שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    האם גם רחוב הקניות הפופולרי בעולם ייעלם בקרוב? רחוב אוקספורד | צילום: שאטרסטוק
    ממון • 29.09.2018
    להציל את אוקספורד
    אם משבר הקמעונאות יימשך, גם רחוב הקניות המרכזי של לונדון יהפוך לבית קברות למותגים מפורסמים • בינתיים החנויות מנסות למשוך לקוחות בדרכים יצירתיות: אירועים, קניין אישי, שיתופי פעולה • "מי שלא מגיב מהר - לא ישרוד" • יניב חלילי, לונדון
    יניב חלילי, לונדון

    כל אחד בבריטניה מכיר את רשת בתי הכל־בו "האוס אוף פרייז'ר". יותר מ־150 שנה נחשבת הרשת לתו תקן של איכות ולאכסנייה של מותגים גדולים ומבוקשים, ולאורך השנים היא מוקד משיכה כה אדיר, עד כדי כך שהתייקרו שטחי המסחר סביב סניפיה במרכזי הערים הגדולות. אפילו משפחתו של דודי אל־פאיד, הארוס המנוח והמיליארדר של הנסיכה דיאנה, הבינה את הכדאיות הכלכלית של הרשת — ורכשה אותה באמצע שנות ה־80.

     

    אחרי הנפקת הרשת בבורסה של לונדון, הערך המותגי שלה האמיר. בניגוד לבגדים שנמכרים בחנויות הכל־בו, לרשת לא ניתן להצמיד תג מחיר. חנות הדגל של הרשת, ברחוב אוקספורד, הייתה תחנת חובה עבור כל תייר שביקש למלא את ארון הבגדים באופנה בריטית לוהטת וחמה. "האוס אוף פרייז'ר" לא רק הייתה אופנה בריטית — היא הייתה בריטניה.

     

    גם השנה לא איכזבה הרשת הבריטית — והמשיכה לספק תמונת מראה למציאות הצרכנית הבריטית. "האוס אוף פרייז'ר" הכריזה על פשיטת רגל, אחרי שנודע כי היא חייבת מיליוני פאונדים לרשתות האופנה שמהן רכשה תוצרת. לפחות 31 חנויות הרשת — כולל זו באוקספורד — תוכננו להיסגר.

     

    לפני שלושה חודשים נמצא המושיע הגואל, בדמות מייק אשלי, בעלי רשת חנויות הספורט "ספורטס דיירקט", שהודיע על רכישת "האוס אוף פרייז'ר". אשלי רכש את הרשת בתעריף סייל — 90 מיליון פאונד בלבד, הרבה פחות מ־615 מיליון הפאונדים ששילם בשעתו מוחמד אל־פאיד על רכישתה. אשלי הודיע שינסה למנוע את סגירת החנויות, ולפני שבועות אחדים הגיעה ההכרזה המתוקה מכל: חנות הדגל של "האוס אוף פרייז'ר", מעמודי התווך של רחוב אוקספורד, תישאר פתוחה. רבים מאמינים שלא לתקופה ארוכה, ומומחי הקמעונאות בבריטניה טוענים שהסוף של "האוס אוף פרייז'ר" הוא רק עניין של זמן.

     

     
    קיבלה גלגל הצלה רגע לפני פשיטת הרגל. "האוס אוף פרייז'ר" | צילום: רויטרס
    קיבלה גלגל הצלה רגע לפני פשיטת הרגל. "האוס אוף פרייז'ר" | צילום: רויטרס

     

     

    גורל חנויות הרחוב צפוי מראש

    גם אם "האוס אוף פרייז'ר" תשמור על הבית באוקספורד, לא בטוח שהשכנים ישרדו. גם רחוב הקניות המפורסם בעולם עומד בפני משבר. עיריית לונדון אף תיכננה להפוך אותו למדרחוב ללא אוטובוסים ומכוניות בניסיון להציל אותו מהגורל הצפוי לו. אם משבר הקמעונאות יימשך, עשוי רחוב אוקספורד להפוך לבית קברות של מותגים מפורסמים.

     

    עוד רשתות גדולות בבריטניה עומדות בפני מפולת, בהן רשת "סלקט" שהכריזה על סגירת חנויות רבות ורשת "ניו לוק" שתתהדר בקרוב במראה חדש ומצומק, עם סגירת 60 חנויות ברחבי בריטניה. גם רשת האופנה העילית לגברים, "מוס ברוס", נטלה הפסקה מתפירת חליפות לטובת ניסיון לטוות חוטים שיאפשרו את הישארותה בחיים.

     

    בריחת הלקוחות ואיומי הסגירה לא בלעדיים לעולם האופנה: רשת חנויות מכשירי החשמל "מאפלין" הודיעה על סגירת חנויות רבות, ואחד השפים המפורסמים בעולם, ג'יימי אוליבר, נאלץ לטעום את הכישלון כשרשת המסעדות שלו הודיעה על סגירת סניפים. מעל כל אלה עוד מהדהדת קריסת אחת הרשתות המפורסמות בעולם, "טויס אר אס".

     

     

    בבריטניה מדברים כבר בקול רם על קריסת הרחובות הראשיים של הערים הגדולות ותוהים האם וכיצד ניתן לעצור את הסחף. ומנגד, על הגדה השנייה, ניצבת בטוחה מאי פעם רשת הקמעונאות המקוונת הגדולה בעולם, "אמזון", ומביטה בהנאה גלויה.

     

    יוצאות הדופן: חנויות ספרים

    חברת "לוקאל דאטה קומפני", שערכה ניתוח של שוק הקמעונאות הבריטי, מדווחת שבשנת 2017 נסגרו 6,000 חנויות בבריטניה — המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2010, שהייתה שנת השיא של המשבר הכלכלי בבריטניה. המאזן נותר שלילי גם כשעורכים חישוב נטו של מספר החנויות שנסגרו לעומת אלה שנפתחו: 16 חנויות נסגרות אל מול 11 חנויות חדשות שנפתחות באותו יום. כלומר, בשנה כולה נותרו 1,700 חנויות ריקות. הנפגעות העיקריות בגל הסגירות הן סוכנויות נסיעות, שעושה סימני היעלמות, וחנויות האופנה והנעליים.

     

    שנת 2018 נפתחה עם בשורה עגומה אף יותר לבעלי החנויות. ענקית הפיננסים PwC אמרה שהרבע הראשון של השנה היה השחון ביותר בחנויות מאז שנת המשבר הכלכלי הגדול, 2010־2009. הרבע התאפיין בפשיטת הרגל של "טויס אר אס" ושל חנויות בגדים רבות, כולל הרשת Mothercare, שנחשבת אייקונית בבריטניה. רשתות בתי הכל־בו "מרקס אנד ספנסר" ו"דבנהמס" סגרו חנויות רבות והעבירו חלק ניכר ממאמצי השיווק שלהן לטובת פיתוח אפליקציות מקוונות ויעילות. רשתות הנעלה כמו "קלרקס" ו"ברנטנו" סגרו חנויות רבות. גם בנקים דיווחו על סגירת סניפים רבים — 300 סניפים נסגרו רק ברבע הראשון של השנה ודווח על עלייה של עשרות אחוזים במספר המשתמשים באתרים המקוונים של הבנקים, שהפכו ליעילים ומהירים יותר. יוצא הדופן הבולט — ואולי היחיד — הוא מדף הספרים. דווקא רשתות ספרים כמו WHSmith דיווחו על עלייה במכירות ספרים.

     

     
    סגרו חנויות ועברו להשקיע בשיווק אונליין. "מרקס אנד ספנסר" | צילום: AFP
    סגרו חנויות ועברו להשקיע בשיווק אונליין. "מרקס אנד ספנסר" | צילום: AFP

     

    מדי שנה עורכת חברת "ברנד פייננס", אחת החברות המובילות בעולם בתחום אסטרטגיה שיווקית ומיתוג, מחקר עב־כרס שבסופו היא מכריעה איזה מותג הוא החזק ביותר בעולם. המחקר משקלל מספר פרמטרים, בראשם: השקעות בשיווק, בעלי מניות, אמון הצרכן במותג ובעיקר — הביצועים העסקיים של המותג. באופן מאוד לא מפתיע, המחקר האחרון של החברה, שתוצאותיו התפרסמו בשלהי חודש אוגוסט, העלה שהמותג החזק ביותר בעולם הוא "אמזון". החברה קבעה כי המותג קפץ בשנת 2018 ב־42% ועומד על סכום דימיוני של 150 מיליארד דולר, גבוה יותר מ"אפל" ו"גוגל". "הקמעונאות המקוונת משתלטת על השוק", אומר ריצ'רד האי, דירקטור בכיר בחברה. "אנשים הפכו להיות עצלנים והטכנולוגיה מאפשרת להם להיות כאלה".

     

    כמה אפשר להאשים את אמזון?

    הקמעונאות המקוונת צמחה בשנה החולפת ועומדת על 20% מכלל שוק הצריכה בבריטניה — כלומר אחד מתוך חמישה מוצרים נרכש באינטרנט — וזה כולל מצרכי מזון, טואלטיקה ומכשירי חשמל. והמגמה נמצאת בצמיחה רציפה, תוך השתלטות אפילו על מועדי צריכה מרכזיים כמו תקופות החגים. כך, ל"בלק פריידיי" הצטרף גם יום הסיילים המקוון "סייבר מאנדיי". גם חג המולד, חג הצריכה המסורתי ביותר בלוח השנה, מותיר חנויות רבות ריקות למחצה, כי הצרכנים מעדיפים להזמין את כל מתנות החג באינטרנט — עם אפשרות החלפה גמישה ואפשרות להשוות מחירים בנוחות של הספה בבית.

     

    מומחים בבריטניה מונים מספר סיבות מרכזיות להיחלשות המשמעותית של רחוב הקניות המסורתי. הסיבה הראשונה והמעודכנת ביותר היא — תיראו מופתעים — "אמזון". בשנים האחרונות קמעונאית הענק אחראית לשינויים בהרגלי הצריכה ולמעבר של צרכנים רבים לאינטרנט, ובהתאם היא פועלת ללא לאות לשכלל ולפשט את חוויית הקנייה המקוונת. במנהטן, למשל, תוכלו להזמין מוצרים ומצרכי מזון ולקבל אותם תוך שעתיים. אם אפשר להזמין מהאינטרנט אפילו את החלב לקפה של הבוקר, אפשר להודות ש"אמזון" הפכה את הביקור בחנויות הפיזיות למיותר. זה אמנם יתרון גדול למי שלא אהב שופינג עד היום, אבל זו גם הסיבה העיקרית לשיממון בחנויות הגדולות במרכזי הערים ולגל סגירות החנויות.

     

     
    ריצ'רד האי
    ריצ'רד האי

     

     

    "'אמזון' הוא המותג הכי מוערך בעולם, לא רק בגלל שמדובר במנוע עיסקי אדיר, אלא כי הוא הפך לשוק שאליו הולכים לקנות הכל", אומר האי. "אם הסופרמרקטים הרגו את החנויות הפינתיות הקטנות, אז 'אמזון' הרגה את הגדולות".

     

    אז החנויות הפיזיות הופכות קורבן.

     

    האי: "אני לא מסכים למונח קורבן. בעצם השימוש במילה, אתה מרמז שהחנויות לא אחראיות לגורלן. רוב החנויות שמציעות קנייה מקוונת, יכולות לשרוד גם את הגל של 'אמזון'. השאלה היא אם הן פועלות מהר מספיק כדי להציל את העסק. 'טויס אר אס' היא דוגמה מצוינת לחברה שסירבה להבין את שינויי השוק ולא הגיבה בזריזות. גם קודאק בשעתו טמנה את ראשה בחול ולא רצתה להשקיע בשוק הצילום הדיגיטלי, ועל כן הייתה הראשונה בשוק שפשטה את הרגל".

     

    מחזירים את הלקוחות

    ברחוב אוקספורד וברחובות הגדולים האחרים, החנויות מנסות לעצור את נטישת הלקוחות בדרכים יצירתיות. בבתי כל־בו גדולים בלונדון כמו "ג'ון לואיס" (“המשביר" של הבריטים) עורכים אירועים בלעדיים וחווייתיים ללקוחות הנאמנים בחנויות. רשתות אופנה כמו "טופ שופ" מנסות למקסם את חוויית הקנייה בחנות באמצעות שירותים כמו קניין אישי, שמסייר עם הלקוחות ומסייע להן בבחירת הפריטים ובסטיילינג.

     

    בעלי חנויות קטנות ועצמאיות מצאו פתרון אחר ויצירתי: שילוב כוחות. במקום לפתוח חנות עצמאית, בעלי החנויות משתלטים על מתחם אחד ופותחים בו כמה חנויות ביחד. בשכונת שורדיץ' האולטרה־אופנתית בלונדון, למשל, פתחו את "דה בייק שד" — חנות אופנועים, שהיא גם מסעדה, בר, חנות בגדים וסלון לעיצוב שיער. איך זה עובד? בהצלחה רבה, מסתבר. בצפון לונדון אפשר למצוא סלון עיצוב שיער לגברים שהופך בלילה לבר עם מוזיקה חיה, פיצרייה שקומת המרתף שלה היא מועדון ריקודים ועוד שעטנזים של ז'אנרים שונים שהתכנסו תחת קורת גג אחת משיקולי חיסכון בהשכרת נדל"ן.

     

    חנות אופנועים, מסעדה ומספרה באותו מקום - כי למה לא?
    חנות אופנועים, מסעדה ומספרה באותו מקום - כי למה לא?

     

    לא רק שיקולי תקציב מניעים את הקונספט הזה. בעולם השיווק מציינים שחוויית הקנייה — או היעדרה - היא עוד סיבה לקריסת הקמעונאות. לפני 35 שנים נפוצו בעולם חנויות הענק, שהציעו שבילים ארוכים משופעים במוצרים מכל הסוגים. העולם המערבי הלך לישון והתעורר עם החלום האמריקאי ועם מכונת השיווק הקפיטליסטית שלו. בעשור האחרון התרחשה מגמה הפוכה — הצרכן החל לדרוש חוויית קנייה מעניינת ונעימה יותר. חנויות הענק הפכו מעייפות — והשפע האדיר, שפעם היה יתרון, הפך לנטל. צרכנים רבים החלו להעדיף חנויות מרוכזות עם מבחר מצומצם אך איכותי של פריטים.

     

    השינויים בהרגלי הצרכנות פגעו ברוב הענפים. רשתות גילו שעליהן לסגור חנויות רבות, לשלוח עובדים הביתה ולצמצם את נוכחותן. הפגיעה בתדמית המותג הייתה גדולה אף יותר - שכן אף אחד לא רוצה לראות שלט "סוגרים" על בית העסק שלו, ודאי שלא רשתות ענק - שבינתיים עושות הכל כדי להימנע מכך, כמו סגירת חנויות לא רווחיות והעברת מאמצי השיווק לרכישות אונליין.

     

    לדברי האי יש חטיבות מוצרים שדווקא ימשיכו להימכר טוב יותר בחנויות מאשר באינטרנט - מוצרי היוקרה. "אני לא רואה אישה קונה ארנק של 'לואי ויטון' ב־3,000 פאונד באינטרנט, או מוותרת על חוויית הביקור בבוטיק היוקרתי של המותג, עם כוסית שמפניה ומוכרים שמכרכרים סביבה", הוא מוסיף.

     

    שכר מינימום במקסימום

    בשנות הקפיטליזם הטובות, בתחילת ואמצע שנות התשעים, התפשטו רשתות רבות ופתחו חנויות ללא הכרה. ההתפשטות היתרה הזו הובילה גם לחובות גדולים. רשתות רבות התפשטו על חשבון כסף שלא היה להן, כלומר נטלו הלוואות, חילקו זיכיונות או השקיעו סכומי עתק בפתיחת חנויות באזורים מרכזיים, גם משיקולי תדמית. לחשבון יש להוסיף חובות לבנקים או למס ההכנסה — וקיבלנו הדרדרות מהירה במדרגות הנעות מטה.

     

    אם זה עסק שזכה לפעול ללא חובות ברקע, כנראה שהוא נפגע מעלויות כוח האדם הגואות בבריטניה וברחבי אירופה. העלייה ברמת החיים וביוקר המחיה גררו עלייה גם בשכר המינימום ובשכר הממוצע. חברות וחנויות שהעסיקו בעבר עובדים זולים נדרשות לשלם משכורות גבוהות יותר — מה שהוביל ל"סגירת חנויות ואובדן מקומות עבודה רבים", מציינים באיגוד הקמעונאות הבריטי. להערכת האיגוד, יהיה גידול של 2 מיליארד פאונד בהוצאות אחזקת עסקים בשלוש השנים הקרובות לעומת שלוש השנים שחלפו — בין השאר בגלל העלייה בשכר.

     

    אם לא מספיק שההוצאות זינקו, מאז ההחלטה האומללה של תושבי בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי לפני שנתיים, צנח ערכו של הפאונד הבריטי. מחירי המוצרים המיובאים עלו תוך זמן קצר בשיעור ממוצע של 25%, ייקור שהושת על הצרכנים, שהפחיתו את ההוצאות שלהם ובלמו את הגידול השנתי הקבוע של רשתות הקמעונאות. אם בשנת 2016 הקמעונאיות ראו עלייה של 4.7%, בשנה שעברה העלייה התייצבה על רמה של 1.9% בלבד. במדינה קפיטליסטית וצרכנית כמו בריטניה, מדובר בשחיקה של ממש.

     

    מי שזכו בכל הקופה הן החברות שהיטיבו להעביר את עסקיהן לרשת. חברת האופנה הבריטית "אסוס", משוש נפשה של כל פשניסטה ישראלית, רושמת הצלחה אדירה בבריטניה ומחוצה לה, בין השאר הודות לשירות משלוחים והחלפות חינמי. ב"ברנד פייננס" מציינים שעוד מותגי אי־קומרס מבצעים קפיצה מותגית אדירה, בהם קמעונאיות המסחר המקוון המצליחות בעולם, "עלי באבא", "זלנדו" ו"ג'יי די". “עלי באבא", אגב, הוא המותג השלישי החזק ביותר בעולם, לדעת עורכי המחקר.

     

    ברשימת המותגים החזקים נמצאים גם מותגים עם חנויות פיזיות כמו "איקאה" או הרשת האמריקאית "טארגט". איפה הן הצליחו, שאחרות נכשלו?

     

    "אני לא חושב שהגענו לסוף עידן החנויות הפיזיות. כשהספרים הדיגיטליים נכנסו לשוק, הספידו את הספרים המודפסים והעובדות הן שספרים ממשיכים להימכר בחנויות בהצלחה. כך גם עם חנויות — חברות יצטרכו להציע חוויה שתשלב חנויות פיזיות ואתר אונליין טוב".

     

    "ברנד פייננס" ערכה לא מכבר מחקר עבור רשת חנויות רהיטים גדולה, מספר לנו האי, וגילתה שמרבית האנשים עורכים סקר ברשת על רהיטים ואז הולכים לחנויות הפיזיות כדי לבדוק את הרהיטים ולהתרשם מהם מקרוב. כלומר אין כאן בחירה של אינטרנט או חנות, אלא שילוב של שניהם. "בסוף, אגב, אנשים מבצעים את הרכישה אונליין", הוא אומר. "רשת בתי הכל־בו ג'ון לואיס היא דוגמה טובה — היא מציעה אתר מצוין ומהיר לרכישות אונליין, אבל בחנויות שלה יש מוכרים שנחשבים מומחים בתחומם. צרכנים רבים נכנסים לחנות, בודקים את הסחורה ומקבלים עצות טובות מהמוכרים. הם מקבלים חוויית לקוח טובה, בסיומה הם ישובו הביתה ויזמינו את המוצר מאתר החברה".

     

    בבריטניה כבר נפוץ שירות הנקרא Click and Collect — הלקוח מזמין מוצר בבית ואוסף אותו מהחנות. מדובר לא רק בשיטה לגרום ללקוח לבקר בחנות, אלא גם דרך יעילה להימנע ממערך הפצה גדול ויקר. גם הענקית "אמזון" החלה לשנע מוצרים אל תאים מיוחדים, הממוקמים באזורים מרכזיים ומאפשרים ללקוח לאסוף את המוצרים שהזמין — בכל שעה של היממה.

     

    מדרחוב באוקספורד?

    היום יהיה זה מוזר עד ביזארי לחשוב על דרך הרכישה המסורתית הבלעדית שהייתה נהוגה עד לא מכבר, של הגעה לחנות, תשלום ואיסוף המוצר. הדרך אל האושר, או אל השופינג האיכותי, עוברת היום בשלל נתיבים ונדמה כי אין סוף לאפשרויות הרכישה. אבל כאמור, בעלי חנויות ורשתות ענק לא מוותרים בקלות על החנויות המסורתיות. חנויות רבות מנסות להציע חוויית לקוח יוצאת דופן כדי להחיש אליהן לקוחות, והמאבק על הלקוח הגיע עד רחוב אוקספורד.

     

    לפני קצת למעלה משנה, בניסיון לבלום את סגירתן של חנויות רבות ברחוב אוקספורד, הגו בעיריית לונדון רעיון מבריק: להפוך את הקטע המתויר לעייפה של הרחוב למדרחוב להולכי רגל. בכך ניסו גם לפתור את בעיית עומס התנועה הקבוע ולמנוע תאונות שמעורבים בהן הולכי רגל (ששוכחים שבבריטניה, נתיבי הנסיעה הפוכים), וגם להפחית את זיהום האוויר ברחוב כתוצאה מאותו עומס תנועה. ראש עיריית לונדון, סאדיק חאן, אף הכריז על מדרחוב אוקספורד כפרויקט הדגל של כהונתו בעירייה והקציב לכך מיליוני פאונדים.

     

    בשנה שעברה החלו להיערך הבדיקות לקראת הפרויקט. עיריית ווסמינסטר, הרובע בו נמצא רחוב אוסקפורד, ביצעה סקר בקרב פוקדי הרחוב. רוכבי האופניים, למשל, התנגדו למהלך. בעלי החנויות הגדולות תמכו, כמובן. הם רצו לראות תנועה סדירה של הולכי רגל במדרחוב, שישיב לרחוב את ימי זוהרו.

     

    דווקא בעלי העסקים הקטנים התנגדו למהלך — הם סברו שמדרחוב יביא קונים לרשתות שנמצאות על הרחוב עצמו ויכולות לממן את עלות השכירות, בעוד החנויות הקטנות מסביב יקרסו. היצרים התלהטו, התגלעו חילוקי דעות ולבסוף הכריעה עיריית ווסטמינסטר על דחיית הפרויקט, עד לבחינת כל המשתנים הכרוכים בו. בעיריית לונדון זועמים ומזהירים מפני קריסת חנויות נוספות ברחוב, אך בעיריית ווסטמינסטר מעדיפים להתהדר בסטטיסטיקה מנחמת — בקרוב צפויה להיפתח תחנת הרכבת המהירה החדשה של בריטניה ברחוב בונד על פינת רחוב אוקספורד, וההערכות הן שעשרות אלפי אנשים נוספים יבקרו ברחוב בכל יום. התקווה היא שלפחות חלק מאותם אנשים יעצרו לערוך קניות בחנויות אוקספורד — ולא יעדיפו לחלוף על פני החנויות במהירות ולהשאיר את הקניות למחשב האישי בבית.

     

    האי אומר לנו שיש הרבה היגיון בהפיכת הרחוב למדרחוב, אבל "אי־אפשר לתלות במהלך כזה את חבל ההצלה לבתי עסק". לדבריו, "הקונספט של קניון, כפי שאנחנו מכירים אותו, הוא חוויה מתה. כולנו זוכרים שבשנות התשעים נפתחו קניונים בכל מקום, לא רק כאתרי קניות, אלא גם כאתרי בילוי חברתיים. רצית לפגוש חברים? הלכת לקניון. היום לצעירים יש דרכים אחרות לבלות את זמנם והתהליכים החברתיים עברו מהקניון לסמאטרפון".

     

    יש מי שהכריזו על מותן של חנויות הענק, בעלות האפיל הלא־אישי.

     

    "זה הגיוני ואנחנו רואים מעגליות וגלים, גם בצריכת המותגים. לפני עשרים שנה אנשים חיפשו את המותגים הגדולים ביותר ורצו חנויות ענק עם מבחר עצום של כל מותג. בשנים האחרונות המנטליות השתנתה, אנשים מחפשים אינדיבידואליות ורוצים למצוא אותה במותגים קטנים ובחנויות מצומצמות עם מבחר איכותי. אבל לא הייתי מכריז על מותן של החנויות הגדולות — בעוד כמה שנים שוב יתרחש תהליך של נהירה למותגים הגדולים. באופנה, הכל מעגלי".

     

    נפילת הסופרמרקטים

    ומה יקרה לאוכל שלנו? ברחבי העולם המערבי מתבססות יותר ויותר רשתות שיווק שמבצעות משלוחים של מוצרי מזון עד בית הלקוח. בארה"ב חברות מסוימות אף מתקינות, על חשבונן, מקררים בלובי של בניינים, כדי שמוצרי המזון המצוננים לא יתקלקלו עד שבעלי הבית ישובו מהעבודה. בבריטניה נפוצות רשתות שמשנעות לבית הלקוח ארוחות מוכנות, או מצרכי מזון עם מתכונים והוראות הכנה למאכלים פשוטים, לטובת אלה שלא נשאר להם זמן לבשל. רשתות הסופרמרקטים הגדולות, כמו "טסקו", מבצעות משלוחים עד בית הלקוח תוך התחייבות לחלון זמן בן שעה — גם בשעות הבוקר המוקדמות, כך שלא צריך לפספס עבודה. מנגד, סופרמרקטים גדולים נסגרים ומוחלפים בחנויות קטנות יותר.

     

    "הקונספט של היפרמרקט, שהוא סופרמרקט ענק, הולך וגווע באירופה", אומר האי. "היום יותר ויותר אנשים גרים לבד ומבלים שעות רבות מחוץ לבית. מקומם של ההיפרמרקטים הגדולים הולך ומת — והם מוחלפים בחנויות קטנות יותר. לאורך השנים נפוצה תחרות כה עזה בין הרשתות, שהן חילקו את החנויות לארבעה סוגים, בהתאם לצריכה ולאזור: היפרמרקט, סופרמרקט, חנות נוחות וחנות אקספרס קטנה".

     

    אז מה יהיה עתידו של רחוב הקניות הראשי והאם הנוף הצרכני שעיטר את שנות חיינו עומד להיעלם מן העולם? תלוי את מי שואלים. מרי פורטס, מומחית לצרכנות, אמרה לא מכבר ל"גרדיאן" שהמפתח נמצא במהירות התגובה של הרשתות לעולם המשתנה סביבן. "אנחנו עומדים בפני שינוי אדיר. עסקים שנסגרים לעיתים בגלל שהם מסורבלים מדי מכדי להגיב בזריזות, או שלעיתים הם סתם בינוניים ולא השקיעו במה שהצרכן רוצה. היום, עסקים צריכים להיות חדשניים ויצירתיים".

     

    האי אומר שרחובות הקניות לא ייעלמו, אבל תמהיל החנויות ישתנה. "נראה יותר מסעדות ופאבים, כי לחוויית האוכל והבילוי בפאב אין תחליף ברשת, ואלה יבואו במקום חנויות מוצרים. אבל בעוד עשר שנים נראה שהחנויות הקטנות והעצמאיות ייעלמו לטובת רשתות גדולות, כיוון שהאחרונות יכולות להציע חוויית רכישה עשירה וגם אתרי קניות מקוונים, מתוחזקים ומהירים יותר. כמו בספורט, החזק והמהיר יותר — ינצח".

     


    פרסום ראשון: 29.09.18 , 19:17