yed300250
הכי מטוקבקות
    "הסיירת"
    חדשות • 03.10.2018
    לתחזק את המיתוס
    "הסיירת", 21:15, ערוץ עשר
    חן ארצי סרור

    עומד אבא, שהוא יתום בעצמו מאב ומאם, ומתאר מול המצלמה כיצד ניסה להכניס את בתו, כשהייתה בת 11 חודשים, לתוך מכונת כביסה בבית שבו גדל. אסף מרדכי היה תינוק כאשר חוליית מחבלים השתלטה על ביתו בכפר יובל. אביו, לוחם סיירת גולני, התעקש לפרוץ יחד עם הכוח ולנסות להציל את אשתו ובנו. וכמו תמיד בסיפורים האייקוניים הללו המיתוס והמציאות מתערבבים, ואותו ילד יתום שאינו זוכר דבר מהטרגדיה ההיא, היה חייב לדעת אם זה בכלל אפשרי להחביא תינוק באותה מכונת כביסה (אגב, התשובה לפי הניסוי שלו היא לא). הסצנה הזו, מתוך הסרט "הסיירת", היא תמצות של המציאות המשוגעת של חיינו, וכיצד היא מעצבת באופן עמוק את הזהות שלנו כישראלים.

     

    סרטם של אלון בן דוד וציפי ביידר מספר את סיפורה של סיירת גולני, חוד החנית של הכוח הלוחם ומי שעיצבה חלק גדול מאוד ממורשת הקרב הצה"לית. וזהו גם המודל של הסרט - מור"ק אחרי מור"ק, מפקד ועוד מפקד, שמגוללים את מאחורי הקלעים של הקרבות שעליהם שמענו מגיל אפס - מהפיגוע בנהריה ועד הקרב על הבופור והיציאה מלבנון. כמו בכל סיפור מתח בנוי היטב, החומרים עצמם מרתקים. אמנם הסרט כולו בנוי מקטעי ארכיון וראיונות של מפקדים ולוחמים לשעבר שהיום הם גברים מבוגרים, אבל עדיין הקסם עובד. ניכר שכל אחד מהמפקדים רבי־הפעלים הללו אינו משחרר את אותם רגעים, ומצליח לתאר אותם באופן חי ומלא.

     

    דמותו של אלאור אזריה ריחפה גם היא מעל לסרט, אף ששמו לא ננקב באופן מפורש. גיורא ענבר מתאר כיצד עוד הטיחו בו ובלוחמים שפעלו בפיגוע בנהריה שהם שמאלנים, כיוון שלא חיסלו את סמיר קונטאר. באותה נשימה הוא גאה לומר שמבחינתו זה החינוך הקלאסי של סיירת גולני - לא יורים באדם בלי נשק. האמת הפשוטה הזו, שאולי הייתה סוג של קונצנזוס, הפכה לחומר נפץ בעידן שלנו. כמעט לשם נרדף לרפיסות או בגידה.

     

    באופן מפתיע, הציניות לא תופסת את המקום המתבקש שאולי אפשר לתת לה בצפייה ביקורתית. הגיבורים הם גיבורים באמת, בלי מירכאות, ההקרבה היא הקרבה שאין לה שיעור, מתוך תחושת שליחות. ועדיין השאלות הבסיסיות על חומרי הגלם של סיפורים מהז'אנר הזה אינן מפסיקות להטריד. מתי גאוות יחידה היא רק גאווה ותו לא? ואיך מה שנחשב פעם התחשלות הופך בתוך שנים ספורות להתעללות? בן דוד ניסה לקחת את השיחה למחוזות הללו כמה פעמים, אך ההיענות הייתה נמוכה. תדמית "הלוחם" חייבת להישמר, על חוסנה וכוחה. לסימני שאלה, מחשבות שניות או הסתכלות אחרת על המשמעות החברתית הרחבה של עיצוב הדמות הזו אין באמת מקום בשיחה.

     

    לא ברור למה דווקא סיירת גולני זכתה לכבוד התיעודי על פני יחידות אחרות בצבא, אבל בסופו של יום קיבלנו סקירה מקיפה, עשויה היטב, של מורשת הקרב של היפים והנכונים. מי שבישראליוּת, לנצח ייזכרו בצד הטוב של ההיסטוריה. אם חיפשתם תרגיל בהתעוררות, לא תמצאו אותו שם.

     

    בקטנה: כוכבת הפורנו סטורמי דניאלס תיארה אצל ג'ימי קימל באופן הכי גרפי שיש את חוויותיה המיניות עם נשיא ארצות־הברית, כולל הדגמות מביכות של חלקים בגופו. במקביל, טראמפ עורר סערה כשלעג לד"ר כריסטין בלייזי פורד, המתלוננת נגד השופט ברט קוואנו, ואף חיקה את עדותה. למרות השוני בין האירועים נדמה שהם מייצגים את רוח התקופה באופן שבו נושא רגיש וחשוב כמו מיניות מיוצג: פעם כמפגן של טלוויזיה צהובה, ופעם כבוז ולעג לקורבנות אלימות מינית. מגיע לנו יותר מזה.

     


    פרסום ראשון: 03.10.18 , 23:05
    yed660100