שבע, שהוא הנשמה שלי. כשהיינו צעירים לא ידענו להעריך את הילדים. בגיל 50, כשבא לך נכד, אתה מעריך. הוא גדל אצלנו. דבי לא עובדת. היא עקרת בית, עושה חיים".

     

    "אכלנו קיפוח"

    בניגוד לאחיו, דורון ("נשבע לך לא בוגד") לא נמשך למוזיקה יוונית. "האלילים שלי היו שימי תבורי, יגאל בשן וזוהר ארגוב", הוא מפרט. "כשאחי היקר התחיל להופיע, כל המשפחה נסחפה ועזרתי לו לסחוב את הציוד. כשסטלוס הקים תזמורת חתונות, להקת 'המזלות', עליתי לבמה לשיר את 'הלנה' ו'אתמול היית שונה'. הקהל התלהב, אז התחלתי להנחות את הערב. הייתי מקבל את פני החתן והכלה ושר לאורחים את עפרה חזה וירדנה ארזי. עד שהוא לקח את המיקרופון".

     

    גם דורון למד נגרות באורט רמת־גן עד שפרש. "נכנסתי למספרות בגבעתיים ולמדתי לבד את המקצוע, דרך העיניים. אהבתי להחזיק מספריים ובערבים המשכתי להופיע. גם אני לא הלכתי ללהקה צבאית בגלל שידעתי שלא יקבלו אותי. באותם ימים אכלנו קיפוח. בשנתיים הראשונות שלי בצבא הייתי קרבי, במשמר הגבול, בירושלים ובלבנון, עד שזה היה כבד עליי והעבירו אותי למספרה בצריפין. הקצינים הכי גדולים עמדו אצלי בתור בגלל שעשיתי להם עיצוב שיער, לא סתם גלח עם מכונה. כשהשתחררתי הקמתי להקת חתונות, ותפסתי שם בתעשייה".

     

    למה החלטת לנטוש את שם המשפחה מזרחי?

     

    "יש לי סקופ בשבילך. בהתחלה חתכתי את שתי האותיות האחרונות של 'מזרחי', ובמשך חצי שנה הופעתי כדורון מזר. אבל היה לי שכן מגבעתיים, דורון מזרחי, שהפך לדורון מזר, וכשהוא פרץ עם 'אני חוזר הביתה', שמתי איקס וחיפשתי שם חדש. שמעתי ברדיו שיר של זמרת אחת, מילי מירן. זה נשמע לי טוב, קליט. הייתי זמר החימום של זוהר ארגוב, אז הודעתי לו 'מעכשיו אני דורון מירן', והוא אישר. זוהר היה בנאדם זהב. הוא היה המנטור שלי, ולמזלי לקחתי ממנו רק את הכריזמה, לא את האלכוהול והסמים. המוות שלו השפיע עליי חזק. עד היום אני לא מאמין שהוא התאבד. לדעתי קרה שם משהו אחר".

     

    דורון התחתן רק בגיל 28, ובדומה לסטלוס הכיר את אשתו בהופעה. "דורית באה עם חברות שלה למועדון 'הסטרייק' בתל־אביב, ולא ידעתי שהן עשו ביניהן התערבות על מי תצליח להביא את דורון מירן".

     

    מה זה "להביא"?

     

    "מי תהיה זו שתביא אותי אל חיקה. באמצע ההופעה דורית עלתה לבמה והתחילה לנשק אותי. צרפתיות, לא נשיקה רגילה של מעריצה. אמרתי: 'אל תלכי, חכי לי בסוף ההופעה', והיא חיכתה. התחלנו לצאת, נסעתי להופעות בארה"ב, וכשחזרתי היא הייתה בחודש החמישי והתחתנו. היא אהבה לשיר, אז צירפתי אותה להופעות והיינו 'דורון ודורית', אבל שנתיים הספיקו לה והיא פרשה. לאחרונה היא התחילה לעבוד בפדיקור ומניקור ובניית ציפורניים, רוב השנים היא הייתה עקרת בית ואמא לשלושה: בן הוא המאסטרו שלי, קלידן ומעבד מוזיקלי ברמות־על; גיל תכף מתגייס, מצטיין באגרוף תאילנדי; והבכורה מירן הייתה זמרת עד שירד לה. היא אוטוטו מתחתנת".

     

    קראת לבת שלך מירן מירן?

     

    "זה קטע, לא? הרעיון בא לי מהלהקה דוראן דוראן. זה מגניב, אבל ביומיום היא מירן מזרחי. עד החתונה".

     

    אז איך זה באמת שעד היום לא הופעת עם אחיך?

     

    "ככה יצא", דורון מתפתל. "הכסאח בינינו התחיל כשסטלוס התחתן והסתכסך עם אמא".

     

    "איזה כסאח, מה כסאח? אני נשוי כבר 36 שנה", עונה סטלוס. "אבל אמא קיבלה קשה מאוד את זה שהתחתנתי ועזבתי את הבית. מה לעשות, לא כל אמא מבינה שהבן הבכור שלה גדל ונתן את הלב שלו לאישה. לאורך השנים היו בינינו תקופות של נתק – נתק, לא חרם – ואבא ניסה לתווך ביני לבין אמא, אבל בתור בעלה הוא היה חייב לזרום איתה".

     

    "גם אני ניסיתי לגשר", מזכיר דורון. "הרבה פעמים התערבתי ביניהם. לקחתי את הצד של אמא, אז סטלוס קרא לי 'לקקן של אמא'. אחר כך, כשהוא התחתן עם אורן חן, במקום להקליט דואט איתי, זו הייתה סכין בלב, אז העדפתי להיות אח שלו מרחוק. 'שלום־שלום ואל תבוא לי בחלום'. כשאנחנו לא נפגשים על הבמות אין בינינו דיבורים".

     

    למה?

     

    "את יודעת כמה פעמים צילצלתי אליו, 'סטלוס, מה המצב?', והוא ישר: 'מה אתה רוצה?'. מה זה 'מה אני רוצה?', זה לא הגיוני שבתור אחיך אני דורש בשלומך? את יודעת כמה פעמים הצעתי לו לעשות דואט? ומה הוא אמר - שהוא צריך אישור מהאמרגן שלו ומאורן חן. יאללה", הוא מניף את זרועותיו, "אתה צריך לבקש רשות מאנשים זרים בשביל לשיר עם אח שלך?"

     

    "אל תגזים", עונה סטלוס, "מעולם לא הייתה בינינו תחרות וגם לא תהיה, בגלל שכל אחד מאיתנו תפס ז'אנר אחר. דורון עם הקהל שלו ואני עם שלי, ופה ושם הקהלים מתערבבים. חצי מדינה עסוקה בלערוך השוואות בין שנינו, והחצי השני בכלל לא יודע שאנחנו אחים. אלה שלא קישרו בינינו שואלים: 'אתם מאותה אמא? מאותו אבא? למה יש לכם שם משפחה שונה?'. שאלות זה דבר מעייף. מי מאיתנו צריך להוכיח שהוא לא הבן של השכן?"

     

    "זה לא רק עניין של סגנון מוזיקלי", ממשיך דורון, "כל אחד מאיתנו בא למקצוע בגישה שונה. אני למשל מאמין בכוח של הריאליטי. כשנכנסתי לתקופה של דעיכה קטנה – אף אחד לא יכול להיות כל הזמן בטופ של הטופ – חיפשתי איך להמציא את עצמי מחדש ושלחתי הודעה ל'האח הגדול'. מאז הקריירה שלי זינקה. נכון, השתטיתי, אבל בשורה התחתונה ניצחתי. מי שצחק עליי אוכל את הכובע. מאז שהקלטתי את 'יחלאולאו' אין ילד במדינה שלא מכיר אותי".

     

    סטלוס: "יחלאולאו, זה שיר?"

     

    "כן", מתפרץ דורון, "עכשיו אני בשיא".

     

    "עכשיו?" מלגלג סטלוס, "אני כל הזמן בשיא. תמיד שואלים אותי איך יכול להיות שאני רלוונטי אחרי 43 שנה על הבמה. הרי רוב הזמרים נעלמים אחרי חמש שנים. מי שלא רואה אותי בטוח שאני בן 70. למזלי ירשתי את הגנים של אמא. העור שלי קצת שומני ולא נוצרים בו הרבה קמטים".

     

    "הצחקת אותי", מחזיר דורון. "איך אתה יכול להיות בשיא אם אין לך אינסטגרם? אתה מנדטורי, אתה לא מתקדם במחשבות שלך. תגיד תודה שפתחתי לך פייסבוק".

     

    "על מה תודה?" סטלוס הודף, "כל הפייסבוק זה חארטה. אני לא מאמין בו בחצי לירה. המחשב רק הרס וקילקל. מה, מישהו יזמין אותי להופעה אם יראה את התמונה שלי אוכל תפוח בעמידה?"

     

    "לא", אומר דורון, "אבל אני פעיל ברשת בגלל שככה אני הבעל־בית של הטלוויזיה שלי. אני הכוכב והבמאי והעורך. פעם עשו עליי כתבה בחדשות וקיבלתי רק תגובה אחת – מאבא. היום יש לי 35 אלף עוקבים, וכשאני מעלה משהו בסטורי כולם רואים. זה מתפשט כמו אש".

     

    "שטויות", פוסק סטלוס. "אני מאמין רק בדבר אחד – בכסף. איתו אני הולך למכולת. לפני שנים הציעו לי את 'האח הגדול' ו'הישרדות' ואפילו את 'המירוץ למיליון'. לכולם סירבתי בגלל שדיברו איתי על סכומים מצחיקים. למה שאני אתן למישהו לרדת עליי ועוד בחצי חינם? אני זמר, לא ליצן".

     

    "זה ההבדל העיקרי בינינו", אומר דורון. "אתה עסוק במה יכתבו עליך ובמה יחשבו עליך, ובגלל זה אתה כל הזמן פוחד מהצל של עצמך. אני לא פוחד משום דבר. הכל עבר עליי בחיים, חוץ מרכבת. אין לי מה להסתיר".

     

    "נכון", מפתיע סטלוס. "אני, בניגוד אליך, לא מוכן שיזרקו עליי ביצים וישפכו עליי פחי זבל. הריאליטי היחיד שבו הסכמתי להשתתף הוא 'היחידה', בגלל שזו להקה צבאית והבטיחו שייתנו לי לשיר".

     

    כשהגעתם ל"היחידה" הייתם ברוגז?

     

    "דווקא לא", אומר דורון, "היה בינינו שלום קר כזה, כמו בין מצרים לישראל".

     

    "אולי אנחנו לא אחים לפי הספר", מסכם סטלוס, "אבל זה מה שיש".

     

    "אתה אח שלי, אנחנו מאותו הדם", מזכיר לו דורון, "אבל אם פעם אקלע לאיזו צרה, חס וחלילה, אני אפנה למושיק עפיה, לא אליך".

     

    "אז אל תפנה אליי", סטלוס לא מתרגש.

     

    יש מצב לדואט?

     

    סטלוס מציץ בשעון, הוא מיצה את המפגש. ואילו דורון מסביר שהוא לא מחפש גימיק יחצני. "רק אם זה יבוא מהלב".

     

    וסימה מזרחי, אם הבנים, אומרת: "כל ילד עם האופי שלו. אני אוהבת את שניהם".

     


    פרסום ראשון: 13.09.18 , 21:50