yed300250
הכי מטוקבקות
    עם שרת המשפטים שקד ונשיאת העליון חיות. "מערכת המשפט נמצאת בידיים מצוינות"
    המוסף לשבת • 20.09.2018
    "העליון מעולם לא היה סניף של מרצ, וגם לאחר המינויים של השרה שקד הוא לא סניף של מפלגה שמרנית"
    על חוק הלאום: "מוטב שלא היה בא לעולם" | על היחסים עם שרת המשפטים: "בניגוד לרושם שהצטייר לעיתים, מעולם לא היינו 'ברוגז', גם בעיצומן של מחלוקות קשות" | על השופטים החדשים: "לא הייתי מציעה לתייג שמרנים לפי כיפה או שביס" | מרים נאור, נשיאת העליון לשעבר, מתרגלת לשלווה בלי האחריות הכבדה, כותבת ספר בלשי לילדים ועדיין מוטרדת מהקולות המתלהמים במערכת הפוליטית: "אני לא אומרת שאין סיבה לדאגה, אבל מסרבת לקבל שהדמוקרטיה שלנו כזו שברירית"
    טובה צימוקי | צילום: עמית שאבי

    שנתיים וחצי סוערות כיהנה מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון עד שפרשה לגמלאות, לפני 11 חודשים. אחת התמונות שנצרבו מתקופת כהונתה הייתה בשנה האחרונה טרם פרישתה, כשהיא מלווה בשני שומרי ראש של השב"כ, לאחר שהאבטחה עליה מתוקף היותה סמל שלטוני הוכפלה.

     

     

    מאז פרשה נאור מתפקידה, ההתקפות על מערכת המשפט ובית המשפט העליון נמשכות ביתר שאת, בצל הסערה סביב חוק הלאום והתערערות האיזונים בין הרשויות. רק לאחרונה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי "ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה משטרית", ואף איימה שפסילת חוק הלאום "תוביל למלחמה בין הרשויות". אבל נאור, שכיהנה כשופטת מגיל 32, העבירה את שרביט הפיקוד על הרשות השופטת לנשיאת העליון אסתר חיות והיום היא כבר לא עסוקה במלחמות על עתיד הדמוקרטיה. בפנסיה היא משלימה חסכים של נסיעות לחו"ל, מבלה עם בעלה

     

    , פרופ' אריה נאור, וצוברת זמן איכות עם ארבעת הנכדים, כולל נסיעה משותפת ליורודיסני בצרפת לפני חודש. ברחבי ביתה החדש, אליו עברה בשנה האחרונה, פזורות עשרות בובות ומיניאטורות של דובים שאספה לאורך השנים. בשבועות הקרובים היא גם מתעתדת להתחיל לכתוב ספר על המשפט הפלילי וספר בלשי לילדים.

     

    הפגנה נגד מבקשי המקלט מול ביתה של נאור. "מצער שהמתווה לא יצא לפועל"
    הפגנה נגד מבקשי המקלט מול ביתה של נאור. "מצער שהמתווה לא יצא לפועל"

     

    כשאני שואלת אותה על דבריה של שרת המשפטים איילת שקד בראיון ראש השנה ל"ידיעות אחרונות", שהתייחסה לטענות של גורמים בימין ואמרה שבית המשפט העליון היום "כבר לא סניף של מרצ", נאור עונה בנחרצות ש"בית המשפט העליון מעולם לא היה סניף של מרצ, או של כל מפלגה אחרת. גם היום, לאחר ששת המינויים בתקופת כהונת שקד, הוא לא הפך סניף של מפלגה שמרנית כלשהי".

     

    מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שכונן את "המהפכה החוקתית" מתקיים אי־שקט משפטי־פוליטי. גורמים רבים, לא רק מהחוגים השמרניים, סבורים שבית המשפט העליון בפרשנותו נטל סמכויות ועוצמה שלא הוענקו לו במפורש — ועתה הגיעה שעת כושר להסיגו לאחור.

     

    "לדעתי הפרשנות היחידה הנכונה היא כי בתי המשפט מוסמכים לבטל חוקים הנוגדים את חוק היסוד. לדעתי המהפכה החוקתית היא בלתי הפיכה, ואני סבורה שגם גורמים שונים שהתנגדו לה בעבר מכירים בכך למעשה. כשלעצמי, אני מתקשה להבין מדוע יש המבקשים להצעיד את המדינה לאחור ולבדלה משאר המדינות הדמוקרטיות".

     

    הנשיא המנוח משה לנדוי והמשנה המנוח מישאל חשין, שניים מהמנטורים שלך, מתחו ביקורת על הדרך בה הושגה המהפכה החוקתית וצפו את ההתנגשויות המתמידות עם הדרג הפוליטי. למרות זאת נשיאותך התאפיינה באקטיביזם, למשל חוק המסתננים שבוטל שלוש פעמים.

     

    רה"מ נתניהו. "תוכן הפגישות יישאר בינינו"
    רה"מ נתניהו. "תוכן הפגישות יישאר בינינו"

     

    "הנשיא לנדוי והמשנה חשין הם אכן מנטורים שלי, וכך גם מורי הנשיא אהרן ברק, ייבדל לחיים ארוכים. בסופו של דבר, כשהגעתי לבית המשפט העליון בשנות החמישים שלי, כשמאחוריי 23 שנות שפיטה, מובן מאליו שהכרעותיי בסוגיות אלו ואחרות לא נועדו לשקף מה היה מחליט מי ממוריי. אחדים, ואולי רבים, הכתירו אותי כשופטת 'שמרנית', ואחרים כ'אקטיביסטית'. אינני רואה כל טעם בתיוג שופטים כשמרנים מול אקטיביסטים. כל עניין מוכרע לגופו. אינני סבורה שזזתי מעמדותיהם של מוריי, אלא שגיבשתי בכל נושא את הכרעתי שלי".

     

    שרת המשפטים הייתה לא אחת לעומתית כלפי בית המשפט העליון ולא יכלה להגן עליכם. האם פגשת את ראש הממשלה נתניהו בזמן כהונתך כדי להתריע על ההסתה של הקואליציה שלו נגד ביהמ"ש העליון? האם מלבד השרים כחלון (חבר הוועדה לבחירת שופטים) ושקד נהגת להיפגש עם שרים או ח"כים כדי להניא אותם מפגיעה בבית המשפט?

     

    "פגשתי במהלך כהונתי כנשיאה את ראש הממשלה נתניהו מספר פעמים. ההבנה בשיחות אלה הייתה כי תוכנן יישאר בין שנינו. מעולם לא נתתי פומבי לתוכן הדברים שהוחלפו בינינו, וגם ראש הממשלה לא עשה כן. אותן הבנות מחייבות אותי גם אחרי שיצאתי לגמלאות. היו לי שיחות רבות עם שרת המשפטים, עם השר כחלון וגם עם גורמים נוספים בקואליציה ובאופוזיציה, וגם לגבי מפגשים אלה אין בכוונתי להתבטא. אני סבורה שתנאי לשיח פורה בין נשיא בית המשפט העליון ובין גורמי ממשל הוא שמירה על דיסקרטיות. כללית אומר כי התרעתי בשיחות בארבע עיניים מעת לעת על דברים שלא ראוי לאומרם, אך גם בעניין זה לא ארחיב את הדיבור. אבל ראוי לציין שגורמי הממשל לא ניסו להשפיע בשיחות על תוכנם של פסקי דין בתיקים תלויים ועומדים. לעיתים התרעתי בפומבי על התבטאויות נגד בית המשפט העליון שלא היה להן מקום. כך היה למשל בעת נאומי בטקס פתיחת בית המשפט בבית־שמש".

     

    למרות המחלוקת האידיאולוגית ביניכן, שמרת על יחסים טובים עם השרה שקד.

     

    "יחסיי עם שרת המשפטים היו ועודם מצוינים, והידידות מקיפה גם את משפחותינו שנפגשות מדי פעם. חילוקי הדעות לא עמדו במוקד. עסקנו יחד בקידום מערכת המשפט, דהיינו בעשייה חיובית. נפגשנו לשם כך לפחות פעם בשבוע ועמדנו בקשר יומי מתמיד. שרת המשפטים ואני סיכמנו בתחילת הדרך המשותפת כי כשנחלוק – נחלוק בכבוד. מעט מאוד מהמחלוקות יצאו החוצה. בניגוד לרושם שהצטייר לעיתים בציבור, מעולם לא היינו 'ברוגז'. מעולם חדלנו לדבר זו עם זו, גם בעיצומן של מחלוקות קשות. שרת המשפטים אמרה פעם בראיון עיתונאי לקראת פרישתי, שרק דבר אחד משמח אותה בפרישתי הצפויה, והוא שנוכל להיות חברות בלי המחלוקות. על כך גם אני שמחה. למותר לציין שגם היום יש בינינו מחלוקות, אך הן לא מעיבות על יחסינו הטובים. אני תמיד מזכירה שקיבלתי בבית הוריי חינוך 'מעורב'. אבי המנוח היה איש ה'הגנה' ולימים הצביע למפלגת מפא"י. אמי המנוחה הייתה באצ"ל ולימים הצביעה 'חרות'. הוויכוחים בבית היו קשים ונוקבים, אך הכל נעשה באהבה ובכבוד. גדלתי על הסיפורים שבתקופת ה'סזון' הסתירה אמי בבית אנשי אצ"ל בידיעתו ובהסכמתו של אבי. בתקופה בה גדלתי קיבוצים נקרעו לשניים ומשפחות התפרקו בגלל חילוקי דעות אידיאולוגיים. דבר מזה לא השפיע על בית הוריי. אני סבורה שאפשר וגם צריך להפריד בין מחלוקות לבין יחסים אישיים. השרה שקד אמרה בטקס שערכה לכבודי לשכת עורכי הדין עם פרישתי, כי היא למדה ממני. היא אמרה זאת, לא אני. אינני חושבת שהייתי יכולה ללמד אותה דבר או שניים מתוך מריבות והשתלחויות".

     

    את מודעת לביקורת שהושמעה כלפייך, על פיה שקד חיבקה אותך "חיבוק דב"?

     

    "חיבוק דב הוא דבר חמוד. הבית שלי מלא בדובים. נסענו במיוחד להרי הרוקי הקנדיים לפגוש דובים. אבל ברצינות - יחסינו לא היו יחסי חיבוק דב. בתחילה היו בינינו יחסים של כבוד הדדי שהתפתחו בהדרגה גם לידידות. לא עשיתי לה הנחות בגלל היחסים שבינינו, וגם היא לא עשתה לי".

     

     

    "להרגיע את הרוחות"

     

    הצעת חוק יסוד: החקיקה של השרים בנט ושקד מכירה לראשונה בסמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים. עם זאת, הם מציעים שהכנסת תוכל להתגבר על חוק שנפסל על ידי בג"ץ ברוב קולות של 61 ח"כים בלבד. נאור ממש לא מתלהבת מהצעת החוק הזו ואומרת "כעיקרון, אני בעד הסדרת היחסים בין הרשויות במסגרת חוק יסוד: החקיקה. אולם הצעת החוק הזו של בנט ושקד מבקשת לגבות 'מחיר' יקר מדי עבור הכרה מפורשת בסמכות בית המשפט לבטל חוקים. בקיצור אומר שהיא מרוקנת מתוכן את הסמכות לבטל חוקים ושוללת אותה. אינני רואה סיבה להסכים ל'תשלום' המחיר הכבד הזה תמורת סמכות שממילא קיימת היום בידי בית המשפט. הדבר נעשה בהצעה על ידי פסקת ההתגברות המוצעת, והרוב הנדרש להתגברות, אך לא רק בדרך זו".

     

    לגבי סערת חוק הלאום אומרת נאור כי "חוק הלאום בעיניי הוא חוק מיותר. לא היה שום צורך לחוקק אותו, והוא מעורר תחושות קשות של ניכור בקרב אזרחי ישראל שאינם נמנים עם האזרחים היהודים. לבני המיעוטים השונים - דרוזים, ערבים, צ'רקסים ועוד - ישנה תחושה קשה ולפיה החוק הפך אותם לאזרחים מסוג ב'. גם אם בחיי המעשה לא יחול שום שינוי, עדיין חזקות מאוד תחושות הניכור והעלבון. איני סבורה שיוזמי החוק השיגו באמת משהו שלא היה בידיהם קודם לכן. מדינת ישראל נוסדה כמדינתו של העם היהודי, בארץ ישראל, שהיא מושא הכיסופים של העם היהודי בשנות גלותו. חוק השבות הוא החוק המרכזי המבטיח בלעדיות ליהודים בכניסה לישראל. גם חוק הדגל והסמל מבטיח סממנים יהודיים למדינה.

     

    "באחד הגלגולים של החוק, שלא התקבל בסופו של דבר, נעשה ניסיון ליצור זכות להקים יישובים על טוהרת היהודים בלבד, בניגוד לפסיקתו של בית המשפט העליון. הדבר, כאמור, לא צלח בנוסח הסופי של החוק. לדעתי מוטב היה שהחוק לא היה בא כלל לעולם, ואני מבקשת לא לעסוק בשאלה המשפטית התלויה ועומדת בבית המשפט העליון, האם יש לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוק יסוד. אני מניחה שהסיכוי לבטל כליל את החוק הוא קטן. לדעתי, המעט שניתן וצריך לעשות הוא לתקן את החוק ברוח עקרונות מגילת העצמאות, כך שיובטח שוויון לכל אזרחי המדינה. יש להרגיע את הרוחות ולהבטיח שוויון לכל בני המיעוטים. זה המעט שצריך לעשות".

     

    שקד טוענת שבחירת שישה שופטי עליון חדשים בתקופתה, מהם ארבעה שופטים בעת כהונתך, מסיטה את ספינת העליון לכיוון של פסיקות שמרניות יותר.

     

    "חמישה מבין ששת הנבחרים הגיעו מבתי המשפט המחוזיים. חבר הוועדה לבחירת שופטים ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אמר בפומבי לאחר בחירת הארבעה שמדובר בפשרה בין כל מרכיבי הוועדה. אינני סבורה שנכון יהיה לראות את השישה כמינויים של שרת המשפטים, אך איני רוצה להיכנס למה שהיה בתוך הוועדה. לדעתי נבחרו שופטים ראויים אחד־אחד. על סמך ניסיוני בבית המשפט העליון במשך שנים רבות אני סבורה ששום אדם, כולל השופט שנבחר, אינו יכול לדעת מה יהיו החלטותיו לאורך תקופת כהונתו. העובדה ששופט חובש כיפה, או שופטת חובשת שביס, אינה מלמדת כלל ועיקר שהם לא יהיו אקטיביסטים ליברליים אלא יהיו שמרנים. שופט שהתמנה, או שופט שקודם לערכאה גבוהה יותר, אינו חייב דבר וחצי דבר לוועדה שמינתה אותו, או למי שרשם את שמו בין המועמדים. חובתו היא לדין, כפי שהוא מפרש אותו. אני סבורה שאין מקום לתיוגם של השופטים החדשים, או מי מהם. נחיה ונראה כיצד יפסקו שופטים אלה. לעיתים מזומנות, כשישבתי בהרכבים מורחבים, לא ידעתי עד שכל חברי ההרכב סיימו לכתוב כיצד באמת ייפול דבר. לא ידעתי לומר מה תהיה עמדתי שלי, עד שהפכתי בבעיה מכל צדדיה. איני סבורה שמי מאיתנו יכול לנכס לעצמו את מי שנבחרו. נכון שכל השישה נבחרו בתקופת הוועדה הנוכחית, בראשות השרה שקד, אך אין זה אומר שהשופטים שהתמנו הם בצלמם ובדמותם של חברי ועדת הבחירה, או מי מהם. אני מציעה לבדוק בעוד עשר שנים האם אכן נתיבו של בית המשפט העליון הוסט".

     

    מה דעתך על החשיבות שניתנת בממשלה הנוכחית למינוי מתנחלים כשופטים?

     

    "צריך למנות את המועמדים הטובים ביותר. לא צריך למנות מישהו בגלל שהוא מתנחל, כשם שאין לפסול אותו בשל היותו מתנחל".

     

    ההתלהמות שמושמעת נגד בית המשפט העליון אחרי פסיקות בתחומים נפיצים גורמת לשופטים לשנות החלטות, לחשוב פעמיים?

     

    "התשובה היא בפשטות: לא. שופטי ישראל עושים ויעשו מלאכתם נאמנה, ואין הם נרתעים מכל סוג של התלהמות נגדם. אני סבורה שהמתלהמים למיניהם יודעים זאת היטב. דברים שונים שמושמעים נועדו למעשה לציבור הבוחרים, ולא לציבור השופטים. השופטים אינם מתייראים ומקיימים את הצו המקראי 'לא תגורו מפני איש'".

     

    עצמאות בית המשפט העליון בסכנה?

     

    "אני מאמינה בדמוקרטיה הישראלית. הערכתי בזמן אמת, כשהנושא היה על הפרק, ש'פסקת ההתגברות' לא תעבור משום שהכוחות הדמוקרטיים חזקים יותר. הציבור זקוק לביקורת שיפוטית על חוקים. על כל אזרח לשאול את עצמו האם הוא היה רוצה לחיות בעולם שבו אין בכוחו של בית המשפט להושיט סעד למי שזכויותיו נפגעו, משום שהחקיקה נטלה מבית המשפט את כוחו זה. הרוב בכנסת לא איפשר, לשמחתי, פגיעה כה קשה בזכויות האזרחים. אינני אומרת שאין מקום לדאגה. יותר מדי כוחות פועלים להחליש את הדמוקרטיה. עם זאת, אני מסרבת לקבל שהדמוקרטיה שלנו כה שברירית".

     

    יש חשש שבג"ץ יתקרנף?

     

    "אין שום חשש שבג"ץ 'יתקרנף'. כל אחד ואחת מהשופטים שיישבו בדין יחליט לפי מיטב הכרתו ומצפונו, כך היה וכך יהיה. השופטים מתמנים עד גיל 70. אין הם תלויים בהארכת כהונה כמו במשרות אחרות בשירות הציבורי. אני רוצה בהקשר זה לחזור גם ל'שיטת הסניוריטי' שעסקתי בה בתקופתי כנשיאה (השיטה שעל פיה מתמנה השופט הוותיק ביותר כנשיא, ט"צ). אדגיש שעל פי כל המידע שהיה ברשותי, הנשיאה חיות הייתה נבחרת לתפקידה זה בלי קשר להכרעה העקרונית בעניין הסניוריטי. למינוי לחיים ולבחירת נשיא על פי שיטת הסניוריטי יש חשיבות גם כדי שלא ייווצר בקרב הציבור החשש שבית המשפט העליון פסק כאשר פסק בגלל איומים, או בשל הרצון להתמנות לנשיא, או מכל סיבה לא עניינית אחרת".

     

    "המשטרה והתקשורת יעמדו במתקפה"

     

    כנשיאת העליון ישבה נאור בראש הרכב השופטים בכל הפסיקות בנושא המסתננים. העליון ספג ביקורת על כך שהוא מתנכר לסבלם של תושבי דרום תל־אביב ושמדינת ישראל אינה צריכה להיות כתובת למהגרי עבודה. בקשר לגירוש המסתננים למדינות שלישיות טוענים מבקרי בית המשפט העליון שהוא התערב בסוגיות הקשורות ליחסי החוץ של המדינה. נאור מתייחסת למבקרים ואומרת כי "בכל פסקי הדין בנושא המסתננים פסק בית המשפט על פי הדין. שמענו את תושבי דרום תל־אביב, הבנו את סבלם. תושבי דרום תל־אביב גם ערכו הפגנות ליד ביתי והייתה לי הרבה אמפתיה אליהם, אולם סבלם אינו יכול להיות סיבה לכך שנפסוק שמעשים שאינם חוקיים הם חוקיים. בית המשפט קבע, וחזר וקבע, כי מותר לפזר את השוהים שלא כחוק ברחבי הארץ. אין סיבה שאחוז כל כך גבוה מהם ישהה דווקא בדרום תל־אביב. קשה להבין מדוע הממשלה לא פיזרה את המסתננים ברחבי הארץ, כפי שנקבע בפסקי הדין שהיא זכאית לעשות. בשלב מסוים הציע ראש הממשלה בתיאום עם האו"ם מתווה שלפיו ניתן יהיה לשלוח בחסות האו"ם פליטים למדינות מערביות שונות, ואילו החצי האחר יקבל רישיון שהייה לחמש שנים בישראל. מצער שתוכנית זו בסופו של דבר לא יצאה לפועל. לדעתי, אם ניתן הדבר, כדאי גם היום לחדש אותה.

     

    "אגב, חלק מפסקי הדין בעניין המסתננים הם דוגמה יפה לכך שהשופטים אינם באים להשליט את השקפותיהם הפרטיות, אלא הם פוסקים לפי הדין. בית המשפט העליון קבע שעל דרך העיקרון מותר להרחיק מהארץ את מי שנכנסו שלא כדין, אלא שבשל ההסכמים עם מדינה אפריקאית שלישית לא ניתן היה לעשות כן. כאזרחית במדינה עמדתי על כך בפסיקתי, הייתי רוצה לראות את מדינתי שלי פועלת באופן הומני יותר. ניתן, לדעתי, להכיל בארץ מספר סביר של מסתננים, אולם לא ראיתי זכות לעצמי לקבוע שיש על הממשלה חובה להשאיר את המסתננים בארץ, אם ניתן להרחיקם באופן חוקי".

     

    האם לדעתך ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום צריך להתפטר מיד, כפי שגורסת פסיקת דרעי־פנחסי, או שמא רק לאחר פסק דין סופי כפי שקובע החוק?

     

    "נחצה את הגשר כשנגיע אליו, אם נגיע. איני יודעת במה יואשם ראש הממשלה, אם בכלל, ואין כל מקום לעסוק היום בשאלה זו בהיותה תיאורטית. יש להניח שאם יוגש כתב אישום, ואם ראש הממשלה לא יתפטר, יוגשו עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק".

     

    השלטון בישראל מושחת?

     

    "אין לי נתונים סטטיסטיים על היקף השחיתות הציבורית בארצות אחרות. לשבח מערכת אכיפת החוק בישראל ייאמר כי כשיש חשד לשחיתות הדבר נחקר, ואם יש ראיות - גם פוליטיקאים בכירים מועמדים לדין, ולעיתים נשלחים למאסר".

     

    שומרי הסף של הדמוקרטיה – התקשורת, המשטרה, בית המשפט – מצויים תחת מתקפה קשה. קיימת מגמה לגמד את שומרי הסף ובראשם היועץ המשפטי לממשלה. להקל על מינויים פוליטיים על חשבון מקצועיים. לחוקק חוקים שהתנאי לחוקקם הוא לשמור על שרידות השלטון. כל זאת בשם מה שמכונה בקואליציה "משילות".

     

    "אכן, יש מתקפה מצערת על התקשורת, על המשטרה ועל בתי המשפט, ואולם בתי המשפט יעמדו איתן מול המתקפה ואני משוכנעת שגם המשטרה והתקשורת".

     

    כשאני שואלת אותה מה התיק הקשה ביותר שישבה בו, עונה נאור כי "המשפטים הקשים ביותר בהם ישבתי הם תיקי האימוץ. על תיק האימוץ הראשון בו טיפלתי בבית המשפט המחוזי אני יכולה לספר עד היום בפרטי־פרטים. ההכרעה היא קשה, משום שהיא חורצת גורלות בראש ובראשונה של המועמד לאימוץ, ולעיתים גם של המשפחה הביולוגית והמשפחה המיועדת לאמץ. אלה תיקים המדירים שינה מעיני השופטים. המשפט המורכב ביותר בו ישבתי התנהל בבית המשפט המחוזי והיה ידוע כ'משפט הבנקאים'. ראשי המערכת הבנקאית, רואי חשבון והבנקים עצמם הועמדו לדין בגין ויסות מניות הבנקים בשנות השמונים. היה זה משפט בו ישבתי כדן יחיד מול סוללה של טובי עורכי הדין בארץ. הייתה זו תקופה מרתקת, בה למדתי סוגיות רבות חדשות. עבדתי מסביב לשעון, וכל יום היה מרתק מקודמו. זו התקופה היחידה ב־38 שנות השיפוט שלי שהייתי חוזרת אליה גם היום.

     

    "איני יכולה להצביע על פסק דין שהתחרטתי עליו. כתבתי הרבה אלפים של פסקי דין, ואני מניחה שלא כולם היו נכונים. זה בלתי נמנע, רק מי שאינו עושה אינו טועה. ואולם אפילו הייתי סבורה בדיעבד כי טעיתי בעניין זה או אחר, לא היה זה נכון להתייחס לדבר בפומבי. אחרי ככלות הכל, מאחורי כל תיק ניצב אדם, וכיצד יחוש בעל הדין אם יקרא מעל דפי העיתון ששופט מודיע לאחר פרישתו שטעה בעניינו של אותו מתדיין".

     

    המדינה חוגגת 70, כמוך. כשאת מביטה לאחור, זו המדינה שבני הדור שלך שאפו להשאיר לנכדים?

     

    "כשקמה המדינה הייתי תינוקת. גדלתי עם המדינה, ואף שיש מקום לשיפורים בתחומים שונים אני גאה במדינתנו היהודית והדמוקרטית, שחוללה גדולות ונצורות בשבעים שנותיה. אין לי ארץ אחרת וגם לא הייתי רוצה שתהיה לי".

     

    ואיך החיים אחרי הפרישה?

     

    "היציאה לגמלאות כרוכה בכך שלא מוטלת עליך עוד אחריות. צריך זמן להסתגל לכך, כפי ששמעתי מחבריי שפרשו לגמלאות לפניי. 45 שנה נשאתי יום־יום באחריות: בתפקידי כפרקליטה, כשופטת שלום, כשופטת בית המשפט המחוזי, כשופטת בית המשפט העליון וכנשיאתו. בתפקיד האחרון הנטל הוא הכבד ביותר. העובדה שאינך אחראית יותר לכלום אינה פשוטה, אולם בחלוף הזמן למדתי ליהנות מכך: לצאת לחופשה בלי לדאוג כל הזמן למערכת שהשארתי מאחוריי ובלי צורך להתעדכן במתרחש עשרות פעמים ביום, להקדיש זמן לעניינים אחרים שמעניינים אותי ולמשפחה. אני יודעת שמערכת המשפט נמצאת בידיים מצוינות – ידיה של חברתי הנשיאה אסתר חיות, שהיא הנושאת באחריות ודואגת למערכת בימים ובלילות. אני יכולה, לראשונה מזה עשרות שנים, לישון בשקט".

     


    פרסום ראשון: 20.09.18 , 18:08
    yed660100