yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 03.10.2018
    שקד צריכה לקחת צעד אחורה
    נדב איל

    השרה איילת שקד היא פוליטיקאית מוכשרת ורוצה, כנראה, להתמודד יום אחד על ראשות הממשלה. היא מחפשת ניצחונות קלים בדרך לשם. אחד מהם, למשל, הוא הוויכוח שהיא מעוררת במכוון על חוק הלאום. כאשר החוק הזה נחקק, יחד עם המחאות החריפות (והמוצדקות) על תוכנו, השתררה הנחה שבשתיקה במערכת הפוליטית כי תיקונו או הפיכתו צריכים להיעשות דרך הרשות המחוקקת. לא כולם סוברים כך, אך במפלגות האופוזיציה הראשיות זהו הלך הרוח השולט. הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החוק, אבל מעטים צופים שבית המשפט יפסול את חוק היסוד הזה לגמרי. השרה שקד זיהתה פה הזדמנות פוליטית: היא החלה עוסקת בהרחבה, ובהתמדה, בעצם נכונותו של בג"ץ לדון בעתירה, ואף שיגרה איום של ממש כי צפויה "רעידת אדמה משטרית" אם יפסוק בנושא. איומים על בג"ץ כאשר הוא דן בנושא מסוים זה סגנון משטרי די גרוע, אבל מאחר שהסיכוי שבג"ץ יתערב ויפסול אינו גבוה, עושה רושם ששקד רוצה לזקוף את "ההצלחה" ל"אזהרותיה".

     

    ראוי להתייחס לעיקר הטענה של שקד, שסבורה כי ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא עניין בלתי אפשרי. יש מדינות רבות עם ביקורת שיפוטית, כזו או אחרת, על תיקונים או סעיפים שאמורים להתווסף לחוקה. זה קיים בדמוקרטיה הגדולה בעולם, הודו, אבל גם במדינה קטנה ומערבית כמו אוסטריה. אוסטריה היא דוגמה מצוינת. אחד מגדולי הלוגיקנים בהיסטוריה היה קורט גדל האוסטרי, שנמלט מהנאצים לארה"ב. כאשר למד את החוקה האמריקאית בדרך למבחן האזרחות שלו (עניין שהסדיר אלברט איינשטיין, חברו הטוב), גילה גדל שניסוח בחוקה מאפשר – טכנית – לרפובליקה להפוך את עורה למדינה לא דמוקרטית.

     

    במבחן עצמו הוא נשאל מה המשטר במולדתו, אוסטריה, וענה שמדובר ברפובליקה, אבל שהחוקה שונתה כך שהפכה לדיקטטורה. השופט העיר שזה לא יכול להתרחש בארה"ב, וגדל ענה שזה יכול לקרות והוא "יכול להוכיח את זה". הטענה של גדל הייתה לוגית, אבל המסקנה ממלחמת העולם השנייה ברחבי העולם (ובאוסטריה, כאמור) היא מהותית: יש חוק שאיננו חוקי. גם אם הוא עובר ברוב הנדרש, בהליך המקובל, ומבטא את רצון העם – החוק יכול להיות פסול ובלתי חוקי. זו מסקנה מתבקשת מהמשטרים הנאציים והפאשיסטיים, שם האמינו ש"חוק הוא חוק".

     

    אם יש חוק שאיננו חוקי, יש גם סעיפי חוקה שיכולים להיות בלתי חוקיים. את חוסר החוקיות ניתן לשאוב מהרוח הכללית של החוקה, המחייבת דמוקרטיה, או מעקרונות שמרניים בסגנון המדינאי והפילוסוף אדמונד ברק. אבל אם מחר בבוקר יחליטו 61 חברי כנסת לחוקק חוק שיגזול את זכות הבחירה לכנסת מכל ישראלי שחי ביהודה ושומרון – האם הוא יהיה חוקי, בין אם יקראו לו חוק יסוד ובין אם לאו?

     

    ברור שהוא יהיה בלתי חוקי. על טענות כאלה עונה שקד שבמצב כזה "בית המשפט העליון לא יושיע אותנו מהריקבון". זו טענה שגויה, לוגית ומהותית. לוגית, השאלה אינה מה "יושיע" אותנו, אלא האם החוק פסול ובלתי חוקי. התשובה היא שהוא בלתי חוקי, גם לדעתה, ולכן על בית המשפט – שממונה על הדין מתוקף היותו הרשות השופטת – לפסול אותו, וייקוב הדין את ההר.

     

    שקד צודקת בכך שגורל וזהות הדמוקרטיה נתונים בידי האזרחים, אבל אלה בחרו בהקמת רפובליקה יהודית ודמוקרטית בישראל, ועל שמירתה אמונות כל הרשויות. מהותית, אמירתה כאילו “זה לא משנה” משום שבית המשפט לא יוכל לעמוד בפני ריקבון אנטי־דמוקרטי מסוכנת ומוטעית; לידיעה כי בית המשפט יכול במצב קיצוני לפסול סעיפי חקיקה, ראשית או משנית, בחוק רגיל או חוק יסוד, יש אפקט מצנן ומרתיע על הרשות המחוקקת. איזונים ובלמים בין הרשויות הם מרכיב יסודי בדמוקרטיה, ו”ריקבון”, כהגדרת שקד, איננו פושה ביום אחד, גם לא ביומיים. כדי לחסום אותו, נדרשים בית משפט חזק וגיבוי לביקורת שיפוטית. גם אם רצים לראשות הממשלה.

     

    הכותב הוא עורך חדשות החוץ בערוץ עשר

     


    פרסום ראשון: 03.10.18 , 22:17
    yed660100