חמש קטנות

עם יאיר גרבוז | על חשיפת זהותה של האישה אשר שימשה השראה לציור העירום הסנסציוני של גוסטב קורבה

התעלומה נפתרה: במשך 150 שנה מתחבטים חובבי אמנות מי שימשה כמודל בציורו המפורסם של גוסטב קורבה "מקור העולם", המתאר מקרוב ובפירוט איבר מין נשי. עכשיו, חושף חוקר אמנות נחשב כי המודל בציור המוצג במוזיאון ד'אורסיי בפריז הייתה רקדנית אופרה בשם קונסטנטין קניו. "אנשים אוהבים צהוב ומציצנות, והשאלה היא תמיד לא מה אנשים אוהבים אלא מה נותנים להם".

 

אז הנה, נותנים להם את הסיפור שמאחורי היצירה. "נכון, וזה לא סוד שאנשים אוהבים את האפיזודות הרכילותיות האלו. לא באמת מעניין אותי לגנות את החשיפה. רוצים לדבר עוד פעם על איבר מין, שיהיה. כל עוד זה לא יגרום לכך שאנשים יכסו עכשיו את הציור בעקבות החשיפה הזאת, אז לא באמת חשוב".

 

יאיר גרבוז | צילום: שאול גולן
יאיר גרבוז | צילום: שאול גולן

 

 

יש כבר קריאות לכך שחשיפת זהותה של המודל פוגעת בשמה. "תולדות האמנות רצופות במאבק לחופש, ובמאבק לכלוא את החופש שהשגנו. אצלנו יש את השלטון ואת הדת שמגבילים את המחשבה ואת האמנות. עובדה שהעולם יותר דתי ממה שהיה לפני עשרים שנה. הוא דתי במובן של הבל ותִפלוּת, וזאת גם הסיבה לחוקים כמו חוק הלאום אצלנו".

 

מה דעתך באמת על חוק ה"נאמנות בתרבות"? "התחושה הראשונה כלפי החוק הזה, היא בושה גדולה, אי־הבנה תהומית במה עוסקת האמנות. המחשבה שאמנות יכולה לחולל את המעשים הרעים שמבקשים ממנה, היא ילדותית. סרט לא יכול להכפיש את המדינה או את צה"ל. מי שמחוקק חוקים כאלו, פשוט לא מבין שום דבר באמנות. אבל זה לא מפתיע, החינוך לאמנות בארץ נמצא בשפל כי באמנות מלמדים לחופש, ואילו אצלנו רוצים הדתה. חלק ממפעלינו מתמוטטים".

 

תערוכה שלך שעוסקת בגבולות ובצנזורה מוצגת בימים אלה במסגרת פסטיבל "מתחת לפנס". "נכון, כבר משם התערוכה, 'אין גבול לפניך', אפשר להבין במה היא עוסקת. אסור להציב שום קווים בפני יוצרים. ההיסטוריה מלאה ביוצרים שלא היו אנשים מלבבים ולא היו אנשים מוסריים בהתנהגותם היומיומית, חלקם ישבו בבית הסוהר. ובכל זאת הם יצרו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים