ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    גלעד כהנא
    7 ימים • 11.10.2018
    כהנא טעה
    במשך שנים היה המוזיקאי גלעד כהנא אחד המתנגדים הכי חריפים ובוטים לתרבות הריאליטי, תוך שהוא הודף בבוז את הפניות להשתתף בהן. עכשיו, רגע לפני הופעת הבכורה שלו בתוכנית "דה פור" הוא מסביר לאיתי סגל מה גרם לו לשנות את דעתו, למה הוא מחבב את סטטיק ובן–אל, כיצד הוא מתאושש מהתאונה, אחרי שרוכב אופניים שדהר על המדרכה פגע בו, ואיך צולחים את האבהות בלי לקטר. וגם: למה הוא עדיין לא צופה בטלוויזיה
    איתי סגל | צילומים: גבריאל בהרליה

    הנה כמה מיתוסים שהגיע הזמן לרסק: זה כן משנה מה כתבו עליך, גם אם אייתו את השם שלך נכון; לא כל תמונה שווה אלף מילים, יש מילים שאין מהן תקומה; ובניגוד למה שסיפרו לכם פעם, לא עוטפים יותר דגים בעיתונים של אתמול. יש נייר סופג מיוחד.

     

    את השם של גלעד כהנא דווקא אייתו תמיד נכון. למעשה, יותר משארכיון הכתבות עליו חושף את כל מה שידענו תמיד על כהנא – אינטליגנטי, שנון, פרוע, אלטרנטיבי – הוא חושף את העמידה העיקשת שלו, הלוחמנית, נגד תרבות הריאליטי. בראיון לפנאי פלוס ב־2013 סיכם כהנא את תחושותיו על הז'אנר בנימוק תמציתי: "המון אנשים טובים שעושים משהו ממש רע, אנשים יצירתיים ועמוקים וחכמים שעושים חרא. המון פרחים שעוסקים בצואה... זה משתק אנשים ולא מאפשר להם לעשות דברים משמעותיים. אם הייתי אדם מאוד עשיר, הייתי קונה את כל זמן האוויר ומחשיך את המסך".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

     

    גלעד כהנא מוכיח בשבועות האחרונים את נכונותה של אחת הקלישאות הרומנטיות בחיינו: הרבה יותר קל להילחם על עקרונותיך, מאשר לחיות לפיהם. בראשון הקרוב, אחרי אלפי שנות סירוב ובוז מתוקשר, הוא יחצה את הקווים וישפוט בריאליטי מוזיקה חדש ("דה פור", רשת 13, 21:00). לא דרמה של ממש, בטח לא אחרי שאביב גפן ורמי פורטיס שחקו את הדיון הזה עד כדי מיאוס, ובכל זאת קצת שובר את הלב כשזה מגיע ממנהיג להקת הג'ירפות, מהרכבי הרוק המוערכים, הנחשב גם לאחד הקולות המקוריים והמפתיעים במוזיקה הישראלית.

     

    באופן טבעי, כהנא מבין היטב לאן נוסע הראיון הזה. בשבועות האחרונים מעריציו לא מפסיקים להזכיר לו מה הם חושבים על הטוויסט בעלילה. בדף הפייסבוק שלו, מתחת לפרומו התוכנית שהעלה, כבר מתרבות תגובות המחאה. רובן המכריע נע בין "אכזבתָ", "לא יכול להיות" ל"הידרדרת לזנות". "כל הטוקבקים צודקים", מחייך כהנא. "כל דעה לגיטימית ואני מסכים עם 99 אחוז מהן".

     

    אז איך קרה שאתה משתתף בז'אנר שבמשך שנים ניהלת נגדו מלחמת חורמה?

     

    "אני עדיין נגד הז'אנר הזה, אבל היה שילוב של כל מיני דברים. כשהדבר הזה הופיע בחיינו, הוא היה בעיניי נורא. ככל שהזמן עבר, הוא קצת איבד את המיתולוגיות שהוא קיבל אצלי. עם הזמן זה התעמעם. אני תמיד בטוח במה שאני אומר באותו הרגע, אבל לפעמים הדברים משתנים. הפתיע אותי כשהאוורד סטרן הלך ל'גוט טאלנט'. אתה רואה בנאדם שלא צריך כלום בחיים שלו, ובכל זאת הלך לשם כי שיעשע אותו להיות במגרש משחקים שהוא לא היה בו מעולם".

     

    עזוב מגרש משחקים. זאת לא צביעות לצאת נגד משהו ואז לטעון שאתה רק רוצה להתנסות בו בשביל החוויה? יכולת לעלות על המתקנים גם לפני שנה.

     

    "לא יכולתי כי לא הרגשתי אז שזה מגרש משחקים. הרגשתי שזה מגרש גרוטאות. זה נורא תלוי באיך אתה תופס את הדברים ומי האנשים שנמצאים שם. אסתר רדא, מארינה מקסימיליאן, מוקי, דיקלה, אלה אנשים שאני אוהב ומעריך. חבורה אינטליגנטית של מאצ'טות. זה חד־משמעית קשור אליהם ואל ההפקה. בפניות קודמות אליי תמיד הרגשתי שמחפשים לאנוס אותי לתוך פורמט. כאן אני מרגיש ההפך. כאן אומרים, תהיה בדיוק כמו שאתה. חופש טוטאלי אמיתי".

    עם השופטים ב"דה פור". “חבורה אינטליגנטית של מאצ'טות"
    עם השופטים ב"דה פור". “חבורה אינטליגנטית של מאצ'טות"

     

    אתה יותר חכם מזה. אתה הרי לא תהיה סוס טרויאני במערכת. אתה חותמת ההכשר, עלה התאנה. אחרון המתנגדים שנכנע.

     

    "אני לא מעוניין להיות סוס טרויאני, ואני חושב שלבוז לפורמט זה עדיין לגיטימי. אני גם עדיין לא רואה טלוויזיה. תראה, שנים סירבתי גם להרבה הצעות לשחק בסרטים. הייתה לי תפיסה שאני צריך לכתוב שירים וסיפורים. להתעסק באמנות שלי בלי להסתכל ימינה או שמאלה, כמו סוס של עגלון. גם כשעלתה האפשרות לשחק ב'סיפור על אהבה וחושך', זה לא ממש עניין אותי. עשיתי אודישן, ובתוך שעה קיבלתי טלפון, נטלי פורטמן רוצה אותך, זה היה קצת כמו הזיה. פניתי לחבר טוב, שאלתי מה לעשות. הוא הסתכל עליי ואמר: מי אתה חושב שאתה? אתה מטומטם? לך תעשה את זה. גיליתי שבכל פעם שאני יוצא ממגרש שנוח לי, אני גדל ומשתנה".

     

    נשמע כמו הטקסט המתבקש, במצב הזה.

     

    "אחרי האלבום הראשון של הג'ירפות איבדתי את הקול למשך שנה, ונאלצתי למצוא עבודה אחרת כדי להתפרנס. תקופה אפלה בחיי. עסקתי בזנות, והייתי תסריטאי של ערוץ ביפ. שנאתי כל רגע, אבל זה הקפיץ לי את המוח. כמו לקבל זריקות אטרופין לחזה כל בוקר. יציאה מאזור הנוחות שלי זה משהו שאני עושה יותר ויותר. ופה, במקרה של 'דה פור', יש את היציאה הכי חמורה מאזור הנוחות. אני לא מתכוון לשנות את המערכת. הפורמט גדול מסך חלקיו. אני מרגיש שם טוב, ויש מצב שיהיה אפשר לעשות שם משהו מגניב וכיף. כבר 15 שנה פונים אליי אמנים צעירים ושולחים לי שירים, ושואלים לדעתי. אני עונה לכולם ואומר להם בדיוק מה שאני חושב, בלי כוונה לפגוע. זה משהו שאני רוצה לנסות להביא גם לתוכנית".

     

    רק לפני שנה, בראיון ל"גלובס", אמרת שדחית הצעות לריאליטי כי אתה מחויב לאמנות שלך. המחויבות השתנתה?

     

    "לא, אבל לראשונה בחיים אני מרגיש ששום דבר לא יגרום לי לסטות מהמסלול שלי. לא משנה מה אעשה. כשעשיתי את הפינה אצל צביקה הדר בתוכנית הורמו הרבה גבות. גם שם אמרו לי אז, אנחנו לא אומרים לך מה לעשות, תשתגע. אמרתי: אני בא, מתפוצץ והולך. לא אהבתי את התוכנית, את מה שראיתי, אבל קלטתי שהפינה מנותקת מהתוכנית עצמה, והמשכתי. התגובות היו קיצוניות מאוד. נהגי מוניות התחילו לדבר איתי על דברים שנאמרו שם. זאת הייתה חוויה מאוד חיובית. הגעתי לבמה שלא יכולתי להגיע אליה בשום צורה אחרת. וזה בדיוק העניין: בא לי להשתלט על במות חדשות. בכל הזדמנות שאוכל להגיע לבמה שהיא לא שלי, אם זה בתנאים שלי, אני אעשה את זה".

     

    גלעד כהנא הצעיר, הציני והלוחמני, אילו ישב כאן איתנו בראיון היה מאמין לך?

     

    "זה לא מעניין ולא רלוונטי. ברור שיש פה גם עניין של פרנסה, אבל בעיקר יש פה רצון ללכת נגד עצמי ונגד הקהל שלי. היה לי ברור שברגע שאני עושה את זה יהיו אנשים שיגידו, וואט דה פאק. באופן מוזר, מהסביבה הקרובה יש תמיכה גורפת. הם חושבים שיהיה בלגן. מי שלא רואה את זה בעין יפה, צודק. אני איתו. אבל אני חייב להרשות לעצמי ללכת נגד עצמי. אם הייתי שם את עצמי שלפני חמש שנים איתי עכשיו, אין לי ספק ששנינו היינו מתפוצצים אחד על השני. אבל אין לי עם זה בעיה".

     

    צילום: גבריאל בהרליה
    צילום: גבריאל בהרליה

     

    אנשים שהזדהו עם האמנות שלך והדברים שאמרת ישאלו את עצמם: איך אני יכול להאמין לאמן שיוצא נגד משהו, אבל הולך להיות חלק ממנו?

     

    "אז שימצאו מישהו אחר. בסופו של דבר, אני לא רץ לראשות הממשלה. אני מתעסק באמנות שלי. אני עובר למקום שבו אני הולך להגיד לאנשים מה דעתי על איך שהם שרים. אם יש לך בעיה עם זה, תמצא מישהו אחר. אם זה שובר לך את הלב, זה לגיטימי, אני מבין את זה".

     

    אליטה נגד אליטה

     

    האמת היא שכהנא צדק אז, וגם צודק היום. חוקי המשחק כבר מזמן השתנו וממילא אפשרויות הפרנסה של זמר ישראלי מוערך הולכות ומצטמצמות כיום יותר מהרפרטואר של נועה קירל. ריאליטי הוא כבר מזמן לא האויב. לכל היותר, שכן נודניק שלא יודע מתי ללכת. הבעיה היא לא שכהנא הולך להיות שופט, אלא שהוא הולך לעשות את זה עכשיו, כשז'אנר תוכניות השירה כבר מורדם ומונשם. כהנא מודע לשחיקת הריאליטי, אבל מבחינתו זאת עדיין הזדמנות מצוינת לפגוש קהל חדש שספק אם היה נתקל בו בהזדמנות אחרת. "זה לא הקהל הטבעי שלי, ואיך שלא תהפוך את זה זאת תהיה הרפתקה".

     

    הוא בן 48, גרוש פלוס שתיים (שבע ותשע), בזוגיות חדשה. נולד במקסיקו כשהוריו היו שם בשליחות, וחזר עם משפחתו לישראל כשהיה בן תשע. מאז ועד היום הוא חי בתל־אביב ונחשב לאחד האמנים הישראלים המזוהים ביותר עם מדינת תל־אביב. לפני 26 שנה הקים עם יאיר קז את להקת הג'ירפות, וכתב כמה מהשירים הכי יפים ונועזים של שנות התשעים: "יש לו בחורות כמו מים", "וואו!" ו"רמי מואשם באחזקת סמים קלים". בשנים ההן, כשרוק ישראלי היה משהו ששומעים ברדיו, כהנא היה כל מה שסיפרו לכם על רוקנרול. גם במוזיקה שעשה וגם בחיים. בראיונות איתו התייחס בנונשלנטיות לצריכת האלכוהול שלו, לניסיונות הסמים שלו ולמשברים האישיים שעבר. כשאומרים שהיה פה שמח פעם, הם כנראה מדברים על כהנא.

     

    הניסיון לדבר איתו על מוזיקה ישראלית עכשווית נתקל בהיסוס. אין לו עניין להיות נוסטלגי, ובטח לא לבכות את מות הרוק הישראלי. "למי אכפת?" הוא נשען לאחור. "הכל היום כל כך נשפך אחד לתוך השני. הגלגל מסתובב לו. יש תקופות שאני שומע יותר היפ־הופ ואלקטרו. לא מרגיש נאמן לשום מפלגה ז'אנרית. אנחנו בתקופה של שפע. כל מקום שתזרוק אבן, תמצא משהו מעניין".

     

    סטטיק ובן־אל מדברים אליך?

     

    "אני חושב שהם מאוד טובים במה שהם עושים. יש רגעים שאני אוהב אצלם, אבל זה לא כוס התה שלי. לא משהו שאשמע. הם רמה מעל כל מיני תופעות פופ חולפות. יש בהם משהו יותר הדוק ויותר טוב. הם מייצגים תופעה מבורכת, ובכלל - שייכנסו יותר קולות וערבובים, זה יוליד עוד דברים טובים".

     

    על אף הג'וב החדש בטלוויזיה, כהנא עומד בסירובו להדליק את המכשיר בבית. הוא מעיד שאינו רואה טלוויזיה בכלל, למעט בתקופות שבהן הוא חולה. "טלוויזיה היא פורמט בעייתי בעיניי. ולא משנה אם אתה צופה בשידורים על מסך הטלוויזיה או המחשב. כשטלוויזיה גרועה, זה בעייתי, אבל כשהיא טובה זה אפילו עוד יותר בעייתי. כי אתה יכול להתמכר אליה. ויש כל כך הרבה דברים טובים ונגישים. בינג' היה פעם משהו שהוא לא בסדר. אתה לא אמור לשבת יומיים ולראות סדרה. תראה אותה במשורה. היום בינג' זה הדבק של רוב הזוגות. זה מחזיק מערכות יחסים".

     

    בשבועות האחרונים, מאז נודע שישפוט בריאליטי, הוא משלים פערים ורואה ביוטיוב קטעים מתוכניות מתחרות. "ראיתי עכשיו את 'אביב נגד אייל', וזה הרגיש לי זקן וארכאי, הרצון ללכת על פילוג. אליטה נגד אליטה שמשחקת את הנגד, למרות שבעצם אף אחד לא נגד אף אחד. זה נראה לי קצת מעושה וזקן, מלחמת החרבות המדומיינת הזאת. גם אביב וגם אייל שיחקו תפקידים, והם לא שיחקו ממש טוב, אז זה הבליט את מירי מסיקה ככוכבת התוכנית. לא התחברתי לאף צד. לא לשמאל, לא לימין ולא לבורר. באיזשהו מקום הרגשתי די ניכור לפורמט הזה".

     

    סטטיק  ובן־אל. “תופעה מבורכת"
    סטטיק ובן־אל. “תופעה מבורכת"

     

    מה חשבת על "הכוכב הבא"?

     

    "לא ראיתי. האירוויזיון לא כל כך מעניין אותי. את נטע, לעומת זאת, ראיתי מופיעה בקניון מול עשרים איש, והיא הייתה מדהימה. יש לה את זה בטונות".

     

    "האח הגדול"?

     

    "לא רואה את הדברים האלה. ראיתי פריים כשזה התחיל. זה הגעיל אותי אז כמו שזה מגעיל אותי היום. זה בכלל לא דומה למה שנעשה ב'דה פור'".

     

    נסיך ללא ממלכה

     

    לפני שבועיים נכנס בגלעד כהנא רוכב אופניים, ונמלט. זה קרה באמצע היום, באמצע צילומי סטילס. בתוך חלקיקי שניות התרסק כהנא על הרצפה. רק כששכב על המדרכה פצוע, הבין שנדרס. הכאב העז ביד ימין התגלה בהמשך כשבר חמור שדרש ניתוח ותקופה ממושכת בגבס. ריסוק ממוקד שמקשה עליו לבצע פעולות בנאליות של היומיום. להתלבש, לאכול, לכתוב, לנגן. איכשהו מכל המשימות ההכרחיות, הדבר היחיד שמטריד באמת את כהנא הוא שלא יוכל לעשות קוקו לבנות שלו. "לא שאני מומחה בזה, אבל אני עושה קוקו טוב. הקהל אוהב". בלילה של התאונה, הוא מספר, אפילו חלם על זה. זו, אם מתעקשים על כותרת, תמצית השינוי שעבר כהנא בעשור האחרון. מאמן שמתאר את ייסורי יצירתו, לאב מסור שמבכה את חוסר מסוגלותו הנוכחית לעשות קוקו. אכן, חמוד כמה שהחיים צפויים.

     

    "שנים לא רציתי ילדים, אבל הבנות שלי פתחו לי את כל הצ'אקרות. איבדתי המון אנשים יקרים בפרק זמן קצר ובשלבים מאוד מוקדמים של חיי – הוריי, סבתי שמתה לי בידיים. באיזשהו שלב אמרתי, די, תניחו לי. אני מרוסק. נלקחו לי המון דברים, לא יכול יותר. המחשבה שיבוא מישהו שאני אצטרך לדאוג לו עוד סוף חיי נראתה לי הזויה. במובן הזה, לעשות ילדים זה לחזור לרולטה".

     

    מה השתנה?

     

    "פגשתי אותן. הן התגלו. וכשהן התגלו, כל השאלות האלה נמוגו".

     

    הוא מגדל אותן במשמורת משותפת עם בת זוגו לשעבר, ומעיד על עצמו שהוא אב מסור, אכפתי ורגיש מדי. "לוקח הכל ללב. הן החיים שלי. אני מרגיש שאלוהים אמר לי, אני מאפשר לך לטפל בשני היצורים הפלאיים האלה. דיר באלק שתפשל".

     

    ואתה מפשל?

     

    "ברור. במיליון דברים. מאז שהפכתי לאבא אני חושב שהתגליתי כרך לבב. לא ידעתי את זה על עצמי. הייתי חסר פחד. לא היו לי חרדות. לא חששתי מדברים. האבהות לא הפכה אותי לחרדתי אבל היא הכניסה חרדות לחיי. עולם שלם שלא הכרתי. אני רוצה להיות הכי טוב שיש, ואתה לא יכול. זה כמו שקית מים עם כמה חורים. כל פעם אחת שנדמה לך שאטמת אחד, מופיע חור חדש".

     

    אפשר להניח שאתה כבר לא שותה כמו פעם?

     

    "אני מרגיש פחות ופחות צורך לשתות כמו פעם. זה גם עניין של תקופות וזה משתנה. כשאתה פרוד ומבולבל ומוטרד אז אתה רוצה לשתות יותר. ככל שאתה ממוקד, אתה מחפש לשתות פחות. אצלי השתייה עדיין מחוברת להופעות וכשיש הרבה הופעות זה באמת מערער".

     

    סיפרת לאורך השנים על הרבה ניסיונות עם סמים ואלכוהול.

     

    "כשאני עם הבנות שלי, אני אבא סרגל. זה התפקיד שלי בחיים. כשאני איתן, אני רוצה להיות רק איתן. וכשאתה שיכור, אתה לא איתן. אתה במקום אחר. זה בדיוק כמו יצירה. אם אתה רוצה לכתוב שיר, אתה חייב להיות בהווה. אם לא תהיה נוכח בהווה, לא תוכל לכתוב כלום. אני מרגיש שכשאני איתן, אני ממש רוצה להיות שם. יכול לשתות בירה או שתיים. כל ההורות הישראלית מבוססת על בירה או שתיים".

     

    אני לא מדבר על בירה או שתיים, אלא על הרפטואר המפואר שלך בתחום.

     

    "לא, וגם אין לי עניין בזה. אני אבא פדנט. רוצה להיות קשוב, להיות איתן".

     

    סחי?

     

    "זה לא עניין של סחי או לא סחי. בסופו של דבר, שתי הילדות שלי הן שני האנשים הכי מעניינים ומסקרנים שהכרתי עד היום. שתי כוכבות־על. אני לא יודע איך זה קרה. ניפקו לי את שני האנשים הכי מעניינים שאני מכיר, אצלי בבית, תחת טיפולי".

     

    התברגנת?

     

    "היום אני מרגיש הרבה יותר קיצוני ממה שהייתי לפני עשר שנים. זה לא עניין של לשבור גיטרות ולקלל. זה לקחת סיכונים. ההקצנה היא לא בלהיות יותר ילד רע, אלא להתחבר ליותר ויותר נקודות במה שאתה. ילדים זה הכי רוקנרול שיש. אתה לא ישן. כל הצ'יפים על השולחן. אתה על הקצה. המילה בורגנות לא נראית לי כבר כמו משהו רע או טוב. מהיום שנולדתי תמיד אהבתי אוכל טעים, אהבתי את הדברים היקרים. פשוט לא היה לי מספיק כסף להשיג אותם. אני נסיך ללא ממלכה".

     

    אני מוקף בהרבה הורים צעירים. לרובם קשה מאוד. איכשהו ממך זה נשמע פשוט יותר.

     

    "אני מודה שפרשתי מכל השולחנות של הקוטרים, של ההורים שמתלוננים. אני לא שותף לזה. הילדות שלי מרתקות אותי ומותחות לי את המעטפת. חוויית החיים הפכה להרבה יותר חזקה בזכותן".

     

    אני שוב מתאהב

     

    אולי בזכותן הוא מתקרב יותר למיינסטרים. בשנים האחרונות פירסם שלושה ספרים שכתב ושיחק את בעלה של נטלי פורטמן בסרט שביימה על פי ספרו של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך". הוא מגיש פודקאסט מדי שבוע ב"כאן", וגילם שני תפקידים חמודים בטלוויזיה – ב"האחיות המוצלחות שלי" וב"ככה זה", ששודרו השנה ביס.

     

    אולי כי יותר קל לעשות את זה מהשוליים, אבל כהנא לא פיספס, לאורך השנים, שום הזדמנות להתבטא בנושאים שעלולים להפוך אותו לעוכר ישראל. בתקופה שכולם מרגישים צורך עז להתחבב, זה עדיין ראוי להערכה. "הבלבול הוא גדול וכרגע אני לא רואה מי יכול להנהיג את המדינה. יש מחסור חמור במנהיגים שבשלים לקחת את ההגה. יש לי הרגשה שהדור הזה עוד לא פה. אולי עוד רגע. הוואקום הזה הוא מטריד.

     

    "מעבר להקצנה, הבעיה העיקרית כיום היא הקיפאון. זה נורא מסוכן. יש תחושה שהכל נשאר כמו שהוא, אבל שום דבר לא יכול להישאר אותו הדבר. תמיד נוצרים כיסים של משקעים. משהו בוער ותוסס והולך להתפוצץ. בסופו של דבר אני חושב שאנחנו בעיצומה של תקופה מאוד מרגשת. זאת עדיין הקמה של מדינה. היסטורית, אנחנו עדיין בלידה. כך שטכנית, יצא הראש. ואתה יודע מה שומעים כשיוצא הראש? בכי.

     

    "לא מזמן דיברתי עם בחור שגדל כמתנחל. הוא סיפר לי על ההתפכחות שלו. הוא עזב את הארץ והתחיל לנדוד בעולם והפך מדתי־לאומי לחילוני ושמאלני. הוא מדבר על ישראל כעל מדינה שנגמרה. הוא אמר לי: 'אתה לא יודע מה הולך לקרות. אני יודע כי אני בא משם. אתה הולך להיות מיעוט'. אני לא יכול להתחבר לנרטיב הזה, ללנטוש את הספינה. אנחנו נמצאים בהתפרצות הר געש. כשנוצרת איזו יבשה מעל המים והכל עולה באש. זה נראה כמו גיהינום, אבל כשהגיהינום הזה יתקרר הוא הולך להיות האדמה הכי פורייה בסופו של דבר. אני לא יכול להבין את הייאוש".

     

    נטלי פורטמן סירבה לפני כמה חודשים לקבל את פרס בראשית כי "מצפונה אינו מאפשר לה" ביחס למדיניות הממשלה. מה חשבת על זה?

     

    "אני חושב שזאת זכותה המלאה. אני מכיר אותה והיא מרשימה מאוד. יש לה דעות מוצקות בכל תחום. מפוליטיקה ועד טבעונות. היא אידיאליסטית ואכפת לה באמת. אני חושב שהייתי בוחר אחרת ממנה. הייתי מעדיף לעלות על הבמה ולהגיד את מה שיש לי להגיד כדי שזה יישמע. מצד שני, מה שהיא עשתה גם נשמע למרחקים. העליהום עליה היה מובן, כי אנחנו נמצאים בתקופת העליהום".

     

    לא ברור איך זה קרה, אבל עוד שנתיים כהנא יהיה בן 50. הוא לא כל כך עסוק בגיל, ונשבע שנכון לעכשיו הוא לא מסוגל לדווח על "משבר אמצע החיים". "דבר איתי כשאהיה בן 60, אולי יהיה לי משהו בשבילך".

     

    עם נטלי פורטמן.  “היא אידיאליסטית שאכפת לה באמת"
    עם נטלי פורטמן. “היא אידיאליסטית שאכפת לה באמת"

     

    עזוב משבר, אבל בטח מתקיים דיאלוג פנימי על השנים שעוברות.

     

    "הייתי רוצה להגיד לך שיש, אבל אני דווקא מרגיש שככל שהשנים חולפות, יותר קל לי להפריד בין עיקר וטפל. וכשאתה מצליח להתרכז בעיקר, אתה מרגיש ממש טוב. אז המשבר שאתה רוצה לדבר עליו, יכול להיות שהוא ינחת עליי כרעם ביום בהיר, אבל הוא עוד לא הגיע. בינתיים ההרגשה היא של השבחה. בתודעה, במה אני צריך לעשות. אולי בגלל זה אני חד־משמעי לגבי עניין של עשייה ופסיביות. הזמן קצר, צריך לעוף על זה. הבטיחו לי שככל שאתה מתבגר, אתה מתמתן, אבל אני לא מרגיש ככה. ההופעה שאני עושה עכשיו, 'חתירה אל ההווה', מאולתרת מתחילתה ועד סופה, והיא הדבר הכי קיצוני שעשיתי. כל הופעה כזאת היא התאבדות”.

     

    הוא ממשיך כמובן להופיע עם הג’ירפות, שב־19 לחודש גם יארחו את הבלקן ביט בוקס באמפי שוני. “אולי זה קשור לגיל, אבל אני מרגיש שאני מוכן לתת יותר. לשחרר. לנסות לעשות דברים חדשים. אני אוהב לעשות שכונה בהופעות של הג'ירפות, להעלות מישהו מהקהל שישיר במקומי. אני אוהב להשתטות. ככל שאתה מרגיש שאתה במקומות החשובים שלך, אתה יכול להרשות לעצמך ללכת למקומות שאסור לך להיות בהם".

     

    כהנא אומר שהוא "מונוגמיסט סדרתי מטרום־חובה". אחרי פרידה קשה מאם בנותיו לפני שלוש שנים, הוא שוב מאוהב, אבל מסרב לגלות יותר מזה. "גיליתי שכמו במשחקי וידיאו, בכל פעם שנשבר לך הלב, זה הרגע שאתה עובר שלב. אתה לא יכול לעבור שלב בלי שיישבר לך הלב. ועם הזמן למדתי לחבק את הכאב הזה. באיזשהו שלב, אחרי רצף של פרידות, אמרתי לעצמי, זה לא יקרה, אני לא נכנס לשם שוב. אני נוטש את התוכנית. אני לא יכול יותר, ואז התאהבתי שוב. ההחלטות האלה, כמו לא להיכנס למערכת יחסים שוב, מחזיקות מים אולי שעה. כל דבר נכון לאותו רגע. הנה אני שוב מאוהב. המסקנה שלי: אני לא יכול להסיק מסקנות".

     

    בוא ננסה להמר מה יהיו התגובות אחרי שתופיע ב"דה פור": מי זה האיש הזה? מאיפה הוא הגיע? למה הוא מדבר ככה?

     

    "כל התשובות אפשריות. אני מהמר על התאהבות טוטאלית".

     

    itaisegal@hotmail.com

     


    פרסום ראשון: 11.10.18 , 01:25