שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    24 שעות • 24.09.2018
    החוקר הטוב
    אם זה היה תלוי במישל חדד — חוה יערי הייתה יושבת בכלא עד יום מותה. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא מספר מה קרה מאחורי הקלעים של העימות המדובר והסוער ביניהם, מגיב לטענות של יערי כי התאהבה בו במהלך החקירה, וגם מגלה פרטים על העיבוד ההוליוודי לפרשת הרצח, כולל מי תגלם את חוה יערי
    סמדר שיר | צילום: יובל חן

    לפני כארבע שנים יצא עו"ד מישל חדד מבית הדין לענייני משפחה ברמת־גן וניסה לתפוס מונית. "לפתע נעצרה לידי מכונית", הוא מספר, "ושתי נשים צעקו אליי 'מישל, בוא, ניתן לך טרמפ'. לא זיהיתי אותן, אבל נכנסתי לרכב בהנחה שתוך כדי שיחה על הא ועל דא אבין מאיפה הן מכירות אותי. התיישבתי במושב האחורי, שאלתי 'מה שלומכן?' ושתיהן סיפרו בחביבות על משפחותיהן. הנהגת סיפרה שהיא בדרכה לשמור על נכדיה. אחרי חמש דקות נסיעה הגענו לצומת שבו ביקשתי לרדת, ורק כשיצאתי מהמכונית נפל לי האסימון. הנהגת הגישה לי פתק עם מספר הטלפון שלה וביקשה שאהיה בקשר. על הפתק הופיע שמה — חוה יערי".

     

    זו הייתה פגישתו הראשונה עם יערי מאז צאתה מהכלא. חדד, החוקר שהוביל להרשעתן של יערי ואביבה גרנות ברצח מלה מלבסקי, לא בנה על פגישה נוספת. בטח לא על עימות איתה בפריים־טיים בטלוויזיה, בתוכנית עתירת רייטינג והד ציבורי. אבל זה בדיוק מה שקרה לו בדוקו־דרמה "רוצחות מבית טוב" ששודרה ב"קשת" בשבוע שעבר. חדד ישב מול יערי, שהכחישה מול המצלמה את חלקה בפרשה, וכינה אותה בפניה 'רוצחת מתועבת'. מאז, כאילו לא חלפו 30 שנה מפרשת הרצח המתוקשרת ההיא, חדד שוב הפך לסופרסטאר. צועקים לו ברחוב 'כל הכבוד', וכל בן אדם שני עוצר אותו כדי ללחוץ לו את היד ולהתעניין מה בדיוק היה שם מאחורי הקלעים של הצילומים.

     

    בימים שלאחר שידור התוכנית, חדד עזב את משרדו בתל־אביב ודירתו בבת־ים, ונסע לביתו בכפר מזרעה שבצפון. "לא ברחתי", הוא מדגיש, "נסעתי לנוח וליהנות קצת מהשקט. בבוקר שאחרי יצאתי לשוק המקומי וגיליתי שהפכתי לסלב. כולם קפצו עליי ולחצו לי את היד. יהודי נחמד הזדהה כסגן ראש עיריית נהריה ואמר 'אנחנו גאים בך'. אבל אחרי המחמאות, השאלה שהופנתה אליי אינספור פעמים גם בפגישות פנים מול פנים וגם בפייסבוק הייתה למה הסכמתי להיפגש עם חוה יערי מול המצלמה".

     

    נתי קלוגר בתפקיד חוה יערי, מתוך "רוצחות מבית טוב"
    נתי קלוגר בתפקיד חוה יערי, מתוך "רוצחות מבית טוב"

     

    הוצאת לי את השאלה מהפה. זאת השאלה הראשונה שגם אני התכוונתי לשאול אותך.

     

    "היססתי אם להיפגש איתה או לא. ההתלבטויות שלי לא נבעו מספקות לגבי עצמי, אני בטוח שביצעתי חקירה לתפארת, אלא מפני שידעתי מה יהיה במפגש. יערי יודעת להתמסכן, היא אלופה בזה. מהרגע שנעצרה היא שינתה, כמעט מדי יום ביומו, את הגרסה שלה לפרשה, וכל הגרסאות היו שקר על שקר. הרי גם אחרי הרשעתה היא יצרה איתי קשר מהכלא והמציאה גרסה חדשה שלפיה, בעת ביצוע הרצח היא ישבה בביתה של אביבה וצפתה עם בתה בתוכנית 'בית קטן בערבה'. כבר אין לי כוח להצגות שלה".

     

    אז למה הסכמת לעימות?

     

    "שבוע אחרי שחרורה מהכלא הגברת רוצחת התראיינה ונתנה את מופע המסכנות שלה. שואו מושלם שבמהלכו היא הטילה רפש בכולם. לטענתה, בעלה דאז, כוכב הטלוויזיה אהוד יערי, עשה יד אחת עם אחותה ציפי ועם עורכי הדין שלה וגם איתי, כמובן, כדי להכניס אותה למאסר עולם על לא עוול בכפה. אני לא יודע כמה צופים קנו את הלוקשים שלה, אבל שבוע לאחר מכן נקראתי לאותו האולפן והזכרתי לציבור הרחב שחוה יערי שיחזרה את הרצח מרצונה הטוב והחופשי. בעקבות הראיון הזה יערי צילצלה אליי ובכתה 'מישל, למה אתה עושה לי את זה?' וביקשה שלא אדבר עליה יותר, למען ילדיה. עניתי לה שיש הבדל גדול בין להתחרט ולכפר לבין להכחיש, לסלף את האמת ולהמשיך לשקר בפומבי, ושאני לא מוכן לעזור לה בזה. הבטחתי לה — ולעצמי - שכל עוד אני חי, לא אאפשר לה לשקר".

     

    "עשה עבודה טובה, קצת הגזים עם החי"ת הערבית".  ציון אשכנזי בתפקיד חדד
    "עשה עבודה טובה, קצת הגזים עם החי"ת הערבית". ציון אשכנזי בתפקיד חדד

     

    "פשע תמיד מצטלם טוב"

     

     

    התסריטאי גידי מרון והבמאי רני סער החלו לעבוד על התוכנית "רוצחות מבית טוב" בעקבות ספרו של חדד "נשים רוצחות" שיצא לאור שש שנים לאחר הפרשה ולפני כחודש ראה אור במהדורה עדכנית, בהוצאת "אלרום". פרשת הרצח של מלה מלבסקי הייתה אחת המתוקשרות בתולדות מדינת ישראל — הרבה בזכות החשודה המרכזית בתיק, חוה יערי, אשתו של פרשן הטלוויזיה לענייני ערבים, אהוד יערי. אישה נורמטיבית, ללא עבר פלילי, שמואשמת ברצח אכזרי ביחד עם חברתה הטובה, אביבה גרנות. יערי וגרנות הורשעו כי גנבו מחשבונה של מלבסקי כספים, וכדי שהעניין לא יתגלה, היכו אותה במערוך ודרסו אותה למוות.

     

    חדד, לדבריו, לא מופתע מהעובדה שההתעניינות בפרשת הרצח לא דעכה גם אחרי 33 שנה. "סיפורי פשע תמיד מסקרנים, וגם מצטלמים טוב". כשיוצרי התוכנית ביקשו את עזרתו, שמח לשתף פעולה ("כדי לדייק בפרטים, הרי הם לא אנשי מקצוע בתחום החקירות"), וגם נכח בחלק מהצילומים ("לדעתי, ציון אשכנזי שגילם אותי עשה עבודה טובה, אולי הוא קצת הגזים עם החי"ת הערבית"). אך כשהציעו לו לפגוש את יערי הוא היסס.

     

    "במשך זמן רב הם ניסו לאתר את יערי", הוא משחזר. "אחר כך סיפרו לי שמצאו אותה, ושהיא מסכימה לפגוש אותי".

     

    חוה יערי
    חוה יערי

     

    הגעת למפגש הזה בסערת רגשות?

     

    "ממש לא, הייתי רגוע. תיכננתי לומר לה את מה שאמרתי לה מאות פעמים במהלך החקירה, 'רדי מהעץ הגבוה שעליו טיפסת, תודי באמת כדי לתת לנפש שלך הקלה'. הייתה בי תקווה קלושה שהיא סוף־סוף תעשה את זה, כדי לתת מנוח לנפשה לעת זקנה. אני עדיין חושב שאילו נפגשנו בארבע עיניים אולי היא הייתה מודה. אבל הגברת רוצחת שהגיעה לעימות לא התנהגה כמו זו שנתנה לי טרמפ. היא באה טעונה, מלווה בחברה שכנראה תידרכה אותה, והיו גם עשרות אנשי הפקה בסביבה. המשפט הראשון שיצא מפיה היה 'אני לא הולכת לנהל איתך שיחה חברית'. היא בקושי נתנה לי לדבר, וכשהתחילה לדקלם את המנטרות של 'תעזור לי, תנקה אותי', היא הצליחה לעצבן אותי".

     

    באמת? את זה לא הראו בתוכנית.

     

    "השיחה בינינו נמשכה שעתיים, ולצערי הכניסו רק כמה קטעים ממנה. חבל. היא גם שלפה משום מקום את ברנס וזדורוב — לא ידעתי אם לצחוק או לצעוק. מה הקשר בינם לבין המקרה שלך? את התיק שלך אני מכיר כמו את כף ידי. אני אדם יסודי ובתיק הזה הפכתי את כל האבנים, כולל גרגירי חצץ".

     

    התאכזבת כשהעימות לא הסתיים בווידוי ובהודאה?

     

    "לא, מפני שלא היו לי הרבה ציפיות. במקום לנצל את ההזדמנות שניתנה לה היא רק ביישה את עצמה יותר וחשפה את מערומיה. אני שמח שהייתי שם כדי לעמוד כמו חומה בצורה שלא איפשרה לה לעשות הצגות ולשתול ספקות בדור הצעיר, שלא מכיר את העובדות".

     

    ניכר היה שגברת יערי נעלבה מאוד כשקראת לה "רוצחת מתועבת".

     

    "זה מה שהיא. רצח הוא מעשה מתועב. אף רוצח אינו מלאך. היא אישה מניפולטיבית ואכזרית, שקרנית פתולוגית ורוצחת מתועבת. אילו ישבתי בוועדת השחרורים הייתי דואג לכך שהיא תירקב בכלא עד יומה האחרון".

     

    במהלך המשפט יערי טענה שגרמת לה להתאהב בך.

     

    "זו הבעיה שלה, לא שלי. כל השיחות שניהלנו הוקלטו וצולמו, ואני מעולם לא פלירטטתי איתה. יותר מזה, כבר בימים הראשונים באבו כביר הכנסתי לתא של יערי מדובבת, קצינת משטרה, וכשישבתי במשרדי שמעתי את יערי שואלת את המדובבת 'ואם אני אתן לו?' המדובבת נדהמה מעצם השאלה, וענתה לה, 'נראה לך שקצין כזה בכיר יוציא אותך מכאן רק בגלל שתיתני לו?' לאורך כל הדרך חוה ניסתה לנגן על המיתרים האישיים, כמה שהיא מאמינה בי, כמה שהיא סומכת עליי, אבל גם ההתאהבות, לכאורה, הייתה חלק מהעולם השקרי שהיא בנתה סביבה".

     

    "רק ביישה את עצמה יותר וחשפה את מערומיה". מישל חדד במהלך העימות הטלוויזיוני
    "רק ביישה את עצמה יותר וחשפה את מערומיה". מישל חדד במהלך העימות הטלוויזיוני

     

    הסיגריה האחרונה

     

    בתוכנית, ציון אשכנזי שמגלם את מישל חדד, מדליק סיגריה אחרי סיגריה. גם בחדר החקירות. זה היה באייטיז — היום חדד לא מתקרב לסיגריות. "בתקופה שלי במשטרה עישנתי שלוש קופסאות ביום, לפחות, כיביתי והדלקתי ללא הפסקה, עד שבגיל 50, גם בעקבות פגישה עם יעל דיין המחוברת לבלון חמצן, החלטתי להיגמל, ועשיתי את זה לבד. יש לי כוח רצון אדיר. עשר שנים קודם לכן נגמלתי והעליתי כמעט 20 ק"ג, אז אחרי שנה חזרתי לעשן והמשקל העודף לא ירד. בפעם השנייה שעישנתי את הסיגריה האחרונה אימצתי דיאטה של הפרדת מזונות, בלי דיאטנית, הכל לבד. התחלתי לנשום אוויר נכון במקביל להרזיה, ואני מאחל את זה לכולם".

     

    חדד, 68, נוצרי קתולי, מגדיר עצמו כערבי גאה. הוא נולד וגדל במזרעה ("כפר קטן ושוחר שלום שרוב תושביו הם מוסלמים מתונים"), ובגיל 18 התגייס למשטרה, שממנה פרש לפנסיה מוקדמת אחרי עשרים שנה בדרגת רב־פקד. "במשפחה שלנו, בת שישה ילדים, מעולם לא הסתירו או התביישו בעובדה שאנחנו בעד חיים משותפים, אחווה ושלווה", הוא מספר. "מאז עמדתי על דעתי ידעתי שמדינת ישראל קיימת ותמשיך להתקיים. יותר מזה, הוריי האמינו שהיהודים צריכים לחזור לישראל כתנאי לביאת המשיח. לפני קום המדינה טשרניחובסקי נהג להתהלך עם כאפייה לראשו. הוא רצה להתחזות לערבי, מפני שהערבים היו הרוב. אני לא רוצה להתחזות למישהו אחר. אני חי במדינה שבה נולדתי, ואני לא אויב. אחי אלכס, זיכרונו לברכה, התגייס לצבא ושירת בגולני. גם אני הבנתי שאם ברצוני לדרוש זכויות אני חייב לפרוע את החובות ולתרום".

     

    בכפר לא קראו לך משת"פ?

     

    "מעולם לא. לחבריי היהודים נהגתי לומר 'אתם נולדתם יהודים, אין לכם ברירה. לי יש עדיפות עליכם כי אני בחרתי'. וזו לא הייתה הלצה".

     

    עם גיוסו למשטרה חדד עבר לתל־אביב, "גרתי ברווקייה, ב'בית השוטר' ביד אליהו, ופעמיים בשבוע נסעתי לכפר, לבקר את ההורים. התחלתי כיומנאי בתחנה ועברתי לסיור ומבצעים. תפסנו הרבה פורצים וגנבים. ראיתי בתפקיד שלי שליחות, ואהבתי אותו למרות שעבדנו מסביב לשעון בלי שעות נוספות".

     

    חדד סומן מיד כמטאור על ידי מפקדיו. כשמפקד מחוז דן, ניצב משה טיומקין, הציע לו לכהן כראש מחלק חקירות ופשעים — חדד ניסה להתחמק. "שאלתי אותו 'עשיתי משהו רע?' הרגשתי איש שטח, לא איש של משרדים. העבודה בשטח — הפגנות, סדר ציבורי, פורצים, אוטובוס הדמים — מילאה אותי באדרנלין. אז למה שאכלא את עצמי בין ארבעה קירות ואשב ליד שולחן ואתחיל לרשום עדויות?"

     

    זה לא עזר לך.

     

    "אחרי ההצעה הגיעה ההוראה, אז איך יכולתי לסרב? התחלתי ללמוד את התפקיד בצורה יסודית. התיישבתי לצד החוקרים, מקטן ועד גדול, בבגדים אזרחיים, כדי לא לחשוף שהדרגה שלי גבוהה מזו של מי שמנהל את החקירה. כך למדתי את העבודה. רק אחרי שבועות ארוכים של צפייה מהצד התחלתי לתת הערות, שעם הזמן הפכו להדרכה. מקרה מכונן, עבורי, היה כשחקרנו גבר שנחשד בביצוע מעשים בילדיה של אשתו בנפרד. הגענו למבוי סתום, בלי שום התקדמות, וכבר הועלתה ההשערה שאולי אשתו בנפרד טופלת עליו. באחד הימים התיישבתי מול הגבר והתחלתי לדבר אל המצפון שלו. אחרי עשרים דקות של שיחה הוא פרץ בבכי, הטיח את ראשו בשולחן, קרא 'מה עשיתי?' ושיחזר".

     

    איך עשית את זה?

     

    "דיברתי אל המצפון שלו. לכל אחד יש מצפון".

     

    גם לחוה יערי?

     

    "כן, אבל היא שקרנית פתולוגית שמאמינה לשקרים שהיא ממציאה. היא אלופה בהמצאות. את בית המשפט היא הפכה לאולם תיאטרון ואת הדיונים להצגות. ביום בהיר אחד היא בדתה מעשייה חדשה שלפיה היא לא גנבה ממלה מלבסקי את כספה. יערי טענה שמדובר בכסף שהנרצחת הייתה חייבת לאביה, ולכן העבירה את החוב לחשבון הבנק שלה. זה נשמע לי מסריח, אבל חוש הריח שלי הוא לא ראיה. במהלך הדיון יצאתי מהאולם, נסעתי לבית העלמין בחולון, חיפשתי את הקבר של אביה של יערי, וצילמתי במצלמת פולארויד את תאריך הפטירה שחקוק במצבה. כשחזרתי לבית המשפט והראיתי ליערי שאביה נפטר כמה חודשים לפני המועד שבו נקבה, היא נפלה. התעלפה. חבל שאת זה לא הראו בסרט".

     

    "אמרו לי שאני קשקשן"

     

    חדד הגיע לחקירת רצח מלה מלבסקי במעמד של אחד הכוכבים העולים במשטרה. שנה לפני כן בתפקידו כראש מחלקת חקירות פשעים חמורים במרחב דן, הוא פיצח את תעלומת הרצח של כרמלה בלס, אחות במקצועה שהרתה לבן זוגה עו"ד שמעון חרמון. "אין מקרה רצח שנגעתי בו ולא פיענחתי אותו", הוא מציין, והסיפוק שמהדהד בקולו מאפיל על הגאווה. "תיעבתי את חרמון בגלל מעשיו. איך בנאדם מתורבת כמוך, משכיל, עם תעודת עורך דין, רוצח אישה הרה בדם קר. גועל נפש. החוקרת שעבדה לצידי שאלה אותי, 'למה אתה מדבר אליו כל כך יפה? איך אתה מסוגל להכין לו קפה?' והוסיפה, 'אני, במקומך, הייתי חונקת אותו'. הרגעתי אותה. זו לא חוכמה להתנפל על החשוד בצעקות ולגרום לו להינעל, לא תשיג בזה דבר. חרמון הגיע אליי מתודרך, הצהיר שבעצת פרקליטיו הוא שומר על זכות השתיקה, אז זרמתי איתו. שיחקתי את המשחק שלו. כשהחקירה הסתיימה הורדתי את הדפים מהשולחן ואמרתי לו, 'בוא נדבר עכשיו גבר אל גבר', והוצאתי ממנו את כל מה שרציתי. והכל הוקלט, כמובן".

     

    רצח מלבסקי הופקד, בתחילה, בידי ענף התנועה. "הייתי היחיד שטען שזה רצח", אומר חדד. "כל הממונים עליי היו בטוחים שזו תאונת דרכים ושאני סתם מקשקש. אחד הממונים הטיח בי 'השתן עלה לך לראש מפרשת חרמון'. ברור שאחרי שיערי וגרנות הורשעו הוא חגג את הניצחון. ככה זה בחיים, להצלחה אבות רבים".

     

    גרנות ויערי הורשעו ברצח בכוונה תחילה, למרות שעדיין לא הוכח מי משתיהן הייתה זו שאחזה במערוך.

     

    "שתיהן הורשעו מפני שהן פעלו כאיש אחד, עקב בצד אגודל, במטרה לרצוח את מלבסקי. השאלה מי הלמה במערוך בראשה של הנרצחת לא משנה עובדתית כדי להרשיע ברצח, מפני שלא המערוך הרג את המנוחה".

     

    כלומר?

     

    "המכות עם המערוך הממו אותה, אולי גרמו לה לאבד את ההכרה, אבל לא הרגו אותה. אילו בשלב הזה הן היו מפסיקות ומזעיקות עזרה רפואית, ייתכן שמלבסקי הייתה נשארת בחיים".

     

    אתה יודע מי אחזה במערוך?

     

    "בוודאי. שלושתן ישבו בסובארו של אהוד יערי. חוה נהגה, מלבסקי ישבה לצידה ואביבה ישבה במושב האחורי. חוה עצרה, יצאה, הקיפה את הרכב עד לחלון של מלבסקי וביקשה מאביבה שתיתן לה את הכרית לניגוב השמשה הקדמית שהתכסתה באדים. תוך כדי ניקוי האדים חוה סתמה את הפה של מלבסקי, דחפה אותה לעבר הרווח שבין שני המושבים הקדמיים ואביבה, שישבה מאחור, נתנה לה את המכות במערוך. לגרסתה של אביבה, חוה הלמה במערוך, אבל זה לא מסתדר מבחינה הגיונית. בדקתי בשטח. לחוה, שעמדה בחוץ, לא הייתה תנופה. לאביבה, במושב האחורי, הייתה ועוד איך. גם השאלה מי משתיהן הביאה את המערוך לא משמעותית. כל אחת מהן יכלה להביא מביתה. חוה הוקלטה מהטלפון הציבורי כשאמרה לאביבה 'אני אביא מחבט', ולכן ההיגיון אומר שחוה הביאה אותו".

     

    למה זה לא משמעותי?

     

    "מפני שאחרי המערוך, כשהן הוציאו את מלבסקי מהרכב והושיבו אותה לפניו, היא עדיין נשמה. מלבסקי נפטרה מפני שיערי עשתה לה וידוא הריגה. היא נהגה ברכב ודרסה אותה שלוש פעמים. היא גררה אותה 25 מטר קדימה על שביל כורכר וקיפלה אותה לשניים. חראם עליה. זה היה מוות אכזרי ביותר".

     

    שתיהן נידונו למאסר עולם, אבל בפועל ישבו 14 שנה.

     

    "וחצי", הוא חושק שפתיו. "ארבע־עשרה שנים וחצי בלבד. ככה זה בישראל. קצבו את עונשן ממאסר עולם ל־24 שנים, שליש ירד על התנהגות טובה, והתוצאה היא עונש קל שבקלים שלא תואם את המעשה הנורא שבוצע בכוונה תחילה. זו זילות בלתי נסבלת בערך חיי אדם. מאסר עולם צריך להימשך עד עולם. עד סוף חיי הפושע. אמרתי זאת בפורומים שונים וגם בתקשורת. אין לחוס על מי שלא חס על חיי אדם, ומי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים".

     

    על איזה סעיף יערי שוחררה?

     

    "היא הציגה לוועדה הרפואית מסמכים המעידים שהיא חולה בסרטן. עברו 18 שנה מאז שחרורה המוקדם ועובדה שהיא עדיין חיה ובועטת".

     

    מי נתן לה את החנינה?

     

    "נשיא המדינה עזר ויצמן, שהיה המפקד שלה בחיל האוויר. היא שירתה בלשכה שלו כחיילת. לימים, כשיערי מילאה טפסים כדי להתקבל לעבודה בבנק, היא רשמה את שמו של ויצמן כממליץ".

     

    אתה רומז למשהו?

     

    "חלילה. אני מציין עובדות. ובמסגרת העובדות עליי להוסיף ולציין שיערי לא הייתה מקבלת חנינה ועונשה לא היה מקוצר אם היא לא הייתה מגישה מכתבים של הודאה באשמה, מה שהיא לא מוכנה לעשות היום באופן פומבי".

     

    "גיליתי שאני אהבל"

     

    שנתיים אחרי שפיענח את תיק מלבסקי והפך לכוכב תקשורת, חדד פרש מהמשטרה. "ידעתי שאני שווה המון והרגשתי שהמשטרה לא מעריכה את מה שאני עושה. עיכבו לי את דרגת הרב־פקד במשך חודשים ארוכים, ללא שום הצדקה. סתם מקנאה. מישהו מעליי אמר לי שהמערכת אוהבת את אלה שזורמים באמצע ולא מתבלטים בשום צורה, לא למעלה ולא למטה. אז אמרתי לעצמי, 'אתם לא ראויים לי', והלכתי הביתה. הייתי בן 38, נשוי ואב לשתיים, והייתה לי אפשרות לצאת לפנסיה מוקדמת בגלל פגיעה שעברתי בתאונת הדרכים. נקבעו לי אחוזי נכות".

     

    זה בטח לא היה פשוט לצאת לאזרחות.

     

    "לא. במשך עשרים שנה הקרבתי את הקרביים שלי למשטרה, ורק אחרי השחרור גיליתי כמה שאני אהבל. את כל האנשים שהיו תחתיי שלחתי לקורס מחשבים ואני לא ידעתי איך בכלל להפעיל את המכשיר הזה. בשנים הראשונות עבדתי כחוקר פרטי במקביל ללימודי משפטים. כיום אני חולק משרד עם שלושה שותפים, ביניהם עו"ד דורית זילברמן, ועוסק בתחום הפלילי, בעיקר בזיוף צוואות. כבר תפסתי כמה נוכלים ורמאים. התיקים האלה מתנהלים בבית הדין לענייני משפחה ולא מגיעים לתקשורת, אבל זה הדבר האחרון שמטריד אותי. אני מסודר ושלושת ילדיי מסודרים".

     

    בדירתו שבבת־ים עדיין גרים בתו הבכורה אמירה, 36, המנהלת את מטה מאבק הנכים בהסתדרות, ובנו אמיר, 23, שעשה את שירותו הצבאי במשטרה, אבל מאז פנה להיי־טק. "רציתי מאוד שיישאר במשטרה", הוא מודה, "אבל אמיר טען שהמשטרה הנוכחית לא דומה לזו שהוא הכיר מהסיפורים שלי". בתו האמצעית, מרלן, 34, שירתה במשטרה כאופנועיסטית וקיבלה ציון לשבח מהנשיא, "עד שהכירה אמריקאי ונדדה בעקבותיו לפלורידה. נדיה, אשתי, שוהה אצלה ומסייעת לה בהריונה השני".

     

    בתחילת העימות עם חוה יערי היא החמיאה לך שאחרי כל השנים אתה עדיין נראה טוב.

     

    "מכבש הגיל עובר על כולנו, גברים כנשים. אני לא מטפח קריירה של סלב, אבל כשמדי פעם צצה הרפתקה מצולמת היא מוסיפה הרבה עניין לחיים. אמנות זקוקה לפרספקטיבה, כמו קפה שחור שנותנים לו לשקוע על מנת שיהיה ראוי לשתייה. תיק רצח נוסף שפיענחתי מעובד בימים אלה לסרט טלוויזיה, וגם סרט קולנוע הוליוודי עומד על הפרק".

     

    תן פרטים.

     

    "לפני כמה שנים מילי אביטל הגיעה לספרי 'נשים רוצחות', והתסריט שכתבה עם בעלה זוכה האוסקר, צ'רלס רנדולף, עבר כמה וכמה גלגולים. בהתחלה התסריט עסק בפענוח הרצח של מלה מלבסקי, ומאז היא שינתה כיוון. נכון לעכשיו, יחד עם הבמאית איילת מנחמי, היא מגייסת תקציב לסרט עלילתי שהגיבור הראשי שלו יהיה אני, ערבי מכפר בצפון שמצליח להשתלב בחברה הישראלית, והרצח הוא עלילת משנה ברקע. אין לי מושג מי ישחק את מישל חדד בסרט הבינלאומי שלה, אבל מילי תשחק את חוה יערי".

     

    מכרת לאביטל את הזכויות על סיפור חייך?

     

    "כן, בזיל הזול. כסף לא מעניין אותי. אני שבע וטוב לי".