שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רונן אקרמן
    7 לילות • 10.10.2018
    תפריט טעימות
    הוא בילה חודשים בפגייה עם ילדיו עד שיצאו מסכנת חיים. החליט לרדת במשקל ושמח כשמתחפשים אליו בפורים. מושיק רוט אופה ב'משחקי השף: קונדיטור' ולא מבין מה הבעיה שאין שם שופטת אישה
    אנה בורד | צילום: רונן אקרמן

    הרגע שבו התחלתי לבשל

     

    "הדבר הראשון שבישלתי היה עוף בתנור. הייתי בערך בן שש, אולי שבע. אמא לא הייתה בבית. הכנסתי עוף לתוך שקית קוקי ושרפתי הכל. לפני שאמא חזרה דאגתי לזרוק ולנקות. היא לא הבינה לאן הוא נעלם. תמיד הייתי מנסה להכין עוף, ותמיד שורף. לא היה הרבה מגוון בבית, אתם יודעים, אשכנזים".

     

    הרגע שבו התפרקתי

     

    "לפני שלושה חודשים הבן שלי ארי נולד. הוא יצא חודשיים לפני הזמן, בשבוע 32. ואני יושב שם עם עצמי, ושומע שהכל אמור להיות בסדר, אבל פשוט מתחיל לבכות. גם הבת שלי שיה נולדה שלושה חודשים לפני הזמן, אותו סיפור, וזה היה פשוט מפחיד. אתה מבין שיש מצב שתאבד את הילד. שירן ואני החזקנו אחד בשני ברגעים האלה, אבל איפשהו יש את הפחד שמשהו יתפקשש. הפחד הזה, שיכול להיות שמישהו יבוא וייקח ממך משהו שאתה עוד לא מוכן להיפרד ממנו.

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

     

    יום לפני הלידה הלכנו לרופא. עבדתי בארץ, והיינו אמורים לחזור לחו"ל למחרת. הרופא אמר לנו, 'זה שוב קרה'. ולא הסכים שנעלה לטיסה. הוא שלח אותנו מיד לבית החולים והציל לנו את הילד. היינו בפגייה באיכילוב כל הקיץ האחרון. לא הרבה אנשים ידעו שאני כאן. שכרתי בית, ו־24 שעות אתה נמצא בפגייה. אין הרבה את הקטע המשפחתי, או ששירן בפגייה או שאני שם, ובבית יש את שיה. ופתאום חודשיים אתה מתנתק מהעבודה, מהכל. יש דבר אחד דומיננטי בחיים שלך והוא להציל את החיים של הבן שלך. זאת רכבת הרים מטורפת, עצבים יומיומיים, ובתוך זה הקטע הזה - שנולד לך ילד. הכל מתערבב. היו כאלה שבאו ואמרו לי, 'מושיק רוט, מה אתה עושה פה?' לא פעם ולא פעמיים. אתה עומד ליד הבן שלך באינקובטור ואנשים שואלים אם אפשר תמונה. קטע. ואני? כמה שזה נשמע הזוי, מצטלם איתם".

     

    הרגע שבו החלטתי לרדת במשקל

     

    "אני מבין את זה כבר הרבה שנים אבל עכשיו זה רלוונטי כי יש לי ילדים, ואני כבר לא מרכז החיים. אני זה שמיתזז ומסתובב. מבין שאני צריך להיות בריא. הייתי אמור לעשות את הניתוח, כבר היה לי תאריך, ה־19 ביולי, אבל בגלל הלידה המוקדמת זה לא הסתדר. אחרי הניתוח לא אצטרך לוותר על שום מאכל, פשוט לאכול פחות. אוכל זה רגעים. אני לא אוכל בשביל להרגיע את המצפון. אני אוכל כי אני אוהב לאכול. בעונה הראשונה של 'בייק אוף' ירדו על קרין גורן, ונכתב בתקשורת שלא יורדים על גברים שמנים בטלוויזיה, רק על נשים. כבר אז אמרתי, שמן זה הכתום החדש. חיים כהן לא בן אדם שמן, אסף גרניט נראה מדהים. אני בן אדם שמן.

     

    קראתי השבוע ביקורת למה ב'משחקי השף: קונדיטור' (רשת 13) יש ארבעה שופטים ואין אישה. זה לא יצא. בחנו, חיפשנו. בדקנו עשרות שפים ושפיות בישראל, ומצטער, ארז קומרובסקי הוא הטוב מכולם. אין לזה הסבר אחר. ואגב ארז מביא הרבה נשיות בתפקיד שלו בתור מנטור, בתור שף. ארז מבחינתי הוא אישה מושלמת. היכולת שלו לשלב בין אמוציות לבין קונדיטוריה - מדע מדויק - היא אבסולוטית. אני מסתכל על זה בהערצה. לקחת אישה כי היא אישה? אני חושב שצריך לקחת את האנשים הכי טובים. ככה אני עושה במסעדה שלי. אצלי יש נשים במטבח. והן אצלי בגלל שהן טובות".

     

    הרגע שבו הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים

     

    "זה היה בגיל 29, בארוחה במסעדת מישלן פה בהולנד, אז היה לה כוכב אחד, היום יש לה שלושה. שבוע אחרי זה, הזמנתי את השף לאכול אצלי בבית, הצלחתי לשכנע אותו לבוא. עשיתי לו ארוחת שלוש מנות של שף בשם מארקו פייר ווייט, בלוטין של דג סלמון, יונה ברוטב כמהין וכבד אווז וסופלה פסיפלורה ושוקולד לבן. בסוף הארוחה הוא אמר, 'מושיק זה הייעוד שלך. אתה צריך להיכנס למטבח, או להיות אחד מהבוחנים של מדריך מישלן'. לפני זה ידעתי שאני מבשל בבית טוב, אבל לא העזתי מעבר".

     

    הרגע שבו יצאתי למסע

     

    "אחרי 20 שנה נפרדתי מבת הזוג הקודמת שלי אלס. בלי לדעת מה יהיה. צריך אומץ כדי להיפרד אחרי 20 שנה. ולא רציתי לפגוע, ורציתי לשמור על החברות שלנו והצלחתי. הנה, עכשיו ישבתי לקפה עם הבת של אלס והילדים שלה. אני לא יכול להגיד שאנחנו 'וואן ביג האפי פאמילי' אבל יש עד היום אנחנו החברים הכי טובים, אנחנו שותפים. באותה תקופה חיפשתי את השחרור, הניסיון להבין מה אני צריך בחיים. הרווקות הייתה מאוד־מאוד קצרה יחסית, בסופו של דבר אני צריך נווט לידי שיעזור לי מדי פעם לנחות.

     

    שירן מבינה מי אני. לפני חודשיים חזרתי הביתה ב־12 בלילה. ישבנו קצת לדסקס, פתחנו טלוויזיה, ואני פתאום ברגע מסוים מסתגר בתוך המחברת שלי ומתחיל לעשות רשימות של רעיונות שצצים לי במוח. שירן מסתכלת עליי ובשאגה כזאת אומרת, 'אתה לא יכול פעם אחת להפסיק? אתה חייב גם כשאתה מגיע הביתה להמשיך? מה עם קצת משפחה, קצת שיחה?' אמרתי שהיא צודקת והנחתי את זה בצד. אחרי חמש דקות היא התנצלה, ואמרה, 'תמשיך לעשות את מה שאתה עושה הכי טוב'. היא מבינה אותי. (רוט מתחיל לבכות).

     

    היצירה לא תמיד באה מממקום של שמחה. הרבה פעמים, ואני מאמין שזה ככה אצל הרבה שפים אחרים, יצירות של מנות מגיעות ממקומות כואבים, ובשביל להגיע לזה אתה צריך להשתחרר, לעוף ב־50 אלף רגל למעלה. אני לא משווה את עצמי לאחרים, בטח לא לפיקאסו, דאלי, או בזמננו דמיאן הירסט, אבל אלה אנשים שנותנים לי השראה, אני קורא עליהם המון. אצלי המניע זה הפחד שזה ייגמר, אני חושב שזה תמיד ככה".

     

    הרגע לפני שאני נרדם

     

    "אתמול למשל חשבתי, והיא תהרוג אותי, אבל על סקס עם אשתי. אבל היא כבר נרדמה אז לא יצא. אני גר מעל המסעדה בקומה שצופה על כל אמסטרדם ויש נהר כזה ממולי, ויש לי מרפסת כזאת גדולה, ובערב זה עשר מעלות, ואני יושב עם קצר וזה קר ונעים. ואז אתה חושב על כל העולם. רוצה לכבוש אותו? אני חושב שאני בדרך. זכיתי במקום 115 ברשימת השפים הטובים בעולם מתוך 300. כמובן עם המסעדה פה באמסטרדם אבל נכנסתי עם ציון כשף ישראלי, היחיד. אני, אסף, יוסי שטרית, ארז קומרובסקי, יש לנו את היכולת להיות משפיענים, בעזרת הטלוויזיה וגם את החובה להיות אותנטיים, אנחנו לא שחקנים. ואם יש היום ילד בפורים שרוצה להתחפש לאסף גרניט, מושיק רוט, אייל שני - זאת בשבילנו זכות.

     

    היום אני משתדל להתעמק ביצירה, זה המקום שיכול להביא אותי ל־3 כוכבי מישלן, וברשת המסעדות 'שמונה'. אם אני צריך לנסוע לאנשהו לדוגמה, הכי חשוב שלא אצטרך לחשוב אם יש דלק או אין. יש מסביבי אנשים שעושים את זה יותר טוב ממני. הבנתי שיש הרבה דברים שאני לא טוב בהם. למשל לבנות שידה מאיקאה. אז אני דואג שיביאו לי אותה הביתה עם מישהו שידפוק את המסמרים. וזה עולה לי יותר מהשידה עצמה.

     

    לצערי אשתי פחות באיקאה (צוחק). היא חיה ביוסטון עשור ברמת חיים מאוד גבוהה, וכשהיא הכירה אותי היא הייתה צריכה לרדת אל העם (צוחק). כל החברות שלה שם היו מהאלפיון העליון. אני עוד צריך לעבוד קשה מאוד כדי להגיע לשם. שירן מנהלת את התחום הכלכלי בבית כך שהיא יודעת מה היא יכולה ומה לא. הזוגיות שלנו כל כך מושלמת שלא צריך לבקש. אני לא מתערב בהחלטות האלה. זכיתי. יכולתי לקבל אישה שאומרת 'אני רק שאנל', אבל היא יודעת גם מה זה זארה. לי זה לא חשוב, אני שלומפר, בחיים לא תראי אותי עם שעון של 50 אלף על היד. כשהתגרשתי היה לי פתאום חשוב שיהיה לי שעון יקר. קניתי אחד ב־15 אלף יורו. ביום שהתחתנתי מכרתי אותו".

     


    פרסום ראשון: 10.10.18 , 20:03