אמא, הנה קטלב מצוי!

ישנם עצים שגם עירוניים מושבעים יודעים לזהות במבט חטוף. תשאלו את מחפשי החנייה התל־אביבים, שיעשו הכל כדי לא לחנות מתחת לעצי הפיקוס. אבל כאשר יוצאים אל הטבע הגדול מתגלה עולם בוטני עשיר, מרתק ו... נטול שם. הנה עשרה מיני עצים שתוכלו לפגוש בטיול הבא שלכם:

אלון מצוי: בלוטים וספלולים

• תעודת זהות: האלון המצוי הוא אחד העצים הנפוצים בארץ, ויש לו מקום דומיננטי במשפחת הצמחייה הים־תיכונית. גובהו יכול להיות מטר אחד בלבד, אך הוא עשוי להגיע גם לגובה של 7־8 מטרים. ברחבי הגליל הוא אף מופיע בחורשים צפופים וכמעט בלתי עבירים.

• זיהוי מהיר: צבעם של העלים ירוק כהה, אורכם 6־5 ס"מ והפירות הם בלוטים באורך סנטימטרים ספורים. הבלוטים מציצים מתוך מעטפת מחוספסת המכונה "ספלול" (בדומה לאלון התבור ואלון התולע).

• איפה אפשר לראות: גליל, גולן, העמקים, יהודה ושומרון, שרון.

• ועוד משהו: בעבר היו בישראל יערות אלונים אדירים, אך רובם נכרתו על ידי הטורקים בימי מלחמת העולם הראשונה, בעיקר להנעת קטרי רכבות הקיטור.

קטלב מצוי: יצירת אמנות טבעית

• תעודת זהות: בזכות צבע הגזע הייחודי, רבים נהנים לזהות בטבע את הקטלב. הוא ממשפחת האברשיים, מתאפיין בגזע בצבע אדמדם־חום ופירותיו, הנותנים שואו מרשים בסוף הקיץ, מזכירים ענבים.

• זיהוי מהיר: מעבר לגזעו הבולט באדמומיותו, זהו עץ נמוך־קומה (עד חמישה מטרים ברוב המקרים) ועליו גדולים ומבריקים בירוק עז. לעיתים הקליפה מתקלפת ומשווה לעץ מראה של יצירת אמנות.

• איפה אפשר לראות: גליל, כרמל, שפלה, יהודה ושומרון.

• ועוד משהו: האגדה מספרת כי מקור שמו ברועה צאן שהסתכסך עם אביו והרג אותו בענף עבה. הענף התכסה בדם, וממנו צמח העץ. מכאן השם: "קטל אב". ישנן אגדות נוספות על מקור צבעו.

קטלב מצוי

חרוב מצוי: עץ 24 קראט

• תעודת זהות: עץ ירוק־עד נפוץ שמגיע לגובה של 8־9 מטרים, ואהוב על מטיילים בזכות הצל הנדיב שהוא מעניק. למרות שנראה כאילו היה כאן מאז ומעולם, מתברר שהחרוב אינו מוזכר בתנ"ך.

• זיהוי מהיר: הפרי הוא תרמיל שאורכו עד 20 ס"מ, ובו טמונים זרעים. הענפים מחוספסים וצבעם אפור־חום.

• איפה אפשר לראות: בכל הארץ — מהחרמון ועד הרי אילת.

• ועוד משהו: מאחר שזרעי החרוב כמעט זהים במשקלם, הם שימשו בעבר כמידת משקל קבועה ואחידה, שממנה נולד המונח "קראט" (שם העץ ביוונית הוא "קרטוניה").

חרוב

שיטה סלילנית: מזחלים ועד גמלים

• תעודת זהות: בישראל גדלים ארבעה מיני עצי שיטה. את השיטה הסלילנית מוצאים במדבר. כדי לשרוד ולהגיע אל מי התהום, שורשיה עשויים להגיע לעומקים של שמונה מטרים ויותר.

• זיהוי מהיר: הפירות בצורת תרמיל מסולסל. העץ קוצני מאוד, נמוך יחסית, ומרחוק נראה כמו שמשייה שטוחה.

• איפה אפשר לראות: בנגב, בערבה ולעיתים גם באזורי החוף.

• ועוד משהו: העץ מספק חיים למינים רבים של בעלי חיים המתגוררים בסביבתו — מחרקים הנמשכים לפרחיו ועד גמלים וצבאים הניזונים מעליו ומפירותיו. אחד המינים הוא עש בשם "עשקוץ השיטים", שנראה כאחד מקוציו של העץ.

שיטה סלילנית

אלה ארץ־ישראלית: בית המרקחת של פעם

• תעודת זהות: מתהדרת בכך שהיא יכולה להגיע לגיל מופלג של מאות שנים. גובהה מגיע לכעשרה מטרים, אך במקומות שבהם יש רעייה אפשר למצוא אלות נמוכות. באביב מלבלבת באדום, ומוסיפה כתמי צבע לחורשים הצפופים.

• זיהוי מהיר: לעץ יש עפצים שאי־אפשר להתעלם מהם (עפץ הוא גידול בולט של רקמת הצמח, הנגרם מפעילות חרקים). העפצים מזכירים צורת בננה.

• איפה אפשר לראות: גליל, גולן, העמקים, בקעת הירדן, כרמל, יהודה ושומרון, מדבר יהודה, שפלה ושרון.

• ועוד משהו: בימי קדם השתמשו בפירות כתרופה נגד כאבי שיניים ובטן.

לִבנה רפואי: המטה של משה

• תעודת זהות: שייך למשפחת הלבניים, עשוי להימצא בחורשים שבהם ישנם אלונים ואלות. הוא מגיע לגובה של 5־6 מטרים. זרעיו רעילים.

• זיהוי מהיר: עליו עגולים או אליפטיים וצדם התחתון נוטה ללבן. באביב הוא פורח בפרחים קטנים ולבנים.

• איפה אפשר לראות: גליל, גולן, העמקים, יהודה ושומרון, כרמל ושפלה.

• ועוד משהו: לפי האמונה המוסלמית, מעץ זה גילפו את מטה משה רבנו.

לבנה רפואי

תות לבן: הפייבוריט של הילדים

• תעודת זהות: אהוב על ילדים בשל פירותיו המתוקים שכיף ללקט ובזכות ענפיו החסונים, שמתאימים לטיפוס. שלושה מינים של עצי תות קיימים בישראל: תות שחור, תות לבן ותות אדום/פקיסטני. הנפוץ שבהם התות הלבן. גובהו 8־20 מטרים ופריו מבשיל באביב.

• זיהוי מהיר: צמרת מעט כדורית, והיא צפופה למדי. עליו משוננים וגדולים. ניתן למצוא אותו בבוסתנים ולצד שרידי כפרים עתיקים.

• איפה אפשר לראות: בעיקר בשרון, בגליל ובעמקים.

• ועוד משהו: הובא לאזורנו לפני יותר מאלף שנים ממקומות שונים באסיה.

תות לבן

אגס סורי: לא כמו אצל הירקן

• תעודת זהות: עץ נמוך ממשפחת הוורדיים שנמצא בעיקר בחורשים ים־תיכוניים. באביב המוקדם הוא מתהדר בפרחים לבנים. פירותיו צהבהבים־חומים וקטנים — עד חמישה ס"מ.

• זיהוי מהיר: צמרת מעוגלת וצפופה. עליו משוננים, צרים וחלקים.

• איפה אפשר לראות: גליל, גולן, כרמל, יהודה ושומרון, שפלה, מדבר יהודה. נפוץ בעיקר בגובה של 500 מ' ויותר.

• ועוד משהו: מניב את פרי האגס (וזה קורה ממש עכשיו), אך הפרי קשה מאוד ופחות מתוק מהאגס הנפוץ.

אגס סורי

שיזף מצוי: עץ הדומים תפוס

• תעודת זהות: כמה מבין אלו שקראו את "עץ הדומים תפוס" יודעים כי מדובר למעשה בעץ שיזף? זהו עץ קוצני בגובה של 4־5 מטרים, אך במקרים מסוימים גובהו כפול. פריחתו ממושכת — מחודש מארס ועד סוף ספטמבר.

• זיהוי מהיר: לעץ ענפים מעוקמים, ובבסיס העלים שלו מופיע צמד קוצים — אחד כפוף ואחד ישר.

• איפה אפשר לראות: בכל רחבי הארץ — מהגולן ועד הרי אילת.

• ועוד משהו: על פי המסורת הנוצרית, כתר הקוצים שאולץ ישו לשאת על ראשו לפני צליבתו הוכן מעץ השיזף.

שיזף מצוי

תאנה: לא פרי. תפרחת

• תעודת זהות: אחד מפינוקי הקיץ האהובים ביותר על מטיילים מגיע בדמות פירותיהם העסיסיים של עצי התאנה, במיוחד לאחר הליכה ממושכת בחום. העץ, ממשפחת התותיים, מופיע בגבהים שבין 3 ל־8 מטרים, וניתן למצוא אותו לעתים קרובות ליד מעיינות ובוסתנים.

• זיהוי מהיר: ענפיו מלבינים, הגזע אפרפר וחלק והעלים גדולים, שעירים ורחבים. פירותיו ירוקים־סגולים.

• איפה אפשר לראות: גליל, גולן, עמקים, שפלה, כרמל, יהודה ושומרון, שפלה.

• ועוד משהו: התאנה האהובה אינה פרי אלא אסופה צפופה של פרחים (תפרחת). וכמו שיש מסיק זיתים או גדיד תמרים, איסוף התאנים קרוי "ארייה".