ליצמן גם לא מטלפן
שני ראשי מפלגות לא הגיעו לישיבת ראשי הקואליציה ביום ראשון: יו"ר סיעת ישראל ביתנו ויו"ר יהדות התורה. ליברמן וליצמן, שהם במקרה גם שני האנשים הכי משמעותיים בהחלטה על הקדמת הבחירות.
גם אם היה זה מקרה ששניהם נעדרו, זה לא נראה כך. הדיון היה על חוק הגיוס, ושני האישים האלה הכרחיים לפתרון המשבר. אבל איך אפשר לקיים דיון רציני על חוק הגיוס, אם נתניהו עוד לא החליט אם הולכים לבחירות כבר בתחילת השנה, או שהוא רוצה להמשיך עם הקואליציה הזאת עד לנובמבר 2019.
העובדה שנתניהו לא החליט היא קריטית: אם נתניהו רוצה בחירות במועדן, הרי שליברמן וליצמן צריכים להגיע ביניהם להסכמות על חוק הגיוס בשבועות הקרובים. מצד שני, אם נתניהו מתכוון לקיים בחירות בפברואר, או אפילו במארס־אפריל, הם לא מתכוונים להגיע לשום פשרות. חוק הגיוס הוא הטיקט שלהם לבחירות הקרובות. הם לא מתכוונים להקריב אותו רגע לפני שהם יודעים לאן הממשלה הזאת הולכת.
ובצדק. שניהם מכירים טוב את הפציינט שלהם. למה להגיע לישיבה שהנושא שלה הוא חוק הגיוס, ושעשוי לאלץ אותם להחליט על משהו שאפילו נתניהו עוד לא החליט לגביו?
נתניהו, לדברי הנוכחים, נעלב. טוב, אולי נעלב זו מילה גדולה מדי לאיש עם עור של פיל, אבל זה ממש לא מצא חן בעיניו. בתקופה האחרונה הוא מרגיש תחושה של זלזול מצד שותפיו. הכבוד והיראה שהיו ביחסים בין נתניהו לליצמן התפוגגו לגמרי. ובאשר לליברמן – שם לא היו מעולם לא כבוד ולא יראה.
כבר זמן מה מושך אותו ליצמן עם מועצת גדולי התורה שאמורים לשבת ולהחליט בעניין הגיוס. נתניהו רודף אחריו: נו, מתי זה יקרה? אבל שם כלום לא בוער. הם יישבו כשנוח להם. אולי זו הסיבה שכבר בפתיחת ישיבת ראשי הקואליציה חרג נתניהו מהנוסח השגרתי, ולפיו הוא אומר שהוא רוצה את הבחירות במועדן, אבל צריך משמעת בקואליציה וכו'. הפעם הוא פתח בכך שעוד לא החליט אם להקדים את הבחירות, ומיד העמיק את הבעיות והוסיף לקלחת גם את חוק הגיור. עד היום החוק הזה פתוח, ולא ברור איזה גיור הוא המוכר. להעלות את החוק הזה בעיתוי הנוכחי, זה להוסיף עוד קיסם למדורה.
בוא נחכה, אמר לו דרעי. אבל דרעי מחכה לנס. גם גפני ובנט ניסו להרגיע ולפתור בעיות, אבל נתניהו, אומר אחד המשתתפים, נשמע כמו פולנייה: לא, זה מסובך, לא, ליצמן לא חוזר אליי. תלונות וטענות.
ואז, אומר אותו משתתף, הבנו שהפור נפל. שהוא נחוש ללכת לבחירות.
ממלכתי זה אני
באותם רגעים המשתתפים בישיבה עוד היו משוכנעים שנתניהו מתואם עם כחלון. יומיים אחרי זה הם כבר לא בטוחים.
אחרי מסיבת העיתונאים שבה נחשף שמו של הנגיד החדש, פרופ' אמיר ירון, אמר כחלון בראיון שאם יוגש נגד ראש הממשלה כתב אישום, הוא לא יישאר בממשלה. ברגע שהיועץ המשפטי קובע שיש המלצה על כתב אישום, אמר כחלון, ראש הממשלה לא יוכל לתפקד. אפילו לא צריכים אותי בשביל זה.
הוא גם הבהיר שלא יהיה מוכן לחתום על שום דרישה של נתניהו בנושא הזה בזמן המשא ומתן הקואליציוני, ובכך טרף את הקלפים בנוגע לדיל, לכאורה, בינו לבין נתניהו. אם כחלון אכן יעמוד בהצהרתו, הרי שהוא סותם את הגולל על כל תרגיל אפשרי שמתכנן נתניהו כדי להציל את עורו מהעמדה למשפט. הדעה הרווחת הייתה שההצהרה נבעה מהאופן שבו הביך אותו נתניהו במסיבת העיתונאים. ראש הממשלה הפך את האירוע מהצהרה משותפת שלו ושל שר האוצר לחגיגה פרטית שלו עם כתבי הכלכלה, ונתן לכחלון להתייבש בצד.
כחלון אמנם ישב מחויך לנוכח הצגת היחיד הזאת, אבל לא צריך לטעות. אם רק השבוע אמר באחד הראיונות לפני אותה מסיבת עיתונאים, שעל הסקאלה שבין 1 ל־10 יחסיו עם נתניהו מקבלים את הציון המכובד 7 – אחרי מסיבת העיתונאים המפתיעה הציון הזה צנח מן הסתם לתחתית.
אבל לא בטוח שזה הסיפור. כמה שעות לפני אותה מסיבת עיתונאים דיברתי עם כחלון. כבר אז הוא היה נחרץ ביותר, כשאמר ששום חוק שנוי במחלוקת לא יעבור. לא החוק הצרפתי ולא חוק החסינות. אנחנו בשנת בחירות, הוא אמר. אין חוקים שנויים במחלוקת. אף אחד לא יתעסק עם זה. טירפדנו כבר את החוק הצרפתי, אמר כחלון. לא נתתי לו לעשות את זה קודם, למה שאתן לו עכשיו?
נתניהו מנסה לייצר מציאות מדומה והתקשורת עוזרת לו, טען כחלון. הוא אומר 40 מנדטים ומיד זה כותרת ראשית. זה שטויות, אומר כחלון. הכל פתוח והמספרים במציאות יהיו שונים לגמרי ממה שאנחנו רואים בסקרים. כחלון טען באוזניי שוב שאין לו שום דיל עם נתניהו. אני לליכוד לא חוזר, הוא אמר. עזבתי בשיא כוחי. אין לי מה לעשות שם.
כששאלתי אותו למה נקב נתניהו במספר 40, כשדיבר על מנדטים לליכוד, הוא אמר: אין מספר כזה. לא 40 ולא 35. זה הכל אשליות. ברגע שמודיעים על בחירות המספרים מסתדרים.
שרים בליכוד מדברים על דיל ביני לבין ביבי כדי לפגוע בי, אומר כחלון. לכן הם מפיצים את השמועה הזדונית הזאת. בישיבת ממשלה השבוע פניתי לאקוניס, שנשאל בראיון אם כחלון יבוא לליכוד - ואמר שאין שריונים. אמרתי לו: הנה לך תשובה אחרת. בפעם הבאה ששואלים אותך, תישען אחורה על הכיסא ותגיד: כחלון לא בא לליכוד, אין לו עניין לחזור לליכוד, הוא לא רוצה לחזור לליכוד. יש כוונה לפגוע ב"כולנו", אומר כחלון. אם זה בליכוד ואם בלשכת ראש הממשלה. אין שום דילים, הכל שטויות. יש למישהו תעודת ביטוח שביבי יהיה ראש הממשלה?
אז כל הסיפור על כך שאתה שר האוצר הבא, אמרתי, מצוץ מהאצבע? אם יהיו לי מספיק מנדטים אהיה שר אוצר, הוא אומר, לא יהיו – לא אהיה. אם לא הייתי מקבל בבחירות הקודמות עשרה מנדטים, הוא (נתניהו) היה מרים לי טלפון? מה שקובע זה רק אם אהיה מספיק חזק. אבל בליכוד לא רוצים אותי חזק. הם יודעים שאני אעמוד על דברים עקרוניים. יכולים לצחוק עד מחר – אבל אני הייתי שם כשהיה צריך. אני השר הממלכתי היחידי בממשלה. ימין ממלכתי, על פי תורת בגין.
מה שבטוח, אמרתי, שבליכוד לא יאהבו את זה. מה זה ימין ממלכתי?
שמירה על שלטון החוק, כיבוד מוסדות המדינה, ומבחינה מדינית משהו יותר שמרן.
והנה לכם סיסמת הבחירות של כחלון: כולנו בראשות משה כחלון, הימין הממלכתי.
אין דין ואין דיין
אם זה לא היה אפי נוה, שהואשם על ידי החוקרים כי הבריח אישה ביציאה מהארץ ושניסה להבריח אותה שוב בכניסה - היינו אומרים שהאיש עבריין. אם זה לא היה אפי נוה, היינו אומרים שהאיש הוא - נו, לא חכם. כי מי היה מעלה בדעתו להוציא מגבולות הארץ אדם, או במקרה זה אישה, בפרט כשאין שום מניעה שתצא מהארץ, שהיא אינה מעוכבת ושדרכונה תקין. מי היה מעז לעשות מעשה כזה מבלי לחשוש שייתפס ויצטרך לתת את הדין.
אני אגיד לכם מי: אפי נוה. יו"ר לשכת עורכי הדין הכוחני, המקושר, שעורכי דין רועדים ממנו, שופטים מחפשים את קרבתו ושרת המשפטים היא חברה שלו. רק איש שחושב שהוא יכול, מסוגל להתנהג בחוסר תבונה ובחוסר זהירות. איש שנמצא בכזאת עמדת כוח, ששום דבר לא באמת מאיים עליו, שיכול להודות במעשה, להגיד שהוא טעה טעות איומה - אבל עדיין להישאר בתפקידו.
כי כל אחד שהוא לא אפי נוה, היה נעצר על המקום. היינו יודעים מיד שהוא נחקר באזהרה, בחשד לקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק הכניסה לישראל ולא שומעים על זה רק אחרי כמה ימים, כשהדבר נודע לעיתונאי גיא פלג. אם זה לא היה אפי נוה, שרת המשפטים לא הייתה יוצאת לתקשורת ומאשימה אותה ב"ציד מכשפות" (בינתיים היא התעשתה ושינתה את הטון), עורכי דין לא היו מתראיינים ומבקשים לחכות לתוצאות ה"חקירה", או נעלמים, מסרבים להגיב, ואפילו מתייצבים כדי להגן על יו"ר הלשכה שלהם.
החקירה הסתיימה. האיש הודה בעובדות. החומר עבר לפרקליטות. הפרטים ידועים. מה יש לחכות? אם זה לא היה אפי נוה, הוא היה עושה טובה גדולה לחברה שלו שקד, ומתפטר כבר עכשיו מתפקידו ולא ממשיך להביך את המערכת המשפטית - ובעיקר את הלשכה שבראשה הוא עומד - במעשה שלא היה מתקבל מאף אדם אחר.
לא צריך להיראות כל כך מופתעים. היהירות, הכוחניות, חוסר המעצורים והיעדר הגבולות באו לידי ביטוי לפני כמעט שנה בתחקיר של עמרי אסנהיים ב"עובדה", שבו תועד האיש החזק במערכת. אדם שאף אחד לא מעז לסרב לו, או כדבריה אז של שופטת מחוזית: "אם אפי מבקש, אז אני מגיעה".
נוה תועד שם מול מצלמות כמי שבוחש לאור יום וללא בושה במערכת הפוליטית והמשפטית, ומציג לראווה את השפעתו על פוליטיקאים, שופטים ועורכי דין, שמתחנפים אליו ומחפשים את קרבתו. כבר אז נראה היה שנוה לא מוטרד מבעיות אתיות ומוסריות שעלו מהתחקיר, כולל הקלטות שערורייתיות של הקולגות שלו.
אז הנה הצעה לשאלה במבחן ההסמכה הקרוב של סטודנטים למשפטים: אם, למשל, במחזור קיץ 2017 נכשלו 56% מהסטודנטים במבחן ההסמכה של לשכת עורכי הדין, מה לדעתך צריך להיות הציון של יו"ר הלשכה?
הפרשן והבטלן
ספק אם יש בעולם מדינה דמוקרטית שבה בחור צעיר משפיע על התנהלותה כמו יאיר נתניהו על ישראל. הקיץ מלאו לו 27. כשאמו הציגה את תמונתו בפני אנגלה מרקל השבוע, היא אמרה שהוא לאחר שירות צבאי ("After the Army").
ובכן, הוא כבר שש שנים "אפטר דה ארמי", ואוי לאותו שירות שבו מדובר. יאיר שלנו שירת בדובר צה"ל, ובין היתר נתפס שם על מעשה נפקדות, כשברח ממשמרות, שיקר למפקדיו, ולא הייתה ברירה אלא לשפוט ולרתק אותו.
מאז השתחרר לפני כמה וכמה שנים הוא חי כפרזיט – כלומר על חשבון הציבור. הוא מונצח בדברי ימי ישראל כמי שבערב שבת, עם רכב, נהג ומאבטח (על חשבוננו כמובן), פוקד מועדוני חשפנות בתל־אביב בעודו, כך על פי הודאתו, שיכור לחלוטין, מדבר על נשים כמו סרסור ומבקש מבנו של טייקון, ממוטבי עסקת הגז, 400 שקל עבור בילוייו המפוקפקים. איך הוא נשמע אומר בקולו לבנו של קובי מימון: אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר ואתה מתקמצן על 400 שקל?
מבין שלושת ילדיו של בנימין נתניהו - אבנר, הצנוע והחרוץ שהשתחרר משירות צבאי משמעותי והתחיל מיד לעבוד, ואחותם למחצה, נועה, הנחבאת מאוד אל הכלים - יאיר הוא, איך לומר, הבעייתי מכולם. מושך תקשורת ולא במובן החיובי, שהתנהגותו והתבטאויותיו מעוררות לא פעם שאט נפש.
עדויותיו של ניר חפץ חושפות את השפעתו הדרמטית, המכרעת, על אביו ועל ניהול ענייני המדינה – מפרשת המגנומטרים, דרך קבלת הפנים למאבטח מירדן ועד לביטול ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים. על פי עדויות חפץ, שפורסמו בין היתר בחברת החדשות, "ביבי, בהשראת הבן יאיר והשפעתו, גילה חוסר אחריות לאומית וקיבל החלטות שפגעו באינטרסים הלאומיים של ישראל ובביטחון המדינה". חפץ סיכם כי נתניהו "נשבה בידי אשתו ובנו".
נתניהו הצעיר פעיל ברשתות החברתיות. הוא מפעיל קבוצת ניו־מדיה אגרסיבית, וכבר פירסם פוסטים וציוצים שגרמו למבוכה עולמית, כמו זה על ג'ורג' סורוס.
ביום שלישי הוא פירסם פוסט שאי־אפשר לכנותו אלא כתת־רמה, שבו כינה את העיתונאי אמנון אברמוביץ' "תעמולן סובייטי מהסוג הכי נחות", "הטיפש הזה", "היצור הזה" וגם "פח האשפה הזה", וקרא לחברת החדשות להעיף אותו, כשהוא מצרף שורה של אימוג'י עם פרצוף מקיא.
וכל זה למה? כי באותו היום אמר אברמוביץ' שהטכניקה של נתניהו במסיבת העיתונאים המאולתרת שקיים באותו יום, שבה המריץ את העיתונאים לשאול שאלות, הייתה זהה לטכניקה בחקירותיו בלהב 433. גם שם הוא אמר לחוקרים, תשאלו מה שאתם רוצים. גם שם הוא השמיע כתשובות סיסמאות שהביא מהבית.
אבל אברמוביץ' גם אמר דבר נוסף: הוא אמר, שאינו מאמין שאדם עם חינוך טוב מבית טוב ובעל ערכים בסיסיים כנתניהו, יסתתר מאחורי החסינות ויהפוך את הכנסת לעיר מקלט.
הפוסט של נתניהו הבן עלה לאוויר בתוך דקות. יותר משחשף את הסגנון הירוד של יאיר – הוא הראה את המעמד וההשפעה שמייחסים לאברמוביץ' בבית בבלפור. נתניהו עצמו נתן לזה ביטוי פעמים רבות. למשל, כשהולבש פעם ראש הממשלה במדי נאצי, מעשה בזוי ופסול כמובן, הוא צייץ שהוא מצפה מאברמוביץ' לגנות את זה. למה הוא מצפה לזה דווקא ממנו? כי הוא רואה בו עיתונאי משפיע ביותר.
או בראיון המפורסם לערוץ 20, אמר נתניהו: "אמנון יודע (שלא היה ולא יהיה כלום), יש לו מקורות לא רעים". אברמוביץ' השיב על כך בראיון לפני כמה חודשים: "ביבי מבקש שאשפיע קודם על 'המקורות הלא רעים'. ואחר כך שאעשה את זה בשידור ובכתיבה".
בפוסט שולח יאיר נתניהו את קוראיו כדי לצפות בתחזיותיו של אברמוביץ' ערב בחירות 1996, כדי לראות, כדבריו, "למה שווה ה'תחזית' של פח האשפה הזה". מעניין שהוא נמנע מלהזכיר שאברמוביץ' היה בין הפרשנים הבודדים שבניגוד לסקרים, דבק בעמדתו שנתניהו ינצח בבחירות האחרונות. הוא גם סיפר בראיון כיצד היה נתניהו מתקשר אליו מדי ערב, ומבקש ממנו להצניע את תחזיתו, כי כל שידור כזה מוריד לו חצי מנדט.
וישנן כמובן החקירות, שהאחרונה התקיימה ביום שישי לפני שבוע. מקורות בבלפור מספרים, שדיווחים מסוימים של אברמוביץ' גרמו לשמחה ולצהלה בבית ראש הממשלה, ודיווחים אחרים לדכדוך ולדיכאון. "נתניהו מייחס לי השפעה וכוח שאין לי", אמר פעם אברמוביץ' בראיון.
אבל בואו נתעלם מהעובדה שאת הפוסט הזה כתב ג'ובניק על נכה צה"ל בעל צל"ש רמטכ"ל. בימים אלה כנראה שהעובדות האלה כבר לא עושות רושם על אף אחד. ונתעלם גם מסגנון הכתיבה של נכדם של פרופ' בן ציון נתניהו והמורה הדגול לתנ"ך שמואל בן ארצי, בנם של בנימין נתניהו, אינטלקטואל ואיש העולם, ושל פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי.
ממה שאי־אפשר להתעלם, זה מהעובדה שגם הפוסט הזה מבשר שהבחירות בפתח.
