מחלקת הליטיגציה של משרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן: מימין קלסרים, משמאל דפים מתויקים, כתבי הגנה, חוזים, שעמום. וכן, גם שלמור שטרוזמן, עורכת דין טרייה בפירמה הנחשבת שכופה על עצמה שגרת עבודה כדי להתמודד מול הטלטלה שעברה בחייה: מותה הפתאומי של אמה לפני כמה חודשים ממחלה קשה.
ואז בחודש אפריל הטלפון צילצל. על הקו היה סמנכ"ל התוכניות של קשת, חיליק שריר, שאותו הכירה משירותה הסדיר בגל"צ. "הוא אמר, 'יש לי רעיון משוגע. מה את אומרת על פינס?' אמרתי בלי היסוס, 'וואלה, הדלקת אותי! בוא נרוץ על זה'".
איך את מסבירה את התגובה המיידית שלך?
"כל החיים רצתי מאוד מהר - סיימתי שירות בגלי צה"ל, מיד התחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטת תל־אביב. משם עשיתי התמחות במשרד גדול. חייתי על אוטומט. פתאום אתה מוצא את עצמך עורך דין בגיל 26. ואז אתה מאבד הורה, ומבין כמה החיים האלו קצרים ולא יודע מה יהיה מחר. הכל מתגמד. יום אחרי שסיימנו את השבעה, כבר הייתי במשרד. אמרתי לבוסים שעולמי היטלטל, אני חייבת מסגרת. העיקר לא להוריד את הראש, לעצור או להישבר. אני מפחדת לעצור ולחשוב. חודשים הייתי במצב אפתי".
ואז הגיע אודישן אחד מול גיא פינס (שמשודרת בראשון עד חמישי בקשת 12) ומאז היא מחליפה פעם בשבוע את המגישה דנה גרוצקי שקיבלה את הכיסא של לירון ויצמן. "אנשים אומרים, בוא'נה זו השנה שלך! את מחייכת, אומרת תודה ובפנים חושבת שאין לנו מושג מה עומד מאחורי החיוך של אנשים, כמה אנחנו לא יודעים כלום עליהם".
× × ×
עכשיו היא פותחת את הווילון. "יום אחד בהיר אתה מבין שנשאר לך זמן קצר עם אמא שלך. בשיא הקור מודיעים לך שאין מה לעשות, ושנשארו לך כמה חודשים איתה ולך תתמודד. לך תעמוד מולה ותנסה להיות חזק. כי אתה רוצה לתת את התקווה. הגנום של המשפחה ‑ להיות חזק, לא להישבר, יהיה בסדר. לא רוצים להעציב אף אחד. אתה משתף כשטוב, לא כשרע. אהיה חזקה מולה, אהיה חזקה מול אבא והמשפחה. אתה רוצה לשמור על שפיות. אין ברירה אחרת. לא מכירה אחרת".
אבל את גם הבת הקטנה שלה.
"רציתי להתפרק, אבל פחדתי מרגע השבירה. לכן אני המשכתי הלאה. אמא שלי היא האישה הכי חזקה שאני מכירה. מעטות הפעמים שראיתי אותה בוכה. תמיד להיות זקופה, להרים את הראש. יש לי את הרגעים שלי, שאני סוגרת את הדלת ובוכה".
איך התייחסתן לזמן שנותר?
"אני קצת כועסת על עצמי שלא הייתה פרידה. בשביל שתהיה פרידה, אתה צריך להבין ולהבהיר שזה הסוף. כל הזמן השיח היה של תקווה. אין השלמה עם המצב. הכל יהיה בסדר. היא מחזקת אותי ואני מחזקת אותה. בחיים לא מתעסקים עם המוות. כל יום הוא יום. עד הרגע האחרון כולנו היינו אופטימיים. זה מה שהיא הכתיבה. בחיים היא לא הייתה מוכנה שנרגיש שהיא עומדת לנטוש אותנו. היא הספיקה להגיעה לחתונה של אח שלי. בזמן הזה גם המשכתי לעבוד וללמוד למבחני הלשכה. היא אמרה לי, את עושה את המבחנים כמו גדולה. אין מקום בבית להתמסכנות. אין מקום לעצור ולבכות. לא הייתה סגירה. איך תסגור 26 שנה עם הורה?"
נעזרת בטיפול?
"מעולם לא הייתי בטיפול. אחרי שאמא נפטרה המשפחה חשבה שזה מוזר שמיד חזרתי לעבודה, והיה חשוב להם שאראה מישהו. הייתי בשתי פגישות. כבר שבוע לפני הרגשתי בתוך סיוט. קשה לי להיפתח מול אדם זר. אפילו מול חברים קרובים אני לא אוהבת לפתוח. אני יודעת טוב להתמודד עם עצמי".
קשה לך להקרין חולשה בפומבי.
"אולי. אני אוהבת להראות את הצד השמח שבי. לא אוהבת להעציב אנשים. לא רוצה לחשוף צד חלש ודורש רחמים. דווקא בסיטואציה שהכל לגיטימי, שאני יכולה לשבור את הכלים - אני מבינה שזה לא בסיסטם שלי. לא יודעת להפסיד יום עבודה. אולי זה מה ששומר עליי".
חששת שהטיפול יערער את המודל הזה?
"לימדו אותי שמה שעובד לא דורש תיקון".
איפה היא חסרה לך?
"היה לי ברור שההתמודדות האמיתית תגיע אחרי. המנגנון שלי בנוי שלפני פרידה, משהו בי נאטם רגשית. אין באמת דרך להתמודד. היא לא הייתה רוצה לראות אותי יושבת בחדר סגור במשך שנה ובוכה. היא חסרה לי בכל שנייה, בכל נשימה. ובמיוחד חסרה לי ברגעים הטובים. היא לא יודעת על כל הטרנספורמציה שעברתי. היא הציבה רף כזה של אימהות שבחיים לא תהיה אמא טובה כמוה. זה אמא מרוקאית של פעם. אני פה הלביאה, אתם מעל הכל ואני בשבילכם. אותה שיתפתי בהכל. דייטים, חברים. זה חסר. כל כך חסר! בלתי נתפס לי שהיא לא פותחת את הטלוויזיה בלילה ורואה אותי אצל גיא".
שטרוזמן גם נבחרה ברשימת הרווקות הכי שוות בתל אביב של המגזין "טיים אאוט". זה לא ממש עזר לגברי העיר. "מי שניסה להיכנס לחיי בשנה האחרונה, היה קרב אבוד מראש. שום סיכוי שתהיו איתי כשאני צריכה לעבור את זה. ידעתי לקראת מה אני הולכת ולא הייתי מוכנה שיעברו את זה איתי לא לצורך. ואני בן אדם מאוד זוגי. שש שנים מחיי הבוגרים הייתי במערכות יחסים וגרתי עם בני הזוג".
ועכשיו?
"בוא נראה".
שטורזמן (27) גדלה בנווה אביבים בצפון תל־אביב. אמה, שנפטרה לפני שנה, הייתה עקרת בית, ואביה, יוסי שטרוזמן, הקים את מועדון הפלקה המיתולוגי בדרום תל־אביב, הבמה המרכזית של הזמרים המזרחים בשנות ה־80 ו־90. בשעה שהם הודרו מהרדיו ומאולמות התרבות, כיכבו עופר לוי, שרית חדד, אייל גולן וישי לוי במועדון הקטן, שבו אין הפרדה בין הזמר, הקהל ופלטת הטוגנים. "אבא היה שחקן כדורגל בהפועל רמת־גן ולימים אף הבעלים, וכשפרש מכדורגל החליט בשנות ה־80 לפתוח מועדון מזרחי. אשכנזי עם העיניים הכי כחולות".
איך חווית את הפלקה?
"גדלתי על המוזיקה המזרחית. יום שבת בבוקר קמה לתוך תמהיל של חיים משה, קווין והחברים של נטאשה. את המועדון עצמו פחות חוויתי כבליינית בזמן אמת, כי הייתי ילדה. אבל הגענו לאירועים מיוחדים. כל הזמרים המזרחים עברו שם. את אייל גולן ראיתי מתפתח, יש לנו תמונות שלו כנער צעיר שמגיע לפלקה".
כמה זה חדר לבית שלכם. וויסקי בסלון עם ישי לוי?
"אבא עשה את ההפרדה, לכן הילדות שלי הייתה נורמטיבית. היה חוזר בשעות מאוחרות בלילה, אבל נשאר ער ומעיר אותי לבית הספר".
לאחר 21 שנים, ב־2008, כשהתחילה הנדידה של הזמרים הים־תיכוניים מהמועדונים לשטחי הכינוס של האליטה האשכנזית - היכלי התרבות והקיסריות, עזב את הפלקה. "הוא הרגיש שהוא מיצה. הזמרים האחרונים שגדלו אצלו במועדון כמו דודו אהרון ומשה פרץ סגרו קיסריות".
הוא התבאס שכולם נטשו אותו?
"להפך, הוא כל כך שמח. נתן את כל הברכות האפשריות. הוא ראה בפלקה מפעל חיים, והרגיש שהמועדונים עשו את שלהם וזה הזמן של הזמרים לפרוץ קדימה. והם פרצו. אני גדלתי לתוך המיינסטרים החדש, שהזמר כבר הפך לחלק אינהרנטי מהתרבות הישראלית".
היום היא פוגשת את "הילדים של שטרוזמן" דרך המצלמה. "כל זמר שפוגש אותי ושומע שאני הבת של שטרוזמן, מיד משחרר תגובה חמה ואוהדת. נשיקות, חיבוקים. יש להם המון כבוד כלפיו. לא שוכחים את הבמה הראשונה שהוא נתן להם. רק בדיעבד הבנתי כמה הוא היה דומיננטי בתחום. כנערה אני זוכרת שאבא שלי סיפר לי שיום אחד הוא עלה על הבמה, הציג את משה פרץ ואמר, 'תראו את הילד הזה, הוא הולך להיות הכוכב הבא של ישראל'. הוא ממש התאהב בו. יום אחד בגל"צ אמרו לי, בואי תגישי שעתיים תוכנית 'ביכורים' עם משה פרץ. איך שמשה שמע שאני הבת של שטרוזמן הוא ישר חיבק. שידרתי לאחרונה עם דנה גרוצקי תוכנית מקדימה לגמר של 'אביב או אייל'. גם אייל היה נרגש. הבת של שטרוזמן! לנצח אהיה בז'אנר הזה נסיכת הכבוד".
הייתה קריאה לא לאפשר לגולן לחזור לפריים־טיים. קשת עשתה לו הנחת סלב?
״אנחנו חיים בעולם מסחרי. תאמין לי שאף אחד לא עושה לאף אחד טובות והנחות. אם מחזירים אדם לפריים־טיים סימן שזה כלכלי ומישהו חושב שהציבור אוהב אותו ורוצה אותו על המסך״.
× × ×
"אבא אשכנזי, אמא מרוקאית", היא נותנת את קווי המתאר של דור המיקס. "ילדה טובה צופים. מְרצה, בלי בלגנים. ביי דה בוק. ציונים טובים. בגלל שאני חצי־חצי, לא עלתה בבית שאלת התיוג. גדלתי לתוך זה. יש משהו בלגדול גם וגם שאתה חווה הכל מהכל, קצת כמו סברי מרנן. זה יתרון מאוד גדול. אין לי הם או אנחנו".
מאיפה השלמור הגיע?
"הוא על שם סבא שלי, שלמה. כשיש לך שם יוצא דופן זה מחייב אותך לבלוט. הוא שם עלייך זרקור בכל סיטואציה חברתית, ואת צריכה להתמודד. אני בחרתי לגלוש עליו ולא להתחבא. כולם זוכרים את השם הזה, אי־אפשר להתבלבל. לקח לי המון שנים להשלים איתו".
לאחר השירות נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל־אביב. "רציתי מקצוע פרקטי. כמו רוב הישראלים נפלתי על משפטים. זה מצא חן בעיניי. במהלך הלימודים היה ברור לי שאני רוצה לסגור התמחות במשרד משמעותי".
כשחיפשה עבודה להתפרנס ממנה בזמן הלימודים, הגיעה הצעה מערוץ 20. "ימין בבית שלי זה לא מילה גסה", היא מספרת. "המשפחה המורחבת שלי היא בית"ריסטים שגדלו על ערכי ז'בוטינסקי. השופט שטרוזמן היה יו"ר ועדת הבחירות של הליכוד. חשוב שיהיה בישראל גוף כזה. כמו פוקס ניוז".
צינזרו אותך? נתנו לך הנחיות לשידור פטריוטי?
"ברור לאן אתה מגיע. אבל אף פעם לא צינזרו או הגבילו אותי. היית בת 23 וקיבלתי הצעה מדהימה להחליף את אברי גלעד ברצועת 'הערב בשבע'. מגיש חדשות הוא מגיש חדשות. הוא לא פרשן. הדעה שלו לא צריכה לבוא לידי ביטוי כשהוא על תקן המגיש".
ברקוביץ' ואופירה אסייג בפריים־טיים?
"הם חלק מהמגמה של מות הממלכתיות. אני חושבת שנראה את המגמה של פתיחת העניבה גם באקטואליה. הצופה רוצה להתחבר לדמות - לשמוע את הדעות שלך, לעקוב מה העלית בסטורי. הקהל לא קונה את הממלכתיות".
הפריים־טיים הוא עדיין עולם של גברים. מה דעתך על זה?
"לכן המהלך של לירון ויצמן חשוב. הנה אישה עומדת בפרונט, מנחה את 'האח הגדול', והגברים הם הסייד־קיק. והיא עושה את זה מעולה. לדעתי אנחנו בתחילת מגמה חדשה".
ועדיין, למראה, במיוחד בתוכנית של פינס, יש משקל יתר.
"מצחיק, אני חשבתי שזה שבחרו בי, מעיד שהוויזואליה היא לא הכל. הרי אפשר היה לקחת ילדה בת 23 - בלונדינית וכוסית - ובכל זאת סימנו אותי".
מה הסיפור של גיא עם ניפוח השרירים?
"הוא נראה מדהים!"
כובע תארים - Rin Design, שמלה: טל מדינה, תכשיטים: ה. שטרן
