דנה פרידר, נשואה, נולדה בשנת 1987 וגדלה בראשון־לציון. שיחקה כדורסל עד גיל 14 ואז עזבה לטובת ריקוד במסגרת הלהקה העירונית של ראשון־לציון. הייתה מעודדת של מכבי ת"א בכדורסל ופרשה בגיל 18. שירתה במדור הפקות של ענף תרבות בחיל החינוך, והייתה כוריאוגרפית של להקות צבאיות והנחתה טקסים. פרצה לתודעה בעונה הראשונה של 'נולד לרקוד'. תפקיד המשחק הראשון שלה נרשם בעונה השנייה של הטלנובלה 'האלופה'. מאז שיחקה בסדרות כמו 'הפיג'מות', 'תמיד אותו חלום', 'עספור', 'פרופיל 64', 'בובות', בסרטים כמו 'חתולים על סירת פדלים', 'הלהקה האחרונה בלבנון' והצגות כמו 'סירות בודפשט'. בימים אלה משחקת ב'שורת המקהלה' בקאמרי. בקרוב תעלה בתפקיד הראשי של 'שיגעון המוזיקה' בקאמרי ובסרט 'אול אין' של הבמאי יונתן בר אילן. פרזנטורית של רשת ההמבורגרים BBB.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"גן טרום־חובה בראשון־לציון, אני משחקת בגינה, ואז אמא שלי מגיעה עם האחיות שלי לומר לי שלום. ואני זוכרת שאמא נורא יפה והיא לובשת שמלה יפה, ובתור ילדה אני מרגישה שאני נורא מבסוטה שהיא אמא שלי ואז שנייה אחרי, במעבר חד, אני מתעצבנת שהן ממשיכות לדרכן ולא מוציאות אותי מהגן וחושבת לעצמי, איזו חוצפה, מה זה הניקור עיניים הזה, הן באות להגיד, 'שלום, אנחנו עצמאיות, בוגרות ויפות, ואת ילדה קטנה בגן ונשארת שם'. ואני חושבת לעצמי, למה באתן להגיד שלום? נראה לי שזה היה הרגע שממנו חלמתי להיות ילדה גדולה, מחוץ למסגרות".

איזו עצה היית נותנת לדנה פרידר בת ה־16?

"אל תדאגי, תצליחי לסיים בשלום את כל המסגרות שתהיי בהן. וכן, את תמיד תהיי דרמטית אז אל תנסי לשחק אותה קול, תחיי עם זה. וגם, אם תדברי יותר חלש יש מצב שלא תעשי לעצמך סעיף שמיעה ככל שהשנים יעברו. כשהגעתי לצבא קיבלתי פרופיל 97 עם סעיף שמיעה. אמרתי, מה זה השטויות האלה, לא הגיוני, יש לי שמיעה מוזיקלית. ואז עניתי, לעצמי, שייתכן שהחרשתי את עצמי בגלל הקול החזק שלי, אחרת מאיפה הגיע הסעיף שמיעה הזה?"

מה הכוונה בדרמטית?

"אני בנאדם דרמטי שבוכה בקלות, עצוב בכל הכוח ושמח בכל הכוח. זה יכול להיות נחמד לפעמים להגיע לקצוות האלה ולפעמים ניסיתי להיות קול ולברוח מזה. היום אני חיה בשלום עם הקצוות ולפעמים גם נהנית מזה. כל הזמן אומרים לי, 'איזה בנאדם שמח את, איזה אנרגיות יש לך'. אבל זה יכול להיות לכיוון השני, ואז זה יכול להגיע להיות מצב שבו קשה לי לנשום, מהכאב. כשיש לך מודעות לכך שאתה דרמה קווין אפשר לקבל את זה".

מה מפחיד אותך?

"לא להצליח, לא לעבוד. אני ממש־ממש לא טובה בלא לעשות כלום ואני מפחדת מזה פחד מוות. יש לי אובססיה לעשות משהו כל הזמן".

מתי היית הכי קרובה למוות?

"בסרי־לנקה, פעמיים, חשבתי שאני אובר־אמיצה. גל ענק העיף אותי על סלע, זה היה כל כך מסוכן וטיפשי והביא אותי למסקנה שאני גולשת ממש בינונית. יצא שבאותו טיול נכנסתי לגל בדיוק כשמישהו היה עליו ומבחינת חוקי התנועה, כביכול, אסור לעשות את זה. הוא כמעט הוריד לי את הראש עם הגלשן שלו. אחרי שזה קרה הוא לא הוריד לי את הראש מעצבים רק בזכות זה שהייתי עם גלשן ורוד ועם המבט הכי חמוד ואבוד שיכולתי להמציא. כי הוא רצה להרוג אותי. באותו טיול גם ראיתי פיל בג'ונגל ורצתי ללטף אותו. אמרו לי, 'מה את דפוקה', אבל הוא נראה לי חמוד וטעיתי. הפיל התעצבן ועמד לתקוף אותי. רצתי בחזרה לרכב בספרינט ומאז לא ליטפתי פילים יותר".

מה הדבר הכי יקר שקנית, לא כולל בית או רכב?

"אני בזבזנית ידועה במעדניות. אני חולה על זה שיש מלא מבחר של חמוצים, זיתים, לחמים, יינות וגבינות, זה באמת מרגש אותי ואני מרגישה שאני בסרט בתוך מעדנייה, כאילו אני חיה בפריז, ואז יוצאת לחיים ונהג מונית צועק עליי. אני משאירה שם סכומים יפים".

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"נסעתי עם חברים למקסיקו קצת אחרי הצבא, מגיעה במצב רוח לחגוג בכיף שלי, והגעתי עם חברים למועדון בשם קוקו בונגו. יש שם מלכודת תיירים/תיירות כשמישהו מהמועדון לוקח את אחת התיירות ומציע לה לרקוד יחד עם הלהקה. הציעו לי לרקוד ואני אומרת לחברה שלי, 'מאיה, אני הולכת לרקוד עם כולם, אני חלק מהלהקה'. מתברר שממקמים אותי במיקום ספציפי, בקצה, והם מפעילים בכוונה מאוורר שמעיף לי את השמלה למעלה ואז רואים לי את כל התחתונים. תוך כדי שאני מספרת לך את זה עכשיו אני קולטת כמה זה עצוב, מביך ומנצל. המאוורר היה כל כך חזק שהשמלה נתקעה לי על הפנים, ניסיתי להעיף אותה, ועוד פרט קטן מביך, אלה היו תחתוני סבתא. כי מי לעזאזל לובש חוטיני, זה הדבר הכי לא נוח בעולם".

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך?

"שאני עושה סמים, יענו סקס, סמים ודנה פרידר. בסדר. אם אני מסניפה משהו, זה נרות ריחניים לבית או ריחניים בכללי. או קינואה".

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"יש איזו במאית שהתקשרה לבשר לי שקיבלתי תפקיד ראשי בתיאטרון וביקשה שאשמור על זה בסוד. זה היה לפני שנתיים. ברגע האחרון לקחו לי אותו, התברר שזה לא היה סופי וסתם התהלכתי עם ההבטחה הרבה זמן וזה היה החלום ושברו. כנראה שהיא באמת רצתה אותי ואולי היו פוליטיקות מעליה. קצת התנפץ לי הלב באותו רגע".

ממי את צריכה לבקש סליחה?

"מההורים שלי, כי הייתי סוג של כבשה שחורה בבית, גם פעם אחת פילחתי את האוטו, גם פעם אחת ברחתי מהבית, וישנתי אצל חברה, וגם כי בחרתי במקצוע שהם הכי פחדו ממנו. גרמתי להם להרבה דאגות והיום אני הרבה יותר חננה ממה שהייתי פעם. נראה לי שזה פיצוי הולם אבל הנה אני מבקשת סליחה בבמה הזו".

מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?

"היכולת למצמץ כדי להגיע ממקום למקום וככה לא להפסיד כלום. FOMO במיטבו".

מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

"סך הכל היה לה פה מוי כיף".

את מי היית מזמינה לארוחת החלומות שלך?

"ג'וליה רוברטס, קייט בלאנשט, סוזן סרנדון, מריל סטריפ, ג'ניפר לורנס, אן האת'וויי, ברברה סטרייסנד, ג'מימה קירק ובהופעת אורח ג'ונה היל, וטוב נו, גם מתיו מקונוהיי".

מתי התרגשת לראות מפורסם?

"יעל אבקסיס, הייתי בכיתה ב', בדיוטי פרי עם אמא שלי, נסענו לטיול משפחתי. היא הייתה הדבר הכי נחמד, רך ונעים שיש, והשעה הייתה ארבע לפנות בוקר. היא ליטפה אותי והייתה כל כך חמה".

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?

"התפקיד הראשי שקיבלתי עכשיו בקאמרי ב'שיגעון המוזיקה', סטפני מנגו. לקח שנים שבהן דפקתי את הראש בקיר והגעתי להמון אודישנים על גבי אודישנים. היו פעמים שעשו בי ניצול ציני והזמינו אותי רק כדי לכתוב שהגעתי לאודישן, והם לא באמת היו מעוניינים בי. הדרך ל'שיגעון המוזיקה' הייתה מאוד קשה וכשקיבלתי את התשובה החיובית, הרגשתי שסוף כל סוף אני נמצאת איפה שחלמתי להיות. החיוך לא ירד לי מהפנים מאז".

מה הדבר הכי גרוע שמישהו כתב עלייך או אמר לך?

"כתבו שאני מזייפת מיניות באחת הביקורות על 'שורת המקהלה'. כל הביקורות היו טובות, חוץ מזו, ונעלבתי. זה כאב לרגע, איי כזה. והמשכתי הלאה. אי־אפשר לרצות את כולם".

מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך?

"לדעתי דווקא היה מהמם אבל המון העירו לי על הראש הכתום שעשיתי לתפקיד ראשי בסרט 'אול אין'".

מי היה משחק בתפקיד דנה פרידר בסרט על חייך?

"או אמה סטון, או ג'ניפר לורנס, אבל הכי מעדיפה את גל גדות כי אם הסרט יוצא עכשיו אנחנו בלוקבסטר מטורף, היא הרי הכי חמה בפאקינג הוליווד, בנאדם".

מה גברים לא מבינים לגבי נשים?

"שלא קיימת תשובה נכונה לשאלה 'השמנתי?' כל תשובה לשאלה הזו תעצבן כי עצם זה ששאלנו את זה עכשיו אומר שאנחנו במצב מסוכן קלות".

איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?

"לא בא לי שאנשים יהיו עצובים מדי ויגז'דרו את חייהם ולכן אני חושבת ש'קאם בק בייבי' של ריי צ'רלס יהיה פתרון הולם לאירוע. גם 'בטיילת' של מוג'דה אפשרי כי החברות שלי יעריכו את ההומור הפנימי".

ספרי לנו סוד בבקשה.

"פעם הייתי מיוזעת ביותר אחרי אימון ושכחתי שיש לי פגישה מאוד חשובה מיד אחרי. הגעתי הביתה להתקלח בכיף שלי והתקשרה הפגישה ההיא. בשנייה שראיתי את השם על הצג קלטתי את הפדיחה, שאני כבר צריכה להיות שם. אני ממש זריזה ומתארגנת בטיל אבל לא היה זמן למקלחת ואין מצב להבריז, לא מקצועי. שמתי בושם, ייבשתי את השיער עם פן ויצאתי קלילה לפגישה ואיחרתי ברבע שעה. סוד נוסף: בסרט שעומד לצאת משחקת גם יעל בר זוהר. כשעשינו השלמות סאונד בפוסט, יעל כנראה לא הייתה יכולה להגיע. הבמאי ידע שאני עושה חיקוי טוב שלה אז יש רגע בסרט שיעל מופיעה ואני בתיקון סאונד. לעולם לא תנחשו מתי זה".

לו היית קמה כביונסה בבוקר מה היית עושה?

"שרה את 'לאב און טופ' ומגיעה לתו האחרון בקלות כי אני ביונסה ואז הייתי באה להופיע סוף־סוף בישראל כי הרגו אותנו עם ההבטחות שהיא תופיע פה".

מתי הרגשת אבודה לאחרונה?

"זה קורה לפעמים כשאני גולשת ברשתות החברתיות ואני נכנסת ללופ של החיים המוזרים ממש והשמחים מדי והפוטוגניים מדי של אנשים שם. זה גורם לי לחשוב שהשם הנכון יותר לסושיאל מדיה זה סושיאל 'היי יש לי גוף וחיים יותר טובים משלך' מדיה. שמישהו כבר יעלה תמונה שלו תקוע בפקק, עצוב, בהתקף חרדה וכו'".