שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    24 שעות • 24.09.2018
    זוג מהסרטים
    השם שלהם אולי לא אומר לכם הרבה, אבל צמד הבמאים הישראלים מיכל ברזיס ועודד בן נון כבר היו מועמדים לאוסקר, ועכשיו הם מציגים סרט הוליוודי עתיר תקציב בהשתתפות שחקנים כמו רוזנה ארקט ופיטר קיוטי. רגע לפני הפרמיירה בפסטיבל חיפה הם מספרים איך משלבים בין העבודה המשותפת לזוגיות בחיים ולמה לא תלו בסלון את התמונה הקבוצתית עם מריל סטריפ וקלינט איסטווד
    אמיר קמינר | צילום: יובל חן

    פתאום, בפברואר 2015, מצאו את עצמם מיכל ברזיס ועודד בן נון, "שני בוקים ירושלמים" כהגדרתם, מטופפים על השטיח האדום של טקס האוסקר ה־87. סרטם של צמד הבמאים שמנהלים זוגיות גם בחיים, "איה", בכיכובה של שרה אדלר, היה מועמד בקטגוריית הסרט הקצר. "מזל שיעל אבקסיס, שהפיקה את הסרט יחד עם הלל רוזמן, השאילה עבורי שמלה שחורה מקארן אוברזון ואירגנה לי איפור־שיער", נזכרת ברזיס. בן נון נפעם בעיקר מרגע הכניסה לאולם. "אחרי שבמשך שנים אני רגיל לקום בשלוש לפנות בוקר לראות את האוסקר בטלוויזיה, לפתע אני נמצא שם בעצמי וצועד לתוכו בשעה נורמלית. זאת הייתה הזייה".

     

     

    ברזיס ובן נון התייצבו בהוליווד שלושה שבועות לפני הטקס, ונעו מאירוע לאירוע. "הוזמנו לארוחת צהריים עם כל המועמדים", נזכר בן נון. "את מיכל הושיבו בשולחן עם השחקן והבמאי עטור הפרסים רוברט דובאל. הוא הציג את עצמו כ'רוברט', ובאופן מאוד מפדח, מיכל לא הבינה במי מדובר. בסוף הארוחה מצלמים צילום קבוצתי של כל המועמדים, וכך מצאנו את עצמנו מצטלמים עם קלינט איסטווד, מריל סטריפ ואמה סטון".

     

    בסופו של דבר, הפסיד "איה" ל"שיחת טלפון" הבריטי עם סאלי הוקינס. "האם התאכזבנו? המעמד של להיות מועמד לאוסקר הוא מעל ומעבר לכל הציפיות שהיו לנו", אומרת ברזיס. "זה בהחלט היה חלום, מהסוג שלא אמור להתגשם, אז קשה לקרוא לזה אכזבה. והייתה גם הקלה שלא היינו צריכים לעלות על הבמה. באמריקה בכלל ובהוליווד בפרט תמיד יזכירו שאנחנו היינו מועמדים לאוסקר, זה לכל החיים ועוזר להשיג תקציבים".

     

    "חוויה מטורפת". בריאן קוקס (מימין) ורוזנה ארקט ב"חיוך האטרוסקי"
    "חוויה מטורפת". בריאן קוקס (מימין) ורוזנה ארקט ב"חיוך האטרוסקי"

     

    פרצי צחוק ורעשי טישו

     

    המועמדות אכן עזרה, והשניים החלו לקבל הצעות מפתות לפרויקטים. בסופו של דבר חברו למפיק היהודי־שוויצרי עטור ששת האוסקרים ארתור כהן, שהציע להם לביים את העיבוד לספר "החיוך האטרוסקי". במרכז הסרט ניצב גבר סקוטי (בריאן קוקס) חולה וזקן, שנאלץ לנסוע לסן־פרנסיסקו, שם גרים בנו (ג'יי. ג'יי. פילד) ובתו (ת'ורה בירץ', "אמריקן ביוטי") הקרייריסטים, כדי לקבל טיפול. במהלך שהותו בקליפורניה, האב מוצא אהבה ויוצר קשר מרגש עם נכדו הטרי. "מה שמשך אותנו זה הזווית הייחודית של הנכד בן השנה", מספרת ברזיס. "דרך המפגש איתו, הסבא, שהוא בבסיסו פרא אדם, מתרכך ולומד בדקה ה־90 לחייו משהו חדש: לאהוב".

     

    הזוג הירושלמי היה מעורב בשכתוב התסריט, וגם הצליח לקבץ רשימה מרשימה של שחקנים בינלאומיים, מבריאן קוקס שמגלם את הסבא ועד שחקנים כמו רוזנה ארקט ("סוזן, סוזן", "שיגעון של לילה"), טריט ויליאמס ("שיער") ופיטר קיוטי ("אי.טי."). "יכולנו אולי לבחור שחקן אמריקאי יותר מוכר לתפקיד הראשי", אומרת ברזיס, "אבל רצינו את האותנטיות, ובריאן כסקוטי פטריוטי מאוד התחבר לדמות. ג'יי. ג'יי. שמגלם את הבן הקרייריסט, לא היה בקשר עם אביו הביולוגי, ממש כמו בסרט".

     

    בן נון: "בצילומי אחת הסצנות בה הוא היה צריך לבכות, ג'יי. ג'יי. קיבל הודעה שאבא שלו גוסס. הוא לא סיפר לנו על כך. חשבנו שהוא מאוד מקצועי. רק כשסיימנו, הוא אמר שזה לא היה מקרי, ומיהר לנסוע להיפרד מאביו".

     

    חלום מהסוג שלא אמור להתגשם". הזוג בטקס האוסקר בו היו מועמדים לפרס הסרט הקצר
    חלום מהסוג שלא אמור להתגשם". הזוג בטקס האוסקר בו היו מועמדים לפרס הסרט הקצר

     

    איך היה לעבוד על סרט עם תקציב הוליוודי?

     

    בן נון: "היה לנו מספיק תקציב לסגור כביש בקליפורניה ולמלא אותו במכוניות. כשבאנו לצלם סצנה עם שף והגענו למטבח שהמעצבת האמנותית בנתה עבורנו, הופתענו לגלות שהמגירות מלאות בציוד של שפים. זאת הייתה גם חוויה מטורפת לעבוד עם תינוק. יום לפני שהוא היה אמור ללכת בצילומים, לא ידענו אם הוא יצליח לעשות זאת".

     

    בעודם עוקבים אחרי ההתפתחות של השחקן הפעוט בסרט, הזוג חווה גם את הגדילה של בנם, נורי. "וכמו ההורים בסרט, גם אנחנו הזנחנו אותו בזמן הצילומים", מפגינה ברזיס רגשי אשמה. "היה משהו אירוני בכך שאנחנו יוצאים לעשות סרט על החשיבות של גידול ילד, בעודנו מזניחים את הילד שלנו. מאחר ונורי לא ידע אנגלית, נזקקנו לסבים ולסבתות שיבואו לארה"ב בתורנות לתמוך בו. פתאום מצאנו את עצמנו קצת כמו הדמויות בסרט, ששקועות במרוץ של קריירה".

     

    אחרי סבב הקרנות בפסטיבלים בעולם, כולל זכייה בפרס חבר השופטים בפסטיבל מונטריאול והפצה מסחרית בגרמניה, הזוג ממתין לראות מה יעלה בגורל "החיוך האטרוסקי" בארה"ב ובישראל. בינתיים אפשר יהיה לראות אותו הערב בפסטיבל הסרטים של חיפה (הקרנה בנוכחות הצמד היום בשעה 19:30, והקרנה נוספת ביום ראשון 30.9, בשעה 16:30). "אנחנו מאוד מצפים לראות איך הקהל בארץ יגיב", אומרת ברזיס, "בהקרנות שהיו עד עכשיו בעולם היו הרבה פרצי צחוק, וזה לא משהו שבהכרח ציפינו לו. ולקראת הסוף, פתאום הצטרפו צלילים של טישואים. אנשים ניגשים אלינו ואומרים: 'עשיתם סרט על המשפחה שלי'. זה סרט שמפקס אותך על מה חשוב בחיים".

     

     

     

    השיבה מהוליווד

     

    ברזיס ובן נון, בראשית שנות ה־40 לחייהם, לא טרחו למסד את הזוגיות שלהם ("תמיד אמרנו שנזכה בפרס הזה והזה אז נתחתן, אבל גם כשזכינו לא עשינו זאת"). הם נולדו בשכונות ירושלמיות סמוכות, הוא מבית חילוני והיא ממשפחה דתית, ובשנת 2000 הכירו בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בירושלים.

     

    השניים משלימים זה את זה תוך כדי השיחה, מרבים להסתכל איש על זוגתו בעודם עוצרים לרגע כדי לקבל אישור או להתייעץ, ומעידים שאין ביניהם חלוקת תפקידים על הסט. "היחסים בינינו סימביוטיים", מסכמת ברזיס, "ויש בינינו שוויון". בן נון מהנהן: "אנחנו קצת עובדים כמו חיה דו־ראשית. זה בלגן יצירתי, אנחנו זקוקים אחד לשני. הדיאלוג עוצר לפעמים את שטף העשייה ומסרבל, אבל גם מחדד אותנו".

     

    ואתם לא רבים?

     

    ברזיס: "כמובן שכמו כל זוג גם אנחנו רבים, אבל משתדלים שזה לא יקרה על הסט. זה קורה בבית, כשאנחנו לא מסכימים. הבאנו את הכישורים שלנו לעבוד ביחד גם להורות".

     

    ברזיס נמנית עם מקימי חברת "ארמוזה פורמטס" של אבי ארמוזה, שמתמחה בפיתוח פורמטים של תוכניות טלוויזיה ויצוא שלהן לחו"ל. "מאחר ולמדתי גם כלכלה אני מעורבת בניהול החברה ובפיתוח הקשרים עם גופי השידור בחו"ל", היא מסבירה.

     

    בן נון מביים פרסומות מושקעות, כמו הפרסומות של סודהסטרים בכיכובם של כריסטיאן ניירן, הודור הענק מ"משחקי הכס" ("סוג של הר לא טבעי, שבקושי סוחב את עצמו. הכי חמוד ועדין בעולם"), ומים ביאליק מהסדרה "המפץ הגדול" ("חמודה, אבל הייתה קצת לחוצה"). הפרסומת שלו לסופר־פארם, שעוקבת אחרי מישהו שמוריד את הזקן שהיה לו כל החיים ואחרי תגובת משפחתו, הפכה לפרסומת הישראלית הכי ויראלית בעולם, עם 12 מיליון צפיות. "אפילו אשטון קוצ'ר שם אותה בפייסבוק שלו", הוא אומר.

     

    ואז הגיע "איה", סרט קצר שהופץ מסחרית בבתי קולנוע, וגרר את השניים להרפתקה בינלאומית מסחררת ומפתיעה. ודווקא אחרי שחוו את האוסקר ובימוי כוכבים מפורסמים ב"חיוך האטרוסקי", הם בחרו לחזור לאחרונה לישראל. השניים השתקעו בשכונת נווה צדק בתל־אביב, ושבו למקומות העבודה שלהם. "חזרנו גם בגלל הבן שלנו, שהוא כיום בן שש", מעידה ברזיס. "העברנו את נורי מסע, הוא עבר עשר דירות ושלושים טיסות, והרגשנו שהכי חשוב כעת זה לתת לו יציבות".

     

    ובן נון: "אנחנו בעיקר חווים כעת את החיים דרך הבן שלנו. המפגש המחודש עם המשפחה והחופש של הילדות הישראלית החיו אותו, וגם לנו זה מרגיש הרבה יותר נעים".

     

    ומה יהיה על הקריירה ההוליוודית?

     

    "השאלה היא מה זה 'הוליווד'. האולפנים עסוקים לאחרונה בעיקר בסרטי אקשן וגיבורי־על, שזה פחות קשור אלינו".  

     

    ברזיס: "במובן מסוים, דווקא בנטפליקס, אמזון ובפלטפורמות החדשות מחפשים את הקולות האחרים, אז אולי הדרך לפרוץ היא דווקא דרך יצירה מקומית. ומבחינתנו כרגע הפוקוס הוא הגרסה הארוכה של 'איה', שאנחנו עובדים עליה בימים אלה".

     

    אגב, תליתם את התמונה הקבוצתית של מועמדי האוסקר בסלון שלכם?

     

    "לא. אם היינו תולים את התמונה בסלון, לא היינו עושים עוד סרט. אנחנו מסתכלים קדימה".

     


    פרסום ראשון: 24.09.18 , 20:05