יש חיה כזאת

ארי פולמן סיפר לי בראיון לפני כמה שנים על השאלה האחת שחזרה על עצמה שוב ושוב במסע הפרומו ל"ואלס עם באשיר": "למה באנימציה?". בשלב מסוים, הוא שיחזר, השילוב בין אותה שאלה בפעם הטריליון להימצאותו בחלל סגור במיוחד במינכן פשוט הביאה אותו לכדי בכי.

בעונה החמישית של "בוג'ק הורסמן" אף אחד לא תוהה יותר "למה באנימציה", וגם לא מדוע הגיבור הוא סוס־שחקן־כוכב לשעבר בשם בוג'ק הורסמן (אותו מדבב וויל ארנט), למה הסוכנת שלו היא חתולה ואיך מסביבם מתרוצצות עוד אינספור חיות עם יכולות אנושיות לחלוטין, לצד בני ובנות האדם. עבור מי שנבלע בעולם שברא היוצר, רפאל בוב־וקסברג, הכל נראה הגיוני למדי.

נדמה שגם בוב־וקסברג הפנים את גודל ההישג של הסדרה עד כאן, ובהתאם - גם את האתגר שניצב בפניה מעתה. לכן יותר מכל דבר אחר שמאפיין את "בוג'ק" - הפאנצ'ים החדים, האקטואליות והתפתחות העלילה - העונה החדשה משולה למגרש משחקים, שבו אפשר להתנסות ולהשתעשע בדרכים לא שגרתיות לספר סיפור בטלוויזיה.

בהקשר הזה, לא מקרי שהמוקד ב־12 הפרקים שעלו בסוף השבוע הינו פארודיה על דרמת מתח "איכותית", שעוסקת בבלש מיוסר ומפוקפק מבחינה מוסרית (אותו מגלם בוג'ק). הרעיון הוא לא רק לערער את מעמדו של בוג'ק כאנטי־גיבור דוחה שעובר נורמליזציה באמצעות המסך הקטן; "בוג'ק" גם מבקשת להגחיך את דת הבינג' - ועוד בנטפליקס! - ועימה את הנוסחתיות והבינוניות שמתלוות אליה: עוד רצח, עוד בלש, עוד טוויסט "מפתיע" וכו'.

זו יומרה לא קטנה עם פוטנציאל התרסקות גבוה. אבל "בוג'ק" לא הגיעה עד הלום כי מישהו פחד להסתכן ולהתפרע. ובכל זאת, גם בסטנדרטים של הסדרה עצמה, העונה הזו מציגה גודש לא סביר של מקוריות ודחיקת גבולות. פרק אחד מורכב ממונולוג מטלטל שמפרק את ההתמודדות עם אבל ואובדן טוב יותר מספרים שלמים; פרק אחר משנה את זהותן של הדמויות וככה מכריח אותנו להרהר בהן מחדש; ואילו הפרק המבריק ביותר מבצע הצלבה מרהיבה בין "בוג'ק" לסדרה שבה הוא מככב, מה שממחיש את עומק התהום שבה הדמות הראשית שקועה.

הווירטואוזיות הזו, כמו גם הנכונות לרחף קרוב מאוד לשמש בנושאים כגון סלבס שסרחו, צביעות הוליוודית ועוד, מנציחות את "בוג'ק" כאירוע תרבותי מהחשובים של העשור האחרון. ואחרי חמש עונות של כתיבה שנונה ונועזת, נבירה סופרנוסית ממש בקושיות קיומיות על דיכאון וגורל וכמה רגעים מדהימים באמת, הכל כבר אמורים להבין: "למה באנימציה" הייתה שאלה מטופשת עוד בתקופה שארי פולמן שמע אותה, אבל בעקבות "בוג'ק הורסמן" דינה להימחק.

בקטנה

הן "אולפן שישי" והן "שישי" הורכבו ממבזק קצר לסיכום חדשות היום ומרצף של כתבות מגזין בשידור חוזר (בכאן 11 שודרה מהדורה רגילה של "חדשות השבוע"). זהו מחזה מוזר בכל תקופת חגים, אבל עוד יותר נוכח שורת אירועים - מסיום כהונת המפכ"ל ועד החרפת העימותים בעזה. בערוץ עשר, אגב, שידרו בשנית את הפרויקט הנרחב שעסק ברצח מלה מלבסקי - נושא שעומד במרכז סרט שישודר הערב בקשת 12 . כי אם כבר למחזר,לפחות שזה יכאב למתחרים.