בעוד שבועות ספורים יבשיל תהליך שהחל כבר לפני חמש שנים ותושק תנועת "אזרחים", שמטרתה לפעול למען "דמוקרטיה ישירה בישראל" ולעודד עריכת משאלי עם במגוון נושאים. מייסדי התנועה מדגישים שאינם מעוניינים להיבחר לכנסת אלא להפך – לעורר גל אזרחי שיוביל לשינוי.
והם לא לבד. באוגוסט הגיעו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומי שהייתה יו"ר מרצ, זהבה גלאון, להשקה של תנועה אזרחית בשם "מחזקים". הופעתו של ברק באירוע עוררה חרושת שמועות שמדובר בעצם בקמפיין להרצתו לראשות הממשלה באמצעות גוף חדש שיתגבש למפלגה. אבל גם כאן, כמו ב"אזרחים", מדגיש המייסד אורי קול כי לא רק שהכנסת איננה מטרה, אלא שהמטרה היא במוצהר לא־כנסת.
קול (25), שעובד גם ב"ברית הישראלית", תנועה אזרחית נוספת שמעניקה ייעוץ ותמיכה לתנועות אזרחיות אחרות, הקים את "מחזקים" כשהיה סטודנט. התנועה, שהתחילה עם דף פייסבוק של 300 עוקבים, מתהדרת כיום בכרבע מיליון חברים שממש משלמים עבור הפעילויות. "אנחנו שואפים להיות תנועת השמאל הגדולה במדינה והכסף הולך להפצת מסרים, לתחקירים, דיגיטל, תוכן והפגנות", מסביר קול. "אין לנו תורמים מיליארדרים כמו שלדון אדלסון וגם לא מימון מפלגות. יש לנו את החברים ועליהם אנחנו נשענים. אנחנו רוצים להקים מחלקה משפטית ומחלקת תחקירים. קמפיינים לא עובדים בלי אנשים".
בינתיים כבר הצליחה "מחזקים" לעשות לא מעט בפייסבוק. למשל, הקמפיין שהביא להשעיית איל ברקוביץ' בעקבות התבטאויותיו נגד ערבים. הם גם אלו שמצאו בארכיון את דבריו של בנימין נתניהו כראש אופוזיציה על כך שאהוד אולמרט צריך להתפטר מראשות הממשלה בגלל החקירות נגדו.
"הרבה ישראלים התייאשו מהמערכת הפוליטית", אומר קול. "הם רואים בעשור האחרון חברי כנסת שהם חדלי אישים, מושחתים או עושים שם רע למדינה. בעולם הדיגיטלי של היום, כשכיכר העיר גדלה ועברה לרשתות החברתיות, יש לתנועות חברתיות ואזרחיות מקום לפעול. התנועות אינן מחליפות את הפוליטיקה המפלגתית, אלא מפריעות לה. התנועות האזרחיות הן תשובה לאובדן שליטה, לתחושה של אנשים שאין להם קול".
"מה שקרה לחברה הישראלית היא הקידמה", מסביר סא"ל במיל' דוד סיני, ממייסדי התנועה "אזרחים". "היום יש לנו אפשרות טכנולוגית להשפיע בשניות, וכל זה בלי לצאת מהבית. החשיבות של משאלי העם בעינינו היא כי אנחנו מאמינים שהחלטה שמתקבלת בסלון, כשמתעלמים מקולות רקע פרלמנטריים ומצעקות, נראית אחרת. יכול להיות שלא צריך להתחיל ברמה הלאומית אלא המקומית, ויש כבר ראשי ערים ששואלים את תושבי השכונה או הרובע: 'איפה אתם רוצים את שביל האופניים?', 'איפה לבנות מגרשי ספורט?' נמאס לי שקולו של האזרח מהשורה לא נשמע במשך ארבע שנים".
מה הסיכוי שהפוליטיקאים ישתפו פעולה?
"חלק מהאנשים סביבי חושבים שהרעיון נכון אבל לא יכול לקרות, כי זה יפגע בעצמאות הפוליטיקאים. פה ושם אני שומע: 'אי־אפשר לסמוך על הציבור'. אני לא מבין: למה אפשר לסמוך עלינו במילואים, בהיי־טק וברפואה, וכמובן כשאנחנו צריכים לשים פתק בקלפי, אבל לא במשאלי עם?"
