yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 24.09.2018
    אבד בתרגום
    "השוטר הטוב", נטפליקס
    עינב שיף

    כואב הלב לצפות בגרסה האמריקאית של "השוטר הטוב". הסדרה הישראלית, של האחים תומר וארז אבירם, משתייכת לעילית של היצירה המקומית בשנים האחרונות. לכאורה קומדיה בהגדרתה, אבל ההומור שלה רחוק מלהיות עוד אסופה של פאנצ'ים. הגיבור, דני קונפינו (יובל סמו), הוא השוטר אזולאי של המאה ה־21. ואז באה נטפליקס, שהפקידה את הפרויקט בידיו של אנדי ברקמן, יוצר "מונק" הפופולרית מהעשור הקודם.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    עיבודים בינלאומיים אינם נוהגים להיות העתק של המקור מסיבות מובנות (תרבותיות, תקציביות ועוד). זה לא בהכרח נורא, כפי שהוכיחה "הומלנד". אולם המקרה של "השוטר הטוב" קיצוני, כיוון שהשוני בין הוורסיה הישראלית לאמריקאית אינו מסתכם רק בשכתוב הדמויות וקווי העלילה, אלא גם בדריסת הרוח של הסדרה.

     

    הדוגמה הבולטת ביותר היא, מן הסתם, השוטר הטוב: בארה"ב קוראים לו טוני קרוסו ג'וניור, הוא בכלל בלש מניו־יורק שחוקר פרשות רצח ומגולם על ידי ג'וש גרובן, זמר־שחקן שדבש נוטף מכל תנועה שלו. הפער בין קרוסו לקונפינו כמוהו כמרחק בין התפוח הגדול לפתח־תקווה: ה"טוב" של קרוסו פירושו הפגנת טרחנות ונוקדנות שוויונית כלפי כל אזרח וקולגה. איפה הוא ואיפה הפתיל הקצר והזעם האצור של קונפינו (וכמובן האיכויות המובהקות של סמו לעומת גרובן).

     

    עדכון נוסף בוצע בדמות האב: בעונה הראשונה של "השוטר הטוב" הישראלית, גילם משה איבגי (קודם לפרסום החשדות נגדו) את יזהר קונפינו הקמצן והתחמן. בארה"ב זהו הג'וב של טוני דנזה, המשחק את טוני קרוסו סניור (כמעט תמיד קוראים לו טוני גם בסדרות), שוטר מושחת שהשתחרר מהכלא וכעת מתגורר עם בנו. התנהלותו עוד איכשהו מהדהדת את יזהר, אבל באופן קלוש ומאולץ.

     

    היחסים בין האב ובנו ניצבים במרכז התסריט, שכולו עושה רושם של ד"ש מיותר מהאייטיז. בעוד הכותבים הישראלים הרכיבו פסיפס של דמויות ייחודיות בתוך המשטרה (כמו מפקד התחנה רבי) ומחוצה לה (כמו הפסיכולוג ראובן), "השוטר הטוב" האמריקאית היא המנון לטלוויזיה גנרית שבה בסצנה הראשונה מתגלה גופה, וכעבור 40 דקות ו־90 בדיחות קרש נמצא פתרון. בעוד פרקים מסוימים ב"השוטר הטוב" הישראלית הצטיינו בסאטירה חברתית ופוליטית, כאן נדמה שהמטרה הייתה להזכיר לכל מי שטרם קלט, שנטפליקס לא בוחלת בבינוניות בדרכה להגמוניה בשוק התוכן.

     

    ואולי זה מה שהכי מרגיז ב"השוטר הטוב" אמריקה: היא פשוט לא מוצלחת, ללא קשר לשורשיה הכחולים־לבנים. מתנחמדת מדי, לא שנונה מספיק, והקטר שלה לא מסוגל למשוך גם קרון אחד. לא פלא שמרבית הביקורות בארה"ב ערכו לה קבלת פנים צוננת כבקבוק סודה שנשכח באיסלנד. ואם הם היו מכירים את דני קונפינו ושות', הקטילה הייתה אכזרית אפילו יותר.

     

    בקטנה

    במהדורת ערב החג של "החדשות" (ערוצים 12 ו־ 13) שודר אייטם נרחב על "מאחורי הקלעים" של ועידת "המשפיעים", שבו החברה נופפה בגאווה בפעולה העיתונאית החשובה נורא של ארגון כנס. זה היה סתם עוד מפגן מביך (ואופייני לתקופה) של תעופה עצמית, אלמלא האופן המקומם שבו הכתבה עסקה בפיצוץ הראיון של יונית לוי עם מוניקה לוינסקי: הסיפור צוין במרומז, הקטע עצמו לא הוקרן, וההתייחסות אליו הופיעה בצורת דאחקה מאוחרת של אדיר מילר על לוינסקי. כי בערב החג יש אמנם מעט צופים, אבל למה לא לזלזל באינטליגנציה שלהם אם אפשר.

     


    פרסום ראשון: 24.09.18 , 23:21
    yed660100