ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: טל שחר
    7 לילות • 20.09.2018
    "נטע ברזילי? רואה את הסטוריז שלה ואוכל את הלב. יש הבדל אם אתה זוכה באירוויזיון ובונה קריירה או אם היית במקום 14"
    כמה שנים אחרי תחרות השירה ההיא, חובי סטאר אוסף חומרים לאלבום ומלקק את פצעי הדוקו־ריאליטי: משה דץ התנהג כלפיו בבריונות, סטלוס העיר לו הערות פוגעניות על רקע נטייתו המינית, ובכלל, החוויה ב'היחידה' החזירה אותו לימים הקשים כנער שזרקו עליו כלור בבית הספר. עכשיו הוא מסביר למה ניתק קשר עם חבריו דווקא ביום ההולדת, מדוע הוא לא יוצא עם תיירים מעריצים, וגם מתמודד עם נהגי מוניות שמנסים לגרום לו לשלם תעריף כפול
    רז שכניק, אנה בורד | צילום: טל שחר

    יום הגיוס. לחץ. חרדה. המעבר הזה ברגע מאדם חופשי לישות במדים. אתם מכירים את זה. עכשיו תוסיפו אווירת מילואים: פלוצים ומצ'ואיזם מתפרץ מהזן הקלאסי. טוב, 'היחידה' זה לא באמת צבא, זו רק תוכנית טלוויזיה. אבל את חובי סטאר זה החזיר בתוך 20 שניות הרבה אחורה. לימים שבהם היה נער קצת שונה בקריות, שכבר בכיתה ז' בא לבית הספר עם עיפרון שחור בעיניים, וחטף. ועוד איך.

     

     

    צילום: טל שחר, כתב:רז שכניק, כתבת וידיאו: אנה בורד

    צילום: טל שחר, כתב:רז שכניק, כתבת וידיאו: אנה בורד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הוציאו אותי מהאלמנט שלי", הוא פוסק. "אני רגיל לקום בבוקר להתאפר, שמו אותי בשמש, הייתי צריך לקום שעה שלמה קודם כדי להתאפר כי אין מאפרת על הסט, ואני רגיל שכל המקצוע שלי קשור לאיך שאני נראה. ופתאום אני צריך ללבוש מדים, וכל זה היה לא קשור אליי, ולהיות עם החבורת בנים הזאת שאין לי עם מי להרים ולעשות צחוקים, וגם אם אני אנסה לעשות, אף אחד לא יבין. מכירים אותי בתור בנאדם חברותי, מדבר עם כולם, עושה רעש. אבל הרגשתי שאין לי מקום לעשות רעש כי היה המון רעש והיאבקות על תשומת לב, ראיתי שאני לא משתלב".

     

    איך זה בא לידי ביטוי?

     

    "נראה לי שמספיק הנודים של ברלד, אבל יש להם דיבור של 'תראה את זאת' ו'מה הייתי עושה לה'. אני לא יודע וגם לא מעוניין לנהל את השיח הזה. וזה לא היה החיים שלי לעמוד 12 שעות בשמש ולצלם. ביומיום אני עושה הכל כדי להימנע מהשמש. ד"ר פישר צריך להודות לי על כל הקרמים שקניתי. הייתי נכנס למקלחת בבוקר ועוטה שכבות של קרם הגנה וגם לפנים. כולם נורא נשרפו חוץ ממני".

     

    אז מה, אווירת גברים חרמנים במילואים?

     

    "זה לא קשור לחרמנות אלא תחרות מטומטמת מי יותר גבר, ואני הכי לא נלחם איתכם, חברים".

     

    צחקו עליך?

     

    "לא היה מוזר להם שאני מתאפר או מוציא מניפה באמצע היום. לא ירדו עליי על זה. הכירו אותי. בהתחלה ישבתי בצד והתבוננתי. אבל אז הבבוניזם עלה לי. וברגע שעלה לי אז עלה לי. כל הזמן הייתה תחרות מי הזמר הכי מפורסם, מי עשה הכי הרבה דברים. ויכוחים בין כולם חוץ ממני. גם דץ לא נכנס לזה. ישבתי בצד ואז דורון אמר משהו בהתפארות עצמית של 'אני עשיתי ואני הייתי ככה' ואמר, 'הייתי מלך שנות ה־80', משהו כזה. אז פשוט קמתי באמצע חזרה ואמרתי לו, 'סתום את הפה שלך! אתה מלך קסטות בתחנה מרכזית, אתה לא כלום ואני לא רוצה לשמוע אותך יותר'. באמת לא כיוונתי למירן עצמו אלא ל'וואי, תסתמו כבר כולכם'. זה לא היה נגד המוזיקה המזרחית אלא נגד ההתפארות העצמית שלו. לא יכולתי לשאת את זה".

     

    החלום הכי גדול. באירוויזיון
    החלום הכי גדול. באירוויזיון

     

    וזה לא הסתכם בזה.

     

    "סטלוס, שהוא מדור מאוד אחר, קרא לי קוקסינל. לקחתי את זה קשה. אני רגיל - במירכאות - לשמות גנאי כאלה. אבל ידעתי שיש ילדים שיראו את זה, וישתמשו במילה הזאת כדי לקרוא ככה לילדים אחרים בכיתה שלהם. יש ילדים שמתאבדים בגלל זה. אני הייתי ילד חזק בתיכון ולא עניין אותי, רבתי מכות כל הזמן בגלל זה והשפילו אותי, התחשלתי. אבל אני מכיר ילדים שגדלו בסביבה אחרת ולא ידעו איך לאכול את זה. אומרים להם 'יא מתחנגל', 'הומו', 'קוקסינל', והם לוקחים את זה מאוד קשה. הייתי חייב לקום ולדבר. להיות זה שאומר לילדים 'זה בסדר להיות מי שאתה'".

     

    צודק.

     

    "כשאני הייתי קטן לא היו לי הרבה דמויות כאלה בטלוויזיה חוץ מדנה אינטרנשיונל. ברגע שראיתי את דנה זוכה באירוויזיון, היא אמרה לי דרך הטלוויזיה, 'חובי הכל יהיה בסדר'. לא היו אז אביעד קיסוס ואסי עזר ואורנה בנאי והראל סקעת וחובי סטאר שאתה אומר, 'אה בסדר הוא הומו'. זה היה 'איכס, הוא הומו'".

     

    איך זה נגמר עם סטלוס?

     

    "כמעט היו מכות, והסתכסכנו מאותו רגע. יש בדיחות ב'היחידה': 'האחים קקה' זה סטלוס ודורון מירן, האולטראס זה 'אה־אה' כי הם חושבים שהם ראפרים, טילטיל גמד, לי יש שיר אחד - וזה לא נכון, ושלסטלוס יש פאה. וכולם צוחקים על זה, והוא גם עשה לזה פרסומת. אז כשאני אומר לו שיש לו פאה אני קוקסינל פתאום? אסור לי להגיד כי אני לא בחבורה של 'אחי כפרה עליך?' אז הוא אמר לי, 'סתום את הפה חתיכת קוקסינל' והדברים הידרדרו. לא יכולתי לסבול אותו. והוא גם היה בקבוצה שלי, והייתי צריך לעבוד איתו במשימות ולהרים איתו דליים של מים. ואז באיזה שלב הייתה משימה והוא שוב חזר על המילה, כי ככה בריונים עושים, ואמרתי לו שאני אוריד את הנעל ואדפוק לו בראש, והוא הפסיק. פשוט הלכתי מהצילומים. כולם צעקו לי לחזור ולא חזרתי, אמרתי שאני לא מוכן שככה ידברו. אחרי זה כבר לא דיברנו אחד עם השני חוץ ממילים בסיסיות".

     

    סיטואציה קשה.

     

    "בזיכרון שלי חזרתי שם בשנייה לתיכון וללפני התיכון, וזה מה שהפך אותי שם לקוצני לגבי כולם, אל תתקרבו. פתאום חזרתי לכיתה י"א. זרקו עליי אבנים כשהייתי קטן, דליים עם כלור, בבית ספר. אני יכול ללכת בתל־אביב מאופר ולהרגיש הכי טוב עם עצמי, ואז יום חמישי בא ומגיעים מהפריפריה לתל־אביב ומישהו יגיד, 'איכס יא הומו'. ואז אתה חוטף זץ ונזכר מי אני ושיש לי מניפה בתיק. ואז ישר אתה מחשמל את כולם בחזרה. זה לא מעליב אותי יותר אבל זו תזכורת כזו: חשבתי שהכל בסדר, אבל לא.

     

    "אתם יודעים איך מסתכלים עליי בבאר־שבע? אנשים בתל־אביב חושבים שבכל מקום בארץ גבר הומו יכול להחזיק לחבר שלו את היד ולהרגיש סבבה עם זה. בבאר־שבע אתה יכול לחטוף מכות. אנחנו לא מדינה נאורה כמו שאנחנו חושבים. אני לפעמים מקבל הערות כמו שסטלוס אומר. השמיעה שלי כבר מסננת את זה אוטומטית. באינסטינקט שלי יש מקומות שאני מגיע ואומר, 'רגע תירגע'. אנשים חושבים שבגלל שעושים מצעד גאווה בתל־אביב הכל בסדר. שכחו את שירה בנקי, שכחו את הרצח בבר נוער".

     

    חזר לחוויית הבריונות בתיכון. 'היחידה'
    חזר לחוויית הבריונות בתיכון. 'היחידה'

     

    × × ×

     

    ולא רק זה, 'היחידה' (שמשודרת בימים ראשון עד שלישי, ב־20:15 ב־HOT3 ובווי־או־די), סיפקה עוד ריב מתוקשר - בין חובי למשה דץ. "דץ לקח את התפקיד שניתן לו, כמפקד הלהקה, קצת יותר מדי רחוק", מסביר חובי. "אם רואים את הפרק הראשון מבינים: אני מחבב את דץ, הכל סבבה. באיזשהו שלב דץ בחר להעליב אותי מול המצלמות. מה שאמרו עליי כל הזמן: שיש לי רק שיר אחד, ומי אני בכלל ושהשלוש דקות שלי עומדות להיגמר. חשבתי שנהיה חברים, שהוא יהיה אי של שפיות בשבילי. יש המון דברים שלצערי הרב נתתי להם לקרות כשהמצלמות לא פעלו. כשדץ הרגיש לא טוב עם עצמו ובכה, והגיע למקומות לא טובים - אני הייתי שם. הוא התגעגע לילדים שלו וזה לגיטימי, ואני תמכתי בו. יומיים אחר כך קלטתי שהוא נכנס לקליקה".

     

    שזה אומר?

     

    "לכל החברים, שי חי כזה. אין לי בעיה עם זה אבל למה צריך למצוא נמסיס? נורא ילדותי ה־אנחנו ביחד ואתה לא. הם התאחדו נגדי בעצם, ברגע שדץ אמר את מה שאמרו עליי כל הזמן, שיש לי שיר אחד".

     

    פוגע.

     

    "לא, יש לי כמה שירים. אולי לא מאה כמו עומר אדם כי אין לי את הכסף לעשות כל חמש וחצי שניות שיר חדש. אבל ברגע שדץ אמר את זה, זה פגע בי, סתמתי את הפה מול המצלמות וחיכית שיפסיקו לצלם. אמרתי לו, 'דץ תשמע, אני לא אוהב שאתה מדבר עליי ככה ולא רוצה שנריב, זה לא מתאים לנו, אנחנו אמורים להיות הרגועים'. הוא אמר לי שבסדר ואין בעיה, לא התנצל, אבל הבטיח שלא ידבר ככה יותר".

     

    עמד בזה?

     

    "הייתה הפסקת צהריים וברגע שהדליקו את המצלמות שוב, הוא חזר בדיוק על מה שאמר לפני. הוא המשיך ונכנס בי, חזר וזילזל בי. ולמרות שהוא ליכלך עליי, הוא כותב שירים מהממים ויש לו נכסי צאן ברזל בישראל, והוא כפול מהגיל שלי, אז לא הרשיתי לעצמי לריב איתו מול המצלמות. הדבר היחידי שרואים זה שאני פשוט אומר שאני לא רוצה להיכנס לזה".

     

    למה זה קרה לדעתך?

     

    "הוא פשוט חיפש דרך שידברו עליו כי הוא הכי פחות מענין בקאסט. הוא לא מצחיק, לא חמוד, אף אחד לא מדבר עליו. אז הוא יצר דרמה שתשים אותו במרכז. זו מניפולציה ובריונות. ופתאום הוא בתוכנית הבוקר של קשת, שהוא עובד בה ומדבר עליי. ואף אחד לא מבקש ממני תגובה. נשמה, כל הכבוד שאין לך חיים שאתה קם בחמש בבוקר ומדבר עליי. ועוד הכותרת הייתה 'מה חובי סטאר רוצה מדץ שלנו'. אם אתה רוצה לתקוף אותי - תתקוף, אבל תן לי במה להגיב. נורא נפגעתי שדווקא דץ בחר לבוא ולפתוח את הפה שלו בצורה כזאת".

     

    הוא גם אמר שלא עושים קריירה משיר אחד.

     

    "אני גם מנחה, וגם כותב, וגם שחקן, ואני עושה קמפיינים ויש המון בתים בישראל שמכירים אותי. אני לא רואה את הזלזול הזה בתור משהו שנכון לעשות למישהו. גם כשהוא פגע בי אני עדיין מעריך את הדרך שהוא עשה".

     

    הוא טען שאתה ירדת על הקריירה שלו.

     

    "בחיים לא קרה, לא אמרתי כלום עליו. הוא כל הזמן מזכיר את זה שהוא עדיין רלוונטי אחרי 35 שנה, וזה חוסר ביטחון".

     

    הוא אמר גם שאתה בנאדם לא טוב.

     

    "נורא עיצבנה אותי הצביעות שלו, כשהמצלמות כבויות זה דבר אחד וכשהן נדלקות זה אחר. הוא קרא לי לחדר שלו, עשה איתי שיחה ואמר שזה לא בסדר אם הוא פגע בי והתחבקנו והיה הכל בסדר. ואז אני קורא את הראיון איתו ושואל, למה, מה עשיתי לך כדי שתצא עליי ככה.

     

    "וזו הייתה המגמה. טילטיל אמר עליי, 'חובי בנאדם טוב אבל טיפוס מוזר ולא מתחבר'. הוא דיבר על הקבוצה של הווטסאפ, אמר שלא הגעתי לאירועים פרטיים שהזמינו אותי, והזכיר את ברלד ואותי שלא התנהגנו יפה כי לא הסכמנו לבוא לבית של מושיק או לערב קריוקי. למה בנאדם אוטומטית הופך לסנוב כי הוא לא רוצה לעשות את מה שהקבוצה עושה? אני לא הולך לערבי קריוקי, סורי, אני לא. תעזבו אותי בשקט. וברגע ששי חי אומר משפט כמו, 'חובי לא רצה להשתלב זו בעיה שלו', זה לא שחובי לא רצה להשתלב אלא חובי לא קשור ולא חייב להשתלב. עשיתי הרבה פרויקטים, רק פה יש לכולם בעיה שיצאתי מהקבוצה של הווטסאפ שיש להם עדיין".

     

    דץ טען שהעיפו אותך מהקבוצה.

     

    "לא, אני יצאתי. חובי סטאר עזב/ה את הקבוצה. אני מדובב הרבה סרטים מצוירים ועובד הרבה שעות באולפן. פחות התאים לי שחבורה שלמה של אנשים שלא מעניין אותי להיות איתה מרגיזה לי את הטלפון כל חמש שניות. גם אם זה על 'השתק' זה נכנס לי להקלטה. אז עזבתי. ואז פתחו עוד קבוצה, לקראת ההשקה, והכניסו אותי. אבל אני לא עונה שם. אני לא חבר של אף אחד מהאנשים האלה, אז למה? מישהו אוהב להיות בקבוצת ווטסאפ? בטח לא עם תשעה אנשים שלא חברים שלי. מה אני צריך להגיד 'אחי אחי' כל הזמן? לא אוהב אתכם, עזבו אותי".

     

     

    × × ×

     

    בן 31. נולד כחובב סֶקוּלֶץ בחיפה וגדל בקריית־אתא. הוריו התגרשו כשהיה בן ארבע. בתיכון למד במגמת טיפוח החן. "הייתי תלמיד שלא רצה להגיע לבית ספר, כל קריירת בית הספר. בסופו של דבר התערבה קצינת ביקור סדיר ואני רק רציתי לנגן בבית על הפסנתר ואני מדבר על לפני גיל 15. לקחו אותי לפנימייה בעפולה, קפצתי מעל הגדר וברחתי, ואז הכניסו אותי לתחנה האחרונה, בית ספר מקצועי ששם הייתה מגמת טיפוח החן וקיבלתי 110 בבגרות. מביאים דוגמנית ועושים אותה מאל"ף עד תי"ו ומקבלים ציון. זה מאוד עזר לי. עד היום אני כמעט לא נותן לאף אחד לגעת בי בשיער". בצבא שירת בלהקת משטרה צבאית ולהקת פיקוד העורף.

     

    לפני שנתיים, ברגע מכונן אחד, הוא אמר שלום לכל החברים שלו. "אני חי את החיים, לא מחפש חברים חדשים. בגיל 29 חגגתי יום הולדת עם שולחן של 40 אנשים. ישבתי באמצע, במסעדת דיקסי, עשיתי ככה ימינה ושמאלה עם הראש ואמרתי לעצמי, 'לא סובל פה אף אחד'. כל האנשים האלה יש להם אינטרס, הם לא באמת חברים שלי. חתכתי כמעט את כולם מהחיים שלי והם יכולים להיעלב, לא אכפת לי. הם מכירים אותי. מאז אני מאוד נזהר מי אני מכניס למעגל הקרוב שלי".

     

    קשה.

     

    "אין בנאדם שלא עבר את זה. אתה אומר לעצמך שאתה מעדיף שני חברים מאשר הפוזה של לשבת 40 אנשים בשולחן. אני שווה משהו גם כשאני עם שני אנשים. אני לא צריך כאלה שיצטלמו ויגידו, 'הנה אני ביום ההולדת של חובי סטאר'".

     

    ואיך נראה יום הולדת 30?

     

    "היה לי נורא קשה, כי אתה מבין שאתה כבר לא ילד בן 20 ומשהו. ישבתי בחדר שלי במיטה, התכסיתי כל היום, שמתי את הטלפון בארון ולא רציתי לדבר עם אף אחד כולל אמא שלי".

     

    ממש קארי בראדשו.

     

    "קארי בראדשו השמנה זה אני. היו לי מחשבות עם עצמי והגעתי למסקנה שבגיל 28 הגשמתי את החלום הכי גדול שלי, אירוויזיון, ומה מפה, מה הלאה, מה אני מחפש. מחשבות עמוקות, קיומיות. ב־30 ויום התעוררתי ואמרתי, איזה שטויות”.

     

    זוגיות?

     

    "אני מאוד רחוק מזה. אנשים מפחדים ממני, מהדמות, מכל הדבר הזה שנקרא חובי. שאלתי את החברים שלי למה אף אחד לא מתחיל איתי במועדון. אני לא הבנאדם הכי מכוער ביקום. ואז חברים שלי אומרים, 'זה מלחיץ, יש לך אישיות גדולה, זה עניין לצאת עם חובי', ואני מבין את זה.

     

    "הבחור האחרון שיצאתי איתו, היינו בדייט שלישי, הלכנו ברחוב, יצאנו ממסעדה. וזה קרה בדיוק כשעשיתי את בת הים בחנוכה וכל הארץ הייתה מרושתת בשלטים, והיה את הגל של בקשות סלפי ווידיאו של ברכות. אז הסתדרנו והתרגשתי מכל העניין ובדייט השלישי הוא אמר לי, 'אתה מהמם וחמוד ומתוק אבל אני לא יכול להכיל את זה, לא ביקשתי להיות מפורסם'. וכל מה שיכולתי לומר לו זה, 'אני מבין'".

     

    מה עם טינדר?

     

    "היה לי טינדר, שם לא כל אחד יכול לשלוח לך הודעה וזו אפליקציה מהממת בשבילי. ואז כל מה שאני מקבל ברגע שיש לי מאץ' זה, 'חובי סטאר איך אני אוהב אותך'. ואז אתה מבטל את ההתאמה באותה שנייה. אני לא מחפש לצאת עם מעריצים, מחפש לפגוש בנאדם אמיתי. כשזה אמור לקרות זה יקרה, אני לא דואג, אבל קצת מקנא בחברים שיותר קל להם ולא צריכים לפחד כשהם שולחים סלפי".

     

    וגריינדר?

     

    "בטוח לא. יצלמו את המסך עם הפרופיל וישלחו לכל גוש דן ויגידו שאני מחפש דברים בגריינדר. יש לי התנהלות קצת אחרת. אין לי ברירה. אני לא בשום אפליקציה".

     

    תל־אביב מלאה בתיירים.

     

    "אבל גם הם מכירים אותי. 'חובי או מיי גד, איי לב יו פרום דה יורוויז'ן' ואני אומר לעצמי, 'לא נפגש עם הגועל נפש הזה. יביא סכין וירצח אותי'. מצד שני נרשמתי לדבר הזה ויכולתי לבחור לא ללכת שוב למיינסטרים. אגב, היו לי הצעות משוגר דדיז שרצו שאני אהיה בסוד. אמרתי, לא תעוף מפה, אני לא סוד של אף אחד. גזגז מאמי".

     

    פרץ לחיינו ב'כוכב נולד', פרפורמר מוכשר עם קול גדול. וב־2016 שב לריאליטי ב'כוכב הבא', זכה וייצג את ישראל באירוויזיון, כל הדרך למקום ה־14. "זה נתן חותמת לזה שאני לא ההומו הקוקיצה מהטלווזיה, שאני מוכשר, וייצגתי את ישראל בכבוד. אני ממשיך לעבוד על אלבום כבר שלוש שנים ומקווה שהוא ייצא בסוף השנה כי השירים מתאימים לחורף. כתבתי והלחנתי את כולם, ואני מקווה שאנשים יבינו מי אני כשישמעו אותם".

     

    מה דעתך על נטע ברזילי?

     

    "סיפור מדהים בעיניי. לא היה מאושר ממני שהיא זכתה. מזדהה? בטח, הקטע של אחוות הדחויים, אני אראה לכם מי אני".

     

    ועכשיו היא מסתובת בכל העולם.

     

    מקנא בה ברמות, רואה את הסטוריז שלה ואוכל את הלב. הייתה לי התקופה הזו של הנסיעות אבל יש הבדל אם אתה זוכה ובונה קריירה שלמה או אם היית במקום 14 באירוויזיון".

     

    גם לנדב גדג', שייצג את ישראל בתחרות שנה לפניך יש להיט.

     

    "יש לו מזל. השקיעו בו ושמו עליו כסף, ובי לא. למה? ככה זה יצא".

     

    טדי הפקות?

     

    "כן. לא שלא האמינו בי. אני לא יודע להסביר את זה. מה שאנשים לא מבינים זה שברגע שאתה הולך לריאליטי ונהיה מוכר, זה לא הופך אותך לבנאדם עשיר. כשאני נכנס למונית הנהגים באופן אוטומטי לוחצים פעמיים כדי שיהיה יותר יקר. להוציא שיר אחד ברדיו עולה 25 אלף שקל. גם לנדב יש קשיים לדעתי, ואני בטוח שאם הוא היה יכול לומר משהו בעניין, הוא היה אומר שהוא רוצה לשיר רק באנגלית וצרפתית. ואומרים לו שצריך לשיר בעברית כי זה מה שמוכר וצריך להתחשב באלף אנשים. זה הניחוש שלי. היום אין לי סוכן, עזבתי את כולם, אני לא מכיר מישהו שיותר אכפת לו מממני יותר ממני".

     

    razs@yedioth.co.il

     

    anna-b@yedioth.co.il

     

    בצילום העליון: ז'קט - ארקטה, חולצה - H&M, תכשיט כתפיים וטבעות - ארקטה

     

     


    פרסום ראשון: 20.09.18 , 17:16