התעלומה הזו רודפת את מדינת ישראל כבר כמעט ארבעה עשורים: מה קרה לצבי פלדמן, יהודה כץ וזכריה באומל, שלושת חיילי צה"ל שנעדרים מאז קרב סולטאן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה? במשך השנים השקיעו במערכת הביטחון מאמצים רבים כדי להשיג פרטים על גורלם - והכל כדי לפתור את הפרשה שמכונה במודיעין הישראלי תיק "רכס הרים".

"ידיעות אחרונות" חושף כי גורמים במערכת המודיעין אומרים כי גם אם זה באופן לא רשמי - תיק "רכס הרים" למעשה נסגר, ויש להכריז על הנעדרים כמקל"נים (חללים שמקום קבורתם לא נודע). אלא שבקרב משפחות הנעדרים יש התנגדות עזה: "כל עוד אני חיה ‑ לא יהיה דבר כזה", מכריזה פרחיה, אחותו של כץ, "לא נותנים סיכוי לאפשרות שאחי בחיים". הסיפור המלא על תיק "רכס הרים" והמאבק החדש שמתחולל סביבו - ביום שישי במוסף "7 ימים".

הקרב השנוי במחלוקת ליד כפר סולטאן יעקוב התחולל בין 10 ל־11 ביוני 1982, בימיה הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה. מחירו היה כבד מאוד: 20 הרוגים, למעלה מ־30 פצועים, שני שבויים (שהושבו מאוחר יותר לארץ) - ושלושה לוחמים, שעד היום נחשבים נעדרים - צבי פלדמן, יהודה כץ וזכריה באומל.

תחת הכינוי תיק "רכס הרים" מנסים במערכת הביטחון כבר 36 שנה להבין מה עלה בגורלם של הנעדרים. כשנה לאחר הקרב הגיעו בצה"ל למסקנה כי השלושה נהרגו, אולם מסיבות שונות - ובהן לחץ המשפחות - נמנעה מערכת הביטחון כל אותן שנים להכריז על השלושה כמקל"נים.

יהודה כץ

במשפחות הנעדרים סירבו לקבל את קביעת צה"ל כי יקיריהן נהרגו, ובמשך השנים נוצר קרע עמוק וחוסר אמון בין צה"ל לבין המשפחות.

לפני כשנתיים ניצתה שוב תקווה, כאשר נשיא רוסיה פוטין העביר לישראל בטקס רב־רושם את אחד מטנקי צה"ל שנפל שלל בקרב סולטאן יעקוב, אולם התברר כי לא מדובר בטנק הנעדרים. לאחרונה נטען בסוריה כי ישראל גייסה לטובת החיפוש שלה אחרי נעדרי הקרב לא פחות מאשר את אנשי דאעש והמורדים הסורים.

אלא שעד כה, כל המאמצים לא הביאו לתוצאות. "צה"ל לא יאמר זאת במפורש, כי הדבר אינו הולם את רוח הצבא", מסביר גורם מודיעיני בכיר מדוע תיק "רכס הרים" נסגר, גם אם באופן לא רשמי. "אבל באופן אמיתי מיצינו בזאת את המאמצים לאתר את הגופות. יש שלב מסוים בו צריך להגיד 'די, עשינו מספיק'. אבל כל כך חוששים מהמשפחות שזה כבר כנראה לעולם לא יקרה".

אלא שכאמור, משפחות הנעדרים מסרבות לקבל את הקביעה כי מדובר ב"תיק סגור". "כל עוד אני חיה - אין כזה דבר", פוסקת פרחיה היימן־כץ, אחותו של יהודה כץ. "אני ממילא חשבתי שצה"ל מחפש במקום הלא־נכון".

זכריה באומל

"הם החליטו שהם חללים, ולכן מחפשים חללים ולכן לעולם לא ימצאו", אומר שמעון באומל, אחיו של זכריה באומל. "לצבא מאוד נוח להגיד את זה, כי אז הם לא צריכים לעשות יותר כלום".

"אחי נשלח בשם הדגל והמדינה", מוסיף שלומי פלדמן, אחיו של צבי פלדמן, "והם צריכים להביא לנו מידע בשם המשפחות והדגל".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פעל ופועל כל העת באופן גלוי ובחשאי כדי להשיב הביתה את שלושת נעדרינו מקרב סולטאן יעקוב, זאת לצד מאמץ מתמשך להשבת יתר הנעדרים. לצה"ל ולמדינת ישראל מחויבות עמוקה לבניה הנעדרים, ועל כן נמשיך לממש מחויבות זו".